רבותיי, ההיסט(ו)ריה חוזרת

הגלוב שמח לארח את הבלונדינית הסודית בקטגוריית “כתב/ת אורח/ת”. הנה היא:

לפעמים, לכל מני אנשים, יש נטייה להתייחס לאינטרנט כאל תופעה שטרם נראתה כמוה (ובהקשר הזה אני משתעשעת כל פעם מחדש מהמשפט של הקולקטיב: כי זה משהו האינטרנט הזה”), או כמו אל איזור אסון, מלא בגנבים, אנסים פוטנציה, בסוציופטים בהתהוות ובשאר סכנות חברתיות. 

בדרך כלל אני מייחסת את התגובה הזו לפחד מטכנולוגיה, מחידושים, או לעובדה שיש אנשים שמאמינים שתפקידם להזהיר אותנו, הציבור חסר הישע, מפני הסכנות האורבות לנו. אבל כשמישהו כמו דוד פסיג, שמגדיר את עצמו כמומחה לטכנלוגיות תקשורת ומשמש כיועצו של נציב הדורות הבאים, מרשה לעצמו לפרסם את הטקסט ההיסטרי הזה, אני מוצאת את עצמי חסרת מילים.

פסיג מספר לנו שבית החולים של סטנפורד הכיר ב”התמכרות לטאינטרנט” כמחלה רשמית (שכוללת דחף כפייתי בלתי נשלט להוסיף רשומות לבלוגים. אהמממ). ומי הם המכורים?

סטודנט בודד, לבן וזכר בגילאי ה-30. הוא מבלה כ-30 שעות בשבוע ברשת בפעילות לא הכרחית או סתמית! וזה לא בהכרח קשור לביקורים באתרי פורנו. הפעילות ברשת כוללת כל מה שלא נחוץ. בדרך כלל, החבר’ה הללו, מוסיפים עוד כמות נכבדה של שעות-רשת בדברים הכרחיים – בכתיבה, בקניות או בתקשורת הקשורה בעבודתם.

פסיג מוסיף ומספר ש:

הממצאים הצביעו שייתכן והגיע הזמן לקרוא למחלה בשם ולהתחיל לטפל בה בלי קשר למחלות אחרות. הם מצאו שכ-9 אחוז מהמשתתפים מנסים להעלים מאחרים את השימוש האובססיבי שלהם ברשת ועוד 8 אחוז משתמשים ברשת כדרך להימלט מבעיות אחרות שיש להם או כדי להקל על עצמם ממצב רוח שלילי. שישה אחוז דיווחו שיחסיהם עם האנשים שבחברתם ממש סובלים מההתמכרות שלהם.החוקרים מצאו שתופעות אלו מקבילות להתמכרויות אחרות ידועות כמו אלכוהוליזם.

פסיג מציין בחצי חיוך (אני מקווה בשבילו) שמי שקורא את הבלוג* שלו עושה זאת כי הוא מכור לרשת.

האמת שקצת נבהלתי כשגיליתי שהגדרות שפסיג הציג הפכו אותי, וכמעט את כל מי שאני מכירה לסוג של נרקומנים, ש”עולים הון עתק לחברה ולמעסיקים”, בכל זאת, אני בודקת דואל, מחוברת למסנג’ר, משוטטת באתרי עניין ומשתתפת בקבוצות דיון. אני גם משתמשת ברשת ככלי עבודה, ובתקשורת הקשורה לעבודה. 

מכיוון שהוא כתב שמדדו את ההתמכרות לאינטרנט בכלי מדידה המשמשים למדידת הפרעות התמכרות אחרות, בדקתי מה מצב ההתמכרויות האחרות. כמה הופתעתי כאשר גיליתי ש-2-10 אחוזים מהציבור מוגדרים כמכורים לקניות,ש-1-10 אחוזים מהציבור לוקים בהפרעת אכילה ו.. כן, זה בערך גם אחוז המכורים לסקס.

מתי כבר יבינו ש”האינטרנט הזה” הוא לא איזו “תופעה חברתית”? האינטרנט הוא לא מקור כל הרע בעולם בדיוק כמו שהוא לא יביא שלום עולמי. האינטרנט הוא מרחב קיום שחיים בו אנשים ולכן ניתן למצוא בו את כל התופעות האנושיות שקיימות בכל מרחב אחר שאנחנו חיים בו. הדרך שבה מצביעים על הרשת בחיל ורעדה ומזהירים מפני הסכנות שהיא מגלמת בתוכה תהיה ממתק להיסטוריונים שבעוד מאה שנה יבדקו כיצד נבהלה האנושות מהאינטרנט כפי שנבהלה מהטלגרף, מהרדיו, מהטלפון, מהטלוויזיה. נראה שפסיג כל כך ממוקד בעתיד שהוא שוכח שלעתים כדאי לפתוח את ספרי ההיסטוריה.

