פרד: השימוע

הפרד ומשול.

פרד התרומם באיטיות מהכסא. הפעם האחרונה שישב לבדו עם שעשוע היתה הפעם הראשונה שישב לבדו עם שעשוע, וזה לא נגמר בטוב; שעשוע הודיע לו שהוא מתקשה לדמיין יקום שבו פרד יהיה אחראי על כסף, ואיחל לו הצלחה. כעבור שבוע חלה שעשוע, וסגן המנהל שהחליף אותו, קיבל את פרד לעבודה בניסיון להרשים את שעשוע. הרושם היה כל כך חזק שעקבותיו של סגן המנהל לא נודעו מאז. מדי פעם דיווח אחד העובדים שראה את סגן המנהל מסתובב באיזה מרכז מסחרי. אירועים אלו, שמעולם לא אומתו, זכו לשם “אירועי נסי”, על שם אותה מפלצת ידועה שמדי פעם רואים אותה, אבל לא באמת.

פרד שירך את רגליו באיטיות לעבר המדרגות שהובילו אל “הפנטהאוז”, הקומה השניה של הבנק שאיכלסה את מחלקת הבנקאות הפרטית, את מחלקת אשראי ואת משרדו של שעשוע. דלת הזכוכית לחדרו של שעשוע היתה סגורה כרגיל, ופרד נקש עליה בעדינות. שעשוע ישב מאחורי שולחן העץ שלו, וקרא דו”ח כלשהו. פרד הביט בו שניות אחדות מבעד לדלת וחשב שהוא לא שמע את הנקישה ולכן נקש שוב. שעשוע עדיין לא הגיב.

פרד הביט לצדדים, מחפש ישועה, אבל אף אחד לא ממש שם לב אליו. במחלקת בנקאות פרטית, מישהו קיבל כרטיס פלטיניום וליטף אותו בחיבה. כאשר השיב פרד את מבטו אל הדלת, גילה את הקרחת של שעשוע במרחק סנטימטרים ספורים מאפו, ומרוב בהלה נפלטה מפיו צעקה. “היכנס,” פקד עליו שעשוע.

מהרגע שפרד נכנס לחדר הכה בו ריח האפטרשייב העז של שעשוע, שילוב מסחרר חושים של ספירט ושמן מכונות. על הקיר היתה תלויה תמונה של פרחים שעשתה חשק לכל מי שהביט בה להעלות אותה באש. למרות שבחדר היה חלון, התריס היה סגור וטיפת אור לא נכנסה מבחוץ.

שעשוע סגר את הדלת וחזר אל הכסא שלו. הוא התיישב, פתח את אחת המגירות, הכניס לתוכה את הדו”ח שקרא, הזיז קלות את התמונה בה צולם עם אישה שככל הנראה היתה אשתו, ואחר כך הביט ממושכות בפרד. לבסוף אמר לו “אתה יכול לעמוד, זה לא יהיה ארוך.”
“אני מעדיף לשבת,” אמר פרד.
“אני מעדיף שתעמוד,” ענה שעשוע.
פרד קם מהכיסא בצער. הכיסא היה נוח, הרבה יותר נוח מהכיסא שישב עליו מאחורי הדלפק שלו בקומה הראשונה.

“פרד,” פתח שעשוע “כמה זמן אתה איתנו?”
פרד פתח את פיו כדי לענות אבל שעשוע המשיך. “זה לא באמת משנה.” פרד סגר את הפה בתחושת הקלה.
“שמעתי שאתמול נעצרת בחשד לסחר בחוברות פדופיליה. זה נכון?” שאל והרים את עיניו מהדף.
“לא.”
“לא?”
פרד העביר את משקלו מרגל לרגל. “נעצרתי בחשד למכירה של חוברות פורנוגרפיות.”
“אני שמעתי פדופיליה,” אמר שעשוע ביובש.
“מה זה חוברות פדופיליה ואיך אתה בכלל יודע שנעצרתי,” תהה פרד. שעשוע לא עשה רושם של אדם עם קשרים במקום כלשהו פרט לנעליו.
“רגינה מפקדונות ראתה שוטר עוצר אותך,” ענה שעשוע.
רגינה! חשב פרד לעצמו. ידעתי שקוראים לה רגינה! לא היה לו מושג שקוראים לה רגינה.
“מה זה חוברות פדופיליה?”
“פרד, אתה מבין את ההשלכות?” המשיך שעשוע בשלו.
“השלכות?”
“השלכות.”
“איזה השלכות?”
“זה בדיוק מה ששאלתי, אם אתה מבין את ההשלכות.”
“אני לא מבין את ההשלכות” אמר פרד נהנה לגלגל על לשונו את המילה “הש-ל-כות.”
“עובד בבנק הזה נעצר במקום ציבורי בחשד לסחר בחוברות פדופיליה. אתה יודע עד כמה זה חמור? אתה יודע כמה נזק עלול להיגרם למוניטין של הבנק הזה שאחד העובדים שלו נעצר בחשד לסחר בחוברות פדופיליה?” הרים שעשוע את קולו.
פרד לא הבין על מה שעשוע מדבר. המוניטין היחיד שיצא לבנק היה שבסניף שלהם המזגנים אף פעם לא עובדים.
“אבל אלו לא היו חוברות פדופיליה,” ניסה פרד להסביר.
“אני דיברתי עם מנהל המרחב,” קטע אותו שעשוע “ולאחר התייעצות איתו ועם הסניף המרכזי הגעתי למסקנה שבשלב הזה אין לי ברירה אלא להשעות אותך.”
“למה?” שאל פרד.
“אתה מושעה.”
“מושעה?”
“מושעה.”
“אתה לא צריך לעשות לי שימוע?” הקשה פרד. הוא לא ידע מה זה שימוע.
“זה היה השימוע,” ענה שעשוע.
“אפשר לערער על השימוע?”
“לא.”
“כלומר, שעשוע, אני מושעה,” ביקש פרד לוודא שהוא מבין את מצב העניינים.
“אתה מושעה. זאת המסקנה שהגעתי אליה, אני שעשוע, בתום השימוע,” ענה שעשוע בלי טיפת שעשוע.
“מתי ההשעיה נכנסת לתוקף?”
“ברגע זה.”
“עד מתי?” שאל פרד
“עד לתום המשפט.”
“איזה משפט?”
“עמירם יחליף אותך היום במשמרת, כך שאין צורך שתשאר. אתה משוחרר,” אמר שעשוע, פתח את המגירה, הוציא מתוכה את הדו”ח בו עיין קודם לכן והחל לקרוא בו.

פרד כבר היה בדרך החוצה אבל ברגע האחרון הסתובב, הביט בשעשוע ואמר לו “אתה עוד תצטער על זה.”
“אני כבר מצטער על זה.” ענה שעשוע מבלי שהזיז את עיניו מהדף.

* הערת המחבר: פרד ועלילותיו יוצאים לחופשה.

נכתבו 8 תגובות לפוסט “פרד: השימוע”

  1. דביר:

    אני רואה שאף אחד אחר לא מתנדב אז אני אגיד את זה וזהו: לאאאאאאא! אל תוציא את פרד לחופשה! אלא אם כן זה למטרה אחת- לעשות מהסיפור הזה ספר.

  2. אריה:

    מה חופשה מה? עוד! עוד!

  3. ירדן:

    מקבלים משכורת בהשעיה?

  4. אלעד:

    אני עם דביר מתגובה 1.
    אם היו”ר לא ממשיך את כתיבת עלילותיו של פרד, אנחנו נפתח בשביתת שבת ונשב בשקט עד אשר יתמלאו כל דרישותינו.

  5. רועי:

    cliff hangers are…

  6. עומר:

    אהבתי, כמו את הקודמים.

    … אבל אני היחיד שמרגיש שדי נשברה הדמות ברגע שהוא אמר “אתה עוד תצטער על זה”?

  7. ספציפי:

    מה, איך שפרד מגלה שיש לו עמוד שדרה הוא יוצא לחופשה?!?!?

    האמת, די הגיוני.

  8. Black Cat:

    רגע, הוא יחזור אחרי החגים? כי אם לא, אנחנו מעשה מה שאבא של מוישל’ה עשה – הלך לישון רעב.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: