במשרד האוצר הזמן הוא יחסי

הבלונדינית הסודית שלחה טקסט לקטגוריית “כתב/ת אורח/ת” לאחר שגילתה שבמשרד האוצר הצליחו סוף סוף לפתח את מנהרת הזמן. הנה הטקסט.

בטעות לגמרי (נשבעת במיקי בוגנים) הגעתי הבוקר לאתר הטוש וראיתי את הכותרת הבאה:

משרד האוצר יציע למורים: תוספת של 25% – תמורת רפורמה

אחרי ששפכתי על עצמי את הקפה מהתרגשות נכנסתי לידיעה ושם מצאתי התחלה של הסבר:

יש באוצר בכירים שמוכנים להציע למורים תוספות שכר גדולות של עד 25% בתנאי שיסכימו לרפורמה במערכת החינוך… בכל מקרה, המצב שבו מורה מתחיל מרוויח 3,800 שקל בלבד הוא מצב מבזה שלא יכול להימשך. למורים אלה יציע האוצר תוספת של 1,000 שקל – בתנאי שייחתם הסכם לרפורמה.

אהה, עכשיו הכל ברור. משרד האוצר מציע תוספת של 25%.  זאת אומרת, משרד החינוך מציע להגדיל למורים מתחילים* בלבד את השכר – מכזה שמבזה לקבל אותו לכזה שסתם אי אפשר לחיות ממנו. זאת אומרת, המממ, לא בדיוק משרד האוצר, איזשהם בכירים אלמוניים. הממ, זאת אומרת, לא ממש מציעים, מוכנים להציע. הממ, בתנאי שבערך חצי מהעלות תגיע מהתקציב הקיים של משרד החינוך. אני חושבת.

ואחר כך שואלים למה לא מלמדים הבנת הנקרא.

בפסקה הבאה מצאתי הסבר לרפורמה שמציע האוצר, כתנאי להעלאת השכר הנדיבה:

הרפורמה שאותה מציע האוצר כוללת שלושה עקרונות: הפיכת משרד החינוך ממפעיל המערכת לרגולטור שקובע מדיניות; מתן גמישות ניהולית למנהלי בתי הספר, כך שיוכלו לבחור מורים, לפטר מורים ולהעלות שכר למורים טובים; והגדלת מספר השעות הפרונטליות שמלמדים המורים, בלי הארכת יום הלימודים.

אז את זה שאינשטיין כבר הוכיח שהזמן הוא ממד יחסי אני יודעת, אבל אני חייבת להודות שהעובדה שדווקא משרד האוצר מצא את הדרך המעשית למתוח אותו די הפתיעה אותי.

*זוכרים שרוב המורים החדשים הם בעלי תואר ראשון ותעודת הוראה, כן?

נכתבו 12 תגובות לפוסט “במשרד האוצר הזמן הוא יחסי”

  1. עומר:

    והגדלת מספר השעות הפרונטליות שמלמדים המורים, בלי הארכת יום הלימודים.

    בנוסחא של איינשטיין, ככל שהמהירות עולה, המסה יורדת. ובמילים אחרות – אם צריך שמורים ילמדו יותר שעות, אבל אין יותר שעות, אז יהיו פחות מורים.

  2. ע.ש.:

    מסכים לחלוטין, עוד ספינים ובלונים המופרחים לאוויר ללא כל מהות.

    אבל לי יש שאלות שקשורות לעניין שאני באמת אשמח לקבל עליהן תשובה:
    מה המורות מציעות כדי לפתור את בעיית המורות השחוקות שאינן צריכות להיות במערכת אפילו לא רגע אחד נוסף?
    כיצד המורות מציעות לפתור את בעיית ההשתלמויות שלא עושות כלום חוץ מלתת גמול השתלמות למורה?
    כיצד המורות מציעות לפתור את בעיות הניהול שנוצרות בגלל שכל פעם שמנהל רוצה לעשות שינוי הוא צריך את אישור ועד המורים?

    דודתי היא מורה, מורה מצויינת, אינטיליגנטית מאוד, אבל כל פעם שניסיתי לדבר איתה על הצורך ברפורמה היא ענתה משהו בסגנון: “דברת זה רע, זה מזיק הן למורות והן לתלמידים”, אוקיי, אז מה עושים? שמים את הפרצוף המאוס של חיים הכט בכל שלטי החוצות?

    זה אולי נראה כציניות אבל אני באמת אשמח לדעת מה התוכנית של המורות לפתרון הבעייה

    מתוך עיקרי התוכנית באתר תמורה: (חינוך זול עולה לנו ביוקר)
    ______________________________________________
    שינוי במבנה שבוע העבודה של המורים מבחינת אורך יום העבודה (יום עבודה מלא בן 8 שעות – 40 שעות בשבוע).
    שינויים במהות העבודה ובמערכת היומית.
    שכר דיפרנציאלי למורים (פיתוח מומחיות ומסלולי קריירה).
    צמצום מספר התלמידים בכיתה.
    התאמת מבנה בית הספר לצרכי ביצוע התכנית.
    תרבות בית הספר משתנה.
    עיקרי השוני המוצע בתכנית: התמקדות בקשר האישי היציב
    והמתמשך בין מורים לתלמידים ויצירת איכות זמן מורה – תלמיד.
    היבטים פדגוגיים – מנהליים.
    כל בית ספר בתכנית “תמורה לישראל” יגבש מטרות פדגוגיות לטווח של 3 שנים
    ויקבע יעדי ביניים לשנה ולפרקי זמן קצרים יותר – מחציות, שלישים ורבעונים.
    היבטים ארגוניים.
    שינוי במבנה הארגוני של בית הספר, ביזור סמכויות, עזרה מנהלית, הגדרת תפקידים,
    שיפור המעקב, תיעוד וניהול הידע.
    הכשרת מורים והשתלמותם בנושאים רלוונטיים, כגון: ניצול זמן, העמקת הידע המקצועי והפדגוגי,
    דרכי אבחון, מיומנויות תקשורת, הוראה פרטנית וטיפולית וכו’.
    מעקב הערכה ושקיפות.
    שימוש מושכל במשוב, על ידי המנהל, המורה והתלמיד.
    ניתוח תוצאות מבחנים לשם קידום התלמיד.
    אחריותיות.
    יצירת תשתיות פיזיות מתאימות למורים ולתלמידים: פינות עבודה למורים
    ופינות התרגעות לתלמידים.
    ______________________________________________

    יח”צ זה נחמד ויפה, אבל איפה המהות מצד המורות? מה בתוכנית הזו עוזר לפתור את 3 הבעיות שרשומות למעלה, ושאני בטוח שאינן היחידות? בלי ציניות, אני מאוד אשמח לשמוע.

  3. הבלונדינית הסודית:

    ע.ש.

    בכנות? התשובות לכל השאלות שלך נמצאות בדיוק בתכנית שציטטת.

    טיפול בשחיקת מורות:
    שינוי במבנה שבוע העבודה של המורים מבחינת אורך יום העבודה (יום עבודה מלא בן 8 שעות – 40 שעות בשבוע).
    שינויים במהות העבודה ובמערכת היומית.
    שכר דיפרנציאלי למורים (פיתוח מומחיות ומסלולי קריירה).
    שינוי במבנה הארגוני של בית הספר, ביזור סמכויות, עזרה מנהלית, הגדרת תפקידים,
    שיפור המעקב, תיעוד וניהול הידע.
    הכשרת מורים והשתלמותם בנושאים רלוונטיים, כגון: ניצול זמן, העמקת הידע המקצועי והפדגוגי,דרכי אבחון, מיומנויות תקשורת, הוראה פרטנית וטיפולית וכו‘.
    מעקב הערכה ושקיפות.
    שימוש מושכל במשוב, על ידי המנהל, המורה והתלמיד.

    השתלמויות ומקצועיות:
    שכר דיפרנציאלי למורים (פיתוח מומחיות ומסלולי קריירה).
    הכשרת מורים והשתלמותם בנושאים רלוונטיים, כגון: ניצול זמן, העמקת הידע המקצועי והפדגוגי,דרכי אבחון, מיומנויות תקשורת, הוראה פרטנית וטיפולית וכו‘.

    שינוי מבני-ניהולי:
    שינוי במבנה שבוע העבודה של המורים מבחינת אורך יום העבודה (יום עבודה מלא בן 8 שעות – 40 שעות בשבוע).
    שינויים במהות העבודה ובמערכת היומית.
    צמצום מספר התלמידים בכיתה.
    כל בית ספר בתכנית ”תמורה לישראל“ יגבש מטרות פדגוגיות לטווח של 3 שנים
    ויקבע יעדי ביניים לשנה ולפרקי זמן קצרים יותר – מחציות, שלישים ורבעונים.
    היבטים ארגוניים.
    שינוי במבנה הארגוני של בית הספר, ביזור סמכויות, עזרה מנהלית, הגדרת תפקידים,
    שיפור המעקב, תיעוד וניהול הידע.
    מעקב הערכה ושקיפות.

    העלאת רמת הלימודים והמוטיבציה:
    צמצום מספר התלמידים בכיתה.
    התאמת מבנה בית הספר לצרכי ביצוע התכנית.
    התמקדות בקשר האישי היציב והמתמשך בין מורים לתלמידים ויצירת איכות זמן מורה – תלמיד.
    הכשרת מורים והשתלמותם בנושאים רלוונטיים, כגון: ניצול זמן, העמקת הידע המקצועי והפדגוגי,דרכי אבחון, מיומנויות תקשורת, הוראה פרטנית וטיפולית וכו‘.
    מעקב הערכה ושקיפות.
    שימוש מושכל במשוב, על ידי המנהל, המורה והתלמיד.
    ניתוח תוצאות מבחנים לשם קידום התלמיד.
    אחריותיות. (אני מניחה שהם התכוונו למילה העברי הסבירה אחריות)
    יצירת תשתיות פיזיות מתאימות למורים ולתלמידים: פינות עבודה למורים
    ופינות התרגעות לתלמידים.

    נכון, רוב מה שמתואר כאן הן כותרות וראשי פרקים, אבל כשפורטים אותם, אני מניחה שיש כאן פתרון מוצלח לרוב הבעיות איתן מתמודדת מערכת החינוך.

    נכון, יהיו מורות שיצטרכו לעזוב*, אם בגלל שחיקה ואם בגלל חוסר יכולת/רצון להשתנות. נכון, יהיו שלבי הסתגלות לא קלים, אבל לדעתי רוב המורות יקבלו ברצון ובשמחה תוכנית אחראית מבחינה חינוכית, שתציע להן הערכה (כלכלית וחברתית) שהולמת את עבודתן.

    *ומהערכה אישית, בלתי סטטיסטית בעליל, יש הרבה במערכת פחות מורות שחוקות ממה שגורמים לנו להאמין.

  4. ע.ש.:

    יש למישהו לינק לתוכנית המלאה?

  5. הבלונדינית הסודית:

    לצערי לא הצלחתי למצוא. אני קיבלתי מהם חוברת מודפסת עם התכנית, אבל זה היה די מזמן…

  6. רואה שחורות:

    כדאי לכם להתעלם מבועת האויר החם הזו – זה חלק ממערכה יחצ”נית של משרד האוצר נגד המורים שמאיימים לשבות, וזאת עקב הסיבה השולית שאין להם הסכם שכר כבר 5 שנים.

  7. מאזינה ברקע:

    ע.ש, למה “מורות”? אין מורים שחוקים, מתוסכלים וכועסים שחושבים שדברת זה רע ועוזבים את מערכת החינוך בגלל השכר המשפיל? אני גרה עם אחד כזה.

  8. הבלונדינית הסודית:

    מאזינה, כי מאיזה כיוון שלא תסתכלי על זה רוב המורים הם נשים.

  9. ע.ש.:

    ואם הייתי כותב מורים אז הייתן אומרות שהרוב המוחלט הן מורות, והייתן צודקות.

    אשר לנושא, אני עדיין לא מבין איך המורות מתכננות לתקן את הבעיות במערכת, כדי לקבל עוד שעות הוראה, לצמצם את מספר התלמידים, ולהקים פינות התרגעות לתלמידים, נצטרך מקורות תקציב. אם לא לפטר מורות, או לצמצם את גופי הפיקוח, אז מאיפה?
    פיקוח אגב, גם צריך, אנחנו שומעים יותר מדי לעיתים קרובות על כל מיני תוכניות לימודים חשודות שנכנסות לבתי הספר.
    ועדיין אני לא מבין איך התוכנית תאפשר למנהל בית ספר להזיז מתפקידה מורה שאינה מבצעת את תפקידה (בלי להתחנן לועד המורים)

  10. הבלונדינית הסודית:

    אה…תקציב… זה לא הדבר הזה שמשרד האוצר מחלק פעם בשנה? אז למשל אפשר ששרים, חברי כנסת ובעלי תפקידים בכירים נוספים יוותרו על תוספות שכר ועל חלק מההטבות שלהם. נשמע הזוי? יש כמה שעשו את זה. אפשר למשל לא להחזיק שר בלי תיק, או לא להמציא משרדים כשוחד קואליציוני. אפשר לבטל הטבות מס לעשירונים העליונים. אפשר ליישם החלטות שכבר אושרו, בנוגע לקניסת תאגידים. אפשר לחייב מוסדות חינוך שמעוניינים בתמיכה ממשלתית לעמוד בדרישות מינימום, ואת התקציבים של אלה שלא מעונינים להפנות לחינוך הממלכתי. אפשר להחליט שחינוך חשוב (לפחות) כמו ביטחון.

    קוראים לזה סדר עדיפויות. כל אחד מאיתנו עושה את זה בחשבון הבנק שלו. הממשלה והכנסת עושים את זה בחשבון המשותף של כולנו. השאלה היא מה מעדיפים.

  11. מאזינה ברקע:

    מה קשור הרוב? בעברית מדברים בלשון זכר, מספיק שיש מורה אחד. זה מקפיץ אותי, כי מעבר לתהיה האם הקשרתם בשיעורי לשון, התפיסה של הוראה כמקצוע נשי היא אחת הסיבות למצב מערכת החינוך כיום.

  12. הבלונדינית הסודית:

    מאזינה, מבחינתי זו לא שאלה של ידע*, זו שאלה של נוכחות. אני לא מוכנה שיעלימו אותי, לא כרוב בקבוצה ולא כפרט (כמה פעמים שמעת מרצות/מורות מדברות על עצמן בלשון זכר?).

    ולגבי התפישה של הוראה כמקצוע נשי:
    א. אם אני אקרא לכל המורות בבית הספר שאני עובדת בו מורים, זה ישנה את העובדה שהגבר היחיד בסגל הוא המורה להתעמלות?
    ב. זה שרוב המורים הם מורות זה תירוץ? צידוק? הסבר? זה קשור למצבה של מערכת החינוך כי נשים צריכות לקבל משכורת נמוכה יותר? כי אין להן את היכולות שיש לגברים?

    אני באמת לא מבינה מה את רוצה.

    *נכון, באקדמיה ללשון העברית מאמינים שפניה לקבוצה שאינה נשית לחלוטין תעשה ברבים זכר. הם גם מאמינים שמרשתת היא מילה נחוצה. זכותם.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: