בימים האחרונים אני בודק את קורא הספרים של קבוצת "ידיעות אחרונות". מדובר במכשיר קטן, קל ומעניין. הביקורת המלאה על המכשיר התפרסמה הבוקר ב"העין השביעית". יש בטקסט הזה מספר חשיפות נוספות כמו פרטים על קורא הספרים הבא, חשיפת אתר האינטרנט אשר ילווה את המכשיר ושמתוכו יהיה ניתן לרכוש ספרים דיגיטליים ועוד.
שאלת המפתח בעיניי היא לאן השוק הולך. מצד אחד, יש לז'אנר קוראי הספרים (eReader) יתרונות לא מבוטלים בכל הקשור לרזולוציה של המסך. ביומיים האחרונים אני קורא ספר אחד, שהותקן מבעוד מועד על המכשיר שברשותי, ומדובר בחוויה נעימה ביותר. המסך לא צורב את העיניים, הרזולוציה של הגופנים היא רזולוציית דפוס לכל דבר, המכשיר קל, קטן, אינו מתחמם ובמילים אחרות, אחלה.
מצד שני, זה הדבר היחיד שהמכשיר הזה יודע לעשות. כן, אפשר לגלוש דרכו באינטרנט (באמצעות WiFi) או להאזין למוזיקה אבל מדובר בחוויות נחותות בצורה מגוחכת. השימוש היחיד במכשיר הזה הוא לקריאת ספרים.
מה שמחזיר אותי אל השאלה: לאן השוק הולך. האם הוא הולך לכיוון האייפד, מכשיר מולטימדיה רב-תחומי, המסוגל לעשות מספר רב של דברים אך הוא גדול יותר, כבד יותר, יקר יותר, עדין יותר ואולי גם סגור יותר, או שמא יש בשוק מקום גם לקוראי ספרים מהסוג של "סוני רידר" או "אמזון קינדל", מכשירים קטנים יותר, קלים יותר שמבוססים על מסכים אפורים, שלא ניתן בהם לשחק משחקים, להוריד אפליקציות או לגלוש בפייסבוק, אך שניתן לקרוא באמצעותם ספרים שלמים?
התשובה על שאלה זו תכתיב במובנים רבים גם את מידת ההצלחה של הקורא של "ידיעות אחרונות".
שני סוגי המכשירים יכולים להצליח. האייפד הוא אמנם צבעוני ורב יכולת, אבל הוא כבד ויקר (יותר).
אני בהחלט יכולה לראות איך קורא ספרים מינימלי יכול להנתן מתנה, בקניית מנוי באורך כלשהו לעיתון/מגזין או קבוצת מגזינים, כיוון שהוא הרבה פחות יקר.
אני לא יכול לנבא את ההצלחה של המכשיר, במיוחד כשאף אחד לא יודע כמה יעלו הספרים, מה ה-DRM שיושב מאחוריהם, האם יהיו גם ספרים זרים, איך הוא מתנהג עם PDFים וכיוב'.
אבל הכי חשוב – איך ישווקו אותו.
אז אמנם כל הכבוד, אבל בינתיים, לפי מה שאני רואה מהמאמר, טכנית – יש להם עוד הרבה עבודה.
הפתרון המתבקש הוא מסך "דיו אלקטרוני" מעל מסך רגיל, כל שמכשירים כמו הפאד, יכולו לשמש גם כקוראי ספרים.
אני מניח שתוך זמן קצר נראה מכשירים כאלה בשוק
אני חושב שכדאי להיות מודעים ליכולות טכנולוגיות נוספות שיגיעו.
למשל, יש כבר טכנולוגיה כמעט מוכנה למסך בעובי נייר, גמיש מאוד וכו'. כזה דבר, בעייני, יכול להביא לשינוי עצום בדרישות ממכשירי מולטימדיה. לצורך העניין, מדובר בספר בגודל עמוד נייר. בהמשך אולי אפילו אייפד בגודל נייר.
"…או שמא יש בשוק מקום גם לקוראי ספרים מהסוג של "סוני רידר" או "אמזון קינדל", מכשירים קטנים יותר, קלים יותר שמבוססים על מסכים אפורים, שלא ניתן בהם לשחק משחקים, להוריד אפליקציות או לגלוש בפייסבוק, אך שניתן לקרוא באמצעותם ספרים שלמים?"
אתה בעצמך כותב בביקורת שלך על Alex של ספרינג – הוא והיברידים שכמותו (Nook, ובטח גם לאמזון יהיה אחד ממש בקרוב) הם העתיד בתחום הספרים האלקטרוניים, פשוט כי הם מאפשרים כל כך הרבה יותר מסתם קריאה נוחה על מסך דיו אלקטרוני (אפליקציות, גלישה ברשת…). האייפד הוא מכשיר מולטימדיה מרהיב, אבל ספר אלקטרוני טוב הוא לא. ואגב, "קורא ספרים" נשמע מוזר, לא?
ואגב 2, כתבתי על כך שניופאן תביא את ה-Alex לארץ עוד בינואר.
כמי שהקדימו את קבוצת ידיעות וסוללים את הדרך לספרים אלקטרוניים בעברית, אנו במנדלי מוכר-ספרים ברשת נוקטים בגישה שונה במקצת.
הספרים שאנו מפיקים הם בפורמט ePub ובכך ידיעות/סטימצקי ממשיכים בדרכנו. זהו התקן הבינלאומי המוסכם והדרך הנכונה וכמובן הפורמט הנוח ביותר לקריאה. מכאן והלאה הספרים האלקטרוניים של מנדלי שונים בכמה מובנים:
אנו מכוונים לכמה שיותר מכשירי קריאה ואיננו מגבילים למכשיר אחד. אנו מתרכזים מהפקת תוכן ואין אנו מוכרים כל מכשיר או מקושרים עם ספק מכשירים ספציפי. הספרים שלנו נבדקו בהצלחה עד כה על אייפון, אייפד, אייפוד-טאץ', פוקטבוק-אירידר, מחשבי פיסי, מק ולינוקס. נקראים כנראה גם על אלכס רידר של ספרינג-דזיין וכמו כן ייקראו בקרוב על מכשירי אנדרואיד, מובייל ווינדוווס ומאמו-נוקיה ואולי גם על המכשיר של ידיעות. פרטים בתמיכה.
הספרים שלנו מוגנים בהגנת זכויות קניין חברתית בלבד. כלומר נושאים חותמת אישית עם פרטי הקונה אך אינם מוצפנים או מוגבלים טכנית בכל דרך שהיא ולכן נוחים לשימוש בהרבה.
יש כרגע כמה עשרות ספרים באתר ואנו מוסיפים כמה ספרים בשבוע וכן נוספות עוד ועוד הוצאות ספרים.
מחירי הספרים מ 0 ועד 35 ש"ח והם זולים מהמחירים (שאמנם עדיין לא התפרסמו) שיהיו באתר ידיעות/סטימצקי. יחד עם זאת, המודל הייחודי שלנו מאפשר למוציאים לאור ולפיכך ליוצרים, אפילו במחירים נמוכים אלו, תמורה הולמת.
מכל ספר ניתן "לקנות" דוגמה חינם ב 0 ש"ח ללא כרטיס אשראי ולהתנסות בפורמט החדש ובתוכן הספר עצמו לפני שמחליטים על קנייה.
אנו תומכים בכל המשתמשים בעלי כל המכשירים מתוך מטרה לקרב את הצבור כולו לאפשרות של קריאת ספרים אלקטרונים ולא רק בקוני מכשיר ספציפי.
הכותב, קהילת הספרות והעתונות מוזמנת לכתוב גם עלינו למרות שאנו "קצת" קטנים יותר מידיעות, כמו כמה שכבר כתבו
וכולם מוזמנים לעמוד הפייסבוק שלנו.
לעקוב אחרינו בטוויטר
ולהתעדכן אוטומטית בספרים חדשים שיוצאים ב RSS
תודה, מנדלי.
אני לא יודעת… מצד אחד, הכל בימינו נורא היברידי ומולטי-טסקרי וכל זה.
מצד שני חלק מהקסם של ספר, זה שאי אפשר לעשות איתו כלום חוץ מלקרוא… כך שאולי מבחינת חווית הקריאה, יש דווקא יתרון לחד-ממדיות של קוראים שמציעים אך ורק את הפונקציה הזאת.
כמו 7 גם אני מעדיפה שספר יהיה ספר. להתענג על חווית הקריאה. הפונקציה היחידה מבחינתי שצריך לצרף לספר האלקטרוני היא מילון (כמו שיש בקינדל לדוגמה).
כל קורא ספרים חדש הוא סימן טוב. באמת הגיע הזמן שגם הגדולים יצטרפו ואז אולי ארצנו הקטנטונת תתקדם לעידן הדיגיטלי שבו כבר נמצאות בשלבים מתקדמים ארצות זוטרות כמו ארה"ב וכו'
למיטב זכרוני, כבר יצאו לפחות שלושה קוראי ספרים אלקטרוניים בעברית לפני זה: הקורא של חברת בוקוורם, הקורא של חברת eSlick וה PocketBook. לכן, למרות ההתלהבות, כל פעם מחדש, אולי מספיק לקרוא לכל קורא ספרים אלקטרוני, "הקורא האלקטרוני העברי הראשון"?
מספר שאלות שמעניינות אותי כאחת שיש לה סוני רידר:
האם אפשר לקרוא על הקורא הזה גם ספרים באנגלית? אני מתכוונת לפורמט ePub כמובן.
האם הוא קורא היטב ספרי ePub בעברית? אני מודעת לזה שקיימות בעיות בנושא: ניקוד וכו' לא תמיד עובדים טוב ולא כל קורא מתמודד עם העברית כמו שצריך.
אחת הבעיות הקשות שלי עם הקונספט שלהם הוא שאני לא אוכל להעביר את הקבצים שקניתי במיטב כספי לקורא ספרים אחר. הם נוקטים בגישה של אמזון והקינדל. זו בדיוק הסיבה שבגללה בחרתי בסוני רידר. ספרים שאני קונה מורידה (מקפידה על ePub) אפשר להעביר אחר כך למכשיר אחר. הם באמת שלי!!!
לא אכפת לי לאן "ילך השוק", אבל אני מאוד מקווה שיהיה מקום גם לקוראים פשוטים ואפורים. בלי אינטרנט, בלי מסך LCD צבעוני ומבריק, ובלי אפשרויות מולטימדיה.
אני סטודנט. כשאני כותב, אני כותב, מנהסתם, למחשב. כשאני קורא יותר מכמה פסקאות — אני מעדיף להדפיס. לא (רק) בגלל שיותר נח לקרוא מדף מאשר ממסך LCD (עוד יתרון גדול של מכשירי eInk על פני IPadים למינהם), אלא בעיקר כי כשאני מול דף נייר, אין לי gmail, facebook, google reader ואת הגלוב במרחק Alt-Tab. כשצריך לנסות להבין טקסט קשה, הרבה הרבה יותר קל לי בלי הסחות דעת זמינות מדי.
תוספות לאחר קריאה של ספר וחצי על המכשיר:
קודם כל, הקריאה היא פשוט תענוג – כמעט כמו מדף מודפס בשל היעדר אור אחורי. המכשיר אכן מוגבל ביכולותיו לתחום הקריאה, אך הוא עושה זאת היטב.
אישית, כדי לחסוך בזמן סוללה, אני לא מפעיל את הwifi שלו ולא את נגן הMP3 המובנה, כך שאני מתקשה להעיד על איכותם. עוד בנושא זה – במצב חסכון אין היפוך של התצוגה לרוחב. כאשר הפונטים גדולים זה יותר נח לקרוא לרוחב.
אני מצא שהדרך הנוחה לי ביותר לקרוא היא על מסך מלא, שמבטל את כל התפריטים לטובת הקטסט בלבד, ואז גם לא מעניינים אותי שאר הפיצ'רים של המכשיר – קריאה נטו.
אחת הבעיות של המכשיר היא נושא הסימניות: לכאורה זה טריוויאלי במכשיר כזה, אבל הביצוע עקום. ראשית – המכשיר זוכר את העמוד האחרון שנפתח וחוזר לשם כאשר הספר נפתח שוב (בסיסי ועובד בדרך כלל). אבל ניתן גם להוסיף סימניות כדי לחזור למקום שמור. לא ניתן לקדם את הסימניות – רק לקבוע חדשות. לא ניתן לקרוא להן בשם. שני אלו לא מאפשרים להשתמש במנגנון כדי ששני אנשים יוכלו לקרוא את אותו הספר. כאשר עוברים לסימניה, המיקום שלה הוא המיקום האחרון שנפתח ואז מאבדים את המקום שאליו רוצים לחזור – המקום האחרון שקראנו בו.
לגבי טכנולוגיות נוספות: קיימות טכנולוגיות נסיוניות שאמורות להיות שילוב של מסכים אקטיביים (LCD/LED) ופסיביים (eInc), לדוגמא – 3Qi.
לגבי ePub – ניתן להוריד למכשיר קבצי ePub ללא DRM באנגלית ובעברית ולקרוא ללא בעיה.
לגבי PDF – לא סתם המציאו את הePub. הפורמט הזה אכן לא מתאים לקוראים אלקטרוניים והקריאה בהם לא נוחה ותסכלת עד בלתי אפשרי. הסיבה היא שתוכן הדף, חלוקת הטקסט לשורות ועמודים, שוליים משני הצדדים וכו' הם קבועים ולא ניתנים לשינוי. אז או שהפונטים קטנים מדי, או שהעמוד לא מספיק לקריאת שורה בודדת – יחד עם איטיות המכשיר זה בעצם מבטל את האפשרות לקריאה אפקטיבית במסמכים רבים (זה כבר תלוי במסמך עצמו).
תודה לנ' מ 11
נשמע מגניב (חוץ ממה שלא…)
מאיפה השגת קבצי ePub בעברית ללא DRM? אני רוצה לנסות על הסוני. צריך לשנות את ההגדרות של המכשיר כשעוברים בין ספרים בעברית לספרים באנגלית? תודה!
ePub זה בסך הכל HTML ועוד כמה קבצים דחוסים יחד בzip. לא צריך לשנות כלום.
@ירון 6 – יש לך שגיאה בלינק שבתוך ההודעה (b במקום n ב'מנדליי'). לעומת זאת הלינק תחת השם עובד.
לדעתי, שוק הקוראים האלקטרוניים ושוק האייפאדים שונים – כמו שיש שוק לנגני מוזיקה ושוק לטלפונים סלולרים, ואחד אינו מחסל את השני.
לכאורה, כיום כל טלפון מגיע עם כמות זיכרון סבירה ומעלה ויכולת להשמיע קבצי מוזיקה. ועדיין, מכירות הנגנים לא נפגעות (כמעט). דוגמה נוספת היא רדיו -> טלוויזיה – האחד לא החליף את השני, אבל כיום הרדיו הוא נישה יותר מבודלת.
יש יתרון שאינו ניתן לביטול בדמות המסך של הקוראים, שאכן מתאים הרבה יותר לקריאה מהמסכם הצבעוניים. גם היכולת להתרכז בספר בלי שיקפוץ לך איזה מייל – חשוב מאוד, והמשקל, וכן הלאה.
נראה לי שיהיה מקום לכולללם. כן ירבו 🙂
אז הנה השנקל שלי. אני מסכים עם רוב המגיבים מעלי. לכאורה יש מקום בשוק לחפיצים מהסוג הזה וכל הנימוקים כבר ניתנו. עם זאת, סוגיית המחיר בעייתית. בעין השביעית כתוב שהמחיר ה-"מסובסד" לעובדי ידיעות אחרונות הוא 900 ש"ח. קצת יקר לטעמי בשביל משהו שלא עושה הרבה, בעוד שכל נטבוק מצ'וקמק עולה רק כ-200-300 ש"ח יותר. אז נכון, נטבוק הוא גדול יותר וכבד יותר, אבל הצלחה של מכשיר אלקטרוני תלויה בכוחות השוק. מר ישראלי לא אוהב לצאת פראייר.
ירון (ממנדלי): מעניין לדעת האם הכותבים מרוויחים יותר על ספרים דיגיטליים, כי הרי ההוצאה חוסכת פה את עלויות ההדפסה והמשלוחים ועוד.
ההשערה שלי היא שלא, אבל אני אשמח להתבדות.
הסקירה בעין השביעית מעניינת מאוד. צריך לשים את הידיים על המכשיר ולראות מה יש לו להציע, ועד אז, יש עדיין כמה שאלות חשובות שלא נענו בכתבה שם ו/או פה:
1. האם המכשיר מאפשר לקרוא קבצים שאינם מוגנים ב-DRM? כמה וכמה מהמכשירים הקיימים בשוק לא מאפשרים את זה, ובשביל קהל הקוראים (האנושיים, לא המכשירים) זו לדעתי אחת הפונקציות החשובות. מקריאת תגובה 11 אני מבין שאין חסימה ל-DRM בלבד, אבל נראה לי שכדאי להתייחס לזה בצורה מוסמכת, גם בסקירה באתר השני.
2. האם מסך המגע נוח לקריאה כמו מסכי e-ink שאינם מסכי מגע? במכשירים מסוימים – כמו הסוני רידר הלפני-אחרון – היתה בעיה של השתקפות אור מוגזמת, בגלל השכבה הריאקטיבית של מסך המגע. יכול להיות מעניין להשוות בין שני סוגי המסכים ולראות אם המכשיר החדש מציע איכות תצוגה דומה.
3. שפות: חוץ מעברית ואנגלית, המכשיר תומך בעוד שפות? זה חשוב אם רוצים להציג עליו, למשל, שפות אסייתיות, או כאלה שלא נכתבות בכתב לטיני (למשל רוסית). באופן די מפתיע, רובם המוחלט של המכשירים הקיימים בשוק לא כוללים תמיכה אוניברסלית בשפות. למיטב ידיעתי, רק אחד – Pocketbook – מאפשר הוספה חופשית של פונטים על-ידי המשתמש; השאר כבולים ללוקליזציה כלשהי, ואי-אפשר להציג בהם שפות אחרות מלבד אלה שהוכנסו אליהם מראש (אלא אם פורצים אותם בתהליך מייגע). איך המכשיר החדש מתמודד עם העניין? כי יש, למשל, הרבה קוראי רוסית וערבית בישראל, וחשוב לדעת אם הם יהיו מסוגלים להשתמש בו גם לטקסטים בשפות האלה.
והערה אחרונה: בהמשך השנה אמור לצאת מחשב לוח בשם Adam, שהוא אולי היחיד שיש לו סיכוי להתחרות עם מכשירי הקריאה הייעודיים בכל מה שקשור להתאמה לקריאת ספרים. אמור להיות לו מסך מגע עם שני מצבי פעולה – גם LCD וגם e-ink – שאפשר לעבור ביניהם בחופשיות בכל זמן, כולל לצורך שימוש במחשב לפעולות רגילות באור יום מלא. (אפשר לקרוא עליו עוד כאן: http://www.notionink.in).
בכל אופן, מסכי LCD רגילים לא מתאימים בשום אופן לקריאה ממושכת, ולכן אני לא רואה איך האייפד ודומיו, שבכולם יש מסכי LCD, יכולים בכלל לפנות לקהל שמתעניין באמת בספרים (ולא מתייחס לספרים כאל הפסקת פרסומת בין פייסבוק לוויינט). מבחינת איכות הקריאה, שום דבר לא משתווה למסכי e-ink (או, אם כבר, נייר…).
אגב, לגבי המחיר, אני מסכים עם דורון: הוא יצטרך לרדת הרבה מאוד – אפילו מהמחיר המסובסד-לכאורה – כדי להיות אטרקטיבי. אפילו ה-Adam שהזכרתי פה אמור לעלות לא הרבה יותר מ-300 דולר, וזה כבר מחשב מלא, שכולל גם את הפונקציה היחידה שבה מכשירי הקריאה עולים על המחשבים הנוכחיים.
אני נוטה להסכים עם אלכס – "קורא ספרים" נשמע מוזר. אני קורא את הספרים, לא המכשיר. אבל בינתיים נראה שהתרגום הישיר והקלוקל מאנגלית מתחיל לתפוס גם בתחום הזה – eReader הופך ל"קורא ספרים אלקטרוני" וeBook הפך ל"ספר אלקטרוני", וחבל, כי זה באמת נשמע גרוע.
אם המונחים הבעייתיים האלה עוד לא התקבעו לגמרי, אני מציע (בעקבות רעיון של גילעד נס) שהמונח "ספר דיגיטלי" ישמש לקובץ, ו"ספר אלקטרוני" ישמש למכשיר. ויש בזה גם היגיון: בתקופת הדפוס הספר היה יחידה אחת שכללה בתוכה את החומר ואת התוכן, ולעומת זאת בתקופה הדיגיטלית הבאה עלינו לטובה החומר והתוכן התפצלו לשניים: ה-eBook הוא התוכן בפורמט דיגיטלי – ולכן אפשר לכנות אותו "ספר דיגיטלי", וה-eReader הוא החומר שמחזיק את הספר במתכונת אלקטרונית (הוא מופעל בחשמל) – ולכן אפשר לכנות אותו "ספר אלקטרוני".
אני יודע ששפות אף פעם לא מתפתחות על פי כללים הגיוניים, ורוב הניסיונות ליצור באופן מלאכותי שינויים בשפה נכשלו, אבל אולי בשלב הזה עוד אפשר לשנות.
(מסכים עם דניס – שכתב על האלכס, כמובן)
@דנה 14. תודה. אני יכול לתקן בתגובה שכבר נשלחה?
@נ – 13. איפאב זה קצת יותר מזה. במיוחד בעברית. נסה להפיק אחד מספר קיים…
@יוש-17. אנא הבט במחירי הספרים האלקטרוניים באתרנו. כל החסכון כולו מנותב כעת לטובת הקונה במטרה לעודד את החדירה של ספרים אלקטרוניים.
התהליך של התווספות של ספרים אלקטרוניים בהחלט יביא להגדלת הכנסתם של היוצרים בכל מקרה להערכתי. זה כבר נושא לפוסט ואולי כדאי שאכתוב אחד כזה אצלנו בבלוג.
אעדכן.
ענת (12): אני חושש שהטעתי אותך. ע"פ התקן זה יחסית פשוט ולא אמורות להיות מגבלות שפה. אבל התקן גם מציין שזה שהקובץ תקני, לא מחייב כל מכשיר תומך להכיל את הפונטים של כל השפות. המשמעות היא שבכלל לא בטוח שקורא ספציפי מסוגל להציג ספר בשפה ספציפית. הקורא עצמו צריך לתמוך. אין לי מידע על הקורא של סוני.
ירון (22): צודק.
מחשבה מעניינת, איך שההתקדמות הטכנולוגית נראית נכון לעכשיו, העולם מבקש כמה שיותר אפשרויות ואפליקציות במקום דחוס אחד. אבל עובדה שעד עכשיו המכירות של הקינדל והסוני רידר לא צנחו. מעבר לזה, יכול להיות ש"פריקים" של הקריאה ה"מחודשת" לא שללו את העניין.
חוצמזה,איך יש לידיעות תקציב כזה כדי להשיק קורא אלקטרוני?
לדעתי, זו תעודת עניות של השפעות השיווק ומגיפת הצרכנות.
איזו סיבה יש לקנות אייפאד, כאשר אפשר לקנות במחיר הרבה יותר נמוך מחשב אמיתי שעושה הרבה יותר דברים, עם עוצמה, ותאימות לאינספור ממשקים אחרים?
כמשתמש אייפאד (ועכשו חופשי להסתובב איתו ברחוב 🙂 ) כמה נקודות:
1. אני קורא על האייפאד אבל חייב להודות שלא יצא לי עדיין לקרוא לאורך זמן. קינדל עליו ממש אחלה, עם רקע כהה שמקל על העיניים
2. תמחור של המכשיר יקבע באופן משמעותי את הצלחתו – יותר מכל יכולת שאינה ישירות קריאת ספרים. מרבית הציבור אינו יודע מה זה ePub וכנראה לא היה מגיע להוריד ספרים כאלו כלל.
3. הנקודה השניה, מעבר למחיר, שהיא קריטית להצלחת המכשיר לדעתי היא האקוסיסטם סביבו. אם ידיעות אחרונות יצליחו לתת למשתמשים לרכוש ולגלות ספרים חדשים בקלות? האם חנות הספרים תהיה משולבת באתרים אחרים?
4.הנקודה השלישית היא מי ימכור אותו. האם נוכל לקבל אותו בהנחה?
המפתח כאן הם פיצ'רים בסיסיים שעובדים טוב, קלות רכישה של ספרים חדשים, מחיר זול, והפצה במקומות הנכונים. בלי זה, ePub לא ישנה כלום…