*פסיג מדבר על הבלוג שלו. היות וזה לא בלוג, אלא גלוב, אפשר להירגע.

נכתבו 32 תגובות לפוסט “רבותיי, ההיסט(ו)ריה חוזרת”

  1. omeran:

    אני מדמיין לעצמי את סערת הרוחות שקמה אחרי שנפתחה ספריית ההשאלה הראשונה. (“אלוהים אדירים! הילד לא משחק עם החברים שלו, לא חולב את הפרות ולא עובד בשדה, הוא… הוא קורא, דוקטור, אתה חושב שאולי שהקזת דם יכולה לעזור?”)

  2. רואה שחורות:

    זה ברור שכותבי המחקר הם סוציולוגים קשישים שחושבים שהנכדים שלהם חברים באיזו כת סודית ומסוכנת ומדברים בשפה שאף אחד לא מבין. מבחינה זו הם לא שונים מאלו שקבעו לפני 50 שנה שרוקנ’רול הוא עבודת השטן. במיוחד בשבילם יש כאן גלריה בפליקר שמסבירה מונחים בסיסיים בשפה של הילדים באינטרווב.

  3. עזי:

    צודק בהחלט, יובל!

    פסיג לא רק שגה בציטוט המחקר המדובר אלא שהוסיף מהגיגיו השגויים. חבל שהוא לא למד לעומקה את סוגיית “ההתמכרות לאינטרט” והביא הגדרות, התייחסויות ועמדות שגויות ומופרכות בעליל, לפחות על-פי קנה-מידה עכשיווי.

    חבל, הוא טועה ומטעה, שם לעצמו (לפחות למוניטינו) רגל, ומקלקל לשאר העוסקים בתחום האינטרנט מנקודת מבט מדעית מתקדמת ושפויה.

  4. מאזינה ברקע:

    לא להאמין! פעילות לא הכרחי או סתמית!

    פפפפפףף

    בלונדה, ברכותי :)

  5. עודד י.:

    יש יש יש

    אם לא משלמים כמו שצריך, לפחות אנחנו דופקים ת’מערכת

  6. Xslf:

    תמיד שאני רואה הגדרות כאלו להתמכרות לאינטרנט (“פעילות לא הכרחית או סתמית”) עולות לי שתי מחשבות לראש:
    1) לפי המדד הזה, מהו אחוז המכורים לטלפון/פלאפון?
    2) מיהם האנשים האלו שכל מה שהם עושים הוא משמעותי או הכרחי, ושלא עושים שום דבר לא הכרחי או סתמי? והאם אני באמת רוצה להיות כמוהם? (לא)

  7. הבלונדינית הסודית:

    מאזינה – תודה.

    Xslf – מסכימה עם כל מילה.

  8. פרופ' רביב שטיינר:

    אין דבר כזה שנקרא “התמכרות לאינטרנט”. פרופ’ עזי ברק טועה ומטעה, מטעמיו האישיים שלו.

    מה שכן יש, זה “תולעי אינטרנט”, בדיוק כמו “תולעי ספרים” שאוהבים לקרוא.

  9. יהונתן:

    כל הכבוד בלונדינית.
    אגב, מהסתכלות על האתר של דוד פסיג אפשר להרגיע, הוא לא מכור לאינטרנט.

  10. מנגו:

    נכחתי בשתי הרצאות שלו, הרצאות לקהל הרחב, לא באוניברסיטה, והתרשמתי שהבן אדם פופוליסט לא פחות (ואולי יותר) משהו עתידן.
    מחפש כל מיני גימיקים על מנת להלהיב ולהשמע מעניין.
    הייתה לו בדיחה דווקא טובה, כמרצה, שלדעתי, בהחלט משקפת אותו.
    הוא התייחס לזה שיש עתידנים פסימיים ועתידנים אופטימיים ושהוא עתידן אופטימי.
    ואז הוא העיר לאשת משאבי האנוש, שהייתה אחראית להזמנתו להרצות, שעתידנים פסימיים יותר זולים…

  11. הבלונדינית הסודית:

    תודה, יהונתן.

  12. הבלונדינית הסודית:

    ואם כבר יהונתן, לאן דנדוש שוב נעלמה?

  13. צפריר:

    ששש, לא מדברים על זה.

    דרך אגב, ממתי אומרים עתידן?
    פעם קראו לזה מגדת עתידות.

  14. omeran:

    מנגו – שניה, אז ממה שאתה אומר הוא בעצם פסימי, אבל לוקח שכר של אופטימי?

  15. עודד י.:

    מנגו, נראה לי שעתידנים אופטימיים למדו כלכלה בעוד שהפסימיים למדו מדעי המדינה.

  16. עזי:

    מה אני אשם?
    אני הרי בא ממקום כל-כך שונה!
    לפרופ’ שטיינר (?) יש תולעים בעיניים?

  17. יהונתן:

    בלונדינית,
    אם אני הייתי יודע הייתי יכול לומר לך,
    אבל נפרדנו לפני שלושה שבועות.

  18. הבלונדינית הסודית:

    ממממ… ‘צטערת?

  19. יהונתן:

    אין על מה.
    ככל הנראה עדיף כך. מקסימום יובל יארגן עונה שניה, למרות שלא נראה לי שיש קהל חדש עדיין לעונה שניה.

  20. השדון האגדי:

    כתבתי על זה רשומה, ממש לפני יום.

    דיי בהרחבה, מי שרוצה: http://www.keytekk.net/Blog/comnet/147

    זה גלוב, מותר. :)

  21. הבלונדינית הסודית:

    יהונתן, לצאת איתך זה כמו להחליף את אורי גלר?

  22. השדון האגדי:

    אגב, וזה דיי גדול: אולי בלונדינית יכולה לזכות להיות כתבת בגלוב? :)

  23. הבלונדינית הסודית:

    שדון, בלונדיניות לא יודעות לכתוב, אני רק עוד פסבדונים של יובל :+)

  24. השדון האגדי:

    תלמדי. החיים הם בה”ס. :)

  25. יהונתן:

    בלונדינית,
    לא. אבל זה כמו תכנית ריאליטי, הבעיה שבדרך כלל מעיפים אותי במקום ההפך.

  26. הבלונדינית הסודית:

    שדון, מצחיק.
    יהונתן, עצוב. אבל אל דאגה. יש לי פתרון במיוחד בשבילך:
    http://www.kabalove.net/Hebrew%20pages/4worlds/1_MI_YODEA.htm
    זה שהיו”ר השתפן ו-וויתר על אתגר הניו אייג שהציבו בפניו לא אומר שלך לא מגיע :+)

  27. יהונתן:

    סליחה???? לא ממש.
    בשביל אהבה צריך שניים. אני לבד.

  28. מנגו:

    ל-omeran ועודד (במידה ועדיין אקטואלי, כי הפוסטים פה מתחדשים במהירות האור):
    אני לא יודע אם הוא אופטימי או פסימי, מהתרשמותי, הבחור יודע לשווק את עצמו היטב.
    לאחר הפעם השניה ששמעתי (וראיתי) אותו מרצה הגעתי למסקנה שהוא לא חידש לי יותר מאשר קריאת טורים העוסקים בחידושי המדע, בעיתונות הנפוצה.

  29. מושבה חופשית - דברים שקורים בפרדס חנה כרכור והסביבה » ארכיון » ח:

    […] (קדימה מכורים!) […]

  30. השדון האגדי - KeyTekK .Net:

    התמכרות לאינטרנט היא מחלה?…

    מרשתת
    (כל הזכויות שמורות לsmoothdude)אינטרנט, מושג שהגיע בסופי שנות ה- 80 ובתחילת שנות ה- 90, כיום, לאחר לא יותר מ30 שנה, אינטרנט הוא חיבור להכל. אין א…

  31. » Lifebytes:: הטנטון שנשאר| הבלוג של יהונתן קלינגר |:

    […] “לא. אבל זה כמו תכנית ריאליטי, הבעיה שבדרך כלל מעיפים אותי במקום ההפך.” (יהונתן מסביר לבלונדינית הסודית למה לצאת איתו זה לא כמו להחליף את אורי גלר, 02.12.2006) […]

  32. העתיד הרחוק כבר כאן : על "צופן העתיד " « המולטי יקום של אלי אשד:

    […] התקפה על פסיג […]

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: