אידאליזם
אני רוצה להראות לאנשים את הצהוב הכי צהוב שיש.
צניעות
לא בא לי להשוויץ, אבל כבר הפכתי לשם, כל המדינה מדברת עליי ובכל מקום אומרים לי ששמעו עליי ושראו את הסיפור שלי.
רדיפת מיעוטים
הם שונאים אותי רק כי אני בלוגר ולא מתייחסים אליי ברצינות.
כפיות טובה
אני בא לחשוף דברים ועוד באים אליי בתלונות.
תחקיר
אחרי חמש שנים של גלישה בתפוז החלטתי לפתוח בלוג רציני ובוגר שמפרט איך הצלחתי להיכנס לעולם הבידור הישראלי.
כרוניקה
הרגשתי אחרי זה מאוד לא נעים כי פירסמתי את זה, בעיקר כי היא היתה מניאקית וזה מאוד הפריע לי אישית ואז הרגשתי מניאק בעצמי.
גורל
אין מה לעשות, זה המקצוע שלי.
קרביות
אני מקווה להתגייס לתפקיד שבו אני אוכל להמשיך עם העיסוקים שלי אחר הצהריים.
קוריקולום ויטה
ניהלתי הרבה אתרים של 'האח הגדול', 'האלופה', וה'הישרדות'. לפתוח את הבלוג הזה זה לקחת את זה צעד קדימה.
סדרי עדיפות
קודם כל ליחצן את עצמי.
הוואי 5-0
אנשים מתקשרים אליי ומקללים אותי, מאיימים עליי. אפילו פניתי למשטרה, ביקשו ממני להגיע אליהם אבל עוד לא הספקתי.
הקרבה
אני אגיד בצורה הכי מגעילה שאפשר, אם הסקופ הזה מצריך גם לדרוך על אנשים, אני אעשה את זה.
אובייקטיביות
אני מכיר המון מפורסמים. כאלה שיש לי קשר ממש טוב איתם, אני כמובן לא אלך ואלכלך עליהם, אבל מי שאני לא בקשר איתו? שילך לחפש את החברים שלו! אין לי בעיה לדרוך עליו.
ניו-ג'רנליזם
החברים מפרגנים ואפילו נהנים כי יש מלא פרוטקציות.
ניו-יורק טיימס
השאיפות שלי הן להמשיך בתחום. בתור התחלה, להפוך לכתב באתר כמו וואלה!
כנר על הגג
האמת היא שאני רוצה להיות שחקן או משהו כזה
פיס
אולי ממש בקרוב עוד תזכו לראות אותי באיזה ריאליטי.
("כרטיס צהוב", ידיעות אחרונות, 9.8.2009)
("פרז הילטון הישראלי: ראיון עם עומרי חיון", נרג', 9.8.2009)
("אל תסתבכו איתו", וואלה, 9.8.2009)
יש לי בחילה. דנדוש, אני בדרך! עדיף בידוד על פני חיים בעולם עם עמרי חיון!
בוא, יואבי. נשב, נדסקס תורות ספרותיות ונשמיץ את הדבר הזה. אכפת לך להביא מיץ תפוזים…?
סליחה על הפרונבינציאליות, אבל מי זה לכל הרוחות עומרי חיון?
מסכן, מסכן הילד.
דבר שכן מצליח לעניין אותי במקרה המגעיל של עומר חיון הוא שיכול להיות שהבלוגוספירה הישראלית עוברת תהליך דומה לזה שקרה ב2006 לבלוגוספירה האמירקנית והעולמית.
הבלוגים הראשונים שחדרו לתודעה הציבורית היו, לצערם (או לשמחתם) של האמריקנים – היו טַבְּלוֹאִידי-הסלבריטי והרכילות, אחר כך באו אלה העוסקים בטכנולוגיה, ואז גאדג'טים, ואז לייפסטייל – והיום יש המון בלוגרים משפיעים שהבלוג משמש להם כפלטפורמה להשפעה ולתרומה לקוראים בכל העולם.
נכון, זה קצת דוחה להודות שעומר חיון עלול להיות החלוץ בתהליך הזה, אבל בין אם זה נכון או לא – העובדה שעל בלוגר אחד דיברו כמעט בכל המדינה, יכולה להוביל לכך שבלוגרים, קצת יותר איכותיים ופחות רדודים – ימצאו את עצמם במקום קצת יותר טוב מבחינת חשיפה..
הפואטיקה של מי?
מבחינתי האיש מחרבן בבריכה של חרא. שיהיה לו בכיף. אם יש כאן בעיה, זה שהעיתונים משתפים איתו פעולה, כי הם מזמן איבדו את העשתונות מול האינטרנטים האלה.
לא באמת, מי זה לעזאזל עומרי חיון?
לא ברור למה זכינו לפוסט הזה, או למה זכה לו חיון, כי כמו שאומרים בביהס לתקשורת "דר איז נו בד פי אר".
זו אחת הפעמים הבודדות בהן אני שמח שיש גיוס חובה ושישראל נמצאת במצב מלחמה תמידי.
ואני חשבתי שכל העניין היה חלק מהמאבק בחוק הביומטרי, להדגים מה קורה אם מאגר מידע דולף וכו'.
אז אני מבין שלא. אם כך, מה שאביעד אמר.
"תסברי פעם אחת ולתמיד מה זה בעצם 15 דקות תהילה ?
זה ביטוי של התקשורת, שמתארת את זמן התהילה המוגבל של כוכבי ריאליטי."
— לירון וייצמן בראיון לעומרי חיון
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1511934&passok=yes
אלוהים ישמור, הוא כבר בן 18 בתעשיה הזו? מתי הוא חושב מתכוון לעשות שדיים, לעשות סרט קומדיה-רומנטית עם פול רוד, להתמכר לקוק, להגמל, לחזור מגמילה, להקטין את השדיים וללכת מכות עם לינדסי לוהן? חייבים להשיג לו תקן "סלברטאי מצטיין" ושער ב"במחנה" לפני שהשנים היפות שלו יגמרו.
מה שהבלונדינית הסודית אמרה
LOL!
Rani Rahav can look into giving this guy an apprentice position in his PR business.
הא? שו? מי? מתייחסים פה לכל אחד? מה עם הפואטיקה שלי?
לול, אייל!
מה שאפי אמר
מה עשיתי רע?