אחד היתרונות בתחזוק בלוג במשך כל כך הרבה זמן הוא פרספקטיבה. לפני כמעט שמונה שנים כתבתי בפעם הראשונה בגלוב על הנטייה של אמצעי התקשורת לספר סיפורים מפחידים על מכורים לאינטרנט. כמה חודשים אחר כך כתבתי על כך שוב. מי שחושב שההפחדות האלו, הפאניקה המוסרית הזו נעלמת, כנראה לא יודע איך אמצעי תקשורת עובדים.
"התמכרות לאינטרנט" הוא סיפור מדף. תמיד אפשר לצלם כזה אייטם, לשים אותו על המדף וביום מן הימים להוריד אותו מהמדף ולשדר. הוא תמיד נכון, תמיד עדכני, תמיד מעניין ותמיד תמיד שטחי, שגוי, מפחיד ללא סיבה, מגוחך ממש.
אתמול שודרה בחדשות ערוץ 2 כתבת "המכורים לאינטרנט" החצי-שנתית. היא השתמשה בכל השטיקים והטריקים הרגילים של הכתבות מהסוג הזה: צילום של צלליות וקול מעוות של אנשים שמתוודים שהם מכורים לאינטרנט, שימוש ב"מומחים" שמצהירים הצהרות בומבסטיות על היקף התופעה, שימוש בטרמינולוגיה פסבדו-מדעית כדי לחזק טענות, הצגת אנשים נורמטיביים לכאורה שמתוודים על התמכרותם ולבסוף הצגת קביעות מוחלטות שאין עליהן מחלוקת.
(אילוסטרציה: אינטרנט בשקית)
אז קדימה – אל הפאניקה!
"במחשב אני יכול להיות מה אני רוצה. אני אלוהים בעצם", כך מתחילה הכתבה של משה זאב ובן מיטלמן. מיטלמן (אני חושב שהוא הקריין), מסביר שלקח למ' ממרכז הארץ הרבה זמן עד שהבין שהוא מכור. מה הקשר בין המשפט הזה, שכל אחד יכול לומר אותו, לבין התמכרות לאינטרנט אין לי מושג, אבל כנראה שהוא ממחיש התמכרות. בהמשך מספר מ' שהוא לא עזב את המחשב במשך שעות. "הייתי יוצא מהמשרד, ישן שעתיים בבית וחזרתי לעבודה". לי נשמע שהוא מכור לעבודה מכיוון שככל הידוע לי אינטרנט יש גם בבתים, אבל מילא.
מיטלמן מספר שמ' הגיע למרכז הגמילה "רטורנו" ושם החלו לטפל בבעיה.
המממ, רטורנו? ובכן מסתבר שרטורנו הוא "הגוף הדתי היחידי בארץ לטיפול בהתמכרות לסמים, אלכוהול והימורים". אין באתר שלהם כל התייחסות להתמכרות לאינטרנט. יש גמילה מהתמכרות להימורים באינטרנט ולא לגמילה מה-אינטרנט. למה? כי על פי רוב התמכרות היא התמכרות היא התמכרות (הסבר יבוא מיד). מצד שני, התמכרות לאלכוהול זה לא מעניין. גם לא התמכרות לסמים. גם לא להימורים. התמכרות לאינטרנט!? אייטם.
"בשום ספר פסיכיאטריה שתפתחו לא תמצאו מחלה שנקראת התמכרות לאינטרנט, אבל העובדות מדברות בעד עצמן: מתהלכים בינינו אנשים שלא מסוגלים לצאת מהרשת", מסביר מיטלמן ומשתמש בטכניקה מעניינת כדי לשכנע את הצופים שיש בעיה. הטכניקה היא זו: המדע מסכים שיש צורך במחקר נוסף כדי להחליט האם מדובר בהפרעה (disorder, מיטלמן, לא disease), אבל אנחנו, כאן בחדשות 2, יודעים את "העובדות" (נו ברור, הן מדברות בעד עצמן): מתהלכים בינינו אנשים שלא מסוגלים לצאת מהאינטרנט.
הרעיון ש"מתהלכים בינינו" אנשים שלא מסוגלים לצאת מהאינטרנט הוא כמובן רעיון מבהיל (מתהלכים בינינו גם אנשים עם הפרעות אכילה, אנשים שהוכו כשהיו ילדים, אנשים שחולים בשפעת, אנשים שנוהגים לגנוב מחנויות בגדים, אנשים שמתקשים ביצירת קשר עין, דיסלקטים, עיוורי צבעים וכאלו שאומרים "אני עוד מעט יבוא" – הם מתהלכים בינינו. ברררררר) אבל כנראה שזה לא מפחיד מספיק. לשם כך יש את רקפת בן-גיא מהטיפול בשירות בהתמכרויות ממשרד הרווחה: "התמכרות לאינטרנט היא בתוך הבית", היא מסבירה, "יכול לשבת מולך הילד שלך, להתמכר, הוא יושב על המחשב, אתה לא יודע בכלל שהוא ברמה של איזושהי סכנה".
אתם מבינים מה זה? ההתמכרות הזו יכולה לתקוף את הילד שלך, בתוך הבית! הוא יושב מול המחשב ומתמכר! זה קורה לו ממש עכשיו. היי, מה אתה עושה שם? אתה מתמכר! תקום מיד מהמחשב! מה למה? אתה מתמכר עכשיו. מה זאת אומרת אתה בודק האם המורה עדכנה ציונים באתר הבית ספרי? אתה בסכנת התמכרות! תעזוב את המחשב! אתה נמצא ברמה של איזושהי סכנה!
נמשיך.
"גם ג' שמטופל באותו המרכז של משרד הרווחה סבל מאותם הסימפטומים" (איזה מרכז של משרד הרווחה, לא ברור. אין שום הסבר על "אותו מרכז"). "הוא נהנה מכל מה שיש לאינטרנט להציע, מאתרי אקטואליה דרך בידור, משחקי רשת, רשתות חברתיות ועד פורנוגרפיה". דמוניזציה דתית קלאסית: יש פיתויים, יש הנאות אבל הן מסוכנות, הן ממכרות. זו שירת סירנה והיא תטביע אתכם במצולות. גורו לכם.
הגיע הזמן לשלם דיבידנד לארגון רטורנו: "אנחנו יודעים שאותו מרכז דופמיני שנדלק כשבן אדם משתמש בקוקאין או בהרואין, נדלק בדיוק אותו מרכז כשאדם משתמש בצורה אובססיבית או קומפולסיבית באינטרנט", אמר הרב איתן אקשטיין, מנכ"ל ארגון רטורנו.
אה הא, סוף סוף הצדקה מדעית. אי אפשר שלא להתרשם. מצד שני אי אפשר שלא לצחוק.
60 שניות על מרכזים במוח שנדלקים:
ויקיפדיה מסביר: "מערכת החיזוק או מערכת התגמול היא מכלול המבנים והמסלולים העצביים במוח שיוצרים תחושה של עונג בתגובה לגירויים מסוימים. מערכת זו משפיעה על ההתנהגות בכך שהיא "מחזקת" התנהגויות מסוימות ומגדילה את הסיכוי שיחזרו על עצמן בעתיד". ולמה זה חשוב? מכיוון ש"מערכת החיזוק מופעלת לא רק בתהליכים תקינים של למידה וחיזוק התנהגותי, אלא ממלאת תפקיד פעיל גם ביצירת תופעות של התמכרות". איזו התמכרות? ובכן, כמעט כל התמכרות (גם התמכרות לטלוויזיה, גם לשוקולד, גם לקניות, גם לבולים). למה זה? ככה זה. אבל תגיד בטלוויזיה "קוקאין והרואין" יחד עם "אינטרנט", תערבב עם מילים מדעיות כמו "מרכז דופמיני" וקיבלת סלט ירקות פסבדו-מדעי שמשודר במהדורת החדשות המרכזית של ישראל. לא עדיף?
הלאה.
"בסין מדובר במגפה ידועה", קובע מיטלמן. ובכן חברים, זו כבר מגפה. חלפו 35 שניות מאז שהיא הוכרזה על ידו כמחלה (שאף אחד לא מכיר בה) ועכשיו זו כבר מגפה. לא סתם מגפה, מגפה ידועה. אחרי הכל זה אינטרנט – הדברים זזים פה ממש מהר.
שוש שלם, במאית הסרט "לכודים ברשת", שעסק במכורים לאינטרנט בסין, מספרת כך: "התופעה קיימת בישראל ולפי מחקר שנעשה על ידי האיחוד האירופי, כמות המשתמשים בארץ היא פי שניים מאשר במדינות שונות באירופה". קודם כל, על בסיס מה מחליטה שלם שהתופעה קיימת בישראל – אף אחד לא יודע. היא קובעת וזהו. שנית, "כמות המשתמשים בארץ היא פי שניים מאשר במדינות שונות באירופה". מה?!? מה זה אומר בכלל? זה ג'יבריש. אין למשפט הזה כל משמעות. כמות המשתמשים באינטרנט באנגליה גדולה פי כמה מכמות המשתמשים בישראל כי יש יותר אנגלים מישראלים. אז מה המשפט הזה אומר? המילים מתחברות האחת לשניה אבל הן מייצרות כלום מוחלט שאין לו שום משמעות. זה כמו שאני אגיד: "לפי מחקר שנעשה על ידי האיחוד האירופי, עומק הבניינים בארץ רחב פי שלושה מאורך המגדלים באירופה". מה?!
לקראת סוף הכתבה מוצגים שני אנשים, האחד "מכור לפייסבוק" (כך במקור. מכור לפייסבוק בתוך מירכאות) והשניה "מכורה לאינסטגרם". מה הם מספרים? תמר, הקונדיטורית מספרת "כל מקום שאני הולכת אליו, אני מסתכלת על דברים וישר חושבת איך אוכל להעביר אותו באינסטגרם". מכורה! מכשפה! העלו אותה על המוקד ושירפו אותה!
הגיע הזמן לחתום את כתבת המופת. הנה הסיכום:
יש פסיכיאטרים שכבר מצאו להתמכרות הזאת שם: ההרואין האלקטרוני. כמו תמיד, קל להתמכר – קשה להיגמל. מה גם שבניגוד להתמכרויות אחרות, מהאינטרנט כמעט בלתי אפשרי להתנקות לחלוטין. זוהי ההתמכרות הגדולה של המאה ה-21.
אתם כבר יודעים מה אני אעשה עם המשפט הזה, נכון?
* "יש פסיכיאטרים" – דרך נחמדה לומר, אני לא מכיר אף אחד כזה, אבל אמרו לי שיש כאלו.
* "הרואין אלקטרוני" – החיבור הקסום, סמים ואינטרנט.
* "קל להתמכר קשה להיגמל" – קל גם לעשות כתבות מטומטמות, קשה לעשות עבודה עיתונאית אמיתית.
* "מה גם שבניגוד להתמכרויות אחרות, מהאינטרנט כמעט בלתי אפשרי להתנקות לחלוטין" – להתנקות, טרמינולוגיה של סמים.
* "זוהי ההתמכרות הגדולה של המאה ה-21" – הו, אלוהים.
בכתבה הזו חסרה רק בחורה עם ציצים כדי להמחיש את כל מה שרע, דפוק, שטחי, רדוד וצהוב בעיתונות. חבל.
מאידך, ארבע מתוך חמש – כבוד.
