עבודות שירות

תדהמה נפלה עליי כשמעתי שנעמי בלומנטל הורשעה במתן שוחד בחירות, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה.

לא יכול להיות. נעמי?
נו מילא.

אבל דבר אחר מטריד אותי.

מסתבר שהעונש המצטבר על כל השובבות הזו של הגב’ בלומנטל עומד על 7 שנות מאסר. אז למה אני שומע ברשת ב’ שבפרקליטות עשויים לבקש רק “עבודות שירות”? בשביל מה קובע המחוקק את העונשים בחוק? כדי שמ-7 שנות מאסר תרצה נעמיל’ה את עונשה בהרצאות בפני קשישים בבית אבות? למה מה קרה?

לכלא גבירתי, לכלא.

37 מחשבות על “עבודות שירות

  1. העונש בחוק הוא עונש מקסימום.
    במרבית החוקים, אין עונשי מינימום.
    בעבירות של תקיפת שוטר יש עונש מינימלי של מאסר חודש ימים, ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו יש עונש מינימום של שבועיים ימים.

    עונש מינימום מונע את שיקול הדעת של בית המשפט, שחייב להטיל לפחות את עונש המינימום, אפילו בצורה של מאסר על תנאי או בעבודות שירות.

    חלק מהעונשים בחוק נקבעים כדי להגדיר את סוג העבירה (חטא, עוון או פשע). עבירה שבצידה 7 שנות מאסר, מוגדרת כפשע (כל עבירה מעל שלוש שנות מאסר היא פשע, וכל עבירה שבצידה מעל 5 שנות מאסר תידון בבית המשפט המחוזי ולא בבית המשפט השלום).

    מה ייתן לך לראות בלומנטל בכלא? אתה מאלה שרוצים לראות דם?
    לפרקליטות יש שיקול דעת, שלך למשל, אין אותו.
    מדובר באותו שיקול דעת שקובע האם להעמיד אדם לדין או לא.

    הפרקליטות יכולה לעשות את החשבון שאם יוטל על בלומנטל מאסר של 7 שנים, בלומנטל תיאבק נגדם עד שתגיע לבית המשפט העליון. אולי הפרקליטות רוצה למנוע את זה, ורוצה להנות מההישג של ההרשעה שהוא בפני עצמו הישג משפטי לא מבוטל.

  2. הלמו ידידי, ההישג המשפטי של הפרקליטות מעניין אותי כקליפת השום. הפוליטיקה הפנים פרקליטותית לא עושה לי את זה.

    אני לא רוצה לראות דם, אני רוצה לראות חוק וצדק.

    פשעת? שילמת שוחד ועוד אחרי זה העזת לשבש חקירה ואחרי זה עוד העזת לשמור על זכות השתיקה – יקירי, לכלא!

  3. אתה יודע להגדיר מה זה חוק וצדק?
    או שאין לך שאת הז’רגון המשפטי המתאים לזה?

    אתה רואה דברים מנקודת מבט של אחד שבחיים שלו לא נתקל במערכת המשפט.

    גם שמעון פרס מקבל שוחד (אצלו זה תרומות למרכז פרס לשלום) אבל אותו לא מעמידים לדין. בשביל זה של בלומנטלים ויחיאל חזנים ואפילו סאלח טריפים.

    כשאני אקרא את הכרעת הדין, אני אוכל להגיב בצורה עניינית יותר. לפעמים העיתונות משבשת את מה שכתוב בפסק הדין.

  4. לא אני לא יודע להגדיר מה זה חוק וצדק אבל אני יודע להגדיר מה זה *לא* חוק וצדק.
    זה *לא* חוק וצדק שאדם שביצע עבירות שדינן המצטבר 7 שנות מאסר, יוצא לחופשי.

    איך זה בתור הגדרה?

    וללא קשר, אנא, קרא את פסק הדין, אשמח לשמוע את דעתך לאחר הקריאה.

  5. רצ”ב קישור להכרעת הדין (זה לא פסק דין עדיין, כי אין גזר דין שדן בעונש). זהירות: קובץ של 1.7 מגה בייט (קובץ ענק בשביל הכרעת דין.
    http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4470269.doc

    אם זה *לא* חוק וצד בשבילך, אז תגדיר אתה מה זה חוק וצדק לפי שיטת המשפט הישראלית (או שבעצם אתה מדבר על חוק וצדק בשיטת המשפט של חמורבי, ואני פשוט טועה).

  6. ציטוטים נבחרים:

    1. המסכת העובדתית אינה מן המסובכות והמורכבות, גם אם ברקע עומדות סוגיות לא קלות בנושא הבחירות וכן בנושאים נוספים הקשורים למעמדה הציבורי של הנאשמת ותפקידיה.
    לצערנו, חרג היקף המשפט מגבול הסביר, ומגבולות הדרוש לצורך ליבון המחלוקות, הן העובדתיות והן המשפטיות, כשהגנת הנאשמת עושה כל אשר לאל ידה לגרום לסרבול הדיון והארכתו.

    2. איננו מקבלים את ניסיונות ההגנה להעמיד את אוסקי בעמדת האיש החזק הפועל עצמאית בשטח, ניסיון אשר חוזר ומופיע גם בנושאים אחרים בהם מנסה ההגנה להפוך את אוסקי מדמות שולית ובלתי נחשבת בעיני הנאשמת, נהג המקבל ממנה הוראות נסיעה ותו לא, ליוזם ומוביל מהלכים שנועדו לסבך את הנאשמת.

    3. במהלך השיחה עם הנאשמת מחליט הנאשם לנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכו ולקבל מהנאשמת את הוצאות מימון המלון. כל אותן “מחשבות” בדבר הזמנת חברים יצאו מהכוח אל הפועל לאחר השיחה עם הנאשמת.

    4. אנו מעדיפים את גרסת אוסקי כי הסיע את הנאשמת מנתניה ישירות לבנק ורק לאחר מכן הגיעו לביתה. גרסת אוסקי מתקבלת על הדעת, נגזרת היטב מכל שאר העובדות והראיות, כאשר לנאשמת אין הסבר סביר לגרסתה הנמצאת תלושה מן העובדות ונדחית מפניהן.

    5. ניסיונה העיקש של הנאשמת להיצמד לגרסה המנתקת את קשר המימון למלון בינה לבין הנאשם אינו עולה יפה. הטענה כי פעלה על פי דרישתו של אוסקי, האחראי על הנאשם, ואין מדובר במילוי בקשה של הנאשם “אם הוא היה מבקש ממני את הכסף שהוא רוצה, הייתי אומרת לו בשום אופן לא…” (עמ’ 3143 וראה עמ’ 492 קלסר 5 לסיכומי הנאשמת) היא טענה שאין לה אחיזה במציאות ואין לקבלה.

    6. אין זה מתקבל על דעתנו כי אישה במעמדה של הנאשמת, אשת ציבור, חברת כנסת ותיקה, סגנית שר, תפעל מוכנית, ללא שיקול דעת, על פי בקשה מעורפלת למדי של מי שלגביה הוא נהג בלבד, בקשה הסותרת, לכאורה, את הדברים ששמעה מספר שעות קודם לכן מהנאשם, תמהר ותצא בלילה למכשיר כספומט, תמשוך 12,000 ₪ משלושה חשבונות, תספור לידי הנהג את הכסף בשטרות של 100 ש”ח ותשלם אותו למלון. חוסר הטעם וההיגיון שבדברי הנאשמת מביך את השומע, ולרגעים נדמה שגם אותה עצמה… לסיכום פרק זה, ובהמשך לפרק הקודם, אנו קובעים כי מעמד בקשת הכסף על מדרגות ביתה של הנאשמת לא היה ולא נברא והוא תסריט פרי המצאתה.

    7. מטרת המפגש בחדר היתה עריכת “דיל”: עד אותו שלב לא היתה הנאשמת כלולה ברשימה שלו ושל חבריו מיקנעם. “הוא רצה שכולם יכניסו אותה, פשוט מאד, זה כל הסיפור (ת34/ג’ עמ’ 43). “היא…היחידה שהגיעה למעשה זה הוא, נכון? אז אנשים הבינו שבשבילה כל הכינוס. מה… אם אני הבנתי, אחרים הבינו. אין פה חכמות” (נ/34ג’ ש’ 44).

