אני זוכר את היום ואת המקום המדויק שבו עלה בי הרעיון. עוד באותו היום הרעיון הפך לפגישה עם דיקאן בית הספר לתקשורת, ד"ר אוה ברגר. הפגישה הפכה לנייר עמדה שלאחריה הושקעו אינספור נסיעות, פגישות, מסמכים, שכנועים בבית ובחוץ עד שבסופו של דבר אל הרעיון נרתמה לא פחות מאשר גוגל ישראל. חלפו חמש דקות בדיוק מתחילת הפגישה ומאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל ודורון אבני, סמנכ"ל מדיניות וקשרי ממשל בחברה, קלטו את העניין; ההתלהבות התפשטה בחלל החדר.

העידן הדיגיטלי משפיע על החברה הישראלית באינסוף דרכים וצורות. הבעיה היא שהדיון במרחב הציבורי-תקשורתי ולעתים גם האקדמי, סביב השפעות אלו, נטול נתונים מבוססים הנסמכים על סקרים עדכניים אשר בודקים עמדות, מוטיבציות ושינויים פשוט מכיוון שאף אחד לא שואל את השאלות. רוב הסקרים הקיימים הם סקרים שנעשים עבור חברות מסחריות כאשר בראש מעייניהן אג'נדה מסחרית-פרסומית (סקרי TIM כדוגמה). סקרים אקדמיים, במידה ואלו נעשים, נותרים לא פעם בדלת אמות האקדמיה מבלי שהם מתפרסמים ברבים ומעוררים הד ודיון ציבורי.

אנחנו מבקשים לשנות את זה.

סקר "ישראלים בעידן הדיגיטלי – 2012" הוא אחד הסקרים המקיפים ביותר שבוצעו בשנים האחרונות בישראל בכל הקשור להשפעות העידן הדיגיטלי על החברה הישראלית. "הסקר הסטנדרטי" פונה על פי רוב אל כ-500 נשאלים המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת. אבל החברה הישראלית אינה מורכבת רק מיהודים בוגרים. היא מורכבת גם מילדים (גילאי 12-14), בני נוער (גילאי 15-17), עולים חדשים, ערבים וחרדים. קבוצות אלו קשות לפיצוח ולסקירה ומשום כך חברות הסקרים גובות סכומי כסף נוספים, ובלתי מבוטלים (בלשון המעטה), ממי שרוצה לסקור אותן.

אנחנו רצינו לסקור אותן.

הסקר שלנו פנה ליותר מ-1,200 נשאלים בהם ייצוג יחסי ומדויק ככל הניתן של כל מגזרי ושכבות האוכלוסייה המרכיבים את החברה הישראלית. במסגרת הסקר, שבוצע באופן טלפוני בסוף ינואר השנה על ידי חברת "מחשוב" (בראשותו של ניר הדומי), נשאלו הנסקרים יותר משלושים שאלות שונות (לא כולל שאלות הדמוגרפיה) הנוגעות לשני נושאים מרכזיים.

הראשון ביקש לאפיין את הרגלי ייצור ושיתוף התוכן של הישראלים. אנחנו מדברים הרבה על ווב 2.0 ועל הדרך שבה כיום כל אחד יכול לייצר תוכן ולא רק לצרוך אותו. אבל עד כמה הישראלים עסוקים בייצור של תוכן (תמונות, וידאו, טקסט) ועד כמה הם משתתפים סבילים, צופים מהצד? מי הן האוכלוסיות הפעילות ומי מעדיף להתבונן מהצד? מה הן המוטיבציות של יצרני התוכן ומה הם ההסברים של מי שנמנעים מכך? את השאלות האלו שאלנו והתשובות מרתקות.

הנושא השני ביקש לבדוק עד כמה הישראלים הם חלק מהאינטרנט הגלובאלי, הבינלאומי, זה שמזמין אותנו ליהנות משפע של תכנים – אבל בשפה זרה. במילים אחרות, עד כמה אנחנו פרובינציאליים, נעולים מאחורי העברית ועד כמה אנחנו מוכנים לפרוץ את מחסום השפה אל עבר הרשת הבינלאומית. גם במקרה זה, כאשר בודקים את התשובות בחתכים של מגזרי האוכלוסייה השונים, נחשפת תמונה מורכבת ומרתקת.

ביום שני הקרוב (7.5.2012) בשעה 14:00 יתקיים כנס מיוחד בבית הספר לתקשורת במכללה למנהל בו יוצגו חלק מהתוצאות (לא ניתן להציג את כולן בזמן הקצר שיעמוד לרשותנו) ולאחר מכן יתקיים רב-שיח בשני פאנלים עוקבים. מנכ"ל משרד התקשורת הבטיח את השתתפותו ויישא דברים כמו גם מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל ונשיא המכללה למנהל, פרופ' זאב נוימן. הדוח המלא מחזיק יותר מ-50 עמודים וכולל בתוכו יותר מ-60 גרפים וטבלאות. הוא עמוס במידע עדכני ומרתק. במהלך הכנס נחשוף את כתובת אתר האינטרנט דרכו יוכל כל גולש להוריד את הדוח בחופשיות וללא תשלום. בחודשים הקרובים אנחנו מתכוונים לפרסם גם את הנתונים הגולמיים של הסקר זאת כדי לאפשר לחוקרים לנבור בהם ולבסס עליהם מחקרים אקדמיים.

וכן, עם קצת מזל, הסקר הזה הוא רק ההתחלה.

בין אם אתם חוקרים, סטודנטים, עיתונאים או סתם מתעניינים, אני מזמין אתכם לבוא אל הכנס (פרטים נוספים ניתן למצוא כאן – זהירות קובץ PDF, קישור לטופס הרישום ניתן למצוא כאן) ומאוחר יותר להוריד את הדוח המלא. האולם צפוי להיות מלא מפה לפה, אבל נשתדל למצוא מקום לכולם. אגב, כמו בכל פרויקט אנושי, גם בדוח שלנו יתכן ונפלו טעויות. במידה ואתם מוצאים טעויות שכאלו, אשמח אם תיצרו איתי קשר ונמהר לתקנן.

לקראת סיום, ברשותכם, שתי הערות קצרות ואישיות.

הראשונה נוגעת לגוגל. כל מי שמכיר אותי יודע שעל פי רוב שאין לי הרבה מילים טובות לומר על תאגידים גדולים נוסח מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק או כל תאגיד בינלאומי מהסוג הזה. הסקר שלנו מומן על ידי  גוגל ישראל, היא זו שחתמה על הצ'ק וככזו היה ברור שהיא יכולה להעמיד דרישות. במהלך חודשי העבודה הארוכים עם דורון אבני, נועה אלפנט לפלר (מנהלת המדיניות וקשרי ממשל בחברה) ושאר אנשי הצוות של גוגל ישראל, לא הועמדה בפנינו אפילו לא דרישה אחת. היינו בטוחים שגוגל ירצו לשלוט בנוסח השאלות – כלום. חשבנו שירצו להכניס שאלות מסוימות – שום דבר. סברנו שירצו לשלוט באופי הכנס, בעיתוי פרסום הדוח, ביחסי הציבור – לא דובים ולא יער. גוגל באה לעניין מסקרנות נטו וסמכה עלינו לחלוטין. בכל פעם שאנשי החברה העלו הצעה זו היתה תמיד, אבל ממש תמיד, הצעה שטובת העניין נמצאת במרכזה.

אני יודע שזה נשמע דביק ואולי לא הכי אמין, אבל זו האמת (גילוי נאות: במסגרת מימון המחקר, גוגל לא שילמו אגורה משכרי. כספם הועבר as is למחקר ולאנשי המקצוע שעסקו בו – חברת הסקרים, סטטיסטיקאי, מנהל אדמיניסטרטיבי, גרפיקאית וכדומה). אני כותב את הדברים האלו לא (רק) כדי לפרגן לגוגל (למרות שמגיע להם, בחיי) אלא פשוט מכיוון שהופתעתי ומן הראוי שאודה גם בתפישות המוקדמות והשגויות שלי.

ההערה השניה נוגעת אליי. המחקרים בהם עסקתי עד כה היו מחקרים איכותניים. זו הפעם הראשונה שבה עמדתי בראש מחקר כמותני, כתבתי אלפי מילים, הפקתי עשרות גרפים וטבלאות (נו מה, חשבתם שסתם כתבתי פוסט כזה?), נדרשתי להיזכר בדרך בה מפעילים SPSS, מפרשים מונחים כמו "חי בריבוע" או מבחן T. זה לא היה קל (מי שהיה לידי באותם הימים ודאי מחייך לעצמו – ברגעים מסוימים ביקשתי את נפשי למות). למרבה השמחה לצידי עמד סער גרשון, דוקטורנט לסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית ואחד האנשים שעוקבים אחריי בטוויטר. אני מציין את זה כי לפני כמה חודשים פרסמתי הודעה בטוויטר בה שאלתי האם מישהו מכיר סטטיסטיקאי. סער ענה לי. התכתבנו, דיברנו, הוא קיבל את העבודה; הדוח נכתב בשיתוף פעולה איתו והוא היה אחראי לכך שלא אתפרע מבחינה סטטיסטית. זו היתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בחודשים האחרונים.

הימים האחרונים היו (ועוד יהיו) ימים לחוצים, מורכבים ומאוד מתוחים אבל אחרי 15 חודשים, הרעיון עומד להפוך למציאות וזה חתיכת סיפוק.

עדכון: קישור להורדת הדוח המלא.