ליהודים קצת קשה להבין את מנהגם של האפיפיורים החדשים לבחור לעצמם שם אחר. מקור המנהג בימי הביניים, והוא מדגיש את תחילתו של עידן חדש ואת ההתנתקות של האפיפיור מחייו הקודמים. לשם החדש שנבחר יש משמעות עמוקה: הוא מסמל את החזון של האפיפיור ואת הנושא המרכזי שבו הוא רוצה להתמקד. האפיפיור החדש, רוברט פרנסיס פרבוסט, בחר לקרוא לעצמו "לאו ה–14" כיוון שלהערכתו הנושא החשוב ביותר של תקופת כהונתו צפוי להיות הבינה המלאכותית.
שווה להתעכב על זה לרגע: האפיפיור, שעומד בראש המוסד העתיק בעולם, בוחר לעצמו שם שמבהיר שהסוגיה העיקרית שבה הוא יתמקד בשנים הבאות היא הטכנולוגיה החדשה בעולם — בינה מלאכותית. אבל למה, ואיך כל זה קשור לשם שהוא בחר, לאו ה–14?
כדי לענות על השאלה הזאת צריך לחזור לאפיפיור האחרון שהחזיק בשם "לאו", לאו ה–13. הוא כיהן במשך 25 שנה (1878–1903) וב–1891 הוא פירסם את המכתב ("אנציקליקה") החשוב ביותר שלו, "על דברים חדשים" (Rerum Novarum), שנחשב עד היום לאבן פינה של התורה החברתית הקתולית המודרנית.
הטקסט של לאו ה–13 עסק בשורה של אתגרים חברתיים וכלכליים שהעסיקו את העולם המערבי בשיאה של המהפכה התעשייתית: הכבוד האנושי ותנאי העבודה, הזכות לשכר הוגן, הזכות להתאגד, ההתמודדות עם הקפיטליזם המשתולל שמתעלם מאחריות חברתית ועוד. לאו ה–13 תיאר כיצד "מספר קטן של אנשים מאוד עשירים" נהנה מעבודתם של המוני עובדים עניים שעובדים בתנאים שטובים רק במעט מ"עבדות של ממש". הוא כתב כיצד בעולם נפער פער, בין "עושר עצום לעוני טהור".
לאו ה–13 לא הסתפק בהצבעה על הבעיות, אלא גם הציע כמה פתרונות, בהם שכר בסיסי לעובדים, מתן דגש לזכותם לזמן פנוי, ואפילו לחירות להתאגד. בשנים שלאחר פרסומו הטקסט שלו השפיע על מדיניות כלכלית בשורה של מדינות כמו ארה"ב, מקסיקו ואוסטרליה.
פרשנים שעוקבים אחרי האפיפיור החדש טוענים שלאו ה–14 מבין שמה שלאו ה–13 ראה — הבעיות שעליהן הוא הצביע, המהפכה שאיתה הוא התמודד — היו רק קדימון בהשוואה למה שצופנת לנו מהפכת הבינה המלאכותית.
לכאורה, הסוגיה שהעסיקה את העולם בסוף המאה ה–19 ומעסיקה אותנו בראשית המאה ה–21 דומה: עבודה. לפני כמה חודשים פירסם בנק ישראל הערכה שלפיה כ–700 אלף ישראלים, או כ–20% מכלל כוח העבודה, מועסקים במקצועות שעשויים להיעלם כיוון שהבינה המלאכותית תחליף את העובדים האנושיים. מסגרת הזמן: עשר שנים.
בארה"ב נרשמה לראשונה ירידה במספר המועמדים שבוחרים ללמוד בפקולטות למדעי המחשב כיוון שהבינה המלאכותית לוקחת את עבודתם של מי שנחשבו למוגנים שבעובדים, מתכנתים ומפתחים, ומנכ"לים של חברות ותאגידים מתחילים לומר בקול רם את מה שקודם לכן נאמר רק בחדרי חדרים.
מנכ"ל חברת פורד אמר: "בינה מלאכותית עומדת להוביל לפיטוריהם של כ–50% מהעובדים שמועסקים בעבודות של צווארון לבן"; מנכ"ל אמזון אמר שהוא צופה שכוח העבודה של החברה יקטן בשל הופעתה של "טכנולוגיה שמגיעה פעם במאה שנה"; ומנכ"לית הבנקאות בג'יי.פי מורגן צ'ייס אמרה שכבר בשנים הבאות, כ–10% מכוח העבודה בחברה יפוטר בשל הבינה המלאכותית. כל זה רק מדגם קטן. האם אנחנו מוכנים? האם אתם מוכנים?