    8. לטענת התביעה, מצופה היה מן הנאשמת, במעמדה הציבורי וכאזרחית שומרת חוק, ליזום פנייה למשטרה, בפרט לאחר שנודע לה על מעצרו של הנאשם ובהמשך של אוסקי, למסור גרסה שתשים קץ לחשדות ולשמועות שהתרוצצו ובכך להביא לשחרורם המיידי. היא לא עשתה כן, השהתה במתכוון את חקירתה, התחמקה ממנה וניצלה את הזמן להתייעצויות עם עורכי דין. בסופו של דבר, בהגיעה לחקירה, שמרה על זכות השתיקה.

    9. ושוב, לצערנו, עלינו לקבוע פעם נוספת כי דברי הנאשמת חסרי הגיון וטעם. זימונו של אדם לחקירה במשטרה אינו עניין של מה בכך, אף לא למי שרגיל בכך, על אחת כמה וכמה עבור אישיות ציבורית במעמדה של הנאשמת. פלאצ’י, שוטר לשעבר, יודע היטב מה משמעו של זימון לחקירה, ובתפקידו כעוזר לנאשמת לא ירהיב עוז בנפשו לא להעביר שיחות לנאשמת ואף להטעותה, אלא אם כן הנאשמת אינה רוצה לקבל את השיחה והורתה לו לא להעבירה.

    10. הנאשמת ידעה מה מטרת ההלוואה ומה התועלת הפוליטית שתצמח לה מקיום הכנס. בנסיבות אלה גם אם ההלוואה ניתנה כדי לאפשר לנאשם לקיים את הכנס שללא מימונו על ידי הנאשמת לא היה מתקיים, עדיין נתינת הכסף גם כהלוואה, מהווה עבירה של שוחד בחירות. סוף דבר, אנו קובעים ללא היסוס, כי יסודות עבירת השוחד התמלאו והוכחו מעל לכל ספק ובמידה הנדרשת, ואנו מרשיעים את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם לפי סעיף 10 לחוק בחירות לגופים ציבוריים תשי”ד- 1954.

    ובטרם נעילה, יכתב.

    צר לנו כי הנאשמת, המייצגת גם אותנו בבית המחוקקים, בחרה לנהוג באופן לא ראוי, בלשון המעטה.

    לאחר שעברה את העבירה של שוחד בחירות נקטה בשרשרת של פעולות להסתרתה ולהצפנתה כשהיא מדיחה לעבירות נוספות את שותפיה לעבירה, ביניהם את הנהג העובד בשירותה, הכפוף למרותה ואשר חפץ ביקרה.
    אם בכך לא רב הרי שבחקירתה היא מסתתרת מאחורי החומה הבצורה של “זכות השתיקה” ובמהלך המשפט היא מסירה מעצמה אחריות, מטילה אותה על כתפי העובדים הנאמנים לה ועיקר העיקרים – חוטאת לאמת, פעם אחר פעם, כל חטא אפשרי.
    “ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?”

    בבקשה הלמו, בוא ודבר בזכותה של הגברת בלומנטל.

  7. יש גישה לפיה עם חברי כנסת צריך אפילו להחמיר בענישה, למען יראו וייראו. לא יודעת אם אני בעד, אבל עבודות שירות זה באמת בזיון.

  8. אני מצטרף ב-120% ליובליקו ודורש פה עונש מאסר של כמה שנים למען יראו וייראו, לא רק על המעשים אלא גם על השתיקה, זריקת האחריות, ההשהיות וההתחמקויות.

    אבל משהו נוסף שהוא בעיני מביש ומגעיל אפילו יותר מבלומנטל ושות’ זה מהות העיסקה שנעשתה פה, שמלמדת יותר מכל על ההידרדרות של הנורמות אצלנו. שימו לב לפרטי העיסקה:
    1. אתם תצביעו בעדי.
    2. בתמורה אני אזמין לכם ולאשתכם חדר במלון ללילה. לא, לא בקאריביים, לא במאלדיביים ולא בתאילנד. לא, לא בניו יורק ולא בפאריז ולא כולל ספא. לא שבוע ולא חודש, ולא כולל כרטיסי טיסה ולא כולל פינוקים אחרים. לא. רק חדר בבית מלון ברמת גן. לילה אחד. זה מה שתקבלו. אם תרצו תרדו לקנות שווארמה למטה.

    בעבור לילה זוגי במלון בכיכר כופר היישוב רמת-גן קונים בחירות בישראל.

    די מדהים, לא?

  9. ליד כופר הישוב ברמת גן יש מלון עסקים אחר. הסיטי טאוור הזה נמצא במתחם הבורסה אם אני לא טועה.

    אבל חוץ מזה, ידעתי שאוכל לסמוך על הקול שלך 🙂

  10. אוקי קבלו תיקון – זה סיטי טאוור ואין שווארמה. (יש את מאפיית הטאבון).
    והלמו, אנא השת ליבך לקישור הבא הכולל את תמלול החקירה של בלומי נעומנטל ותאמר שוב שמגיע לה עבודות שירות.

    זו התנהגותה של נבחרת ציבור (!!!!!) במדינת ישראל:

    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2523337,00.html

  11. לדעתי, דווקא אחרי שבררנו את העניינים הגיאוגרפיים, העונש צריך להיות פחות חמור. גם בשל המרחק הניכר שבין סיטי טאוור לסביח של עובד, וגם בגלל המרחק מפאלפל לנוער.

  12. יובל,
    ציטטת, וטרחת וציטטת מילים על מילים על מילים.
    פסק הדין עצמו הוא מעל 100 עמודים.
    מה שציטטת זה אויר. מילים. לא חוק וצדק.
    עדיין לא הסברת מה זה בשבילך חוק וצדק.
    בעצם… אתה לא תדע להסביר מה זה, כי אין לך את זה בז’רגון החסר שלך.

    אתה פשוט רוצה לראות דם.

    אין לי שום דבר להגיד על בלומנטל. אין לי יחס אליה. אני לא מהתומכים שלה. היא עוד פוליטקאית בשבילי. אני רק יוצא נגד כל הדמגוגים שרוצים לראות “חוק וצדק” בלי שהם יודעים להגדיר מה זה.

  13. אגב, צדק יהיה אם הנהג של בלומנטל, אבי אוסקי, יצליח לזכות בתביעה אזרחית נגד בלומנטל, ולקבל פיצוי על המעצר שלו בגללה.

  14. אתה דמגוג לא קטן בזכות עצמך, אז אני מניח שאתה יודע על מה אתה מדבר.
    לגופו של עניין אני לא רוצה לראות דם. אני רוצה לראות פושעים בכלא.
    אתה יכול לקרוא לי דמגוג עד מחר, אבל עבריינית שביצעה פשעים שעונשם המקסימלי הוא 7 שנות מאסר בפועל, מן הראוי שתרצה לפחות מחצית מהזמן הזה מאחורי סורג ובריח.

    אני מצטער שאני לא מצטרף למשחק ההגדרות הדי ילדותי שלך.

    יש חוק? היא עברה על החוק? שופטים קבעו פה אחד? יהיה ערעור? היא תפסיד בערעור?
    היידה, לכלא.

  15. “יש חוק?”
    כן. והוא מגדיר עד 7 שנות מאסר. הוא לא מגדיר עונש מינימום, ככה שגם שנת עבודות שירות הולך.

    “היא עברה על החוק?”
    כן. ובגלל זה היא הורשעה היום.

    “שופטים קבעו פה אחד?”
    כן.

    “יהיה ערעור?”
    לא יודע. גם אתה לא יודע.

    “היא תפסיד בערעור?”
    לא יודע. גם אתה לא יודע.

    “היידה, לכלא”
    נו, זה לבקש לראות דם.

    אני דמגוג? אתה כותב שאתה רוצה לראות חוק וצדק. הנה ראית חוק וצדק, רק שאתה מפרש חוק וצדק כ 7 שנות מאסר בפועל בכלא, מינימום.

    אם אתה רוצה לראות פושעים בכלא, בוא לבית משפט. תשב. תשמע. ותגיד את זה לשופט שמרחם על הנאשם שלפני כמה חודשים היכה זקנה, ונשלח לעבודות שירות במקום לכלא אמיתי.

  16. הלמו, תן לי לתקן אותך תיקון סמנטי. בחוקים השונים כתוב בד”כ נוסח כזה. אדם המבצע מעשה כזה וכזה דינו מאסר X שנים. כלומר, זה העונש על העבירה. השופט רשאי להקל את העונש אם יש נסיבות מקילות, וכן להתחשב בבקשת התביעה ובטיעוני ההגנה. אני בטוח שההגנה תפליג בדברי שבח לחברת הכנסת המצוינת, אבל איזה נסיבות מקילות יש כאן? בוודאי לא לעבירת השוחד, מכיוון שניסתה לשבש חקירה כדי להסתיר אותה. וגם השמירה על זכות השתיקה לא מוסיפה נקודות. התחושה שלי היא שאם הפרקליטות תבקש עונש מאסר בפועל, יש סיכוי טוב שזה מה שייפסק. וכזכור עונש של למעלה מ-6 חודשים בפועל לא ניתן להמיר לעבודות שירות. זה לא עניין של “לראות דם”. זה עניין של לראות נבחר ציבור מנצל את כל הכוח שהבוחר העניק לו לצרכי רווח אישי, שררה, והתחמקות מעונש – לראות אדם נאלח כזה נענש. כדי שיהיה ברור ש(בתיאוריה לפחות)אנשים נבחרים כדי לשרת את הציבור, ולא כדי שהציבור ישרת אותם. והישיבה בכנסת היא לצורך עבודה, לצורך חקיקה ופיקוח על הרשות המבצעת והשופטת, ולא לצורך קבלת משכורת, לשכה, עוזרים פרלמנטריים, רכב ליסינג מקבוצה 3, ותקציב קשר לבוחר.
    וגם לראות דם, לעזאזל! מי שפוגע בי ומנפנף אותי הצידה בכזה זלזול, אני רוצה להחזיר לו. ויפה שעה אחת קודם.

  17. “אם אתה רוצה לראות פושעים בכלא, בוא לבית משפט. תשב. תשמע. ותגיד את זה לשופט שמרחם על הנאשם שלפני כמה חודשים היכה זקנה, ונשלח לעבודות שירות במקום לכלא אמיתי.”

    נו, ומי עכשיו דמגוג?

    אז בגלל שהמערכת דפוקה נעמי בלומנטל צריכה לעשות עבודות שירות?
    שופט ששולח אדם שמכה זקנה לעבודות שרות צריך לדחוף אותו (את השופט) לכלא. ובאותה הזדמנות גם את נעמי בלומנטל שהרי מה הקשר בין מחט לתחת?

  18. אם נעמי בלומנטל היתה מכה זקנות, גם אני הייתי בעד זה שהיא תשב בכלא.
    אבל מה היא עשתה? מה שכל פוליטיקאי מתחיל יודע לעשות: להזמין ולארח תומכים פוטנציאליים לפני מערכת בחירות פנימית במפלגה. יש כאלה שנותנים נקניקיה בלחמניה עם קצת כרוב חמוץ, ויש כאלה שמזמינים לאירוח בבית מלון.

    נעמי בלומנטל נתפסה מארחת בבית מלון. וואווווו….! איזו הצלחה משטרתית! אחלה בחלה גחלה. העונש על העבירה הזאת (שנקראת שוחד ושחיתות) דינה עד שנת מאסר, לפי חוק בחירות לגופים ציבוריים, תשי”ד 1954.

    מה עוד עשו לה? צירפו לה עוד שתי עבירות:שיבוש הליכי חקירה, ושיבוש הליכי משפט. כאן מגיע העונש ל 7 שנות מאסר (על שיבוש הליכי משפט).

    ואני אומר שהעבירה של שיבוש הליכי חקירה ושיבוש הליכי משפט זה חארטה בארטה. מותר לכל אדם להתגונן מפני האשמות, גם אם זה לא מוצא חן בעיני המערכת המשטרתית או המשפטית. אדם לא צריך לתת את הצוואר שלו למי שמחפש את רעתו.

    עבודות השירות שתבקש הפרקליטות, כנראה שנת מאסר שתבוצע בעבודות שירות, הם עונש הגיוני יחסית למהות העבירה כאן.

    אתה, יובל, וכל האלה שמחפשים דם של פוליטקאית שקל לרדת עליה, רוצים לראות אותה בכלא. לפחות 7 שנים. למה? כי היא “שיבשה הליכי חקירה ומשפט”, שעל זה יש עונש של עד 7 שנות מאסר.

    המערכת לא דפוקה.
    המערכת הגיונית מאוד.
    אם היו שולחים את בלומנטל ל 7 שנות מאסר, אני (ואחרים) היינו אומרים שהמערכת דפוקה.

    נכון, אני קצת דמגוג, במיוחד עם הדוגמה שבה הזמנתי אותך לבוא לבית משפט, אבל זה כדי להראות לך שאתה לא יודע להסביר מה זה חוק וצדק.

  19. רוגל, יש לי אפס סובלנות וסבלנים לעבריינים מורשעים.

    הלמו, “ואני אומר שהעבירה של שיבוש הליכי חקירה ושיבוש הליכי משפט זה חארטה בארטה. מותר לכל אדם להתגונן מפני האשמות, גם אם זה לא מוצא חן בעיני המערכת המשטרתית או המשפטית. אדם לא צריך לתת את הצוואר שלו למי שמחפש את רעתו”.

    אתה צודק, מותר לה לכנס פגישות עם כל הנאשמים שבהן הם קובעים מראש מה יגיד כל אחד, שבהן מתאמים עדויות ומנסים להכשיל חקירה, שבהם מחליטים איזו גרסה של שקר יספרו כולם.

    אני אולי לא יודע להסביר את “החוק והצדק” אבל ההסבר שלך מעוות לחלוטין. אני מעדיף את אין הסבר שלי על “הפרשנות” שלך.

    העובדה שבעיניך אין כאן עבירה חמורה, העובדה שאתה מוכן לקבל את האישה הזו כמחוקקת בבית המחוקקים שמחוקק את החוקים שלך, העובדה שבעיניך “מה היא כבר עשתה” מלמדת אותי לאן הגענו. תפיסת החוק שלך רקובה ואתה רוצה לפזר את הריקבון הזה גם עליי.

    לא יצליח לך.

  20. אל תכניס לי מה אני רוצה ומה אני לא רוצה.
    אני דווקא לא רוצה את בלומנטל בכנסת.
    לדעתי, עבר זמנה. היא לא תורמת כלום.
    אני אפילו ירדתי עליה פעם בנושא זכות השתיקה שלה.
    http://halemo.net/satiroom/silence/index.html

    ואני אחזור על זה 10 פעמים: עבירה של שיבוש הליכי חקירה או שיבוש הליכי משפט בצורה שעשתה זאת נעמי בלומנטל, זה חארטה בארטה. אם בלומנטל היתה מאיימת על חוקרי משטרה או על שופטים, מילא. אבל על תיאום גירסה עם חשודים אחרים בעבירה של אירוח במלון? מה קרה? רצח?

    יש לך אפס סובלנות לעבריינים מורשעים? וואלה?
    גם תשלום קנס על עבירת תנועה, הופכת את הנהג לעבריין מורשע על פי החוק.
    איך היחס שלך לנהגים ששילמו קנס?

  21. בדיוק כמו היחס שיהיה לי כלפי בלומנטל אחרי שישבה בכלא: שילמה את חובה, היא יכולה להמשיך בחייה.

    ואני מבין שבספר החוקים של משה הלוי יש שני חוקים: איום על שוטרים או שופטים ורצח.

    שאר העבירות, הם, בוא נאמר, “עזוב אותך משטויות. מה, היא רצחה?!”

  22. עבירות של שיבוש הליכי חקירה ושיבוש הליכי משפט נועדו כדי שלא אף אדם לא יאיים על שוטר שחוקר או שופט ששופט.

    היום מכניסים את זה להכל. לא מזמן היתה בעיתון הארץ כתבה על עו”ד ששי גז שנותן עצות לעורכי דין מתחילים: לטענתו, אסור לו לדעת האם הלקוח שלו ביצע את העבירה, אם לאו, כדי שאם הוא יגן עליו בבית משפט כל כך טוב, הוא לא יעבור עבירה של שיבוש הליכי משפט. תראה לאן הגענו…

    בספר החוקים של הלמו אין שני חוקים: יש הבנה של החוק ויש הבנה השיטה. בשיטה הזאת אין צדק, כי השיטת המשפט הישראלית אין צדק (וזה כתוב בכל ספר משפטי לסטודנטים).

  23. יובל ידידי,
    אתה מבין מה היא ההגדרה של צדק?
    אם לא, אני אסביר:

    צדק זה התחשבנות כלשהי עם העבריין, בצורה כזו שקורבן העבירה מרויח מעניין ההתחשבנות, גם אם מדובר על רווח של נקמה ודם.

    בעניין בלומנטל, צדק לא נעשה (עדיין), אלא רק חוק ומשפט. אלא אם כן, אתה יובל דרור, מחשיב עצמך כקורבן העבירה שעשתה בלומנטל (אתה חבר ליכוד?).

    בעניין עומרי שרון והצדק הפואטי של נעמי בלומנטל:
    נעמי בלומנטל פוטרה על ידי ראש הממשלה אריאל שרון, בגלל ששמרה על זכות השתיקה ובגלל החשד לעבירות שעשתה.

    והנה, על אותו עניין (שתיקה של העבריין), עומרי שרון, בנו של רוה”מ, מקבל 9 חודשים בפנים. מה אבא ראש הממשלה היה אומר על זה? מזלו שהוא בתרדמת עמוקה…

    וכאן בא הצדק הפואטי:
    יום לאחר הכרעת הדין של בלומנטל, עומרי שרון מקבל 9 חודשים בפנים, על עבירות דומות (חוץ משיבוש הליכי חקירה ומשפט). נעמי בלומנטל היתה מעין קורבן של שרון האב. במקום לתמוך בה ולהפגין לויאליות לחברת מפלגה שלו, הוא זרק אותה.

    דם?
    צפרדע!

  24. רוגל,
    (1)
    אחד מקורבנות העבירה ברצח, היא משפחתו של הנרצח.
    (2)
    הדיון כאן היה על צדק, לא על חוק ומשפט. כשרוצח נשפט בבית משפט, לא נעשה תמיד צדק, אלא נעשה חוק ומשפט.
    (3)
    אל תכניס לי דברים שלא אמרתי, רק בגלל שאתה מוגבל קלות בהבנה ולא מבדיל בין צדק למשפט.

  25. למשפחת הנרצח זה לא עוזר שהרוצח בכלא. יש משפחות שאפילו מוחלות לרוצח ולא רוצות שהוא יישב בכלא. יש משפחות אחרות שאולי היו מעדיפים להרוג את הרוצח בעצמם במו ידיהם. אז אולי היה נעשה צדק, על פי דעתם.

    שיטת המשפט בישראל לא עושה צדק, אלא עושה משפט (אולי חוץ ממשפט אייכמן). כל רוצח, אחרי שהורשע, ייגזר עליו לשבת בכלא להרבה שנים, כי זה העונש הקבוע בחוק. נעשה משפט על פי החוק. לא נעשה צדק. שיטת המשפט בישראל לא עושה צדק, אלא משפט.

    בארה”ב יש דעה שנעשה צדק כאשר שולחים רוצח למות בכסא החשמלי או בזריקת רעל. בישראל אין את זה. אין בישראל שיטת משפט של עין תחת עין ושן תחת שן.

    האם אתה מבין את ההבדל בין עשיית משפט לבין עשיית צדק? אם לא , תעזוב אותי בשקט, לך לספריה ותקרא את ספרו של השופט המנוח חיים כהן בנושא צדק.

  26. הלמו – במקרה שלך מתברר שמרבה דעת לא מרבה חוכמה. מההגדרה שלך משתמע שאתה לא לא ממש מבין מה משמעות המושג צדק או משפט. תקרא מה שכתבת תחשוב על זה בהיבט יותר כללי מהפרטים וניואנסים הלא חשובים, שאתה כל כך מאוהב בהם. אחרי שתעשה את זה אתה מוזמן לחזור ולהגיד שתעית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: