איזה פחד – מכורים לאינטרנט

אחת לכמה חודשים מופיעה באחד מאמצעי התקשורת כתבה על מכורים לאינטרנט. למה? כי זה נורררא מפחיד. יווו, אנשים מתמכרים לאינטרנט.

הכתבה האחרונה הופיעה בגלובס והיא מספרת (זהירות, לינק זמני) על יום עיון שבוצע במכון נטוויז’ן לחקר האינטרנט. הכתבת החרוצה מצטטת את המנהל המקצועי של המכון, אלי הכהן, שהפליא בנתונים מבהילים ומטומטמים עד זרא (סלחו לי על השימוש החוזר במילה “מטומטמים” – היום, כמעט כולם מצליחים לשרוף לי את הפיוזים).

מנתונים שהציג אלי הכהן, המנהל המקצועי של מכון נטוויז’ן, עולה כי הפרעות אינטרנטיות (…)

ואוו “הפרעות אינטרנטיות”. זה באמת נשמע נורא מדעי-רציני. ובהמשך:

“יש אנשים שמתחברים לרשת “לחיים ולמוות”. ידועים מקרים של צעירים שהיו מעורבים במשחק רשת שלא ניתן לעזוב “אפילו לרגע” ומצאו את מותם בהתייבשות ורעב מול המחשב, כעבור יממות שלמות של ישיבה רצופה”.

אלוהים אדירים. הם יושבים מול המחשב ולא עוזבים “אפילו לרגע”. הם התייבשו והפכו מצומקים בגלל האינטרנט. מהר אלי מהר, בוא נכנס איזה כנס על המגיפה ששוטפת את העולם ומאיימת על ילדינו.

העניין הוא שהכתבת, חגית פלג-רותם, מצטטת את דבריו של ד”ר דוד גרין, מנהל מכון גרין לפסיכולוגיה מתקדמת, שחוקר ומטפל בהתמכרויות זה שנים רבות, שדיבר בכנס. ומה הוא אומר ד”ר גרין?

“אני מקווה שלא תהיה דמוניזציה לאינטרנט. האינטרנט היא מכשיר, כמו שסכין הוא מכשיר” (…) בסיום דבריו מבקש גרין להבהיר, שלמרות שימוש נרחב במינוח המעיד על קיומה של הפרעה, עדיין לא קיימות הוכחות אמפיריות לכך שמדובר על הפרעה של ממש.

כלומר גרין, אומר את מה שכל מדען רציני אומר. אין שום הוכחה לכך שמדובר ב”הפרעה אינטרנטית” כמו שמיהר אלי הכהן להכריז בדרמטיות מיותרת, אין שום מחקר רציני שמספק נתונים על “התופעה” ומן הסתם יש מכורים לאינטרנט כמו שיש מכורים לשוקולד, מכורים לקניית נעליים, מכורים לצפייה בערוץ E, מכורים לבליינד-דייטס. רק מה, את “גלובס” זה לא ממש מעניין. הכותרת שניתנה לכתבה היא: “אינטרנט עושה אותך כזה קטן“.

למה? כי לכל אחד יש את העבודה שלו. אלי הכהן מכנס כנס על נושא מנופח ואדיוטי ומזמין אנשים רציניים שאומרים בנימוס כי מדובר בנושא מנופח ואדיוטי. “גלובס” שולח כתבת שכותבת בבהלה על הנושא המנופח והאידיוטי והעיתון נותן כותרת מנופחת ואידיוטית. כל אחד גוזר קופון ולאף אחד לא ממש משנה שמדובר בנושא – מנופח! ואידיוטי!

(אם הגעתם לפה בגלל קישור של האיש המנופח והאידיוטי מתפוז, תנו לו מגבת ממני; שינגב את הקצף על השפתיים)

נכתבו 20 תגובות לפוסט “איזה פחד – מכורים לאינטרנט”

  1. תומר 1.0:

    ונניח שמישהו קרא את הספר שלך, ויודע שסכין הוא לא רק מכשיר, אלא שמאחוריו יש סט ערכים, ושעצם העובדה שהוא קיים במערכה הראשונה, ואתה יודע את ההמשך.
    הנושא מנופח? כן, בהחלט, אבל זה מה שעורכי עיתונים מחפשים, קצת בהלה, עוד קצת סקס והופלה, אחלה כתבה שבעולם.
    הנושא אידיוטי? אני לא בטוח.

  2. יובל:

    הדרך שבה מטפלים בנושא היא האידיוטית.
    בדיוק כמו שמכירות מפוברקות ב-eBay הוא לא נושא אידיוטי אבל מתייחסים אליו בצורה אידיוטית כאשר מתייחסים אליו ברצינות, כך גם הנושא הזה. התמכרות זה דבר לא נעים ובעיה קיימת אבל ההתייחסות הנוכחית של כלי התקשורת (אגב, לא רק בישראל אלא גם בעולם) היא שהופכת אותו לנושא ריק.

    ואוו, איזה חתיכת מפגר בדרום קוריאה ישב 3 ימים מול מחשב ומת מאפיסת כוחות. מהר, בואו נכנס כנס ונקרא לכל המומחים כי יש פה תופעה. צריך להזהיר מפניה. ילדים מכל העולם חשופים לאינטרנט ויכול להיות שהמפגר הבא שיתפגר מול מחשב נמצא ממש מעבר לפינה. בואו נקרא לפסיכולוגים, לפסיכיאטרים, לאנתרופולוגים, שיסבירו לנו עד כמה מסוכנת הרשת ואיך להתגונן מפניה. הרי אחרי הכל, חתיכת מפגר מדרום קוריאה התפגר מול המחשב.

    לזה אני קורא טיפול מנופח ואידיוטי.

  3. מוסיף:

    לול. עם כל הכבוד למדע (ויש כבוד), “הפרעות אינטרנט” זה נושא אידיוטי.

    הו התדרדרות המדע! עד אנא אנו באים?

  4. תומר 1.0:

    ההתייחסות הנוכחית נובעת מהדרך בה התרגלנו לצרוך חדשות: טחון היטב וצהבהב, מעין פירה-חדשות.
    אם אלי הכהן היה מוציא קומוניקט ללא הדרמה המתבקשת (מצדו), היה זוכה לאפס התייחסות בתקשורת, ופרט לאיזה מאמר בכתב עת של מכון נטויז’ן לחקר עצמוני, איש לא היה מראיין אותו, גם אם היה לו דבר חכם במיוחד לומר. אם זה מינורי, זה לא מספיק מרגש, זה לא מצדיק כתבה. המרואיינים (המנוסים) יודעים מה לומר, העורכים (המנוסים) יודעים איך לערוך והציבור יודע לקנות ולומר – “תראו מה זה, מתמכרים לאינטרנט הזה, אם הייתי מצליח לנתק את עצמי מהראוטר, הייתי תיכף ומיד הולך לילדים ומזהיר אותם, אבל אני עסוק בלהצטמק מול המסך”.

    כמובן שאני מסכים שהטיפול מנופח. על התופעה שווה לכתוב, כפי ששווה לכתוב על דברים שעשויים לעניין את הציבור. נראה לך שדרך הטיפול בנושאים כאלה עתידה להשתנות? אני סקפטי לאללה.

  5. יובל:

    תומר 1.0, על זה אני חותם.

  6. פורצלינה:

    הפרעות אינטרנט זה לא נושא אידיוטי. יש בסוג ההתמכרות הזה את כל התסמינים של התמכרות רגילה: שימוש באינטרנט בפרקי זמן הולכים וגוברים, כדי להשיג את אותה רמת הנאה בכל פעם, חוסר שקט, חרדה, פנטזיה “מה היה קורה אם הייתי מחובר”, אובססיביות, התנתקות מחברים קרובים ומשפחה במציאות, מודעות לבעיה והמשך שימוש….

    אולי לא אצל כולם זה באותה רמת התמכרות, אבל קיימים מספיק אנשים ברחבי העולם, במיוחד נוער, שנמצאים במצב הזה וצריך להכין עבורם סוג של טיפול.

    כמובן שהדרך שבה מציגים את הבעיה בעיתון תמיד תהיה מוגזמת וצהובה להחריד, אבל אם יש בנאדם בארץ שעדיין לא פיתח ביקורתיות כלפי התקשורת – כמה חבל.

    חוצמזה – נתתם לי הרגע עוד רעיון לאייטם ברדיו גלובס. תודה.

  7. פיגו:

    אני חושב שהגלוב הזה הוא הפרעה אינטרנטית. דיון ייערך בכנס במלון בזל, עשרים ותשעה לפברואר. שבע מאות שקל כניסה, כולל שתיה קלה ובייגלה.

  8. עמית:

    בהמשך לשיחתנו על הדרדרות האקדמיה…

    עוד מעט גם יספרו לנו שילדים מעשנים גראס ואז זה הופך אותם לנרקומנים שאונסים זקנות. בעצם את זה כבר סיפרו לנו… מזל שאת האינטרנט אי אפשר להוציא מהחוק באופן שרירותי.

  9. 2jk.org יהונתן קלינגר Jonathan Klinger's Blog:

    סמטה אפלה עם פס רחב…

    דווקא היום החליטו אמצעי התקשורת להטפל לאינטרנט. זה התחיל במחקר שפורסם בקפטן אינטרנט שגורס כי חלק ניכר מהאתרים שמציעים הורדות לא חוקיות, פ…

  10. פורצלינה:

    ג’ונתן, חלאה!

  11. ירון:

    אני מכור גהה!

  12. יובל:

    תיזהר שלא ימצהו אותך רהב אחרי שלושה ימים שבהם שיחקת במשחקי מחשב ולא הכלת הוכל. זה מהוד לא בריא לא להכול הוכל!

  13. המתעורר בחוץ:

    אני מכור

    תגידו לי, למה אתם לא סמים קשים?

  14. אשנ"ב:

    למרות הציניות וההתיחסות הפרובוקטיבית, לעיתים, של התקשורת, הנושא של התמכרויות לאינטרנט הוא נושא רציני ומדאיג. עמותת אשנב- אנשים למען שימוש נבון באינטרנט – מעודדת את הדיון הציבורי, העניני, הנוקב בהשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של האינטרנט. על העולם ללמוד לחיות עם האינטרנט, שהופך יותר ויותר לחלק בלתי נפרד מחיי כולנו, על יתרונותיו ועל חולשותיו.
    הדיון בנושאים אלה חייב להיות פתוח, גלוי, בפרופורציות המתאימות וברצינות הראויה.

  15. שי פישר:

    יש לכם אתר?

  16. יובל:

    כשהדיון בנושאים האלה יהיה פתוח, גלוי, ובעיקר – בפרופורציות המתאימות וברצינות הראויה – אני אשמח להצטרף אליו.

  17. רוגל:

    אם הדיון היה בפרופורציות הנכונות עמותת אשנ”ב לא היתה קיימת…

  18. בני - אשנב:

    האתר של אשנב:

    http://www.eshnav.org.il

  19. e-magine:

    איזה קול להיות ציני, בוא ניקח הכל חפיף…
    האמת היא שהביקורת שלך מוצדקת בחלקה, אבל אתה בא ממקום של “לי זה לא יקרה. ואם כבר יקרה לי, אז מה? אני עיתונאי רשת, כתב רשת, פילוסוף רשת, מה יקרה לי בדיוק?”
    אז זהו שלך כנראה לא יקרה כלום, אבל לאחרים שהם לא אתה, אבל זה יכול להיות חברים שלך, ילדים שלך, זה כן יכול לקרות.
    אני לא מתנגד שאתה לא תפחד, אבל בתור אחד שהיה שם, אני אומר לך שיש כאלה שכדאי להם כן לפחד.

  20. יובל:

    < פיהוק>

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: