אמיתי, גם אני רציתי. ואז הסתבר שכל לחיצה על כל לינק באתר פותח עמוד חדש. תגובה – עמוד חדש, קישור – עמוד חדש – הכל עמוד חדש. זה שיגע אותי אחרי יומיים. עדיף לעשות קליק ימין ו"פתח בעמוד חדש" מאשר הניג'וס הזה.
מוסיף – התקבלת לתקופת ניסיון. אני מבקש לראות טקסט ראשון עד מחר בבוקר. ברור?
מממ שאלה טובה.
אני רוצה תקיפות אך רגישות, עוצמה אך חמלה, סיפורי גבורה תחת אש אך גם הצלת נפשות בנסיבות קיצוניות ובעיקר אני מבקש התמקדות ביכולת הוירטואוזית שלי להעביר רעיונות כמו פיקאסו, בטהובן ומרדונה.
ממתין בדריכות לתוצאה.
שוב אתה כאן? אתה מתבלבל מותק.
זה רוטר: http://www.rotter.net
ובאשר להעלאת תמונות: מהתמונות שכבר שלחת לי אני מוצא נחמה בכך שאתה לא יכול להעלות תמונות לאתר.
רוטר, אתה עוכר ישראל לא קטן.
למה אתה לא רוצה שגולשים אחרים באתר יהנו מהתמונות הנהדרות של הבחורות היפהפיות ששלחתי לך?
יהודי לא מצנזר יהודי.
אל תאלץ אותי לפתוח בלוג משלי כי באמת אין לי מה להגיד וחבל על המקום בשרת שאני אתפוס. ברצינות, יש אנשים שיש להם דברים הרבה יותר חשובים ממני להעביר לגולשים, למשל:
זה היה בשנות ה-90. תקופה קשה, באמת תקופה קשה. מי ידע אז מה זה אינטרנט? מי? ומי שידע, מה זה עזר לו? מה לעזאזל? אפילו בחורות הוא לא יכול היה להשיג (והבחורות שאפשר היה להשיג, עדיף שאי אפשר היה להשיג), מקסימום לקרוא אתרי אינטרנט של דוקטורנטים לפיזיקה מאוניברסיטת הלסינקי ולגוון עם אתרי אינטרנט של דוקטורנטים למתמטיקה מאוניברסיטת רקיאויק. או להכנס לצ'טים. באיי אר סי. לעזאזל…באיי אר סי. ושם אפשר היה לדבר עם דוקטורנטים מארצות אחרות בצפון אירופה. והיה גם יאהו, אבל עד שהיה יורד הלוגו שלהם, כבר היו חוזרים לאתרים של הדוקטורנטים מהלסינקי.
אבל את יובל זה לא עניין. ממש לא. יובל היה איש חזון, איש של ערכים, ציוני נלהב שהתעקש כי יום יבוא ותקום לנו רשת עברית לתפארת. ואני הייתי שם איתו. מלווה אותו בשדות הבוציים שהפריחו חלוצי הרשת, גם כשהיה קשה. והיה קשה. אוהו כמה שהיה קשה. וכמה שהיה קשה (והיה קשה) לא אמרנו נואש.
לכן, פונה אני היום אל אותם אלה הבוחרים לחרף, לגדף, לנאץ ולהתמנייק על יובל. לכל אלה אשר אומרים כי יובל הוא בוגד שדין רודף ודין מוסר על ראשו. ולכל אלה שטוענים שיובל דורך במו רגליו על הציונות ועל קדושת הארץ (תהיה סיבתו מוצדקת ככל שתהיה לטעון כך), פונה אני באופן נרגש ואומר:
אחים שלי- מה קורה? למה השליליות? תפרגנו קצת, תקבלו ג'ובים.
שמע, רואים שיש לך כישרון. יש אמנם קצת עבודה, שיוף בקצוות, אבל אתה לא רע. אני מציע שנחתום על הסכם ראשוני לתקופה של חודש שבו אחת לשבוע תפיק טקסטים מעין אלו שיתפרסמו להם באופן אקראי (שלח לי מסר קודם כדי שנמקם אותם כך שכולם יראן) ברחבי האתר. אם בסוף החודש תפגין רצינות ולא תבקש תנאים סוציאלים, אתן לך פינה משלך שבה תוכל להלל ולשבח אותי באופן עצמאי (כמו אורי, כן?). אני מאחל לך הצלחה. ההצלחה שלך היא ההצלחה של כולנו (בעיקר שלי, כן?).
אני.
אני רוצה שהלינקים שלך יפתחו בעמוד החדש…
אמיתי, גם אני רציתי. ואז הסתבר שכל לחיצה על כל לינק באתר פותח עמוד חדש. תגובה – עמוד חדש, קישור – עמוד חדש – הכל עמוד חדש. זה שיגע אותי אחרי יומיים. עדיף לעשות קליק ימין ו"פתח בעמוד חדש" מאשר הניג'וס הזה.
מוסיף – התקבלת לתקופת ניסיון. אני מבקש לראות טקסט ראשון עד מחר בבוקר. ברור?
אין בעיה המפקד. אחריך באש ובמים.
*לק*
מה התדמית שאתה רוצה להקרין?
תקיפות? רגישות? פטריוטיות משולבת בסיפורי גבורה? פטריוטיות משולבת ברגישות? פטריוטיות עם קריצה? חומוס עם בצל ופטריוטית?
מממ שאלה טובה.
אני רוצה תקיפות אך רגישות, עוצמה אך חמלה, סיפורי גבורה תחת אש אך גם הצלת נפשות בנסיבות קיצוניות ובעיקר אני מבקש התמקדות ביכולת הוירטואוזית שלי להעביר רעיונות כמו פיקאסו, בטהובן ומרדונה.
ממתין בדריכות לתוצאה.
כמו פיקאסו, בטהובן ומרדונה?
אז צריך לפרק ת'פרצוף (קוביסט), לאטום אזניים (חרש) ו…לרזות, בין היתר.
אני מוכן להכל – רק לא להרזות.
כאילו, יש גבול!
רוטר, אם אתה יורק עלינו ככה דרך המסך עם התמונה של החרדון הזה, אני **דורש** שגם אנחנו נוכל להעלות תמונות כתגובות לאתר. לאלתר!.
שוב אתה כאן? אתה מתבלבל מותק.
זה רוטר: http://www.rotter.net
ובאשר להעלאת תמונות: מהתמונות שכבר שלחת לי אני מוצא נחמה בכך שאתה לא יכול להעלות תמונות לאתר.
רוטר, אתה עוכר ישראל לא קטן.
למה אתה לא רוצה שגולשים אחרים באתר יהנו מהתמונות הנהדרות של הבחורות היפהפיות ששלחתי לך?
יהודי לא מצנזר יהודי.
אל תאלץ אותי לפתוח בלוג משלי כי באמת אין לי מה להגיד וחבל על המקום בשרת שאני אתפוס. ברצינות, יש אנשים שיש להם דברים הרבה יותר חשובים ממני להעביר לגולשים, למשל:
http://www.nrg.co.il/online/5/ART/981/523.html
טוב נו, קח תמונה
http://rotter.net/User_files/forum/431ee4de1bf4d0c4.jpg
בועזק'ה: seek help!
now!
לא הבנתי, כבר לא צריך שיר הלל פרי עטי לעיתונאי הרשת המהולל והעשוי ללא חת, אשר גולש במרחבים הקיברנטיים העויינים ומחרף את נפשו כדי להביא אייטמים?
כמובן שצריך. זו התחלה נאה. הקדמה של המבוא לפתיחה של הטקסט שלך.
ממתין בכיליון עיניים.
להלן הטקסט החנפני שחיברתי:
זה היה בשנות ה-90. תקופה קשה, באמת תקופה קשה. מי ידע אז מה זה אינטרנט? מי? ומי שידע, מה זה עזר לו? מה לעזאזל? אפילו בחורות הוא לא יכול היה להשיג (והבחורות שאפשר היה להשיג, עדיף שאי אפשר היה להשיג), מקסימום לקרוא אתרי אינטרנט של דוקטורנטים לפיזיקה מאוניברסיטת הלסינקי ולגוון עם אתרי אינטרנט של דוקטורנטים למתמטיקה מאוניברסיטת רקיאויק. או להכנס לצ'טים. באיי אר סי. לעזאזל…באיי אר סי. ושם אפשר היה לדבר עם דוקטורנטים מארצות אחרות בצפון אירופה. והיה גם יאהו, אבל עד שהיה יורד הלוגו שלהם, כבר היו חוזרים לאתרים של הדוקטורנטים מהלסינקי.
אבל את יובל זה לא עניין. ממש לא. יובל היה איש חזון, איש של ערכים, ציוני נלהב שהתעקש כי יום יבוא ותקום לנו רשת עברית לתפארת. ואני הייתי שם איתו. מלווה אותו בשדות הבוציים שהפריחו חלוצי הרשת, גם כשהיה קשה. והיה קשה. אוהו כמה שהיה קשה. וכמה שהיה קשה (והיה קשה) לא אמרנו נואש.
לכן, פונה אני היום אל אותם אלה הבוחרים לחרף, לגדף, לנאץ ולהתמנייק על יובל. לכל אלה אשר אומרים כי יובל הוא בוגד שדין רודף ודין מוסר על ראשו. ולכל אלה שטוענים שיובל דורך במו רגליו על הציונות ועל קדושת הארץ (תהיה סיבתו מוצדקת ככל שתהיה לטעון כך), פונה אני באופן נרגש ואומר:
אחים שלי- מה קורה? למה השליליות? תפרגנו קצת, תקבלו ג'ובים.
ואקנח בבית משיר שחיברתי:
קרא דרור
לעטך- יובל
קרא דרור
שמע, רואים שיש לך כישרון. יש אמנם קצת עבודה, שיוף בקצוות, אבל אתה לא רע. אני מציע שנחתום על הסכם ראשוני לתקופה של חודש שבו אחת לשבוע תפיק טקסטים מעין אלו שיתפרסמו להם באופן אקראי (שלח לי מסר קודם כדי שנמקם אותם כך שכולם יראן) ברחבי האתר. אם בסוף החודש תפגין רצינות ולא תבקש תנאים סוציאלים, אתן לך פינה משלך שבה תוכל להלל ולשבח אותי באופן עצמאי (כמו אורי, כן?). אני מאחל לך הצלחה. ההצלחה שלך היא ההצלחה של כולנו (בעיקר שלי, כן?).
מתאים!
להערה של אמיתי והתגובה של יובל, אפשר לפתוח חלון חדש (וגם עדיף) על ידי לחיצה shift בזמן הלחיצה על הלינק עם העכבר. חוסך את השימוש בכפתור ימני 🙂