מיניבוקס

בניוזלטר האחרון של קונספציה, כתב ירדן על כך שכל שירותי הוובסטרים למיניהם (בהערת אגב כדאי לציין שמייסדי בלוגיש ואינדיווב התאחדו תחת המותג “בלוגיש”) אינם עוזרים לגולש שמחפש שירות שיעזור לו לנהל את תשומת הלב שלו – שהיא מוגבלת. במקום זאת הם מציפים אותו.

אתמול פגשתי במקרה את מקימי אתר Minibox שהציגו אותו בפניי. הם מציעים סוג של פתרון לצמצום עומס המידע. האתר מבוסס באופן מוחלט על RSS והתכונה הבולטת ביותר שלו היא שהוא ממש לא דמוקרטי. הוא לא מאפשר התאמה אישית ולא מאפשר להוסיף פידים או להסיר אותם ואפילו לא לקבוע את סדר הצגתם בעמוד (תכונות אלו אולי יתווספו בהמשך). מה שמיניבוקס כן מציע הוא פורטל RSS שמבוסס על העדפות העריכה של המייסדים.

יש לזה יתרון וחיסרון. החיסרון ברור – חוסר גמישות. היתרון גם הוא ברור – אם העדפות העריכה של המייסדים נאות בעיניכם, הרי שמדובר באתר בית קלאסי, מעוצב, נוח ומזמין למדיי.

20 מחשבות על “מיניבוקס

  1. בעקרון בבלוגיש לקחנו את הקוד של חנן, אבל עכשיו אנחנו עובדים על פיתוחים שיאפשרו לגולש גם לצרוך תוכן במינונים נמוכים יותר וגם להפוך את האתר לממש דמוקרטי. יש למה לצפות (תוך שבועיים ככה. hold your breath!”)

  2. יש גם את grapes שנראה מעניין, אמור לאפשר התאמה אישית, וכולל גם מדד פופולאריות (שמתגמל כותרות פרובוקטיביות, כמו אלה שבהן אביבה (מקום 5 כרגע) משתמשת).

  3. באמת חסר פה כפתור preview שימנע שליחה מוקדמת.

    אין לי מושג מה מיניבוקס רוצים לעשות, אבל כאשר כרגע בדף אחד יש להם את הגלוב, החברים של ג’ורג’ ו ניימן 3.0 אין לי ספק שהם לא יעשו כסף. אני מניח שאפילו פירסומאי היה מעדיף משהו טיפה יותר ממוקד מזה.

  4. קודם כל – המון תודה דרור על הפוסט.

    וגם תודה על המחמאות וגם על הביקורת, אנחנו לומדים ומפנימים.
    בעיקרון, האתר נבנה לקהל הישראלי הרחב ולא לנישה הספציפית של כותבי הבלוגים (וצופיהם), כך שאולי הקטגוריה של “בלוגים” קצת פחות ממוקדת, אבל ספק אם הקטגוריות השונות אינן ממוקדות מספיק.

    מתוכננים עוד דברים רבים באתר (דרור הזכיר את סדר הצגת הפידים בעמוד) והוא כרגע רק בהרצה ראשונית ואין ספק שנאמרו כאן דברים נכונים. הרעיון המקורי לקוח מ-popurls.com שגם שם הדגש הוא על עדיפות העורך. באיזשהו מקום, אנחנו מאמינים שרסס והרשת הסינרגית שמתחילה לעשות באזזים נוספים בימים אלו תיצור סוג חדש של “עיתוני-רשת”, בהן יש עורך ראשי שמחליט איזה כתבות לעלות ואיזה כתבות להוריד (או במקרה שלנו – איזה רסס לשים ואיזה רסס להוריד) והעורך הזה מתבסס על שיקולים אישיים, שיקולי חברה, שיקולי פופולריות קהל, שיקולי נישות, שיקולי רווח והפסד וכו’.

    כאחד ממקימי האתר, אני חייב לציין שהאתר נובע מצורך שחוזר ועולה בקרב חברינו, מכרים לעבודה וקולות נוספים ברחבי הרשת שהוא – מה יש לעשות באינטרנט? בתור משתמשי אינטרנט כבדים ברמות אחרות שעוסקים במקצוע הזה כבר מספר שנים, אנחנו מתיימרים לתת את התשובה, או לפחות לנסות לעשות עבודה טובה בנושא. כשהראינו את האתר לחברים (שמיד רצו לקטגוריה “ספורט”) התגובות שקיבלנו היו בדרך כלל – לחיצה על אחד מהכותרות. פשוט כי הם מצאו משהו שעניין אותם. באינטרנט.

    מטרה נוספת ששמנו לפנינו הייתה לפתוח בפני משתמשי האינטרנט מכל חתכי האוכלוסיה את העולם שמעבר לנענע, וואי-נט, הארץ או CNN. וזהו.

  5. ג’וני, המיקום הביא לפוסט עם הכותרת הפרובוקטיבית משהו כמו 50-80 תגובות כניסות יותר מהרגיל (בזמן שעבר מאז פרסומו. זה בד”כ מצטבר בצורה אטית). ולא הביא אף מגיב (הגיב רק גיא מרשימות). אבל זה בגלל שאני סנובית ולא עונה לכל אחד ואחד.

    נראה לי שאמשיך לבחור כותרות אטרקטיביות, כמה שאפשר בלי המילה “סקס” או “זיון” (מה שקשה להגיד על הכותרות בבלוג הזה).

  6. תראי, איזה נחמד אני? תיקנתי לך את התגובה.

    חוץ מזה, מה את רוצה? האתר הזה נפתח בערך אתמול, בטח שהוא לא יביא לך הרבה כניסות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: