גלובס מדווח כי קשת העלתה אתר חדש, "אמבטיה" שמו, שמאפשר לגולשים – הפתעה, הפתעה, החזיקו את הנשימה, אתם עומדים להיות נורא מופתעים, אתם פשוט לא תאמינו – להעלות קבצי וידאו סטייל "אתהצינור". איזה שוק, הא?!
הקצב שבו הטרנדים באינטרנט עוברים מ"מעניין" דרך "מגניב" ועד "מאוס" יכול לשבור את מהירות הקול ובישראל הם שוברים את מהירות האור. לא רק שהטרנדים המקוונים מגיעים לישראל באיחור של שנה עד שנה וחצי, כאשר הם כבר מגיעים, הם מיד מזנקים אל "מאוס".
אוףף.
כל בית צריך מרפסת, וכל אמבטיה צריכה צינור. אלמנטרי.
להיות יותר מאוסים מ-FLIX? האם זה יתכן?
י (אתה עובד עם ע' בשב"כ?!), תמיד יש לאן לרדת…
למה אתה אנטי?
יש שם כמה קטעים איכותיים שיעצבו את פני הדור לדוגמה:
http://www.keshet-tv.com/ambatia/MediaPage.aspx?MediaID=252
מה שמשעשע במיוחד שיש שם אופציה לבחור בין
הקטעים הכי נפצים היום – השבוע – החודש – אי פעם
ובכך מקרה זה אותם קטעים כי היום ,השבוע ,החודש ואי פעם זה אותו דבר לאתר שעלה רק לפני שתי דקות
לגוגל יש צינור, למיקרוסופט יש סבון, הגיוני שמתישהו יהיה צריך גם אמבטיה.
אני מציע ש"הארץ" יפתחו אתר בשם "הדוש".
LOL מוסיף
ומה עם "הטוש"?
תמר – לאאא, זה שם טיפשי מדי בשביל אתר אינטרנט רציני…
רוגל: ששש, אל תעודד אותו
אויש פיגו, הכי תנוח.
אל תדאג פיגו, אם זה לא הירוגליף הוא לא יבין
חי חי חי
אשכרה אנשים, כבר חודש אני קורא פה ואתם רק יורדים על אנשים ותאגידים. יזיק לכם להעלות פה מדי פעם איזה רעיון מקורי? תרגשו אותי
רובי – נסה כאן: http://www.israblog.co.il
בהצלחה.
ביקשתי רעיון מקורי
רובי – מה דעתך על "ספוג" – אתר שמאפשר לגולשים להעלות קבצי וידאו סטייל ”אתהצינור“.
אני מסכים מאוד עם יובל.
בכלל, הבעיה עם כל שירותי הוידאו האלה שאני חושב שאין כיום דרך לחפש בכולם בבת אחת. אם אני רוצה למצוא וידאואים, אני צריך להיכנס לכל אחד מהם ולחפס בנפרד. באסה.
אני זוכרת, ככה באמצע שנות השמונים, שהיה מעניין לראות מישהו עם שלייקס, ואז זה הפך להיות מאוד מגניב, ובערך תוך שבועיים זה היה ממש מאוס לראות שלייקס, בעיקר אותן בנות שהיו מצליבות מקדימה.
דנה, אני זוכר את אותו עניין עם הקוביה ההונגרית.
כמו התשבצים, קובייה הונגרית זה משהו שכולם יכלו להרשות לעצמם לקנות, אך רק מעט ידעו לפתור.
אני אפילו זוכר סיפור בעניין הזה:
היו לנו פעם שכנים, שהיו משפחה של די מחוננים (לכל הפחות האבא, הבן, והבת הגדולה). אז הוא קנה קוביות הונגריות (שתיים או שלוש), וכעבור זמן מה הצליח לפתור אותה. גם הבן, גם האב, ואולי גם הבת הגדולה.
הבת הקטנה קינאה בהם, אז היא פירקה את הקוביה כדי להרכיב מחדש את החלקים (זה משהו שכל אחד היה עושה לפחות פעם אחת, כדי שיכול להחזיק קובייה מלאה על המדף). אני לא יודע מה היה שם, רק שבאתי אליהם פעם אחת וראיתי אותו מנסה להחזיר מחדש את המדבקות, אחת אחת, עם פינצטה, כדי להציל את הקובייה הזו.
מצטרף לרובי החתיך