הפרויקט הסודי של ידיעות אחרונות

לפני דקות אחדות עלה טקסט שלי ב”העין השביעית”. כך הוא נפתח:

האם קבוצת “ידיעות אחרונות” מתכוננת ליום שבו העיתון המודפס יעבור מן העולם? ל”העין השביעית” נודע כי בתקופה האחרונה מנהלת קבוצת “ידיעות אחרונות” מיזם סודי שמטרתו להפוך אותה לשחקן המוביל והמרכזי בישראל בתחום התוכן האלקטרוני. כחלק מהמיזם, שמנוהל על פי המודל של “ידיעות אינטרנט” שברבות הימים הוציא מקרבו את ynet, נחתם הסכם בין קבוצת “ידיעות אחרונות” לבין יצרן בינלאומי של קוראים-אלקטרוניים. קורא-אלקטרוני (EReader) הוא מכשיר ייעודי להצגת תוכן דיגיטלי כמו ספרים אלקטרוניים (Ebook). מכשירים ידועים כאלו הם סוני-רידר (Sony Reader) של תאגיד “סוני”, קינדל (Kindle) של חברת “אמזון” או נוק (Nook) של רשת “ברנס-אנד-נובל”.

בעקבות ההסכם עם היצרן, שזהותו נשמרת תחת מעטה של חשאיות, החלה קבוצת “ידיעות אחרונות” בהתאמת המכשיר לשפה העברית. משאבים רבים הושקעו ומושקעים בניסיון להתגבר על הקשיים הטכנולוגיים שבהצגת תכנים בעברית (המוצגים מימין לשמאל) על גבי מכשיר שתוכנן להציג תכנים הנכתבים משמאל לימין. ככל הידוע, פעילות הפיתוח והבדיקה של הקורא-האלקטרוני העברי נמצאת בשלבים מתקדמים.

בקבוצה מתייחסים למיזם כאל “מיזם ליבה” של הקבוצה. הסיבה לכך ברורה: למכשיר פוטנציאל לטלטל לא רק את עסקי העיתונות אלא גם את שוק הספרים. ל”העין השביעית” נודע כי בכוונת קבוצת “ידיעות אחרונות” לנהל את כל שרשרת הערך הקשורה במכשיר. היא תהיה זו שתמכור את המכשיר, כלומר תשמש כקמעונאית. בנוסף, תחת כובע המו”ל, תשקול למכור גרסה דיגיטלית של עיתון “ידיעות אחרונות” כמו גם גרסאות דיגיטליות של הספרים היוצאים לאור בהוצאת ספרי “ידיעות אחרונות”.

למרות שהיא תהיה בעלת הזכויות על המכשיר ותמכור תכנים על גביו, אין בכוונת הקבוצה לנהל “גן סגור” המוגבל רק לתכני הקבוצה שכן בראש ובראשונה היא רואה במכשיר מרכז רווח העומד בפני עצמו. משום כך, בכוונתה לאפשר לגופים נוספים, מן הסתם תמורת עמלה, להפיץ את תכניהם על גבי המכשיר החדש.

(המשך ב”העין השביעית”).

הסיפור הזה מעניין מכמה סיבות. ראשית, תחום הספרים האלקטרוניים רדום לחלוטין בישראל. אין פיתרון, אין מכשיר, אין שוק. העובדה שגוף חזק כמו “ידיעות אחרונות” מפתח בחשאי פתרון שכזה מלמדת שהמצב הזה זמני לחלוטין.

הסיבה השניה היא שבמידה והמכשיר יצליח בישראל כפי שהוא מצליח בארה”ב – נתונים על כך מופיעים בטקסט – הוא עשוי להוות יתרון אסטרטגי מהמדרגה הראשונה עבור “ידיעות אחרונות” במאבק ההישרדות שלו. כל העיתונים נאבקים על הישרדותם; לא רק עיתונים בחו”ל ובישראל, לא רק “מעריב”.

הסיבה השלישית (ובהחלט לא האחרונה) היא שאם המכשיר של “ידיעות אחרונות” ישתלט על השוק כפי ש-Ynet השתלט על שוק החדשות באינטרנט, הרי שאנו עומדים לצפות כיצד “ידיעות אחרונות” משיגה פעם נוספת, דומיננטיות בשוק נוסף.

עדכון: גיא זהר ב”היום שהיה” (ערוץ 10) מספר על חשיפת “העין השביעית”.

נכתבו 29 תגובות לפוסט “הפרויקט הסודי של ידיעות אחרונות”

  1. נדב:

    מעניין מאוד!
    כבר הרבה זמן אני תוהה מה אני עושה עם כל ערימות הנייר חסרות הערך הללו שמצטברות אצלי כל יום על סף הדלת.
    ברור לי שהדור הצעיר (עד גיל 40\50?) יעשה את מעבר הפאזה מהר מאוד כשתהיה לו ההזדמנות. לדור המבוגר תהיה עדיין בעיה ולכן לדעתי יהיה בשנים הקרובות עדיין שוק לא מבוטל לתוכן בניירות.

  2. אלירם:

    מצד אחד אני חושב: מי יקנה קורא ייעודי כשהוא יכול לגלוש דרך הסלולרי/נטבוק וכו’ ולקבל את החדשות שלו מהאתרים?

    מצד שני, גם לזה יהיו לקוחות, יהיה תוכן פרימיום נטול עלויות הפצה רציניות ויפה לראות שהעיתונות עושה צעדים נכונים כדי לתת פתרון נוח, חוקי וקל לצריכת התכנים שהם מספקים (במקום, נגיד, לתבוע כל מי שגולש ל YNET דרך הסלולרי).

  3. miss jaffa:

    מחכה לראות איך יתפתח השוק הזה בארץ כבר הרבה זמן.
    מאמר מעולה. היה ברור שזו רק שאלה של זמן עד שגוף גדול יזהה את הפוטנציאל. ההימור שלי היה שיקלוט את זה ראשון גוף אחר, אבל אני שמחה לשמוע על המיזם הסודי. בכל מקרה, גם הוצאות ספרים אחרות בארץ הכינו עצמן לעידן הקוראים האלקטרוניים. כניסת ידיעות העתון וההוצאה לתחום בהחלט משמחת.
    ספקי תוכן, תתכוננו.

  4. עומר:

    מעולה. חישוב מראה שעלות המשלוח של עיתונים מנייר למנוי שנתי עולה יותר מאשר קורא-דיגיטלי. כלומר, מבחינת העיתון יש אינטרס כלכלי מובהק להעביר את המנויים לדיגיטל (עשה מנוי, קבל מכשיר חינם, והעיתון יגיע למכשיר כל בוקר).
    גם היום יש “תוכן פרימיום” בעיתון המודפס שאינו מגיע ל-ynet, ובעבור תוכן זה אנשים יקנו מנוי דיגיטלי. הרווח הוא של העיתון, של הקוראים ושל הסביבה.

  5. תומר:

    רק שלא יעשו את הטעות של “ישראל היום” ויסיימו עם עיתון אלקטרוני לא שמיש (יישום מבוסס פלאש, אין אפשרות ייצוא ל־PDF). אולי אפשר יהיה אפילו לוותר על עלות הקורא, בהתחשב בעובדה שאני רואה ברכבות מידי פעם אנשים המסתובבים עם הקוראים האלקטרונים הללו אחרי שעשו למכשיר ייבוא אישי מחו”ל.

  6. אחת שקוראת:

    ואימרו אמן!!!!

  7. שרון:

    2010 הולכת להיות שנה מעניינת בתחום הזה.

    מסתבר שהרבה חברות עובדות בגרז’ בשושו על פרויקט בנושא.

  8. מיכל:

    כבר יש קורא ספרים אלקטרוני בארץ:
    זהו קורא הספרים של חברת Foxit – ושמו eSlick.
    הקורא מיובא לארץ ע”י קבוצת יאמי טכנולוגיות וניתן לראות אותו גם רשת האקדמון הפרוסה בכל הארץ.

    http://www.ebookshop.co.il

  9. עומר:

    יפה, אבל בואו נחכה ונראה איזה eReader הם יוציאו. יכול להיות שהם עוד יירו לעצמם ברגל עם DRM. לא הייתי מבטל את האפשרות הזו.

  10. כפור:

    מעניין מאוד.
    מה שעומר אמר ובנוסף, גם המחיר יהיה גורם מכריע.

    מחזיק אצבעות.

  11. leffetripel:

    http://www.bookware.co.il in heb also@

  12. גלעד:

    מחזק את דברי עומר.

    מעניין אם תהיה לקבוצת ידיעות אינטרנט התבונה לקבוע בעצם את התקן לעיתונים דיגיטליים, מה שנעשה בעולם דובר האנגלית בהליך מסודר בין כל המו”לים הגדולים, כדי למנוע מצבים של אי תאימות ולמקסם את האפשרויות עבורם, כולל מחשבה על טובה צרכני התוכן.

    כך יוכלו לבנות פלטפורמה שתשרת גם את המספר הקטן מאוד של עיתונים בארץ, ואת המספר המעט גדול יותר של מו”לי ספרים. אם בשוק האמריקאי יש הצדקה למהלך כזה, על אחת כמה וכמה בשוק דובר העברית שנחשב זניח בגודלו וייתכן שיקבל הזדמנות אחת בלבד To get it right.

    אם חושבים על כיוון השוק ומרחב התמרון המוגבל בזמן ובכסף של השחקנים הספורים בשוק הישראלי, הנושא חשוב מדי לשפה העברית ולצרכני התרבות העברית מכדי להשאירו בידי האינטרסים הכלכליים של ידיעות אחרונות. אני נזכר שמדובר בקבוצה שלא מסוגלת לתת קרדיט או לינק לאתר “הארץ” או nrg או כל מי שעלול להצטייר כמתחרה,בניגוד גמור לאתיקת רשת בסיסית במקומות אחרים, ותחושה לא נעימה עולה בי.

    אילו רק היה בארץ גוף מקצועי או רגולטורי שהיה יכול לייצג את האינטרסים הציבוריים בכבוד וביעילות בנושא הזה.

  13. asher idan:

    לעיתונוזאור, לא יעזור שום רידר. כי הרידר מניח יחידות מידע מונולוגיות. אבל העתיד טמון ביחידות מידע שיחתיות, כמון וויב של גוגל. לכן הטוקבקיזם נמוג ובורח לרשתות החברתיות. שלב א, מונולוג של סלב כמו נחום ברנע, עמוס עוז, פנינה רוזנבלום, איינשטיין. שלב ב דיאלוג בין הסלב לטוקבקיסטים. שלב ג הטוקבקיסטים מתחילים לדבר בטוויטר ובפייסבוק בינם לבין עצמם ללא צורך בסלב

  14. יובל:

    אשר (13): מה שמעניין אצלך הוא הדטרמיניזם הטכנולוגי המוחלט דרכו אתה מבין כמעט כל דבר. אתה מדבר על דינוזאורים אבל אני הייתי בטוח שעמדות כמו שלך נכחדו מזמן מהעולם והנה – הפתעה – אתה פורח ומלבלב. ללמדך שאל לך להספיד דינוזאורים, או לכל הפחות עמדות של דינוזאורים; הם הרבה יותר עמידים ממה שאתה עשוי לחשוב.

  15. זה משנה:

    זה רק אני או שווי-נט מנסים לשווק כעת גם שרות דואר?

  16. גלעד:

    אשר עידן: מדוע אתה מניח שקורא הספרים הדיגיטלי של 2011 יתנהג כמו קינדל של 2009?

    ייתכנו, למשל, יישומיי רשת שיאפשרו שיחה מתמשכת על כל ספר או כתבה המתפרסמים באמצעות הקורא ובמרשתת. כל הסימנים מראים כי גם גוגל מתכוונת להיכנס לתחום הזה, ולאפשר חיפוש לפי קטע מספר, למשל.

    הערת שוליים בקשר לגוגל גל, מבלי להסיט את הדיון: עוד יחלוף זמן רב עד שיתאקלם בתור יישום מקובל ונפוץ, אם בכלל. גם צוות המפתחים של גוגל גל, אני יכול להעיד אישית, מפגין אופטימיות זהירה מאוד בעוד גוגל מתאמצת לשפר את המוצר. בינתיים האימייל שהוספד בפעם המי יודע כמה, גם על ידך, שולט בכיפה – גם בשוק התאגידי הרוויי בוויקי למיניהם כבר מספר שנים.

  17. חזי:

    דרור, לא ברור לי למה החלטת לקרוא למכשיר הנ”ל “קורא אלקטרוני”. קורא הוא האדם שקורא את הספר, ולא המכשיר שמציג את הספר. נכון שבאנגלית יש שימוש במושג EReader, אבל reader באנגלית זה לא רק קורא אלא גם מקראה, כך שבאנגלית יש בזה הגיון מסויים.

    ברור לי שאף אחד לא הולך לקרוא לזה “מקראה אלקטרונית”, אז אולי הייתי הולך על “כרך אלקטרוני” או “כרך דיגיטלי”. טוב, מודה שאני עדיין מחכה למוזה. בכל מקרה, נראה לי שכדאי שהציבור יקח את היוזמה לידיים וימצא שם מוצלח לפני שידיעות ישלפו שם מסחרי שנהיה תקועים איתו לשנים ארוכות כמו עם “פלאפון”. הצעות?

  18. עומר:

    בואו ננתח את הפסקה האחרונה בציטוט:

    בראש ובראשונה היא רואה במכשיר מרכז רווח העומד בפני עצמו

    תרגום: המכשיר לא ימכר בהפסד (והספרים/עיתונים/מגזינים יהיו מקור הרווח היחיד) ולכן המחיר שלו יהיה גבוה יחסית.

    בכוונתה לאפשר לגופים נוספים, מן הסתם תמורת עמלה, להפיץ את תכניהם על גבי המכשיר החדש

    תרגום אפשרי 1: המכשיר יריץ פורמט קובץ proprietary בשליטת הקבוצה. הם יהיו היחידים שמסוגלים להמיר לקובץ הזה.
    תרגום אפשרי 2: המכשיר יהיה מסוגל להוריד תוכן רק מתוך חנות מקוונת שבשליטת הקבוצה, מה שאומר שהציטוט ‘אין בכוונת הקבוצה לנהל “גן סגור”‘ בטל.
    תרגום אפשרי 3: הפורמט יהיה תחת רשיון DRM כלשהוא שיהיה בשליטת השרתים של הקבוצה.

    אני חושב שאפשר להתחיל להספיד את המכשיר הזה ברמה הטכנית. ברמת הלקוחות – מי יודע – אנשים עדיין אוכלים את זה כשזה מוגש על ידי אפל ואמזון.

  19. האביר שלא היה:

    סופר-ספר.
    ספא”ל

  20. כפור:

    leffetripel: את/ה יכול להרחיב קצת על החברה הזו? אתה מאמין שהיא קשורה ליוזמה של ידיעות?

  21. עופר:

    לגלעד (12) ושאר הקוראים שתמהים לגבי מידת השת”פ בין ארגוני התקשורת המודפסת בארץ:

    נכון שמערכות התוכן החדשותי של “שלושת הגדולים” (או אולי שלושת הגדולים לשעבר) כמו גם של כמה מ”הקטנים” (כמו גלובס) מתנצחות ביניהן בהתנהגות על סף גנון כשזה נוגע לקרדיטים ושיתוף פעולה. אבל, לא כך המצב במערכות הלוגיסטיות והטכניות.
    בתי הדפוס של ידיעות, מעריב והארץ מגבים זה את זה בנושאי דפוס כבר עשרות שנים. זאת ועוד, את הנייר שלהן המערכות רוכשות יחדיו (וכדי להתבדל גלובס בחר לעבוד באופן עצמאי עם צבע שונה). אבל ההפתעה הגדולה מכל – העיתונים גם עובדים עם אותה מערכת הוצאה לאור של הגרסא המודפסת שלהן. אמנם זו מערכת ישנה מאוד (מסוף שנות ה-80) שאת תחילת ההסבה שלה לתמיכה בעברית עוד קיבלו כשלוועדת העורכים היו לא רק שם ותואר אלא גם שיניים – אבל העובדה היא ששלושת המערכות מימנו את התרגום שלה במשותף. זה עניין כלכלי ופרקטי נטו.

    כפי שציינת, השוק קטן – נשיאה משותפת בנטל מקלה עליו. לא יתמיה אותי אם באופן כזה או אחר לפחות אנשי שוקן מעורבים בעניין, או קשורים בו. בשנים האחרונות (ויש שיאמרו שגם לפני כן) שוקן ומוזס התקרבו מאוד ואולי גם במקרה זה, הם מתואמים.

  22. leffetripel:

    כפור אני מצטער, אין לי מושג עם יש או אין קשר לידיעות?!
    אני מחפש בימים האחרונים “מקראה אלקטרונית” (מקרא”ל)
    מכיוון שחלק מהאוסף שלי כולל גם ספרים בפורמט DJVU,
    ואני מעוניין בנכשיר שניתן להחליף לו סוללה וכרטיס זכרון.
    המכשיר הנדון נראה מעניין ומכיל את כל הדרישות.
    המחירים קצת יקרים, לטעמי.

  23. אהרן:

    ספר אלקטרוני = המכשיר עצמו

    ספר דיגיטלי = הקובץ

  24. זהר:

    יובל – אחלה סקופ שבעולם – שאפו!
    זה ממש חומר מלב המאפילה – תיזהר שאתה מניע את האוטו מחר בבוקר…

  25. וידאו לאינטרנט | תוכן וידאו באינטרנט | תוכן ויראלי | הבלוג של Hi-D:

    […] בסרטון: ספורט אילוסטרייטד מציגים בפנינו איך ייראה ה- Tablet (עיתון אלקטרוני) העתידי שלהם (וזה עוד לפני ששמענו ש"ידיעות אחרונות" מתכננים אחד כזה משל עצמם…) […]

  26. שושי:

    קוראון?

    יום לאחר פרסום הסקופ התייחסו אליו בהרצאה המרכזית ביום עיון במכללת הגליל המערבי “הספריות נוכח הקינדל” Library 2.0.

  27. אבי:

    לא יודע אם אני זקן או לא (28) אבל אני לא רואה את עצמי עובר לקרוא עיתון בקורא דיגיטלי. אולי אולי אם יהיה פער מחירים משמעותי.
    מאד לא נוח לי לקרוא בדברים האלה, זאת פשוט חוויית קריאה שונה לחלוטין, לקרוא מעל מסך לא משנה איזה סוג תאורה יש בו. יותר קשה לשאת את זה ממקום למקום (ולו בגלל פחד הגניבה). גם יכולת הרפרוף הרבה יותר מוגבלת, וזה משהו שאתקשה להיפרד ממנו.

    יתכן שאני דינוזאור כבר בגילי :)

  28. דוס ודיג:

    ביום שבת אסור לי להפעיל חשמל אז אני מקוה שימשיכו להדפיס את העתון של סופש על גבי ניר רגיל שלא לדבר על זה שניר זה גם טוב לדגים.

  29. כתבה מעניינת - כשיצירה פוגשת חיים:

    […] הפרויקט הסודי של ידיעות אחרונות […]

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: