פרטיות ושמירת מידע

גיא שלח לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות תכתובת מייל עניפה עם אחד מאתרי הדייטינג הישראלים. מסתבר שגיא נרשם לשם, לא היה ממש מרוצה (ובכל מקרה לא ממש השתמש בשירות) וביקש שימחקו את חשבונו. הוא קיבל תשובה לפיה הוא יכול להקפיא את החשבון.

להקפיא? הוא שאל, אני רוצה למחוק!

אלא שבאתר התעקשו: מה יקרה אם בעוד כמה חודשים מישהו יגיש תלונה נגדך והמשטרה תוציא צו שמחייב אותנו להציג בפניה את ההודעות ששלחת? מה אז נעשה? אנחנו חייבים לשמור את המידע שלך ועליך אבל אתה יכול להיות רגוע שכן כלפי חוץ, אתה לא קיים. אף אחד לא יכול לחפש אותך באתר ואף אחד לא ימצא אותך. המידע נמצא רק במאגר המידע הפנימי שלנו.

את גיא זה לא שכנע. הוא חושב שזכותו להימחק באופן מוחלט. האתר עומד על חובתו לשמור את המידע לתקופת מה (ככל הנראה מניסיון עבר לא ממש מוצלח).

בעיה.

נכתבו 19 תגובות לפוסט “פרטיות ושמירת מידע”

  1. שמוליק:

    לא מבין מה הבעייה. כלפי חוץ החשבון יכול להימחק, ואם גיא ירצה להרשם שוב, יעבור את כל הליך ההרשמה.

    אם חברת הדייטינג רוצה לשמור ארכיון, לא מבין מה עוצר אותה להעתיק פרופילים שנמחקו לאיזה טבלאת ארכיון שנשמרת OFFLINE.

  2. רועי:

    לא קשור בכלל:

    אם לא עבד:

  3. יובל:

    אני חושב שזה בדיוק מה שהיא עשתה. אלא שגיא עומד על זכותו להימחק לחלוטין מכל מאגרי המידע שיש לחברה – אונליין או אופליין.

  4. כרמית:

    אתרי ההיכרויות הם בדיחה לא רק ברמת השירות והממשק.
    ואולי נתחיל סטארט-אפ של היכרויות באמצעויות בלוגים?
    אני רואה את זה. “כרמית השדכנית”. הממממ.

  5. רוגל:

    אין כאן שום בעיה, החוק מחייב את החברה לשמור את הנתונים לפרק זמן מסויים. השאלה אם נעשה שימוש בנתונים מעבר למתחייב בחוק ומעבר להסכם השימוש.

  6. גיא:

    פה קבור הכלב,

    מי רוצה שהאימייל הפרטי שלו יישאר בחשבון מוקפא, שיוכל לשמש לאחר מכן ככתובת לזבלן מצוי, וזה בדיוק מה שהם מציינים בחוזה שלהם.
    יש להם את כל הזכות לשלוח חומר פרסומי שיווקי וכל מה שנראה להם אפילו אם הוקפא החשבון, ולעשות שימוש בפרטים האישיים,
    אבל לא לדאוג זו לא הטרדה זהו חלק ממודל עסקי כלכלי…

    “הנך מצהיר ומאשר כי על אף האמור לעיל ידוע לך ש*** שומר לעצמו הזכות להמשיך ולשמור את פרטיך ולהמשיך ולשלוח לך הודעות (לא הודעות ממשתמשים) ”

    אז מה אתם אומרים הליך משפטי ? זבלנים במסווה ?

  7. יהונתן:

    את הפרטים שלך בכל מקרה יש בלוגים. אפשר לעשות אבל משהו אחר ולהעלות פרטים של אדם פיקטיבי

  8. גיא:

    אכן כן בסופו של עניין לא הפקרתי את הכתובת החשובה שלי, פשוט עדכנתי את הכרטיס עם הכתובת של בעל האתר 🙂

    לא בכח במוח.

  9. כרמית:

    גיא, אני לא יודעת אם זו זבלנות במסווה, כמו שזה תרגיל שיווקי מבריק לשמר לקוחות ולהחזיר לקוחות עוזבים. הרי בערך כל חמש דקות בממוצע מתייאש/ת איזה/ו ישראלי/ת רווק/ה מהיכרויות באינטרנט ומחליט/ה למחוק את הכרטיס באתר. ומחיקה כזאת שונה מאוד ממחיקה של רישום באתרים אחרים (פורומים, חדשות, וואטאבר). באתרי היכרויות, מחיקת שם המשתמש מחייבת מחיקת פרופיל מפורט למדי, שמשתמשים אולי לא יטרחו לכתוב אותו שוב.

    מי שכבר עזב ומחק ארבעה-חמישה עמודים של פרופיל כולל טקסט חופשי, תחביבים, עיסוקים, מקומות בילוי, השכלה, ניסיון תעסוקתי, מראה חיצוני וצילומי לב כליות ושיניים – כנראה כבר לא יקדיש עוד עשר דקות מחייו לכתיבת פרופיל חדש. הקפאה – זה כבר משהו אחר. בלחיצת כפתור אפשר לשחזר את קורות החיים, ולהיות שוב לקוח מרוצה.

  10. דנדוש:

    נו, זה כסת”ח הגיוני לחלוטין, ובנוגע לספאם- תיבת בתא שמשמשת לקבלת מיילים מגופים שאתה לא רוצה שיהיה להם המייל שלך.

  11. One Of the Crowd:

    מעניין אם אתר שנרשמת מרצונך נכלל תחת חוק מאגרי המידע. שמשום שחוק זה מחייב מחיקה מהמאגר ל פי דרישה.
    רוגל, מעולם לא נתקלתי בארץ בחוק שמחייב עסקים לשמור נתוני לקוחות , אתה סגור על זה?

  12. ההוא:

    לא זוכר בדיוק את הפרטים – אבל ישנה תקנה של בנק ישראל המחייבת את הבנקים לעשות דבר דומה על מנת שיהיה אפשר לזהות frauds וכאלה. לא שחברות שידוך ובנקים זה בדיוק אותו סטאטוס.

  13. רוגל:

    אני לא מכיר את החוק בארץ. בארה”ב חברות נדרשות לשמור נתונים חשבונאים (שזה כולל נתוני לקוחות) למשך מספר שנים. חברות טלפון וספקי אינטרנט נדרשים גם לשמור נתוני שימוש (פירוט שיחות, זמן חיבור וכיו”ב).
    אני מניח שבארץ המצב לא שונה במהות.

  14. ההיא:

    מידע חייב להשמר שבע שנים אחורה.

  15. שמוליק:

    לההיא: לא כל מידע. רק מידע לצרכי מס. אורך השיער של הבחור לא קשור לנושא.

  16. omeran:

    אוף, ההודעה הקודמת שלי לא התפרסמה.
    חוק הגנת הפרטיות (סעיף 17) מגדיר אתר כזה כמאגר מידע המשמש לדיוור ישיר. (זה שהם עושים עוד דברים חוץ מלשלוח דואר לא שייך לעניין).
    לפי סעיף 17ו, אדם רשאי לדרוש למחוק את הפרטים שקשורים בו ממאגר מידע כזה, ואם הוא לא נענה תוך 30 יום – לפנות לבית משפט השלום כדי שיורה לו לעשות את זה.

  17. עומר טרן:

    למיטב ידיעתי אין חובת שמירת נתונים כמעט בשום תחום בארץ, למעט אולי נתונים רפואיים. הנושא של מחיקת הנתונים לא מוסדר בחוק הגנת הפרטיות אני חושב, כך שיש פה בהחלט בעיה מסוימת (כן מוסדר הנושא של צפייה בנתונים ועדכונם במידה והם שגויים). מה שכן, על פי חוק הגנת הפרטיות המידע שנאסף עליו יכול לשמש רק למטרה לשמה נאסף ויש לקרוא את תנאי השימוש כדי לראות לשם מה המטרה המוצהרת. מה שניתן לעשות, כתרגיל מעניין, זה לפתוח תיבת דואר לטובת האתר הזה בלבד ולשנות את פרטי ההתקשרות ולראות האם כתובת הדואר מועברת לגורם מחוץ לאתר ההיכרויות. אם כן, ניתן להגיש תלונה לרשמת המאגרים שכנראה לא תעשה עם זה כלום (אבל זו התחלה).

    אגב, אני לא חושב שחייבים לשמור את הנתונים בשביל המשטרה. אם המשטרה תבקש את הנתונים, ניתן לומר לה שהם נמחקו… (בהנחה והם נמחקו לפני שהמשטרה ביקשה ולא אחרי).

    אנא ממך יובל, שנה את ה”להגיב” הזה למשהו יותר בעברית.

  18. עמרי:

    כל העניין נראה לי מטופש, הם יכולים לשמור את ההודעות הישנות ובכל זאת למחוק את המשתמש ולא להקפיא אותו.
    מה הקשר?

    אגב:
    עומר, אתה ממש רודף כפתור כפתור ברחבי האינטרנט, אה? :).
    אני מציע שתפנה למקור התרגום הקלוקל, רן יניב הרשטיין.
    אגב, כדאי שתחשוב על תרגום חלופי קודם.

  19. עומר טרן:

    עמרי.
    לעתים, כשנחה עליי המוזה זה מציק לי. ברוב המקומות אני לא טורח להעיר. לך הערתי כי אני אוהב את הבלוג במיוחד.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: