גוגל מציגה: אתם מטומטמים

קשה שלא להתפעל מהדרך שבה הצליחה גוגל להשתלט לחלוטין תוך 24 שעות על השיח הטכנולוגי. הסיבה לכך היתה שבניגוד להערכות, היא השיקה את השירות בצורה מלאה כמעט ובבת אחת (כלומר לכולם היתה גישה). לכן כולם מיהרו להתנסות בו. בבת אחת.

ההתמחות האקדמית שלי היא בסוציולוגיה של טכנולוגיה, בהשפעות החברתיות שלה עלינו ובדרך שבה אנחנו משפיעים עליה חזרה. בשנים האחרונות העמקתי יותר ויותר לחקור וללמד את הממשק שבין חברה וטכנולוגיה בהקשר של “ניו-מדיה”. קשה לספק תובנות מעמיקות על טכנולוגיה מהסוג של גוגל באז זמן קצר כל כך אחרי שהיא הושקה ובכל זאת אני מעוניין לשתף אתכם בתחושה שלי.

התחושה שלי היא שגוגל באמת נלחצת מהרעיון של Real Time Conversation. היא מרגישה מחוץ למשחק. היא מרגישה שטוויטר ופייסבוק גונבים לה את ההצגה. עד כאן הכל טוב ויפה ובכלל הגיע הזמן שגוגל תרגיש את מה שמיקרוסופט מרגישה כבר קרוב לעשור (ביחס לגוגל). הבעיה שלי היא אחרת. אני מרגיש שגוגל השיקה שירות אחד יותר מדי. לא יותר מדי עבורה – אני מבין מדוע היא השיקה את השירות הזה (הפאניקה, הו הפאניקה) – שירות אחד יותר מדי עבורי.

בעשור האחרון הופיעו באינטרנט אינספור שירותים המאפשרים לקהל, שבעבר נודע בשם “הצרכן”, להביע את דעתו, לנפק עמדה מנומקת פחות או יותר, לשתף בחוויותיו. הביטו סביבכם: כל מוצר שמושק כיום מורכב מאלמנט חברתי/שיתופי כזה או אחר: תמונות, מוזיקה, וידאו, טקסט – אנחנו משתפים הכל ובעיקר מדברים על זה. אנחנו כל הזמן מדברים על זה. מקום המפלט האחרון שנותר לנו הוא תיבת הדואר האלקטרוני שלנו – שם יכולנו לדבר עם מי שאנחנו רוצים ורק איתו.

ההחלטה של גוגל להשיק את באז כמוצר המשתלב בתוך ג’ימייל ולא כמוצר נפרד, הפכה את התיבה למקום רועש מאין כמוהו. אם בזה לא די, ברירת המחדל של באז היא להשתלב בתוך תיבת ה-Inbox. יש צורך במסנן כדי לשלוח את ההודעות לתיקיית באז. ואם בזה לא די, בניגוד לטוויטר, עם הכניסה לבאז, גוגל מצרפת לך אוטומטית רשימה של אנשים שאחריהם אתה עוקב ושהם עוקבים אחריך. הרעש מתחיל מהרגע הראשון: היא משלבת בתוך באז את טוויטר (רעש ב-140 תווים), פיקסה (רעש של תמונות), יוטיוב (רעש של וידאו), את הרידר (רעש של חדשות) ומאפשרת לחבר גם את הבלוג שלך או כל אתר אחר (רעש של טקסט).

לא לחינם אחד המשפטים הפופולאריים ביותר בגוגל באז אתמול היה: “בזזזזזז“. חשבו על כך לרגע. המילה הזו כל כך מטופשת ובמקביל כל כך חושפת. היא חושפת את חוסר האונים של המשתמש החדש אל מול השירות הזה. מה עושים בו? מה קורה כאשר כותבים בו? איך מגיבים? מי שומע אותי? עד כמה זה פרטי? בסופו של דבר מה שיוצא לך מהמקלדת הוא רעש אליו מגיבים עשרות אנשים, חלקם אתה כלל לא מכיר, אשר רק מעצימים את הרעש. ביניהם יועצים מטעם עצמם שמבהירים עד כמה גאוני השירות החדש.

הסביבה הדיגיטלית הפכה לסביבה בלתי אפשרית. אם אתה מתחבר אליה אתה מתקשה לסנן אותה, לעמוד מול עוצמתה, לצרוך אותה בצורה נבונה. הגירויים הם אינסופיים. אם אתה מתנתק ממנה אתה מרגיש שאתה מפסיד משהו, מפספס משהו. אז אתה מתחבר אליה ומגלה שלא פספספת כלום; רק רעש לבן, מטרטר, אינסופי.

במובן הזה ההשקה של באז היא עבורי אירוע מכונן כיוון שהיא ממחישה בצורה חדה כתער עד כמה הראש שלי מתפוצץ מרעש דיגיטלי, חסר פשר, חסר משמעות, חסר תוחלת, חסר סדר. אני נדחף לנסות ולחבר חלקי מידע שלעולם לא יצטרפו לכדי תמונה גדולה אלא רק מגבירים את התחושה של הזייה מתמשכת המבוססת על חלום של פליני. כולנו נחשפים למלל אינסופי, זרם בלתי פוסק של שטויות, המהומים ריקים במסווה של עדכונים, במסווה של מידע, במסווה של תרבות חדשה של שיתוף חברתי.

המילה הזו, “בזזזזזז“, היא אולי ההמחשה המדויקת ביותר של העידן אליו גוגל גוררת אותנו. אולי אנחנו כבר שם.

בפעם הראשונה אני מרגיש שניקולס קאר עלה על משהו: גוגל אכן עושה אותנו מטומטמים או לכל הפחות חושפת את טמטומנו, משדרת אותו ומאפשרת לנו להתפעל ממנו.

נכתבו 42 תגובות לפוסט “גוגל מציגה: אתם מטומטמים”

  1. חנן:

    הבעיה בבאז, בעיני, היא שהוא משלב בכוח בין העולם של המדיה החברתית (כיף) לבין העולם ה”אמיתי” (עבודה, לימודים – לא כיף). מי שמשכיל להפריד בין השניים ישגשג – ומי שלא, ימצא את עצמו באחת מכתבות ה”מוזר ומעניין” בויינט על מורה ביסודי ששיתף את תלמידיו בתמונות העירום שלו ושל אשתו ההרה בפייסבוק.
    במילים אחרות: לא תודה.

  2. עומר:

    FriendFeed להמונים. לא ראיתי את הצורך בו אז ואני לא רואה את הצורך בו עכשיו.

  3. תמר:

    לא התחברתי לבאז, ואני אפילו לא סקרנית לדעת איך הטיניטוס הוירטואלי הזה מרגיש.

  4. עדנה:

    כיביתי את הבאז כבר הבוקר.
    יותר מדי רעש לבן ופומבי ללא שליטה במקום הפרטי האחרון עלי מרשתות.
    אין לי משאבים נפשיים ופיזיים לתחזק כרגע עוד פונקציה.

  5. גבי:

    אכן. אנחנו מטומטמים. דור מטומטם בחברה צרכנית מטומטמת.
    השאלה היא האם יותר מדיי אינפורמציה עדיפה על פחות מדיי אינפורמציה. כניראה שכן אבל ממש לא בטוח.

  6. אוהד:

    יופי של פוסט יובל.
    אני גם הופתעתי הבוקר לגלות את גוגל באזז מתדפק על דלתות הג’ימייל שלי, ואישרתי אותו כדי לתהות על קנקנו.
    בינתיים הוא יושב (די בשקט יש לציין) בתפריט הצד שלי ורק מעדכן את המספר כאשר מישהו מוסיף משהו. אני בכלל לא מוכרח לראות מה קורה שם.
    חשבתי בהתחלה שהם פשוט עשו אינטגרציה של ווייב עם ג’ימייל. יהיה מעניין לראות איך הסיפור הזה ישפיע על ווייב.

  7. ישי רוזנבאום:

    עכשיו, כשגוגל מרגישה כמו מיקרוסופט, אני לא מבין למה שלא תתנהג כמו מיקרוסופט בימיה הרעים – למה שלא פשוט ייקנו את פייסבוק ו/או את טוויטר?

  8. קפיטן עופר:

    מצטט את הסטטוס הפייסבוקי שלי:
    “תעזבו כבר את האינטרנט הזה ולכו לפגוש חברים בשמש”

  9. אוזניון:

    אתה מסתכל על זה כמשהוא שיש לו כבר נוכחות כבדה ברשת יחד עם עדת מעריצים.
    בתור צרכן רשת קטן, אם הייתי רוצה קודם לפרסם את השטויות שלי ברשת הייתי צריך להרשם למשל לטוויטר ואז להתחיל לשכנע את החברים שלי שהשטויות שלי מספיק מענינות כדי שגם הם ירשמו ויתחילו לעקוב אחרי.
    גוגל נותנת פה מוצר קומפלט יחד עם רשימת חברים מוכנה, כל מה שצריך זה רק ללחוץ על כפתור וזה עובד.
    והיתרון הגדול (לפחות בנתיים) זה שאין farmville.

  10. רואה שחורות:

    לסטיבן קולבר היה מה להגיד על השיתוף האינסופי הזה שאנחנו עושים ברשת, בניסיון נואש להרגיש חשובים. http://j.mp/btObac

  11. אייל:

    כל פעם שאתה כותב פוסט כזה אני מרגיש נורא לא פופולרי, אם עשרה הfollowerים שלי שחצי מהם זה כתובות ספאם שאני מחזיק לרישום לאתרים….

  12. אייל:

    “עם עשרת”
    אולי העברית שלי היא המקור לבדידות…

  13. איתי:

    הממ לא מסכים , אותם דברים נאמרו על פייסבוק ועל טויטר – ולכל אחד יש מקום שונה בחיים הדיגיטליים.
    המאמר הבא מנתח את זה :
    מאמר השוואתי מעניין

  14. רגשות מחושבים:

    הלכתי למאמר של ניקולאס קאר, אבל נשברתי אחרי הפיסקה הרביעית. הוא צודק!

  15. Black Cat:

    הגעתי למסקנה שכנראה זה שייך לגיל. ככל שאתה מתבגר יותר, יש לך פחות חשק לשתף את כל החברה בכל מה שאתה עושה.
    מאחר ואני קורא את המייל שלי דרך האאוטלוק, ונעזר בג’ימייל לעיתים יותר רחוקות – אפשר לחשב את הגיל שלי.
    וזו לא טעות שאת צעקות ה”שקט שיהיה כאן” צועקים המבוגרים יותר על הצעירים יותר, ולכן יו”ר יקר – כנראה שעכשיו הפסקת להיות צעיר ויפה וחכם, ונשארת רק יפה וחכם..

  16. האלכוהוליסטית:

    טוב שאין לי ג’ימייל.

    אני עם ישי. מתי נראה משהו באמת חדש מגוגל במקום חיקויים של דברים אחרים?

    גם אם אנשים ישתמשו בזה, הכיוון לא מריח טוב…

  17. גרבולון:

    בניגוד לרב הכותבים פה, לדעתי האינטגרציה של באז מאוד מוצלחת. זה בעצם רק לוקח את השיתוף (המאוד מוצלח) של גוגל רידר צעד אחד קדימה. גוגל נותנים כלים די פשוטים לסנן את הרעש – מספיק פשוטים גם עבור משתמשים לא מתוחכמים. שלא לדבר על משתמשים מתוחכמים שיכולים לעשות מזה חגיגה שלמה (כדאי למשל לקרוא את זה).
    מוקדם עדיין לראות מה האגוריתם של גוגל בוחר כרלוונטי מספיק בשביל להמליץ עליו ללא follow ספציפי. יהיה מעניין לראות. אולי זה יהיה צעד לקראת תודעת הרשת שהם מדברים עליה כל הזמן.
    אגב יובל, הלינק למאמר של קאר היה מעולה. לא יודע אם אתה משתמש בגוגל רידר, אבל הייתי שמח אם היית משתמש בו ובמיוחד בפיצ’ר ה-share שלו.

  18. יוסי:

    כיביתי את הבאז ברגע שגיליתי איך עושים את זה.

  19. אפרת:

    דווקא אהבתי.
    אני שוכחת את הסיסמא לטוויטר, ובפייסבוק, ולינקדין .
    אני רק מקווה שבאז יאפשר לי לעשות אינטגרציה.
    ומקווה שגוגל הגדול לא יטרוף אותנו (כי יש לו עיניים כל כך גדולות ופה כל כך גדול..)

  20. קצת אשליה כל המדיה:

    מה באמת אכפת לי אם קוראים לזה גוגל , מיקרוסופט, פייסבוק טוויטר אנא עארף
    אני לא נאמן לשום תוכנה או ממשק או חברה. הכל אוסף של קוד מחשב שעושה כל מיני דברים
    שאני משתמש בהם לפי צרכי ולא הם בי, או לפחות ככה אני משלה את עצמי.
    בקיצור, פלטפורמות דיגיטליות הן לא קבוצות כדורגל , גם מכוניות לא.
    אם זה עונה על צרכי זה טוב וזהו, לא פחות והעיקר לא יותר. פייסבוק וכו’ ממש לא עושה לי את זה,אבל היום למשל, מצאתי בפייסבוק את בעל הבית שלי בן השמונים וחמש הגר בניו יורק, משום שסלקום משום מה לא איפשרה לי לדבר איתו, ושלחתי לו בקשה שיסכים שאשבור קיר.
    וכניראה זה עבד למרות שהוא לא ממש מכור לפייסבוק וגם לא אני. לא יודע מה ללמוד מזה.

  21. עזרא הקטן:

    התחושה שלי היא שגוגל באמת נלחצת מהרעיון של Real Time Conversation

    באמת??? Real Time Conversation?? וואו ! כאילו שיחה בזמן אמת? בניגוד, נניח לשיחה בדיעבד?
    מסתבר שהאינטרנט ממציא את עצמו כל הזמן מחדש בסמנטיקה, כי בשורה טכנולוגית אין.

    real time conversation? מה? צ’אט? כמו זה שהיה אפילו ל IOL לפני 15 שנה. תודו שזו דרך יותר מתוחכמת לשוחח ב- real time. “רשתות חברתיות”, אגב, היו כבר בימי “חבר’ה” העליזים – אבל מי בכלל השתמש אז במושגים האלה.

    אבל מסתבר שה”באזז” מסתתר בסמנטיקה – וזו פשוט אדיוטית.

    ברשותך מר דרור: התחושה שלי היא שאם היית משקיע בזה קצת מחשבה לא היית משתמש במונח הטיפשי “Real Time Conversation”.

    לאינטרנט שלום.

  22. דני:

    הכל נכון. ומעבר לכך, משהו שלא הזכרת – החוצפה שבלצרף אותך אוטומטית לשירות הזה.
    זה ממש לא מובן מאליו ופשוט מעצבן.

  23. רני:

    עזרא: לא רק שיש שיחה בזמן אמת, יש גם שיחה שאינה מבוצעת בזמן אמת – היינו בפורום. גם השיחה שמתבצעת כאן בבלוג הזה היא לא שיחה בזמן אמת. ואם אתה משווה רשתות חברתיות לצ’אט אז כנראה שבאמת חבל לבזבז עליך את הזמן.

    יצאת ונטיל.

  24. עזרא הקטן:

    רני. ראשית, אני מודה לך שהוצאת אותי ונטיל.
    אני מציע לך לבדוק את ההגדרה המילונית למילה “שיחה”. בפורום, אגב, מתנהל “דיון”.
    ודבר נוסף, לא קשרתי בין צ’אט לרשת חברתית. נתתי דוגמא להיכחדות הצ’אט – שהיה הדבר הקרוב ביותר לשיחה באינטרט.

    בנפרד טענתי שרשתות חברתיות היו קיימות גם לפני עשור, תחת כותרת שונה.

    העלתי מהאוב את הצ’אט בהקשר של תקשורת “בזמן אמת” והזכרתי את המונח ”
    רשת חברתית” , כדוגמא לכך שהשפה הטכנולוגית ממציאה לעצמה מונחים מפוצצים חסרי הצדקה, בעוד הטכנולוגיה דורכת במקום (ולפעמים אפילו הולכת אחורה).

    הבנת הנקרא

  25. ד"ר זוס:

    עזרא: יכול להיות שהמינוח “שיחה בזמן אמת” מטריד אותך כי הוא מזכיר לך צ’אט. בוא נדבר על “מידע בזמן אמת”. עד לביאת טוויטר ופייסבוק, מנוע החיפוש של גוגל ידע לתת מידע מדויק על כל תופעה בעולם, אבל לא מידע בזמן אמת. היום, תוצאות החיפוש בגוגל נותנות דבר ראשון עדכונים על המידע האחרון שהתקבל, עדכוני חדשות וציוצים בטוויטר בזמן אמת.
    וזה שינוי ענק, לא רק טכנולוגי, אלא גם תרבותי (אם כי הערך שלו מוטל בספק, כי שכתב היו”ר למעלה)

  26. ד"ר זוס:

    רציתי לתת גם ניתוח מפורט על כך שבאזז הוא בעצם לא רשת חברתית, אלא פתרון מאולץ של גוגל, שהפכה להיות המייקרוסופט החדשה, ומנסה לשחק במגרש של הצעירים המגניבים. התוצאה היא גמלונית ומסורבלת, ונמצאת הרבה מאחורי ההישגים שאליהם הגיעה פייסבוק. הסיבה היחידה שזה תפס היא העובדה שהבאזז הוטמע בתוך תיבת הדואר, וזה כנראה לקח שנלמד מכשלון גוגל וייב (תיכף ז”ל).

    אבל

    התחושה העיקרית שלי מהבאזז היא בחילה. אוברדוז של סטאטוסים וציוצים, לינקים ליוטיוב ולינקים ליציאה האחרונה באתר/בלוג כלשהו, משפטי מחץ ב-140 תווים ומטה, והזמנה לעוד חבר שהוא לא ממש חבר. הייתי ממשיך אבל יובל כבר ניסח את זה היטב. הכל התנקז לתחושת מיאוס וגועל מהקטטוניה חסרת התוחלת הזאת.

    מתחשק לי לשלוח מייל אחד לאדם אחד. אולי עם לינק למאמר מעניין ואולי לא. אני רוצה לכתוב לו את דעתי ביותר ממשפט אחד. ושהוא יענה לי בחזרה. שלא יעשה retweet, like או share.

    אולי זאת רק תגובה ראשונית, ותוך כמה ימים באזז ישתלב ויתפוס את מקומו ברעש הכללי. ואולי הרשתות החברתיות הגיעו כבר לנקודת השיא שלהן והתחילו למצות את עצמן בצורתן הנוכחית, ותכף יגיע הדבר הבא.

     

  27. אמיתי טויטו:

    מטומטמים אנחנו בטוח לא.
    לפחות לא בהקשר הזה.

    אני משווה את השירות הזה (ועוד כל מיני אחרים של גוגל) לדוכן דוגמיות חינם לגבינת אלפאחלוץ בסופרמרקט המקומי.
    אנשים עוברים, רואים, מסתכלים, שואלים קצת, טועמים וממשיכים הלאה בקניות הרגילות.

    חלקם ישכחו שעשו זאת, חלקם יספרו לחברים שטעמו אבל הרוב פשוט ישמחו שקיבלו אוכל בחינם.
    ישראלים, אתה יודע.

    אז גוגל נתנה לנו משהו בחינם, וזה כבר על הדרך. לא נטעם?
    טעמנו, דיברו, ראינו…אם זה טעים, נקנה. לא טעים, לא נקנה.
    גם על הווייב כולם דיברו, כולם הזמינו, כולם עשו רעש.
    אבל אף אחד לא מטומטם באמת, כולם הבינו שהמוצר גרוע ולא הכרחי ועל כן נטשו.
    גוגל נותרה עם עוד מוצר לא יעיל, עם עוד כתם על התדמית החדשנית והותירה אותנו עם אפילו פחות סבלנות למוצר הבא שלהם.

    מצד שני, גם לגוגל לא ממש משנה להשיק דברים כאלה.
    היא עושה את שיטת מצליח.
    לפעמים זה עובר כמו גל קטן בים ולפעמים זה מוכר מליוני מכשירים סלולאריים ומכשיר עוד לא מעט כסף לחברה.

  28. שלמה:

    מה שראיתי מסביבי הוא בעיקר בהלה

    אנשים לא יודעים, לא הבינו מה יהפוך לפומבי ומה יישאר מוסתר:
    “מה, עכשיו כולם יראו כל אימייל שלי? \ כל צ’אט שלי?”

    גול עצמי חמור מאד, לדעתי

  29. גורע:

    הרבה יותר הגיוני לשלב דווקא את ווייב בתיבת הג’ימייל כך שמשתמשים יוכלו לבחור איזה סוג של שיחה הם רוצים ליצור – מייל או ווייב. העובדה שווייב הוא שירות נפרד הרגה אותו. השילוב של באזז בג’ימייל באמת הופכת אותו לרועש, צפוף ופומבי מאוד.

  30. יונה:

    מותר להתנבא? מדובר בכשלון צורב נוסף של גוגל.

  31. שחר לוי:

    וואו, איך הוקל לי כשמצאתי את כפתור הכיבוי לבאז.

  32. קובי:

    שלום לכולם, הפעלתי את הבאאזזזז
    אבל
    win 7 + office 2007
    אז הבאאאאאאאאזזזזזזזזזזזזזזזזזז
    נתקע ומצפצף עלי

    מה קורה ???

    תודה קובי

  33. גוגל באז – על מה כל המהומה? » תומר כהן:

    […] עוקבים אחר מגיבים בנוסף למעקב אחרי האנשים ברשימה שלנו, נוצר מצב של רעש רקע חזק. אם למשל נעקוב אחר מישהו שנחשב פופולרי במערכת, בכל רגע […]

  34. נורית:

    אולי יש כאן מישהו שיוכל לעזור לי…

    אייך אפשר לבטל את הבאזז? אם אפשר בפירוט למתקשים. אני לא מעוניינת לעקוב ושיעקבו אחרי :-(

    כשנכנסתי לקישורית הזו בג’ימייל, ראיתי כבר אנשים שאני כביכול עוקבת אחריהם ושעוקבים אחרי, לא כתבתי כלום.

  35. צחי:

    יש קישור בתחתית הדף של ג’ימייל לכיבוי הבאז.

  36. פסיכיאטר, ד"ר ירדן לוינסקי | מעבר לרעש של ה Buzz:

    […] בתוך כמה דקות. עולם הבלוגים התמלא בתגובות אוהדות או מתנגדות להבטים שונים בשירות החדש וגם לי יש כאלו, אבל הייתי רוצה […]

  37. נורית:

    שבוע טוב ותודה רבה רבה, צחי!

  38. רוני:

    הצלחת לחדור דרך הרעש הלבן אצלי בראש ולהבהיר לי למה כל כך עצבן אותי הבאז.
    מצוין. תודה.

  39. גוגל באז – סיכום מה שנכתב על זה ברשת (ולאן לדעתי זה הולך) | טל גלילי:

    […] דרור כתב ב "גוגל מציגה: אתם מטומטמים" – "ההשקה של באז היא עבורי אירוע מכונן כיוון […]

  40. רוצה להיות אבא:

    ראשית, עדכון: גוגל כבר מאפשרת חיפוש זמן אמת עד רזולוציה של שניות (לחצו על +) כולל תוצאות מטוויטר.

    לעצם הטיעון שלך יובל – זה לא חדש וכל מי שעיניו בראשו ובפרט עוקב אחרי הנוער, יודע שכל חוש של פרטיות אבד להם מזמן וכדור העתיד המונח צנעת הפרט זר להם לגמרי (ההשלכות לאובדן האני, הפיכה לקולקטיב ונהירה אחרי מנהיג גם הן השלכה עתידית שלא כאן המקום לדון בה).
    כך, שלמעשה גוגל (ביטויה האח הגדול של אורוול) רק מניחה לנו מראה מול העתיד שלנו.

    הערה: בדיוק מסיבות אלו אנו מתרחק כמו אש מכול פרופיל אישי ברשתות החברתיות (להבדיל מאלו העיסקיים) וברוך השם, חברים (פיזיים וממשיים) לא חסר לי …

  41. Lux Aeterna:

    נורית,
    זה לא יעבוד – זה רק מסתיר את התצוגה של הבאז ממך. אם את רוצה שלא כל מה שאת כותבת בסטטוס של הצ’ט או עושה לו share בגוגל-רידר יופיע אוטומטית בבאז, ואם אפשר שגוגל ג לא יפרסמו את הרשימה של מי שהם חושבים שהם ה- most frequent contacts שלך,יש הוראות לטפל בזה כאן:
    http://www.scotxblog.com/legal-tech/gmails-turn-off-buzz-still-does-not-turn-off-buzz-heres-how-to-really-do-it/

  42. ailaG:

    את זה אני מרגישה כבר מזמן לגבי טוויטר.. שנראה שאני היחידה שכל השטויות שם עושות לה רעש בראש.

    אגב, היום גיליתי שזה גרם לי לעקוב אוטומטית אחרי ידיד-לשעבר שניתקנו את הקשר באיזו מריבה מטומטמת. אופס?
    (מעניין אם גם פה, כמו עם פייסבוק, כל הלעקוב-אוטומטית הזה יגרום להפרת צווי הרחקה וכאלה)

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: