תחרות הסיפור ב-6 מילים
נכתב בתאריך 27 אוקטובר 2006 בשעה 17:47 מאת יובלאחרי יום סוער של פוסטים, דיונים, פוליטיקה ורומנטיקה, הגלוב קצת נרגע.
אי לכך אני מכריז בזאת על תחרות הסיפור בן 6 המילים. הרעיון מבוסס על הכתבה הזו ב-Wired שמספרת על ארנסט המינגוויי שסיפר פעם שכתב סיפור בן 6 מילים ("למכירה: נעלי תינוקות. מעולם לא ננעלו") וטען שזו עבודתו הטובה ביותר.
הזוכה בתחרות יזכה לשאת נאום בן 4 מילים.
הנה הסיפור שלי: "חורף. יורד גשם. איזה כיף. באמת!"




27 באוקטובר 2006, בשעה 17:52
נכנס גולש לגלוב. אמר "אני ראשון!!!!!".
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:02
מוסיף חיפש אבן ברקת ביער. מצא.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:04
למכירה: דייהטסו יד שניה. כחדשה מגלוברית.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:05
איש אחד הלך הלך נפל ומת.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:07
יצאנו למסע אל הקוסם מארץ עוץ.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:07
ראש ממשלה נרצח, המשך בעמוד 8
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:07
סיפור קצר, תירוץ לפרסומת לבלוג שלי.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:10
הרבצתי ליהונתן. ניצחתי אותו. טיקבקתי ראשונה.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:11
דנה כתבה את זה בלי לשנות את השם שלה במחשב זונה.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:16
או אלוהים! אני בהיריון! אבל ממי?
יש בזה את כל המרכיבים של סיפור טוב, דת, סקס ותעלומה טובה
אני חייב לציין אבל שאני לא זה שהמצאתי את הסיפור הזה… אבל אולי בכל זאת אני ינצח?
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:23
לחתול 'רקסי' יש אלרגיה לבני אדם.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:25
א' נכנסה ללשכת מ'. ואז ז'.
(הסיפור מיועד לבני 18 ומעלה)
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:37
היה לי שם אבל לא משנה.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:43
האדם האחרון בעולם. ואז דפקו בדלת.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:49
דוד מלך ישראל, חי, חי וקיים.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:50
חבל שהסיפור של המינגוויי לא הובן נכון, ובכל התוספות האלה מאבד את רוב-רובו, והופך למשהו שבאמת מזכיר רק טוקבקים. לאט לאט שוכחים שהסיפור של המינגוויי הוא סיפור. כל התוספות המאוחרות, גם רבות (כמעט כולן) מאלה שהופיעו בכתבה ב-Wired, לא מבקשות לספר שום דבר, אלא רק להעלות הלצה כלפי המקור, ועל כל מה שיפה ומעניין בו. הוא שאמרתי: טוקבקים.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:51
אני הטרול הכי נחמד ברשת.נכון?
בסיפור הזה יש כמה אלמנטים:
1. קביעת עובדה.
2. הרמה להנחתה
3. השתאות והתפעמות שלכם מהסיפור
4. הנהון בראש שאני צודק.
5. אינטרנט
6. צפי להמשך הסיפור.
אז זהו שהוא נגמר.
התמוגגו על השורה הזאת כמה שעות.
נראה מה עוד תצליחו לגלות כאן.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:53
Mail / Thomas Bernhard
For years after our mother's death, the post office continued to deliver letters that were addressed to her. The Post office had taken no notice of her death.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:53
החביב עלי שם:
my nemesis is dead. now what?
http://www.flickr.com/groups/sixwordstory/
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:54
לתומר ליכטש יש שתי פרות סופרות.
27 באוקטובר 2006, בשעה 18:57
לא הצלחתי לכתוב סיפור בשש מילים
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:00
ליכטש – לא הבנתי את הביקורת שלך על הצגת הסיפור של המינגוויי. באר והסבר.
שאר המגיבים – עבודה נאה. התחרות עדיין בעיצומה. נא להמשיך.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:05
היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:09
יש הבדל בין סיפור ובין Famous Last Words, או בין סיפור לאפוריזם. הסיפור של המינגוויי, על מוות של תינוק בדרך זו או אחרת, מבקש לספר משהו, בשעה ששאר השנינות מבקשות שיתפעלו משנינותן, ומן הקיצור שלהן. בשל זה מלובביץ, למשל, כתב שנינה, ושורות כמו "האדם האחרון בעולם דפק בדלת" (אגב, שורה מעולה) הם פתיחות לסיפורים, או סגירות, כלומר מעין "מלים אחרונות מפורסמות", בכל מיני אופנים.
וסלח לי אלוהים שאני משתמש בשורה הזו, אבל אצל קפקא למשל [הרבצתי לעצמי כרגע] אפשר למצוא שורות (ביומנים וכו') שבתוכן מסתתר רומאן שלם. באפוריזמים האלה אפשר למצוא צחקוק. אני לא זוכר מי השווה את הסיפורים של אתגר קרת להצלפה של אפטרשייב אחרי גילוח מוצלח [אני חושב שהתיאור הזה ממעט בערכם של הסיפורים של קרת] אבל התיאור הזה מתאים, לדעתי, גם במקרה של התוספות המשועשעות האלה.להבדיל, הסיפור של המינגווי הוא כמו תנועה חדה מדי במהלך הגילוח, שאחריה מופיע חתך-רוחב על הלחי.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:10
בחייאת, תקן לי את הבולד: הוא אמור לסמן רק את "קפקא למשל". ותמחק את התגובה הזו שמבקשת שתתקן לי את הבולד. אין פה וובמסטר? איך דבר כזה קורה?
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:12
האסון הכה בנו כמו משאית זבל.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:13
ליכטש. ביצעתי 50% מבקשותיך. גם משהו.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:14
יש לי טקסט שכתבתי כשיר ורציתי להקדיש לקלינגר, אבל הבנתי שהוא תפוס, אז יאללה – שכולם יהנו(?) ממנו כסיפור:
השלמה – צאלה כץ
—————–
השלמה. אינני דובשנית. אני עוגיית עבאדי.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:18
צאלה, ללא ספק יצירת מופת.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:20
האקיזמט קורא להודעות שלי זבל. התדהמה.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:21
ברח לי הדינוזאור, הולך להיות מעניין.
(למעשה מדובר בשתי יצירות שאוחדו רק מפאת היות השניה המשך כרונולוגי של השניה. הן מבחינת המבנה הספרותי, הגיבורים ותוכן העלילה אין בינהן קשר).
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:21
למכירה: בלוג עם מנטליות של תינוק.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:22
באתי. ראיתי. אף אחד לא ניצח.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:22
אגב, גם ערן הדס טען שיצירתו הטובה ביותר היא בת 6 מילים.
זהו הפלינדרום:
רק פושטק עלוב בולע קטשופ קר
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:23
שלי יהיה באנגלית:
This pretzels are making me thirsty
:D
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:23
These, כמובן.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:25
צ'ינגפינקי, שוב הביתה. סלחתי על הכל.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:33
בגרמנית אין בעיה לכתוב אפילו את התנ"ך בשש מילים.
27 באוקטובר 2006, בשעה 19:41
פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים
(ג'וני דו)
27 באוקטובר 2006, בשעה 20:03
החורף בא מוקדם השנה.קיבינימט חורף.
27 באוקטובר 2006, בשעה 20:16
נא לא לדרוך על הגשם. ההנהלה.
27 באוקטובר 2006, בשעה 20:34
דנה נמה דנה קמה דנה זונה
27 באוקטובר 2006, בשעה 20:36
גשם גרעיני. תמיד רציתי שיזוף ירוק.
27 באוקטובר 2006, בשעה 20:56
סיפור קצר בשש מילים, קטן עלי!
27 באוקטובר 2006, בשעה 20:58
קיפוד וקיפודה נפגשים…
הסוף? תזדיינו בסבלנות.
27 באוקטובר 2006, בשעה 21:38
הו הא מה קרה? הפסדנו במלחמה!!
27 באוקטובר 2006, בשעה 21:58
בבוקר סגרירי הלך דני וקפץ מבניין.
שימו לב- פתיחה, מסע, נקודת שיא וסוף. רק מאורע מחולל לא הצלחתי להכניס כאן, אבל מה לעשות- שש מילים.
27 באוקטובר 2006, בשעה 22:24
פשעת כשנתת לילד לחצות ת'כביש לבד
27 באוקטובר 2006, בשעה 22:44
כשהתעורר, הדינוזאור היה עדיין שם, מסתבר.
ניצחתי, אני דורש דראכמות ושלום עולמי.
27 באוקטובר 2006, בשעה 22:56
כשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם.
27 באוקטובר 2006, בשעה 23:08
הוא היכה אותי כשכבר הייתי מצולקת
27 באוקטובר 2006, בשעה 23:54
כרגיל אני מתקשה להחליט מי המנצח.
כולכם מתבקשים לפרסם נאום ניצחון בן 4 מילים.
27 באוקטובר 2006, בשעה 23:58
תודה אבל לא ניצחתי.
28 באוקטובר 2006, בשעה 0:00
לאחר שקם, ידע, מה אכל – חומוס !
28 באוקטובר 2006, בשעה 0:01
תודה למכריזים על נצחוני.
28 באוקטובר 2006, בשעה 0:07
נאום הניצחון שלי הוא כמובן:
חומוסים מחשבים קיצם לאחור.
ובנימה יותר רצינית:
לא צחקתי ככה מאז הצהריים, כשראיתי קליפ עם קטעי התחלה מהסימפסונים: (פחות מ- 4 דקות, כמדומני)
http://www.youtube.com/watch?v=KC69SqMS3PM&eurl
טל.
28 באוקטובר 2006, בשעה 0:11
1. אני קובעת כמה מילים
2. רק ללוזרים חשוב לנצח
3. אחרון שיוצא מכבה האור
28 באוקטובר 2006, בשעה 0:23
טל – הבעת חוסר בקיאות כה מזעזע בפוסטים שפורסמו בגלוב תעלה לך כמה דראכמות.
28 באוקטובר 2006, בשעה 0:26
תודה לאמא, לאבא ולצ'ינקיפינגי.
28 באוקטובר 2006, בשעה 0:33
האל ישמור יובל, לא חוסר בקיאות, כי אם סניליות משוועת לישועה – אצלך ניתקלתי הבוקר בלינק !
שזה כנראה היה נאום הניצחון שלי :-P
28 באוקטובר 2006, בשעה 0:56
בחייאת, אני רוצה גביע.
28 באוקטובר 2006, בשעה 0:56
כולם, כמו בשושה, מנצחים.
28 באוקטובר 2006, בשעה 2:16
לתפוס חתיכה דרך קבע בשבע ורבע
28 באוקטובר 2006, בשעה 8:26
באמת? לא הייתם צריכים.
28 באוקטובר 2006, בשעה 13:03
כולנו מנצחים כולנו לוזרים!
28 באוקטובר 2006, בשעה 15:28
תודה. עכשיו נטחן פרות.
28 באוקטובר 2006, בשעה 16:14
צנח לו זלזל על גדר. וינום.
28 באוקטובר 2006, בשעה 16:47
תודה אמא שלום אהבה
תמציתי.
29 באוקטובר 2006, בשעה 10:22
יותר מעניין מהזקן והים – זה בטוח.
29 באוקטובר 2006, בשעה 16:36
אין לי מה להגיד
30 באוקטובר 2006, בשעה 7:30
אחד מסופרי המד"ב (נדמה לי שזה היה אסימוב), ניסה פעם את כוחו בפרוייקט דומה והפיק את:
האיש האחרון בעולם התעורר לצלצול הטלפון.
30 באוקטובר 2006, בשעה 14:00
דרוש: רעיון חדש, במקום אחד שאבד
17 באוקטובר 2007, בשעה 20:40
ספרתי עד שש, סיפור לא מצאתי
18 באוקטובר 2007, בשעה 12:13
סיפור:
אם המים צלולים, נשארה פה קרינה
התקטננות:
תומר ליכטש (תגובה 24) – האדם האחרון ישב, מישהו דפק בדלת זה נסיון (די מוצלח) לקצר עוד יותר את סיפור המדע הבדיוני הקצר ביותר בעולם (לפחות ככה המחבר, פרדריק בראון אני חושב, טוען), ככה שזה לא מילים אחרונות, אלא סיפור לכל דבר. אבל זה שהתלהבת מהשורה הזו מראה שטעמך כנראה טוב.
10 בפברואר 2008, בשעה 17:33
אלוהים, אני בהריון! מעניין מי האבא…
(6 מילים, ועוסק בדת, יחסים ומסתורין.)
21 באפריל 2008, בשעה 15:45
יש לי הכל, ואין לי כלום
21 באפריל 2008, בשעה 15:46
אין לי כלום, ויש לי הכל
21 באפריל 2008, בשעה 16:40
דברים הם לא מה שהם נראים – כשעיוורים…
21 באפריל 2008, בשעה 16:46
באהבת ישראל. לאהבה אין שמות. אהבה.
21 באפריל 2008, בשעה 16:49
להוציא הכול החוצה .סוף יום בחומסיה
21 באפריל 2008, בשעה 16:51
לשלוח תמיד ממתקים. מתוק אומר הכול .
21 באפריל 2008, בשעה 16:57
תעמוד על קשר. מסיים את השיחה.
21 באפריל 2008, בשעה 17:05
לא לעזוב אותם .סתם אין משמעות
21 באפריל 2008, בשעה 17:07
נטפל בזה. לא יעשה שום דבר
21 באפריל 2008, בשעה 17:09
תמיד לסיים את השיחה. ביום טוב
21 באפריל 2008, בשעה 17:45
פאק, היא בהריון, זה בטוח ממני?!
21 באפריל 2008, בשעה 18:18
סתם דיבורים. עשית וי הכי קל.
21 באפריל 2008, בשעה 18:22
צנצנת לא זזה .כי היא צנצנת.
21 באפריל 2008, בשעה 20:06
חול חול ואין מה לאכול
21 באפריל 2008, בשעה 20:10
החבר יאהב חתול רחוב. יאהב אותך.
21 באפריל 2008, בשעה 21:57
מבקר את ספתא. יהיה אבא טוב
22 באפריל 2008, בשעה 12:28
איש טוב. לא רואה איש.אגוסיט
22 באפריל 2008, בשעה 15:54
לא אוהב אמא.לא יאהב אותך
22 באפריל 2008, בשעה 17:44
תן -תקבל=יחס=אהבה =חיים טובים
22 באפריל 2008, בשעה 17:46
הרואה את האחרים=חיים שלו מתוקים..
23 באפריל 2008, בשעה 9:45
יש אהבה יש הכול. פשוט במאוד.
23 באפריל 2008, בשעה 9:47
לדעת זה לראות.ראיתי למדת למחר..
23 באפריל 2008, בשעה 9:51
אל תיגע לאחרים בצלחת. המבין יבין..
23 באפריל 2008, בשעה 11:57
סלחיה על בטיו. נשארנו זין ביד
23 באפריל 2008, בשעה 12:33
ניר זלצר (ורחל שפר שמגיבה מאותה כתובת IP): נראה לי שיש כאן בלבול בין "אמרת שפר ב-6 מילים" ובין "סיפור ב-6 מילים". צריך לייצר עלילה, לא סתם משפט קוהרנטי-בקושי.
1 במאי 2008, בשעה 14:28
באותו היום, לא היה לי מה לכתוב.
1 במאי 2008, בשעה 14:57
הדלקתי סיגריה והתלבשתי. זה נגמר ביננו.
1 במאי 2008, בשעה 15:00
יריתי. היא נפלה. ואז יריתי בעצמי.
5 במאי 2008, בשעה 10:31
אני קטן היא גדולה, איזה נזק
11 במאי 2008, בשעה 15:38
אני מתגעגת לראות צבעים הקשת בשמים
4 ביוני 2008, בשעה 6:31
יש תמיד טוב יותר= מתי להפסיק
22 באוקטובר 2008, בשעה 15:29
תודה רבה לכל הנוכחים
20 בפברואר 2009, בשעה 10:55
אמו זנתה והוא דווקא מחא כפיים.
2 באפריל 2009, בשעה 6:54
מאי אלפיים וחמש, ג'ו ואני בגהה
29 באפריל 2009, בשעה 1:14
את אוהבת לא אומרת=לא אוהבת
8 במאי 2009, בשעה 17:38
לבנות. להתייאש. להרוס. לבנות. להצליח. נהרס.
20 במאי 2009, בשעה 19:20
הזמן הולך תלוי על מחוגיו
20 במאי 2009, בשעה 19:24
למה הזמן הולך תלוי על מחוגיו?
20 במאי 2009, בשעה 19:26
אלוהים יסלח לי, זה המקצוע שלו!
15 ביולי 2009, בשעה 12:08
זה בסדר אבא, אנחנו מתחתנים מחר
15 ביולי 2009, בשעה 23:21
אין מה להוסיף, חבל על הזמן…
11 באוגוסט 2009, בשעה 11:40
כסף. סקס,אוכל,מה שווה לכולם
27 בספטמבר 2009, בשעה 20:31
הראיה חזרה לעיניו, אבל יבשה אין
10 באוקטובר 2009, בשעה 10:02
סתם נשאר סתם שווה סתם=פסיבי
6 ביוני 2010, בשעה 2:12
בראשית ילדה אמי בן – אותי. וגומר.
19 ביולי 2010, בשעה 9:22
החיים הם משחק, יצאתי בחמש עבירות