מפתחי הטכנולוגיה החדשה טוענים שלמרות שעובדים רבים יאבדו את מקום העבודה שלהם, לאף אחד לא יהיה אכפת — אוטומציה מלאה תוביל לעושר אינסופי, לצמיחה מהירה ולעידן שבו בעיית המחסור נפתרה. שום דבר לא יחסר לאף אחד, והשפע יהפוך לאינסופי. אבל כאן בדיוק טמון הפער בין ברוני הטכנולוגיה שרודפים אחר כסף, כוח וכבוד, לבין שאר בני התמותה.
כאשר לאו ה–13 נתקל בהבטחות דומות בתקופת המהפכה התעשייתית הוא הדגיש שעבודה היא לא רק פעילות כלכלית, אלא גם ובעיקר ביטוי לאנושיות הייחודית שלנו. האפיפיור הקודם, פרנציסקוס, אמר בוועידת G7 ב–2024 שיש לקדם אמנה בינלאומית שתפקח על הבינה המלאכותית, לא רק מפני שהיא צפויה להוביל לאבטלה המונית אלא מפני ש"אם ניקח מבני האדם את היכולת לקבל החלטות ביחס לעצמם וחייהם, נגזור על האנושות עתיד ללא תקווה, נגזור עליה להיות תלויה בבחירות של מכונה".
וזו בדיוק הנקודה — עבודה היא לא הסוגיה היחידה. מהפכת הבינה המלאכותית, כמו זו שקדמה לה, היא מהפכה טכנולוגית, אבל היא תוביל גם למהפכה תרבותית, משפטית, כלכלית וחברתית, היא תציג בפנינו שורה של שאלות שרק מעטים מאנשי הטכנולוגיה טורחים לחשוב עליהן, להתמודד איתן או להשיב עליהן.
עם בחירתו, הסביר לאו ה–14 כי בחר את שמו משום שגם לאו ה–13 התמודד עם סוגיות חברתיות שנלוו למהפכה התעשייתית. בימינו, אמר, יש "מהפכה תעשייתית נוספת", המציבה גם היא "אתגרים בהגנה על כבוד האדם, הצדק והעבודה". יומיים לאחר מכן, בשיחה עם עיתונאים, ניסה האפיפיור הטרי לרכך את המסר הזה, והוסיף שלצד האתגרים הגדולים, יש לבינה מלאכותית גם "פוטנציאל עצום".
הפוטנציאל של הטכנולוגיה החדשה הוא אכן עצום, אבל הוא מתעתע. המהפכה התעשייתית היתה מהפכה אנכית — בכל מקום שבו העבודה נשענה על כוח השרירים של בני האדם או של בעלי החיים, נכנס מנוע הקיטור וחולל מהפכה. אבל מהפכת הבינה המלאכותית היא לא אנכית אלא אופקית; היא נמצאת בכל מקום, ולכן היא תשפיע על כל דבר.
חלק מההשפעות שלה יהיו נפלאות — היא תאפשר לנו להשיג דברים שרק יכולנו לחלום עליהם — אבל לצִדן יהיו השפעות אחרות, לא רק על העבודה שלנו אלא גם על עצם ההבנה שלנו את עצמנו, את המקום שלנו בעולם, את האופן שבו אנחנו תופסים ומבינים את העולם.
אבל ייתכן שהסיבה האמיתית שבגללה לאו ה–14 מבקש להדגיש את שני צדי המטבע היא אחרת: מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת רק בראשיתה. כמו בפאזל של מאה אלף חלקים שחלקיו אינם מחוברים, אף אחד עדיין לא רואה את התמונה המלאה.
כדי להימנע מטעויות של אפיפיורים קודמים, נניח אורבנוס השמיני, שבלחץ דעת הקהל השמרנית הורה לערוך לגליליאו משפט על ידי האינקוויזיציה בשל תמיכתו בתיאוריה של קופרניקוס, לאו ה–14 מעדיף לשמור על כל האופציות פתוחות. מי יודע, אולי הבינה המלאכותית תיצור גן עדן ולא בשמים, אלא כאן, על פני האדמה.
("מוסף הארץ", 18.7.2025)
כתיבת תגובה