סיעור מוחות ראשון מסוגו

אם במקרה אתם קוראים ידיעה שיש בה סופרלטיבים חסרי כל היגיון אתם יכולים להיות בטוחים בדבר אחד: עיתון כלשהו (סבירות גבוהה: כלכלון) עורך כנס.

מחר, יום רביעי, ייפתח בבנייני האומה בירושלים כנס “ישראל 2021”, שיימשך יומיים ובו יושק מהלך חדש לשינוי השיח החברתי-כלכלי במדינה – מהלך שמתמקד בהנחת יסודות לתכנון ארוך טווח בישראל.

כך נכתב בידיעה הראשית שמופיעה באתר דה-מרקר ותודו שרק כנס של כלכלון שמנסה לקדם כנס יכול לנפק כזו פסקה ראשונה נפוחה.

עוד לפני הפסקה הראשונה מופיעה בידיעה כותרת, ובעיקר כותרת משנה מופלאה:

כותרת המשנה הזו מבקשת הבהרה ושאלה:

1. ראש הממשלה לא יכול להשתתף במשהו שהוא “ראשון מסוגו”. מדובר באיש הכי משומש באזור שלא שמע על “ראשון מסוגו” מעולם. אלא אם כן מדובר במס “ראשון מסוגו”. נניח “מס גרביים לבנים”.
2. מה זה אומר “סיעור מוחות ראשון מסוגו”? מה יכול להיות “ראשון מסוגו” בסיעור המוחות שיתרחש שם? כבר סיכמנו שאם ביבי על הבמה לא יהיה שום דבר “ראשון מסוגו” בכנס הזה, אבל בהנחה שאנחנו מדמיינים שזה לא ביבי, אלא מישהו אחר, נניח אנגלה מרקל או סטיב אוסטין, או ליידי גאגא, מה כבר יכול להיות “ראשון מסוגו” בסיעור המוחות הזה? הם יוציאו את המוח שלהם, יתקעו אותו על מקל ויכניסו אותו לכוס תה שבתוכה תבוצע סימולציה של סערה? אולי הם פשוט ידברו! ויחליפו רעיונות! כלומר ביבי יהמהם ויעשה פרצוף של אדם שמעלה רעיון (הוא מעולה בפרצופים) ואז כל הנוכחים יגידו האחד לשני: “ואוו! איזה סיעור מוחות ראשון מסוגו!”.

בקיצור, אני במבוכה. עזרו לי. מה יכול להיות “ראשון מסוגו” בסיעור המוחות שיתקיים מחר? אודה על תשובות מהירות כדי שמשתתפי הפאנל ידעו מה הם צריכים לעשות על הבמה.

נכתבו 16 תגובות לפוסט “סיעור מוחות ראשון מסוגו”

  1. ניצן:

    יובל, לא קראת את הידיעה בעיון.
    לראשונה הם ישבו סביב שולחנות עגולים! כן, כן, עגולים! ולא מרובעים.
    בעיני זה לראשונה מהפכני ביותר.

  2. אלעד:

    זה יהיה ראשון מסוגו כי מעולם, אבל מעולם, לא תכננו משהו בארץ. בטח שלא סיערו מוחות על משהו כל כך חסר היגיון כמו שנת 2021, כשכל העולם יודע שכולנו נמות ב- 2012.

  3. מיכאל:

    גרביים לבנים

  4. אדגר:

    לראשונה הם ינסו להביט לעבר עתיד רחוק יותר מארוחת הערב שלהם. זה משהו שפיזיולוגית בלתי אפשרי לראשי ממשלה ישראלים לעשות. מחקרים טוענים שזה קשור לשילוב השנוי במחלוקת של גנים יהודיים, לחות ישראלית ובורקס. וביבי, ובכן, הוא לראשונה, ינסה לעשות זאת קבל עם ועדה ומצלמות, ועוד בלי להזיע. יהיה תיסלם!

  5. יובל ואקנין:

    בטח מתכוונים לשטיפת מוחות

  6. אבא של שומשום:

    הם יעשו מה שעושים בכל סיעור מוחות שמכבד את עצמו. ידברו, יגיעו למסקנה שהנושאים הנידונים הם כבדי משקל ובעלי השפעה מכרעת על עתיד המשק והגרעין האירני, יאכלו קצת בורקסים קרים, ובסוף יחליטו שיש צורך להקים ועדה שתדון בנושאים שעל הפרק…

  7. קיפודפותם:

    אני היחיד שחושב על כנס העתידנים?

  8. אייל:

    זה בהחלט קונספט מעננין וראשון מסוגו.

    יידונו בו בשבעה נושאים שונים (שחלק מהם מופרכים בעליל: “קפיצת מדרגה כלכלית-חברתית”) אבל סביב עשרות שולחנות עגולים. כלומר: מספר שולחנות (עגולים) ידונו באותו נושא. כל הקונספט של שולחנות עגולים הוא בשוויון בין המשתתפים היושבים מסביבו, אבל הוא ינוהל (סליחה, “יובל”) ע”י אנשים “מובילים” מסוגים כאלו ואחרים.

    כלומר, ייכתבו מספר דפי מסקנות באותם שבעה נושאים, שחלק מהם יסתרו אחד את השני – משום שנכתבו סביב שולחנות (עגולים) שונים. מכיוון שלכל הוועדות והשולחנות הללו אין שום סמכות ביצועית, המסקנות הללו ימצאו את עצמם בפח.

    ובכן, אופן ההשלכה לפח (העגול) של כל ניירות העמדה, המסקנות וה”תוצרים” השונים יהיה אכן ראשון מסוגו.

  9. omeran:

    יש לי שיח בחצר של הבניין. באות אליו ציפורים, אז אני מניח שאפשר לקרוא לו “חברתי”, אבל הוא לא כלכלי במיוחד, אולי אם היו לו פירות או משהו.

  10. י:

    “סיעור מוחות ראשון מסוגו” בגימטריה זה 1478
    כך שזה יכול להיות כל דבר שנע בין:”ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכון כסאו” – כלומר הם באמת הולכים לנהוג בהיגיון ולהיות כאלוהים או “דפקתי חתול מת” שזה יותר מתקבל על הדעת. חוץ מזה ברור לי שמפלגת הספגטי המעופפת קשורה לעניין.

  11. שוין:

    סיעור מוחות הוא טכניקת חשיבה קלוקלת שמוכחת במחקרים כלא יעילה ומייצרת חשיבה קבוצתית. כשעושים זאת הרבה מאוד אנשים במקביל זה מעצים את הטפשות הקולקטיבית. זה הראשון מסוגו – לראשונה מישהו יזם מהלך מטופש בעל פוטנציאל לטיפשות אקספוננציאלית (ולא סתם טיפשות לינארית שבה אנו נתקלים מדי יום).
    הראש היהודי – אין, אנחנו הכי ח כ מ י ם בעולם.

  12. LE:

    שלום ליובל ולחבר מגיביו,
    לא נמאסה עליכם קצת ההלקאה העצמית, הסרקזם, והציניות האין סופית.
    אני אולי לא מבין גדול בכלכלה, אבל נראה לי שקצת קשה להפריך את האמירה שמצבה הכלכלי של ישראל איתן ויציב מאי פעם. וזאת בזכות – ואם זה יגרום לכם עונג, אז למרות – המנהיגות הכלכלית שמגלה אחריות וכוללת את הממשל ואת בנק ישראל.
    מה כבר יכול לגרום לאנשים להביע שנאה ותיעוב כלפי משהו שנראה כמו: “בואו נחשוב איך אפשר להמשיך לשפר את מצבינו הכלכלי”.
    ולסיום, סתם קישור אקראי שמצאתי לאחר חיפוש שיטחי באינטרנט:
    http://www.israelidiamond.co.il/english/News.aspx?boneId=918&objid=8566

  13. el:

    שלום לLE הניצב בודד,
    לא נמאס לך להצדיק מדיניות כלכלית
    שמביאה לפשיטת רגל חברתית?
    מה כבר יכול לגרום לאנשים כמוך להבין שהמדינה הזו צריכה לדאוג לחלשים ולא לחיות על חרבה?
    ולסיום, סתם קישור אקראי שמצאתי לאחר חיפוש שיטחי באינטרנט:
    http://www.latet.org.il/Index.asp?CategoryID=139

  14. אריה:

    מיוריאל: אז מה יהיה?
    בנימין: מה שהיה הוא שיהיה! נעבוד הרבה ונאכל מעט!
    כרבולת: בואו נברח!
    מיוריאל: לאן?…
    בנימין: מגיע לנו! זה היה תלוי גם בנו! היה לנו מנהיג טוב, ואנחנו העדפנו לעצום את העיניים כשגירשו אותו…
    כרבולת: כל כך קל לבלבל בין מנהיגות לכוח…
    בנימין: ידעתי! היה כל כך ברור שזה מה שיקרה בסוף.
    כרבולת: אם ידעת למה שתקת?
    בנימין: במקום שמדברים בלי לומר דבר ושומעים בלי להקשיב, אתה מתרגל לשתוק.

    (“חוות החיות”, ג’ורג’ אורוול. תרגום: אילה קורקוס)

  15. לוּ:

    LE – אם היית מבין קצת יותר, היית מבין את כל התגובות כאן. אין כאן ציניות לחינם. המנהיגים כבר דואגים לפארודיות המשובחות על עצמם.
    הייתי בכנס המדובר. ישראל 2021- ואתם יודעים מה? הייתי בהלם. כל כך הרבה מנהיגים, אנשים בעלי עוצמה פוליטית ובכלל, ואין להם מספיק יכולת להתמודד עם בעיות אמיתיות. כולם מדברים על בעיית החינוך – אבל איש מהם לא יודע כיצד להגדיר או לפרט מהן בדיוק הבעיות בחינוך. משלבים את הביטוי “צמיחה כלכלית” – אבל לא מדברים על איך מודדים אותה.
    כשאחד הכלכלנים הגדולים והמובילים בעולם, מייקל ספנס, חתן פרס נובל לכלכלה מעלה את סוגיית האבטלה הטכנולוגית (עליה במס’ המובטלים עקב שימוש במכונות במקום בכח עבודה אנושי) ומודה על הבמה שאין לו פתרון לכך, אני משוכנעת שאין להם יותר מה להציע. הם לא יקדמו אותנו, הם עשויים בלחפש פתרונות מהעבר שלא תואמים את המציאות המשתנה.
    ביבי לא באמת רוצה שלום. החינוך לא ממש מעניין אותו וגם לא האבטלה הטכנולוגית או העוני. הוא מתייחס אל מדינת ישראל כאל חברת פרטית שבבעלותו, המתחרה כלכלית במדינות נוספות בעולם. הרגשתי שזה חתיכת אגו שמדבר על במה, ולא אדם שאכפת לו ממה שהוא מנהיג. הוא טוען שהוא ‘אינו רוצה לחלק את העוגה, אלא להגדיל אותה’. וזה מה שהוא עושה. הוא מודד את הצלחת המדינה ברווח הכלכלי שהיא עושה כגוף אחד מדי שנה, אבל אין לו כוונות לחלק את הרווח הזה בצורה מועילה שמקדמת את אזרחי המדינה.

    המדינות קורסות בזו אחר זו עקב חוסר הצלחתה של הפרדיגמה הנוכחית. יש דברים ששימשו אותנו בצורה יעילה בעבר והיום הם כבר לא רלוונטים עקב המציאות המשתנה. אבל המנהיגים לא מרחיבים את תפיסת העולם שלהם. הם תקועים בסטגנציה של עצמם ולא מצליחים לזוז מטר אחד קדימה מחוץ לקופסא.

    יש צורך דחוף בשינוי, כי הקריסה תגיע בסוף גם לישראל. אבל השינוי לא יבוא מלמעלה.

    מי שמעוניין להבין כיצד המערכת פועלת, הקישור הבא מסביר בצורה מפורטת ומובנת-
    http://tikunolam.co.il/2010/07/21/018/

    מי שיש לו עוד שאלות או שדברים לא ברורים לו – מוזמן גם לפנות אליי במייל.

  16. לוּ:

    המייל שלי – lou_salome@walla.co.il

    אשמח לשמוע מה יש לכם לומר בנושא. המצב לא מאפשר להתעלם ממנו. אנו כח מנוצל שהולך לספוג מכה רצינית על פי כל הנתונים הקיימים.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: