הצבע “פרד” (כי השאר חמורים)

אנחנו בתקופת בחירות. כן, אני יודע, לא שמתם לב.

לכן תפסה את עיני הכתבה הזו ב-Wired שמספרת על הקבוצה שמפעילה את האתר The Pirate Bay שהוא כיום, ככל הנראה, אתר הטורנטים הגדול ברשת.

מה שמעניין בכתבה הזו (חוץ מזה שהיא מעניינת בזכות עצמה) היא העובדה שבשוודיה, מקום הימצאם של מייסדי האתר ומפעיליו, שוקלים להריץ מפלגה לפרלמנט שתקדם את הרעיון של החלפת קבצים. על פי הכתבה, כל מה שהם צריכים לעשות זה להשיג 225 אלף קולות בבחירות והם בפנים. בהתחשב בעובדה שיותר ממיליון שוודים מחליפים את עצמם לדעת באינטרנט על בסיס קבוע, מספיק שרבע מהם יחשבו שזה רעיון טוב כדי שהמפלגה הראשונה בעולם שחורטת על דגלה את הפיכת ה-P2P לענייו חוקי, תיכנס לבית המחוקקים של מדינה.

שזה בעיני מעניין (גם אם נאיבי). זה בעיניי מעניין כי נראה שבבחירות האלו יש ל”עלה ירוק” סיכוי ריאלי לעבור את אחוז החסימה. גם כאשר הם החלו את המירוץ שלהם לכנסת חשבו רבים שמדובר בחבורה של סטלנים שנפלה על הראש (טוב, רוב האנשים עדיין חושבים כך). ובכל זאת, לאט לאט המסר שלהם מחלחל.

הייתכן שבעוד עשור פלוס מינוס נראה בישראל מפלגה שרצה על הטיקט של “החלפת קבצים לכל”? האמת? לא נראה. אבל במדינה כמו שוודיה, שהדבר המרכזי שמטריד את אזרחיה זה איך לא להתאבד במהלך החורף, זה נשמע כמו רעיון שפוי לחלוטין.

חוץ מזה, אם הטוש מריצים את הדב הקפיטליסטי שלהם בבחירות, למה שהגולשים לא יריצו פרד?

         dov                mule

(דיסקליימר: דובים לא באמת חושבים שכל מה שחשוב בחיים זה כסף)

 

עדכון: gyuval המוכשר כמו שד, כבר הכין סטיקר:

gyuval

 

עדכון 2: עקב דרישת הקהל, הנה שאר הסטיקרים שהוכנו על ידי gyuval וליאור הנר:

emule2

 

sheretz

 

bito

נכתבו 133 תגובות לפוסט “הצבע “פרד” (כי השאר חמורים)”

  1. ליאור הנר:

    אצל השוודים זה בהחלט עניין מרכזי ויש סיקורים רבים בעניין בתקשורת המקומית.
    הנורדים מובילים הן את שיתוף הקבצים העולמים והן חלק ניכר מתנועת הקוד הפתוח (לינוקס) מבלי להזכיר את היכולות המוטוריות המפותחות שלהם.
    אני אוהב אותם.

  2. gyuval:

    הסטיקרים כבר מוכנים:

    1.

    2.

  3. יובל:

    gyuval – אתה עשית את זה עכשיו?!?

  4. gyuval:

    כן אין לי חיים (ושכחתי שיש משחק מכור .. לעזאזל איתכם בית”ר)

  5. יובל:

    כבוד!

  6. דנדוש:

    גם אני שכחתי! לעזאזל איתך גלוב!

  7. מוסיף:

    כבוד ג’ייובל! כבוד!

  8. מוסיף:

    RESPEK!

  9. דנדוש:

    ואכן כבוד… על שניהם.

  10. JaneLame:

    מצאתי היום איזה שוודי פסיכי שזכה בתוכנית ריאליטי ותרם 6500 אלף ירוקים לאתר פייראט ביי.
    איזה קוקו.

  11. ליאור הנר:

    מבלי להוריד ולא מעט מכבודו הרב של ג’יובל, אפשר להכריז תחרות סטיקרים.
    והנה תרומתי:

  12. רוגל:

    שאני יהרוס את המסיבה בפורים או שאני אתאפק?

    לא אני לא יכול להתאפק:
    השבדים הם לא הראשונים. הצרפתים הפכו את שיתוף הקבצים לחוקי תמורת דמי חסות (הם קוראים לזה מיסים פחחח…) לממשלה.
    וד”א יופי של סטיקרים ג’יובל וליאור

  13. gyuval:

    ליאור זה יפה מאוד , אבל הבעיה שאתה אל מספיק פרובקטור.
    בבחירות מי שעושה פרובקציות יותר גדולות מקבל יותר זמן מסך ..

    אתה צריך משהו כזה:

  14. MrM:

    אחחחחחחחחחחח אני אוהב את החוף הפיראטים, באמת שאוהב.
    ב48 שעות האחרונות התחרעתי על האזורוס, והורדתי לדעתי משהו כמו 15 ג’יגה, עוד כמה עדיין בהורדה.
    אני חושב שאם מפלגה כזאת בארץ אני בכיף יכול להיכנס לרשימה 🙂
    אחרי שאני אהיה בן 18 כמובן ^^

  15. gyuval:

    לפי דעתי צריך לאכסן את המקום הרביעי ברשימה למיעוטים , אתם יודעים כאלה שיש להם lowID

  16. MrM:

    פחחחחח עזוב אותך מאימיול, ביטורנט לוקח אותו בסיבוב.
    הדבר היחיד שיותר טוב מאימיול זה הFTPים הפרטיים אבל קשה להשיג אותם.
    מי שמתקשה למצוא טורנטים שיחפש כאן:
    http://www.torrentz.com/
    זה מנוע חיפוש מצוצויין.

  17. gyuval:

    קשה יש רק בלחם…
    כל מה שצריך לדעת הוא ממש טיפה רוסית ליתר דיוק 4 מילים : Музыка (מוזיקה)
    Игры (משחקים) Фильмы (סרטים) ו Софт (תוכנות)

    חוץ מזה הפרומים (הפרטיים) בארץ שורצים בקישורים

    (אם אתה רוצה את האתרים פשוט שלח אימייל)

  18. MrM:

    אני יודע למצוא קישורי FTP, זה פשוט בזבוז זמן, אני מעדיף למצוא ואתו בשניה לביטורנט ולהוריד על 100 במקום לחפש קישור חי במשך חצי שעה ולהוריד על 150, את החצי שעה הזאת אני מבזבז ואת השעתיים יותר שהביטורנט מוריד אני לא מרגיש.

  19. שוקיג:

    אח… יובל, כיוונתי לדעת חכמים הפעם. בגיליון החדש של נטמגזין מופיע טור שלי שכותרתו “שיתוף הקבצים בדרך לקלפי”. גם אני, למקרה שלא הובן, מעדיף את החמור על הדב.

  20. ליאור הנר:

    ג’יובל, לקחתי את הצעתך אבל אני פשוט אדם עדין ופוזיטיבי והנה הכי פרובוקציה שהצלחתי לעשות על הבוקר:

    נ.ב.
    אהבתי את slibe

  21. דרדרפת בעבודה:

    אם יותר לי להיות רצינית לשנייה:
    עלה ירוק היא מפלגה שנאלצתי להקדיש לה לא מעט מחשבה בזמן האחרון. אחוז גדול מחברי שוקלים להצביע למפלגה. חשוב שתבינו, החברים שלי הם קבוצה לא מאוד הומוגנית. בגדול כולם בעלי מקצועות חופשיים והכנסה בינונית ומעלה, אבל טווח הגילאים שלהם רחב (23-45), ההשכלה שלהם נעה בין 12 שנ”ל לבעלי דוקטורט (טוב, נו, ברור שרובם אקדמאים, אבל לא כולם) ובעוד חלקם משתכרים, כאמור, הכנסה בינונית, חלקם מרוויחים משכורות יפות עד שערורייתיות עד לא חוקיות בעליל. יתרה מכך, רובם המכריע אינם צרכני סמים מעבר לאירועים חריגים, אם בכלל. ועם זאת – הרבה מהם שוקלים להצביע לעלה ירוק.

    עכשיו הנקודה המעניינת: הסיבה העיקרית, אם לא היחידה, לבחירתם במפלגה הזו היא הצבעה שלילית. הם לא מזדהים עם אף אחת מהמפלגות ולא רוצים להצביע לאף אחת מהן. עלה ירוק היא רעננה ומתהדרת באג’נדה כאילו חברתית סביבתית, לכן נראה להם הגיוני להצביע עבורה.

    אם זה לא היה עצוב הייתי צוחקת. מעבר למשנה הכלכלית הבעייתית של עלה ירוק, הצבעה שלילית היא רע מוחלט בעיני והיקף התופעה – לפחות בין החברים שלי – מדאיג, לכל הפחות.

  22. יובל:

    כל עוד הם מצביעים ולא מדירים את רגליהם מהקלפי, אין לי בעיה עם זה. אני לא רואה מדוע הצבעה לעלה ירוק היא יותר בעייתית מאשר הצבעה לליכוד או לליברמן.

    בישראל, מי שלא מצביע צריך לשלול ממנו את הזכות לקטר במשך 4 שנים.

  23. ליאור הנר:

    למרות שאני מגובש בעמדותי על אחת המפלגות הגדולות הייתי שמח אילו “החברים של דרדפת” (אפשר לעשות סרט כזה) ושאר הצפים בשמאל היו מצביעים הצבעה שלילית (כביכול) לירוקים ולא לעלה ירוק.

  24. דרדרפת בעבודה:

    זה מצחיק – דיברתי אתמול עם אחד החברים שלי, וזה בדיוק מה שהוא אמר (ציטוט:)
    “The only reason I’m voting is to be able to bitch about the outcome later”

    וברור לגמרי שזה יותר בעייתי מלהצביע לליברמן – הם מצביעים למפלגה כאילו-חברתית, כשבפועל הם לא באמת קוראים את המצע שלה ו/או ראיונות עם וכטל, ולא מבינים שמבחינה כלכלית עלה ירוק יותר קרובה לביבי, למשל, מאשר למרצ

  25. דרדרפת בעבודה:

    ל-23 – דרדרפת, לא דרדפת, לכל הרוחות!!

  26. יובל:

    ואת חושבת שמי שמצביע ליכוד או ליברמן כן קורא את המצע?

    תני לי הפסקה

  27. ליאור הנר:

    סליחה סליחה.

  28. רוגל:

    מרגע לרגע עלה ירוק נשמעת כמו הבטחה רעננה. משהוא יכול לשלוח לי את המצע?:)

  29. יהונתן:

    ל 1 עד 28, מצטער שלא יכלתי להשתתף בדיון, האחראי על האינטרנט סגר לי את הברז אז אני גולש מהסלולרי כבר יומיים.

    לדיון הזה אני חייב לציין שני דברים חשובים מאוד.

    א. יש דב בממשלה כבר (וייסגלס)
    ב. שיתוף קבצים הוא חלק מהמצע המדובר בריצתי לכנסת (לא במגמה של דהקרימינליזצה מוחלטת, אלא יותר במתכונת הסמינריון מחד, והעברת זכויות קנייניות לקריאטיב קומונס).

    ג. מישהו אחר הגה, ואני לא לוקח קרדיט: הססמא של ברונפמן היתה צריכה להיות “שיתוף קבצים, סמים קלים”.

  30. יהונתן:

    אה, ואם מישהו רציני על הקמת מפלגת גיקים שבמצע שלה יש שיתוף קבצים, הגדלת רוחב פס בחוק, אינטרנט אלחוטי חינם והסרת הפיקוח על האינטרנט, אני רואה פוטנציאל של 500 מצביעים, שזה לא מעט.

    אפשר להתחיל לדבר על זה ברצינות ולהעלות אתר פרודי בתחילה ולעשות ממנו משהו רציני אחר כך.

  31. יובל:

    בשלב הראשון גייס את gyuval – ילד, ילד אבל מוכשר בטירוף. הוא יעשה לך את העיצוב הגרפי. רק העבודה שלו מביאה לך עוד ממממ אלפי קולות!

    בכל מקרה, אם אתה מרים משהו כזה, תעדכן.

  32. יובל:

    gyuval וליאור הנר – בזה הרגע קיבלתי מייל מחבר ששלח לי את הסטיקרים שהכנתם לכבוד הפוסט הזה. הוא כותב לי “תראה סטיקרים מצחיקים”. הוא לא ידע שהמקור שלהם הוא כאן בגלוב.

    זה התחיל להסתובב ברשת!!!

    IT’S ALIVE

    כבוד.

  33. gyuval:

    איזה כיף , תמיד רציתי להיות בדיחת אינטרנט השלב הבא להשתלט על העולם !

  34. יהונתן:

    גיובל וליאור הנר, אני באמת רציני לגבי ההרמה של הפרוייקט, אולי בהתחלה בתור בדיחה ואז בתור משהו רציני.

    צרו קשר
    j[at]2jk.org

  35. דרדרפת בעבודה:

    ל-26: יובל, אני יודעת שזו לא המציאות, אבל הייתי רוצה שהחברים שלי כן יקראו מצעים של מפלגות. לפחות החברים הטובים ממש. אני קובלת בצער על כך שלא. זה הכל.

    מחריד אותי לחשוב על סמך מה קיבלו חלק מחברי את ההחלטה ההזויה להצביע לעלה ירוק.

  36. gyuval:

    י

  37. אודי:

    ל 14 – אתה צריך להיות בן 21, לא 18, בשביל להכנס לרשימה לכנסת

  38. יובל:

    אודי – ברוך הבא. סוף סוף מישהו מעמיד את הילד במקום

  39. gyuval:

    ליהונתן (30) תשדיר בחירות:

    http://img240.imageshack.us/my.php?image=geekstocnesat4mo.swf

    (לוקח לזה דקה להיטען)

  40. יהונתן:

    גיובל, כל הכבוד על היוזמה.

    אנחנו באמת צריכים אתר.
    יש לי את technologiesR.us באווירת הWeb 2.0

  41. gyuval:

    חשבתי על שם “בית הגיקס” שבאנגלית זה יוצא BETA GEEKS (אני אוהב משחקי מילים)

  42. יהונתן:

    אפשרי, אני אבדוק הלילה רשימה של דומיינים פנויים.

    איך אתה במערכות תוכן?

  43. gyuval:

    הכוונה בתיכנות? מצטער זה לא הצד שלי :S (באמת שניסיתי , יש לי ספרים להוכיח את זה אבל זה לא עניין אותי במיוחד)

  44. כפור:

    רעיון נחמד, שייתן למפיקים הרבה פרסום ברשת, אבל לא קצת מאוחר מכדי להירשם לבחירות הקרובות?

  45. gyuval:

    ב 2008 אנוחנו באים (כן אני יודע שבעיקרון יש בחירות בכל 4 שנים אבל כבר התרגלנו שזה כל שנתיים) מה שמעניין שאם באמת הבחירות הבאות יהיו ב 2008 הם יפלו על משחקי יורו והשנה מתקיים המונידאל

  46. כפור:

    אם FIFA ו-UEFA מצליחים לעשות כל-כך הרבה כסף מהפקות 4-שנתיות, אז לבטח מדינת ישראל תוכל לעשות כמות צנועה של כסף מהפקה דו-שנתית של בחירות!
    “התככים, המזימות, הכשלונות וההצלחות… ב-28 במארס זה קורה: ‘נולדה ליפול’ חוזרת.”

  47. עמית:

    אחלה אתר לעלה ירוק. אמנם המשנה הכלכלית שלהם רחוקה ממני שנות אור, אבל זו המפלגה היחידה שחרטה על דגלה את החופש וזכויות אדם. זה נכון שמדובר בהצבעה שלילית במידה מסוימת – קודם כל הורדתי מהפנקס את העבודה שהמליכה עליה קומוניסט, הליכוד (לא צריך לפרט) וקדימה – כי אני פשוט לא מסוגל לתת את הקול שלי לאולמרט המושחת (אם ציפי לבני הייתה עומדת בראש היה על מה לדבר). עכשיו נשארו ליברמן – שהמצע שלו מתאים ביותר לדעותיי אבל לצערי הוא החליט להתמקד בקול הרוסי, ומרצ – שיש להם אחלה קמפיין, בעיקר כי הוא מסתיר את הרשימה המגוחכת שלהם. אף אחד לא מצליח לשכנע אותי חוץ מעלה ירוק. גם אם אתם לא סטלנים/הומואים/משתפי-קבצים כדאי לכם לקרוא את המצע שלהם ולהיוכח שבאמת יש להם שאיפות אחרות.

  48. רוגל:

    מה זה יהרוג אותכם אם תשימו קישור למצע? 🙂

  49. תומר 1.0:

    http://zope.ale-yarok.org.il/home/maza/

  50. רוגל:

    סוף סוף! תודה תומר.
    וואו, היכולת שלהם לכתוב דבר והיפוכו בשני סעיפים עוקבים מדהימה.
    הם עלולים לעבור את אחוז החסימה? ברצינות?

  51. תומר 1.0:

    יש סקרים שנותנים להם מנדט ורבע.

  52. מוסיף:

    סטלנים שכותבים דבר והיפוכו בשני סעיפים עוקבים? זה מדהים. זה שמדובר בסטלנים ימנים זה גם דבר מדהים.

    תשמע עמית, ימנים מבולבלים כמו עלה ירוק זה מתאים לך בול. רוץ לקלפי.

  53. רוגל:

    ימנים? בימים הטובים של גאולה כהן ויובל נאמן הימין היה ימין ויכולת לסמוך עליהם שלא יכתבו על שתי מדינות לשני עמים. היום הימין מאגף עמוק משמאל. עוד מעט מאיר פעיל ואורי אבנרי יתחילו להתנגד לפינוי התנחלויות. בחיי אי אפשר לסמוך על אף אחד יותר.
    ואני מתפלא שמוסיף טוען שהוא בעד משק חופשי.

    בלגן אצלכם! 🙂

  54. MrM:

    יהונתן אתה מכיר מתכנת PHP אחד שיכול עוד ארבע שנים להיכנס לכנסת
    זרוק לי מייל

  55. מוסיף:

    רוגל- הכוונה היתה לימין חברתי-כלכלי. ואני בעד משק תחרותי, לא “חופשי” (עם ידיים נעלמות וכל מיני המצאות כאלה).

  56. עמית:

    רוגל ומוסיף – אף אחד לא בונה על עלה ירוק שינהיגו את המדינה, והם לא צבועים כמו מרצ לטעון שהם מסוגלים לזה. וכמו שאמרתי – עם חלק גדול מהמצע שלהם אני לא מסכים, וזה מבחינתי הרע במיעוטו. אבל אם הם יכנסו לכנסת זה עדיף בעיני מכל מועמד אחר מרשימה אחרת שיצטרף לרשימת המושחתים הכללית. מספיק שהם יכניסו אדם אחד לועדה לאיכות הסביבה או הסמים – והם כבר יעשו בשבילי יותר ממה ששאר המפלגות עשו בשנים האחרונות.

  57. צחי:

    47 (עמית): להגיד שעמיר פרץ קומוניסט זו טענה מופרכת. בשום שלב הוא לא הציע להלאים מפעלים, למנוע תחרות חופשית, או כל דבר דומה. הוא כן מציע לדאוג לתמוך באוכלוסיות החלשות, שאינן יכולות לעבוד, או שהכנסתן כיום לא מאפשרת קיום בכבוד. ועוד הצעות בתחומי החינוך והבריאות, שגם המצב שלהם על הפנים היום.

  58. עמית:

    הוא לא מציע להלאים אבל בהחלט מתנגד להפרטה. לא נשכח לו לעולם את אובדן ההכנסה האדיר שגרם לעשרות אלפי ישראלים תמימים בגלל השביתות הלא-אחראיות שלו. אנשים שפוטרו ומפעלים שנסגרו אך ורק בגלל פעולותיו כיו”ר ההסתדרות למען הועדים הגדולים. אז הוא קיצץ קצת את השפם וסידר את הפריזורה, הביא את ברוורמן שיסביר במקומו ששכר המינימום לא יעלה (מה שלא מפריע לו לטעון את ההיפך בתעמולת הבחירות) – כל זה לא משנה כשאנחנו יודעים מה האוריינטציה של האיש ומאין הוא מגיע.

  59. רוגל:

    בלגן כבר אמרתי?
    עמית איך אתה יודע בעד מה הם? הם סותרים את עצמם! המצע שלהם הוא גיבוב של ססמאות קליטות שלא ממש מתחברות ביחד. זה שכמה ססמאות נשמעות טוב לא הופך אותן להשקפה קוהרנטית.

  60. מוסיף:

    עמית – קודם כל, עמיר פרץ ניהל מו”מ להפרטת הנמלים תוך שמירת האינטרסים של העובדים. דבר נוסף, בתור אדם שמקדש את המילה “הפרטה”, אתה מוכן בבקשה להסביר לי מה היתרון של הפרטה במשק שאין בו תחרות?

  61. עמית:

    נתחיל ברוגל – אני יודע מי הם כי אני עוקב אחריהם כמה 3 מערכות בחירות, מכיר את הנפשות הפועלות אחרי ששוחחתי איתן בפורום של המפלגה, ועוקב אחרי הבלוג של ליאור פרי. כדי להיכנס לכנסת הם צריכים ססמאות קליטות, וממילא אי אפשר להאמין לאף מצע של אף מפלגה – צריך להסתכל על הרכב הרשימה שלה ולנסות להבין – מה האנשים האלה רוצים ? ולפחות בדבר אחד אני בטוח – האנשים האלה רוצים יותר חופש – חופש להתחתן, לעשן, לשתף קבצים. לא מחפש פילוסופיה שלמה וקוהורנטית – זה כבר ילחיץ אותי, כי כל מפלגה של אנשים כמוני לא תהיה דוגמתית וקוהרנטית (אם שמת לב גם הדעות שלי “סותרות” את עצמן מדי פעם).

    ושוב – אני מרגיש עצמי מחויב להצביע (למעשה, כיום מי שלא מצביע מצביע עבור קדימה בפועל) ולא רואה את עצמי מצביע לערימה של מושחתים רק בגלל שיש להם אסטרטגים בשכר שמנסחים עבורם את תפיסת המציאות המושלמת שלהם.

    אבל אשמח אם תצביע על נקודות הסתירה הספציפיות (או העיקריות אם יש כל כך הרבה מהן לדעתך).

    למוסיף – אני דווקא מכיר מקרוב את עניין הנמלים ומכיר כמה וכמה עובדי נמלים. אני שמח שהם מצאו אחלה עבודה ב-12K+ נטו לחודש, כשכל מה שהם צריכים לעשות זה לעלות איזו משאית על בידוק או פשוט לישון בהמתנה לספינה שתגיע (ואז לעשות את המלאכה הקשה להחריד של לקבל מאותה ספינה חבלים, לקשור אותן ל”פיתות” ברציף, ולחזור לישון), אבל לצערי זה בא על חשבוני כשזה מייקר את כל הסחורות שנכנסות לארץ, שממילא מתייקרות בגלל קנסות שונים שמוטלים על היבואנים (תוספת על זה שאנחנו מדינה במלחמה, תוספת על השביתות והעגינה מחוץ לנמל). אם הנמלים עוברים עכשיו לחברה פרטית (ואגב, בהחלט מדובר בכך שנמל אשדוד יתחרה בנמל חיפה) אפשר יהיה לקצץ בחצי ויותר את המשכורות המנופחות האלה, להפסיק את האבטלה הסמויה המטורפת שמתחוללת שם ולשפר את טיב העבודה (לא כדאי לך, למשל, לפרוק מכולות סמוך להפסקת 10 של הסוורים כי יש להם נטייה לעזוב באמצע העבודה בדיוק בשעה הנקובה). כולם ירויחו מזה.

    אם הממשלה מפחדת מאובדן תחרות היא תמיד יכולה להטיל על התעשיות המיועדות להפרטה את כל ההגבלות שמטילים על מונופולים. זה לא מה שמפחיד את הממשלה בד”כ, אלא אובדנם של מאות משרות שניתן לחלק למקורבים, או כמו במקרה של פרץ – פגיעה בכח אלקטורלי.

  62. מוסיף:

    עמית, אתה מסתכל לכיוון הלא נכון. הממשלה לא נאבקת במונופולים בגלל השכירים, אלא בגלל מי שמנהלים את המשק באמת. 17 משפחות הון שעושות קומבינות על הגב שלנו, מרוויחות מיליארדים ונותנות לנו להנות מתחושה שכיף לנו כי יש לנו סלולרי (בלי תחרות) וכבלים (בלי תחרות) וחיבור לאינטרנט (בלי תחרות) ולהלחם בצרות עין בשכירים שמרויחים טוב.

    מה זה מפריע לך שיש שכירים שמרויחים טוב ושמישהו מגן עליהם? אתה לא היית רוצה להרויח שכר גבוה?

  63. מוסיף:

    רוגל- אם היית בארץ, למי היית מצביע?

  64. עמית:

    חוסר יעילות מפריעה לי. אם אפשר לצמצם את עלות ההובלה של סחורות זה טוב לכולם, ואבטלה סמויה מרגיזה אותי עוד יותר. תאמין לי שהייתי רוצה להרויח שכר גבוה, ואם הייתי רוצה הייתי יכול לעבוד יחד עם אותם מקבלי-חבלים בשביל משכורות עתק (יחסית לכמות ואופי העבודה) אבל אני מעדיף להרויח את הכסף שלי ולא לסחוט אותו מאחרים.

    עכשיו הגעת לנקודה באמת מעניינת – מה עושים בנוגע לכל אותם מונופולים/דואופולים/קרטלים שהופכים את המשק הישראלי הקטן לשבוי ונטול תחרות ? אז המדינה לא יכולה לעשות הרבה – הנה, הורידו את מחירי הקישוריות ומחירי השיחות עלו. יורידו את מחירי ה-SMS אז הם יעלו את מחירי הרינגטונים. לא יעזור מה תעשה, כל עוד הצרכן הוא פראייר – החברות ימשיכו לעשוק אותו.

    אם יש פתרון אז הוא נמצא רק אצלנו הצרכנים. מי שלא סתם את הפה וסגר את הטלפון בחרם הצרכני הגדול שהיה בשנה שעברה (ושקיבל חשיפה תקשורתית רחבה ביותר) – שיסתום את הפה עכשיו וישלם. אני כבר הצלחתי להפחית את החשבון החודשי שלי לפחות מ-200 ש”ח, ע”י בחינה של המסלול המתאים לי ושימוש רק לצורך אמיתי בטלפון.

    את בזק אפשר כבר היום להחליף ב-Skype, למרות שהכניסה של HOT לשוק צפויה להוריד עוד את המחירים (אגב, שאל את רוגל, בישראל יש יותר תחרות בשוק התקשורת הקווית מאשר בארה”ב). תקשורת לחו”ל עולה היום פחות מתקשורת סלולרית בזכות התחרות האגרסיבית בשוק הזה. גם את הכבלים/לוין אפשר לבטל ולצפות בכל מה שהאינטרנט מציעה (או לקרוא ספרים טובים).

  65. מוסיף:

    יש עוד דרכים לעידוד תחרות במשק. תשאל את רוגל על שוק התקשורת בצפון אירופה.

    חוץ מזה, למה כשעובד “סוחט” כסף ממעסיק זה לא טוב וכשמעסיק “סוחט” כסף משכיר או מהמדינה זה כן טוב?

  66. רוגל:

    אני לא מסכים שיש לקביעה שיש בישראל יותר תחרות בתחום התקשורת הקווית מאשר בארה”ב. אני לא לגמרי בקיא בפרטים אבל נראה לי שיש מספר קטן של שחקנים שמתאמים מחירים. חוץ מזה למה לבדוק תחרות בתחום התקשורת הקווית ולא בתחום התקשורת? מי שחושב שהרכישה של בל-סאות’ ע”י אט&ט היא דוגמא לפחות תחרות לא מבין את המשק האמריקאי.
    כמו תמיד אני לא מסכים עם מוסיף ועם עמית באופן סימולטני. נקודת המבט של שניכם שהממשלה צריכה להסדיר את המשק. הויכוח ביניכם הוא לגבי מי צריך לקבל עדיפות. לעומת זאת אני טוען שהממשלה רק מפריעה להתנהלות המשק – אבל כבר הסכמנו שלא להסכים בנקודה הזו.
    אני מסכים עם מוסיף שלעובדים יש את אותה זכות “לסחוט” את המעביד אם התניה אחת – המעביד לא חייב להעסיק חברי איגוד.

    ומוסיף מאחר שאני לא חי בארץ כבר מספר שנים אני נמנע מלהתבטא בנושא מפלגות. אני רק אגיד שזה לא נהיה יותר פשוט עם השנים. הבחירה הייתה קלה הרבה יותר בשנות ה70-80 מאשר כיום. משהוא יכול להצביע על הבדלים רעיוניים משמעותיים בין הליכוד/קדימה/עבודה? אני בטוח שאני יכול להצביע על הבדלים חדים יותר בין הדמוקרטים לרפובליקנים – וזה לא היה כך בעבר.

  67. עמית:

    מוסיף – השאלה שלך במקום. אין לי דבר נגד העובדים. הם עושים מה שכל אדם חכם שמבין את כוחו ומקומו היה עושה. פשוט אם הייתה תחרות בין הנמלים אז המשכורת של העובדים הייתה גם מתאימה למציאות.

    רוגל – לדעתי יש תהום פעורה בין הליכוד לבין קדימה/עבודה, אבל אין כמעט הבדל בין עבודה לקדימה. מבחינה כלכלית הליכוד בראשות נתניהו הוא ימין מובהק, והרכב הרשימה הנוכחי כמו גם האלקטורט שעליו נאבקים הוא מה שהיה מכונה פעם ימין בישראל – ומתבטא כיום בעיקר בססמאות כמו “ביבי חזק נגד החמאס” בלי להציע אף כיוון לפתרון. גם בקדימה וגם בעבודה יש יותר אנשים שמאמינים שהפתרון לסכסוך חייב להיות חד-צדדי, ואף אחד מהם לא מציע כיוון כלכלי ברור. בעצם קדימה כמעט לא דיברה על התכנית הכלכלית פרט להפרחת המילה המזוויעה “חמלה” בכל הזדמנות. מה התכנית הכלכלית שלכם ? חמלה. ובעבודה דיברו בעיקר על העלאת שכר המינימום ל-1000$, למרות שבראיונות צדדיים אבישי ברוורמן הרגיע שזה לא יקרה בקרוב. קשה לדעת למי להאמין. לדעתי בכל מקרה שר האוצר הבא יעשה כמו ביבי – טלפון לאמריקה ,”תפקססו לי בבקשה את התכנית, תודה רבה.”

  68. רוגל:

    עמית אתה מדבר על ניואנסים לא על הבדלים.

  69. עמית:

    לדעתי יש הבדל גדול בין סיום הסכסוך באופן חד-צדדי, או המשך הקיפאון המדיני. אתה גם יכול לקרוא לזה ניואנס אם אתה רוצה אבל כיום אין תנועה של מנדטים מהעבודה לליכוד. יש גבול שעובר בין הליכוד לקדימה והוא מאוד ברור. כל מי שמצביע לקדימה יודע שהוא מצביע עבור מהלך חד-צדדי, וכל מי שמצביע לליכוד יודע שהוא מצביע נגד ההתנתקות.

  70. צחי:

    למרות שאם זה היה תלוי בברוורמן, אולי (או כניראה) שכר המינימום לא היה עולה, הוא מבין שלא הוא מחליט בנושא הזה, גם אם הוא יהיה שר אוצר. מבחינת פרץ, זה נושא מרכזי במצע הכלכלי שלו, וברוורמן רק סיכם איתו על איך עושים את זה בצורה חכמה, בלי להפיל עסקים קטנים. כך שאתה יכול להיות בטוח – ככל שזה תלוי במפלגת העבודה, שכר המינימום יעלה לסביבות 4,600 ש”ח לחודש. כמובן, בשביל זה צריך קודם לנצח בבחירות…

  71. רוגל:

    עמית בחייך אתה מסוגל ליותר מזה. שלושת המפלגות הגדולות דוגלות בסיום הסכסוך ע”י ויתור על שטחים, הנושא הזה סגור. אומנם לצורכי בחירות הפוליטיקאים מחדדים כל ניואנס כדי לשכנע אותך שיש הבדל, אבל למה אתה צריך לפול למלכודת הזו.
    ואם נקבל מה שצחי טוען אז גם אין הבדלים גדולים בתחום הכלכלי. משהוא באמת חושב שהמזור לבעיית העוני יהיה בהעלאת שכר המינימום ל 4600 ש”ח (וכמובן יגדיל את האבטלה), זה ההבדל הגדול מביבי?

  72. מוסיף:

    אני מסכים עם רוגל.

  73. רוגל:

    איפוא השמפניה?:)

  74. מוסיף:

    כאילו שאם נשתכר, המצב יהיה טוב יותר…

  75. צחי:

    רוגל, כיצד התיאוריה הכלכלית שלך מסבירה את הירידה בשיעור האבטלה בארה”ב ובריטניה, בעקבות העלאת שכר המינימום שם, כטענת מפלגת העבודה?

  76. יובל:

    צחי, תפסיק לבלבל את רוגל עם עובדות.

    פפפףףף, סמולנים.

  77. מוסיף:

    צחי- לפני שמדברים על גובה שכר המינימום, צריך לדבר על אכיפת שכר המינימום. הבעיה בישראל היום היא שחלק גדול מהשכירים לא מגיעים אפילו לשם. זה אומר שצריך לדבר בין היתר על מלחמה בשיטת העסקה דרך קבלנים. פרץ מעולם לא נלחם או אמר משהו על זה. הסיבה לכך היא שההסתדרות בעצמה וגורמים שקשורים להסתדרות מעסיקים עובדי קבלן.

  78. צחי:

    מוסיף, פרץ בהחלט מדבר גם על אכיפת שכר מינימום, וגם על צימצום השימוש בחברות כוח אדם. בהנהלת ההסתדרות הוא העביר את עובדות הניקיון מחברת כ”א חיצונית להעסקה ישירה של ההסתדרות.

  79. רוגל:

    צחי תספר את האגדה הזו זה למי שעובד במגזר היצרני – הפועלים במפעליי שברולט ופורד שהולכים לחפש את החברים שלהם כי החברות שלהם לא מצליחות להתמודד עם יצרני המכוניות מאסיה. הגידול במשרות הוא במגזר השירותים – עורכי דין אף פעם לא היו בתחום שכר המינימום. הבעיה היא שנוצרת כלכלה בלי בסיס יצרני אמיתי ( אגדת “כלכלת השירותים” תחזיק מיים בדיוק כמו הכלכלה החדשה של סוף שנות התשעים). למעשה במרכז ארה”ב – ערים כמו קליבלנד, בופלו פיטסבורג ורבות אחרות נמצאות במצב קשה למדי. יצא לי לקרוא דו”ח על מיקור חוץ, במסגרת העבודה, שחוזה שארה”ב תהיה יעד מועדף למיקור חוץ ב2112. המשמעות של זה היא שעובד אמריקאי יתחרה ברמת שכר עם עובד מהודו.
    כשעוברים על נתונים צריכים לקרוא מעבר לדף הפתיחה (וזה כולל אותך יובל! :))

  80. מוסיף:

    צחי- שאני אמצא את הדו”ח האחרון של מרכז אדוה שקושר את ההסתדרות בראשותו של פרץ לגידול בפערים החברתיים בישראל?

    זה לא שאני נגד העלאת שכר המינימום. אני מאד בעד. אני פשוט לא מאמין לפרץ.

    רוגל- ממש לא הבנתי איך מה שאמרת מסביר שאסור להעלות את שכר המינימום. מה אתה אומר? שעובדי ייצור אמריקאים צריכים לעבוד לפי תעריפים סיניים? אולי פשוט צריך לאסור על חברות אמריקאיות לנצל עובדים במזרח אסיה וכך להגן על העובדים האמריקאים?

  81. רוגל:

    מוסיף, צחי טען שהאבטלה בארה”ב ירדה בעקבות (לא למרות, בעקבות) העלאת שכר המינימום. זו טענה לא נכונה וזה מה שהסברתי. העלאת שכר המינימום גורמת, בהכרח, להעלאת האבטלה בקרב השכבות החלשות, נקודה.ואל תתחילו איתי עם השטות שהעלאת שכר המינימום מגדילה את כושר הקניה ובכך יוצרת משרות נוספות – זה טיעון מגוחך וחסר ביסוס. מה שלמעשה קורה שרמת המחירים פשוט מתייצבת על רמה גבוהה יותר.
    אתה עדיין יכול לטעון שהעלאת שכר המינימום היא הכרחית ומוסרית, אבל אתה לא יכול להתעלם מההשלכות. טענה שהעלאת שכר המינימום תורמת לירידת האבטלה הינה wishfull thinking.

    אני, כמובן, לא טוען שעובד אמריקאי צריך לעבוד לפי שום תעריף שנקבע בקונגרס. התעריף של עבודתו של משהוא צריך להקבע בהתאם להתנהלות של משק חופשי. כאשר אתה כופה תעריפים גבוהים, בשם כל מיני ערכים נעלים, אתה עלול לגרום לאותם עובדים להיות חסרי עבודה לחלוטין. אני לא בטוח שהפועלים המובטלים מג’נרל מוטורס לא היו מוותרים על כמה הטבות סוציאליות על מנת לשמור על מקום העבודה שלהם.

  82. מוסיף:

    ברור. כשאתה מציב בפני מישהו את הברירה עבודה בתנאים גרועים או רעב, הוא יבחר בעבודה בתנאים גרועים. זה מה שאני תמיד אומר. ביטול של התערבות המדינה זו התערבות של המדינה. התערבות שנותנת יתרון למי שכבר יש לו יתרון בשוק.

    והעלאת שכר המינימום כתמריץ למשק היא לא יותר ווישפול פינקינג מלתת יתרון לבעלי הון ולצפות שכסף ינזל מהם למטה. זו לפחות ווישפול פינקינג מוסרית יותר.

  83. מוסיף:

    ואיפה הגבול? אולי אמריקאים שיכולים לעבוד רק בייצור ירוויחו 100 דולר לחודש כמו בהודו?

  84. רוגל:

    מי ייצר את הכסף הנוסף? כולם רוצים יותר תנאים ומשכורת גבוהה יותר – איך תממן את זה אם אתה לא מצליח להתחרות? איך אתה עוצר את המעבר של חברות למזרח הרחוק?
    לעובדים יש יתרונות משלהם כשדנים על שכר, זה ילדותי לצייר את המציאות בשחור ולבן.

  85. מוסיף:

    איך עוצרים? פשוט. אומרים לנייק שעבור המחירים שהם גובים על הנעליים שלהם הם יכולים להרשות לעצמם להעסיק בוגרים אמריקאים במקום ילדים סינים.

    ואם חברה לא יכולה להתחרות בשוק מבלי לנצל כוח אדם זול, סימן שהיא לא חברה טובה ועדיף לה שתסגר. האמת היא שהמעבר למזרח לא נעשה מתוך רצון לשרוד, אלא מתוך רצון להרויח יותר כסף.

  86. דרדרפת:

    מוסיף, אתה מציג פה עמדה נאיבית. זה חמוד, אבל לא עומד במבחן המציאות.

  87. דרדרפת:

    אוף, הפוסט נשלח לפני שסיימתי. בכל אופן, עמדתי לכתוב שיש פה כמה נקודות שאתה מתעלם מהן:
    ראשית, במציאות חברות לא נסגרות כי “עדיף להן, מבחינה מוסרית, להיסגר”. חברות נסגרות כי הן לא עומדות בתחרות, בשעה שהן נאלצות להוריד מחירים, מחד, ולהעסיק עובדים במשכורות גבוהות, מאידך. הדילמה הזו היא אחת מהסיבות שחברות מעבירות את מרכזי הייצור שלהן לעולם השלישי.
    שנית, אדם שמצא עצמו מחוסר תעסוקה כי החברה שבה עבד נסגרה כי “עדיף היה לה, מבחינה מוסרית, להיסגר” זהה לאדם שמצא עצמו מחוסר תעסוקה כי החברה שבה עבד העבירה את מרכזי הייצור שלה לעולם השלישי. ולא, האדם שבמקרה הראשון לא ימצא בקלות ובמהירות עבודה חדשה בחברה הוגנת יותר.
    שלישית, אתה באמת חושב שהקטנת רווחים של החברות הגדולות היא דרך ריאלית לפתרון הבעיה? אני אוהבת את האידיאליזם שלך, הוא חמוד, אבל אנחנו יכולים לשבת עד מחר ולכתוב איך נראית האוטופיה הפרטית שלנו. אותי מעניינים רעיונות שיש להם איזושהי נגיעה למציאות.

  88. רוגל:

    הראיה הפשטנית של החברות כעשירות ונצלניות העושקות את פועלי העולם היא קצת פשטנית מוסיף. האמת היא שהתחרות היום, כמעט בכל תחום, מובילה למתח רווחים נמוך מאוד. אני מתנסה בהתלבטויות האלו יום יום ולא בגלל שאני קפיטליסט אכזר (אני ד”א שכיר וללא מניות בחברה בכלל). אחד הפרוייקטים שאני מנהל הינו לאתר דרכים להגדיל את פער הרווח והברירות שעומדות לפנינו אינן פשוטות: ההוצאה על נציג שירות לקוחות בניו-יורק לעומת עמיתו בהודו היא עצומה. יתר על כן ההבדל בהוצאה ישאר גדול גם עם המשכורת עצמה תהיה זהה. רשימה חלקית של הוצאות נלוות על עובד בניו – יורק כוללת מיסוי, ביטוח , ביטוח בריאות , שכר טרחה לעורכי דין לוודא שאנחנו לא חורגים מחוקי התעסוקה ואי אפליה וכיו”ב. כל הדברים הללו הם חשובים מאוד אבל כמתח הרווחים הינו אחוזים בודדים זה ההבדל בין לשרוד או לפשוט את הרגל.
    ועם כל הכבוד, ויש כבוד, מאחר שאני לא חושב שאי פעם היית צריך לפטר עובד בגלל קיצוצים אני לא בטוח שאתה באמת מבין את ההבדל.

  89. יהונתן:

    ל 40 עד 88, אני לא מאמין שארבעה ימים אחרי הפוסט עדיין מתווכחים כאן.

    קודם כל, אל תשכחו שלא משנה מה, גם וועדים גדולים וגם תאגידים גדולים הופכים להיות אידיאוצנטריים ומקדמים אידיאולוגיות שנועדו לשמר את כוחם. מצד שני, כל רווח תאגידי הוא הון עודף על ההכנסה שנוצרת כתוצאה מהניכור של העובדים, ואת ההכנסה העודפת משלשלים בעלי ההון לכיסם. כיוון שמדובר בהכנסה לא יצרנית אזי מדובר ברווח לא קטן שמובא לידם כתוצאה מעבודתם של אחרים; רווח שיש, לפחות לדעתי, לחלוק חזרה עם החברה – או על ידי צריכה מחדש (הון חוזר) או באמצעות תשלומי העברה ומיסים. העניין הוא לא רק חלוקת העושר, אלא גם ניוד של המזומנים, כשמספר הידים ששטר מעביר גדל, גדלים גם השירותים שניתנים בעדו.

    אה… ותגידו, לא נראה לכם אינטילגנטי מדי הדיון הזה לטוקבקים?

  90. רוגל:

    יהונתן, זה קונצרן עם כח אדם איכותי. והמשכורת שלנו לא משהוא…
    קום התנערה עם חלכה, עם עבדים ומזי רעב!

  91. רואה שחורות:

    יהונתן, אני המום משטף התמימות העולה מהתגובה שלך. הסיבה שמגיע לבעלי החברה להרויח היא שהם השקיעו בה כסף. אם החברה היתה כושלת, הם היו מאבדים את כספם. רווח תמורת הסיכון.
    אה, כן, ועוד משהו. אתה יודע איך קוראים לחברה שמחלקת לעובדים שלה את הרווחים? קואופרטיב. דאסוידאניה, קומראד.

  92. רוגל:

    ידעתי שהתגבורת תגיע 🙂

  93. מוסיף:

    דרדרפת- לא אני חמוד, את חמודה. וגם לא הבנת מילה ממה שכתבתי. אז את גם חמודה וגם לא כ”כ חכמה.

    רוגל- מה תעשה כשהשכר ומקום העבודה שלך יהיו בסכנה כי יהיה משהו בהודו שיעשה את העבודה שלך הרבה יותר בזול? לא תרצה שמישהו יגן עלייך? זה הרי יקרה מתישהו.

    רואה שחורות- הכי תנוח.

  94. רוגל:

    מוסיף – מי מגן עליך עכשיו? אתה שבוי בקונספציה שטוענת שהשכר נמוך בגלל החמדנות של ההנהלות. העלאת שכר המינימום מעלה את עלות היצור ומובילה לקיצוץ מצבת העובדים – עכשיו תעשה את החשבון לבד.

  95. מוסיף:

    רוגל- ברור שהשכר נמוך בגלל החמדנות של ההנהלות, אלא של מי?

    כשיש הגנה על שכר מינימום אני יודע שגם אם אני אצטרך לעבוד בתור מנקה רחובות, תהיה איזושהי משכורת מינימום שיהיו חייבים לתת לי. ופנסיה, וביטוח לאומי וביטוח בריאות.

    לפי השיטה שלך, למעסיקים יש את כל הכוח במשק, ולכן, אם בא להם, הם יכולים לקבוע שמתכנת ירוויח בין 100 ל-400 דולר לחודש. זו כמובן הגזמה, אבל תיאורטית זה יתכן. הרי הרציונל היחיד הוא מיקסום רווחים. בלי סנטימנטים, בלי מוסר ובלי אתיקה. רק רציונליות קרה.

  96. רוגל:

    מוסיף – הרצינליות הקרה היא זו שתשמור לך על מקום העבודה. השיטה שלך מובילה לפשיטת רגל.

  97. מוסיף:

    לדעתי אתה לא מודע לכך שאתה פועל נגד האינטרסים של עצמך.

  98. רוגל:

    מוסיף נתתי לך נתוני אמת שאני מתלבט בהם, כמה תגובות למעלה, והשאלה האם להעביר את שירות הלקוחות שלנו להודו היא שאלה אמיתית. עכשיו תסביר לי איזה פתרון אתה נותן לי? האם אתה תבוא לדבר עם המפוטרים? כי להיות בעל לב בלי אחריות על התוצאות זה קל.

  99. מוסיף:

    אין לי מה לומר. נשמע שהחברה שלך החליטה לפטר עובדים בניו-יורק ולהעביר את העבודה להודו. ושבחרו בך כדי לחתום על זה. אני מניח שיש פתרונות אחרים חוץ מפיטורים, אבל הרווחים שבצידם יהיו נמוכים יותר. אני, במקומך, הייתי נמנע מלהמליץ להעביר את שירות הלקוחות להודו, ולו רק בגלל האפשרות שיועץ אחר עלול להמליץ יום אחד להעביר את שירותיך למקבילך שבדלהי. שלא לדבר על האספקט המוסרי של החלטה כזו.

  100. דרדרפת:

    מוסיף – ראשית כל, אני גם חמודה, גם לא ככ”ך חכמה וגם כוסית, תעשה את החשבון לבד.
    שנית, אתה מצביע על הבעיה, הבנתי. אתה אומר שאתה מניח שיש פתרונות אחרים, בסדר. מה הם הפתרונות האחרים האלו? זה מה ששאלתי בתגובה הקודמת וזה מה שאני שואלת גם עכשיו.

  101. מוסיף:

    לשפר את המוצר. להשקיע בשיווק. לקצץ בשכר של המנהלים. לקנות רכבים יותר זולים. לא “לתרום לקהילה”. למצוא שווקים חדשים. חסרות דרכים להרוויח ולהתייעל בלי לפטר את העובדים הכי זוטרים?

  102. דרדרפת:

    ואח”כ, כשאני קוראת לך נאיבי אתה קורא לי לא ככ”ך חכמה. יופי, מוסיף. נהדר.

    האם אתה באמת חושב שהחלפת כח האדם הזוטר בכח אדם זול יותר בארצות עולם שלישי נעשית במקום שיפור המוצר והשקעה בשיווק? במקום צמצום ההוצאות ע”י התייעלות בדרכים שונות ומשונות? איך יובל אומר – תן לי הפסקה.

    אני לא חושבת שהמצב הזה אידיאלי, ואין ספק שהוא מצב מורכב ובעייתי. אבל הפתרונות שאתה מציע הם פתרונות של מי שמביט בבעיה מן הצד, ולא באמת צריך להתמודד איתה. האם שווה לקחת את הכסף שהחברה משקיעה בקהילה ולהשקיע אותו בעובדים הזוטרים? אולי. איך עושים את זה? איך מציגים רעיון כזה לקברניטי החברה?

    אני לא שואלת מתוך קנטרנות, אלא מתוך עניין, ובתור מי שנמצאת בתוך מערכת כזו. כשאני מבקשת פתרונות, אני מתכוונת לפתרונות שאפשר יהיה לממש, ולא לדברים שתיאורטית יכול להיות שהיו עובדים. אני אולי לא מזדהה עם האג’נדה של רוגל, אבל אני בהחלט יכולה להבין איך, כאדם שנמצא בתוך המערכת, אתה נשמע לו ססמאתי. תגיד לי מה היית עושה, שואל רוגל, ואני מצטרפת לשאלה.

    אם לא הבנתי אותך, באיזשהו שלב, אגב – אני אשמח להבין במה. תקן אותי אם אני טועה.

  103. מוסיף:

    דרדרפת- את התמימה. כי את חוזרת על המנטרות של “אבירי השוק החופשי” הנפוצים במקומותנו כמו סימנים מוזרים בתגובות של MRM. ממתי השקעה בפיתוח מוצר במקום ביחסי ציבור (“תרומה לקהילה”) זו סיסמא?

    לפי מה שאת אומרת, לא צריך ללמוד כלכלה וניהול בכלל. לכל הבעיות הארגוניות יש פתרון קסם אחד- פיטורים של העובדים שמשתכרים הכי פחות כסף בארגון, והעברה של העבודה שלהם למקומות בהם אפשר לנצל עובדים. באמת גאונות גדולה.

    את שואלת “איך להציג את הרעיונות האלה לקברניטים”. אני חוזר על מה שאמרתי לרוגל- הקברניטים מכירים את הפתרונות הללו, אבל הם לא מעוניינים בהם. הרי להשקיע בפיתוח עולה יותר ומשתלם פחות מלהעסיק עבדים.

    לכן, כל שנותר לך לעשות בתור בחורה לא תמימה, זה לשבת בשקט ולקוות שלא יחליפו אותך יום אחד בילדה סינית.

    או שאולי מישהו יזכר שפעם, לפני שהיו עבדים זמינים במזרח הרחוק, כדי להרויח יותר היה צריך להשקיע מחשבה בשירות ובמוצר, ולכן גם בעובדים.

    מה קרה לאתוס האמריקאי הישן של “לצמוח מלמטה” בפירמה? היום אני מבין שזה בלתי אפשרי כי התחתית של הארגון נמצאת בהודו. זה גם חלק מהבעיה, לא?

  104. רוגל:

    מוסיף, אני אגלה לך סוד אבל שישאר ביננו. ההמלצה שלי היא להעביר את שירות הלקוחות בתוך ארה”ב למקומות כמו קליבלנד או רוצ’סטר. אלו מקומות שידעו זמנים טובים עד שהעלויות הגבוהות הבריחו את התעשיינים משם.
    אבל לעצם הויכוח:
    בעל החברה שבה אני עובד השקיע את החסכונות שלו של האחים שלו ואת קרן הפנסיה של אבא שלו בשביל לפתוח את החברה. במקביל הוא שכנע משקיעים מקרן הון סיכון לסכן את כספם של משקיעים בחברה שלו. הוא עשה את זה מסיבה אחת – הוא רצה לעשות כסף, הרבה כסף – אבל הוא לקח את הסיכון להפסיד את כל כספו.
    אני יודע בדיוק כמה כסף הוא לוקח כמשכורת, וזה לא הרבה – כשהוא חתם עם המשקיעים הם הגבילו את המשכורת שלו. להגיד שהסיפור מסתכם בחמדנות של בעליי החברות זה פשטני ולא חכם. בשורה התחתונה מתח הרווחים הוא מאוד נמוך וכשמדברים על קיצוצים מדברים על בעלי המשכורות הגבוהות לפני בעליי המשכורות הנמוכות. העניין הוא שבעלי משכורת הביניים לא יושפעו מהעלאת שכר המינימום (הגיוני, לא?)
    להיות סוציאליסט סלון זה מאוד סקסי, במיוחד שאתה לא צריך לשאת בתוצאות. אבל מי שאחראי שהעובדים שלו ימשיכו לקבל משכורת הוא זה שאתה תמיד תאשים בחמדנות. לי אישית לא היה את האומץ להקים חברה בעצמי, אני רואה את המחיר האישי שזה גובה מהבכירים אצלנו. אז זה נכון הם מרוויחים יותר מהעובדים בשירות לקוחות, אבל הם מסכנים יותר (תשאל את המנכ”ל של MCI שהולך לבלות את שארית חייו בכלא)

  105. מוסיף:

    נו, אז תפטר אותם. מה אתה רוצה ממני?

    אתה טוען שהם עולים יותר מדי בגלל שכר המינימום?

  106. רוגל:

    בחיי מוסיף אתה ראש קשה תמיד או רק היום. קשה להתמודד עם המציאות, מה?

  107. מוסיף:

    לך קשה להתמודד עם המציאות. ביקשו ממך לפטר אנשים, תפטר, אל תתבכיין ותחפש תירוצים עלובים כמו שכר מינימום.

  108. RSM:

    I don’t hebrew fonts here so forgive me. I’m just asking for your advise, can you tell me what to do?

  109. מוסיף:

    איטס ביונד מי.

  110. רוגל:

    למה זה לא מפתיע אותי?

  111. מוסיף:

    יאללה רוגל, מה רצית שאני אגיד לך? אם כל-כך קשה לך עם פיטורים של עובדים, קח יועץ אירגוני שיציע דרכים חלופיות להתייעלות.

    באחד מגיליונות “עשרת אנשי העסקים המצליחים של השנה” או משהו כזה של מוסף הטוש לראש השנה היה ראיון עם תעשיין שאני לא זוכר מה שמו (אני מנסה לחפש את הגליון וכשאני אמצא אותו אני אפרסם). על השאלה “מה סוד ההצלחה שלך?” הוא ענה בסיפור שהשורה התחתונה שלו היא שסוד ההצלחה שלו הוא העובדים שהוא מעסיק. הוא סיפר שלפני כמה שנים העסק שלו נקלע לקשיים, אז הוא הזמין יועץ חיצוני שיבחן עבורו אפשרויות. אחרי שלושה חודשים הגיש לו היועץ המלצה לפטר 10% מהעובדים. אז הוא פיטר אותו ולקח יועץ אחר.

    יש לסיפור הזה מוסר השכל מאד מאד חשוב והוא שאם אתה חושב שלהון האנושי שאתה מחזיק יש חשיבות, אתה תשמור עליו. האם אתה או הבוסים שלך תקבלו אותו? כמו שאמרתי קודם- איטס ביונד מי. לדעתי אתם כבר בחרתם בדרך הקלה.

  112. רוגל:

    אני מקווה לתשובה פשוטה ובלי ססמאות על השאלה הבאה – איך אתה ממליץ להעלות את שכר המינימום מבלי לפטר את העובדים ברמת השכר הנמוכה ביותר ומבלי לפגוע ביכולת של החברה לייצר רווח. אתה לא מסוגל לענות בגלל שאין לך תשובה.
    מדהים שאתה “מאשים” אותי בזה שאני הולך לפטר אנשים כאשר אני הולך לשכור אנשים שהמדיניות הסוציאלית של שכמותך הפכה למובטלים (תחזור ותקרא מה שכתבתי בהערה 104 פסקה ראשונה). אני רק אעשה את זה במקומות שלא “יענישו” אותי על זה שאני מספק תעסוקה.
    הצרה עם “טוב הלב” שלך של שכמותך היא שאתם מסרבים להכיר בזה שאתם למעשה פוגעים בשכבות החלשות ובמעמד הבינוני. הנה התסריט של מה שאתה מוביל אליו:
    1. העלאת שכר המינימום ב – X שקלים
    2. החברות מתלוננות שאינן יכולות לעמוד בנטל
    3. החברות מפטרות אחוז מסויים ממצבת העובדים
    4. ע”מ לא לפשוט את הרגל הממשלה מחלקת הטבות לחברות
    5. ע”מ לממן את ההטבות הממשלה מעלה את המיסים
    6. העשירים קיבלו את ההטבות לחברות וכך העלאת המיסים מתקזזת
    7. המעמד הבינוני מימן את העלאת שכר המינימום ואת הגדלת תקציב התמיכה במובטלים
    8. הסוציאליסטים טוענים שהממשלה לא עושה מספיק להגן על המעמד הנמוך וחוזר חלילה

    לא הגיע הזמן לבחון את ההנחות שלך?

  113. It looks obvious:

    Are the French Waking Up?…

    I’m engaged in what seems to be endless debate with Mosif, a fine man and adversary from Israel, about minimum wages (in Hebrew). While Mosif argued that keeping that not having state controlled minimum wage doesn’t increase the freedom b…

  114. מוסיף:

    רוגל, אל תבקש ממני לענות על סיסמאות בלי סיסמאות. המעסיקים תמיד מתלוננים על שכר המינמום ועל דרישות להעלאת שכר, הלא אם הם היו יכולים הם לא היו משלמים בכלל לעובדים שלהם. יכול להיות שהם צודקים, כי משכורות לעובדים בהחלט פוגעות ברווחיות שלהם.

    אני לא מבין את האיום הזה שבפיטורי עובדים. מה זה אומר שבעצם? שיש אחוז מסוים של עובדים שעושים להם טובה שמעסיקים אותם ושאם רק יעזו להעלות להם את השכר יפטרו אותם?

    למי שחושב שהאיומים שלו לפטר עובדים ולהעביר עבודה למזרח הרחוק עושים רושם על מישהו, אני אומר- אל תאיים , תעשה. תואיל בטובך לקחת את עצמך וללכת. נראה כמה מהמאיימים יעשו את זה. לדעתי, לא רבים.

    אני לא יודע מה קורה בארה”ב, אבל בישראל שבה רוב ההשכירים מרויחים שכר מינימום ואפילו פחות ולא יכולים לחיות בכבוד, ושההבדל בה בין עבודה לאבטלה הוא לא כזה משמעותי האיום הזה בפיטורים לא ממש מפחיד. גם את “המעמד הבינוני” כבר קשה מאד להפחיד היום בישראל, בגלל שהוא שחוק ולמעשה כבר לא ממש קיים.

    לשיטתי העלאת שכר המינמום (ואכיפתו) תעלה את רמת החיים, שתעלה את הריווחיות של כל השחקנים במשק. בקיצור כמו השיטה של ביבי רק ההיפך. העושר יזלוג מלמטה למעלה. אם זו דמגוגיה, אז גם השיטה של הליברלית ביבי היא דמגוגיה.

    האינטרס שלך בתור שכיר הוא לדאוג שהאיום הזה בפיטורים ובהעברה של שירותים למזרח הרחוק יתבטל. בגלל שהיום אנשי שירות לקוחות נמצאים תחת האיום הזה ומחר, חלילה, זה אתה.

  115. מוסיף:

    זה שיש כ”כ הרבה אנשים בישראל שמוכנים לנשוך את השפתיים ולעבוד במשרה מלאה תמורת 3,200 ש”ח, זה רק בגלל שהמדינה מתערבת לטובת המעסיקים ומאפשרת להם לעשות את זה. מי שלא מוכן לעשות את זה מוגדר “סרבן עבודה” ואין לו זכאות לכלום. אז אני אומר שאם המדינה מכריחה אנשים לעבוד, שלפחות ירויחו שכר הוגן יותר.

    ותמיד צריך לזכור שמי שמוצא את עצמו בעמדה שבה הוא יכול להרויח רק שכר מינימום (כלומר יותר מחצי מהשכירים במשק הישראלי), הגיע למצב הזה בגלל המדינה. בגלל שהוא לא קיבל חינוך מספיק טוב, והכשרה מקצועית טובה, ובגלל שהמדינה לא מספקת מקומות עבודה טובים, ובכלל כי המצב הכלכלי של המדינה על הפנים. בגלל שזו אשמת המדינה, המדינה צריכה לקחת אחריות ולדאוג לאותם אנשים. פשוט מאד.

  116. רוגל:

    WOW מוסיף אתה מתדרדר.בהתחלה עוד דיברת על משק חופשי עכשיו אתה מפחיד את לנין:)
    תקרא מה שכתבת :”אומר שאם המדינה מכריחה אנשים לעבוד”,”ובגלל שהמדינה לא מספקת מקומות עבודה טובים”
    למה בדיוק אתה מתכוון כשאתה אומר משק חופשי? לגולג?

  117. מוסיף:

    רוגל- כמה פעמים אני צריך לחזור על דבריי? אני לא מאמין ב”משק חופשי”. אני מאמין במשק קפיטליסטי תחרותי בפיקוח המדינה. לא ב”יד נעלמה” שסוטרת לעניים ומלטפת את העשירים.

  118. אנקדוטות » גלוב-טוק:

    […] לפני כמעט שישה ימים פרסם יובל דרור את הפוסט הזה על האפשרות להקים ‘מפלגת שיתוף קבצים’.  גם אני השתתפתי בתגבוב לפוסט הזה ויובל אף הואיל בטובו להוסיף לפוסט את הבאנר שיצרתי. היום, כאמור עבר קרוב לשבוע וכבר הצטברו 117 תגובות! התגובות גלשו כבר למגוון נושאים מהשוק החופשי ועד למצע של עלה ירוק ונדמה שזה לא הולך להיגמר.  כדאי לקונצרן להתחיל לגבות דמי מנוי ולשלב פרסומות (כמובן עם אחוזים להוגה הרעיון). […]

  119. מוסיף:

    רעיון טוב.

  120. רוגל:

    “במשק קפיטליסטי תחרותי בפיקוח המדינה” – מה זה????

  121. מוסיף:

    על פינלנד שמעת? על שבדיה שמעת? על דנמרק בטוח שמעת. זאת הכוונה.

  122. רוגל:

    לא מוסיף זה לא יעזור – אני רוצה שתסביר מה זה “משק קפיטליסטי תחרותי בפיקוח המדינה”. נראה לי שאתה אפילו יכול להוציא פטנט על זה…

  123. מוסיף:

    רוגל- כבר דיברנו על זה מיליארד פעם. על העובדה שמבחינת פרמטרים קפיטליסטיים כמו תחרות, לדוגמא, מדינות צפון אירופה עולות על ארה”ב. וזאת בגלל שנאכפים שם חוקים נגד מונופולים, ובגלל שהפרטה שם היא העברה אמיתית של גוף מהידיים של המדינה לידיים של הרבה מאד גופים פרטיים שמתחרים ביניהם. בגלל שהאוכלוסיה שלהן יותר משכילה.

    אתה מוזמן לקרוא גם את המאמר הזה.

    לא מדובר, כמובן, ב”קפיטליזם הטהור” נוסח ביבי וגם לא ב”קפיטליזם הג’ונגל” שלך, אלא בקפיטליזם שהולך יד ביד עם צדק חברתי. אם קשה לך לקרוא לזה “קפיטליזם”, תקרא לזה “סוציאל-דמוקרטיה” מה שבא לך.

  124. רוגל:

    מוסיף אתה מזמן כבר לא יכול לקרוא לעצמך סוציאל דמוקרט, הם יותר מדי “קפיטליסטיים” לטעמך (לפחות לדעות שהצגת בתגובה 115).

  125. מוסיף:

    תגובה 115 זה לא כ”כ מזמן…

  126. רוגל:

    הגזמנו, לא?

  127. מוסיף:

    מה גורם לך לחשוב שהגזמנו? 126 תגובות לפוסט על מפלגת שיתוף קבצים זה נורמלי לחלוטין.

  128. רוגל:

    והויכוח גם מאוד קשור לפוסט:)

  129. אלון:

    להלן שני הסנטים שלי לרוגל,( אמנם 100 תגובות מאוחר מדי אבל הייתי צריך לחתן בת בסוף השבוע).

    לכל שכר מינימום שרוגל יסכים עליו שהוא סביר בארה”ב, יש חברה שאינה מספיק מצליחה כדי לעמוד בו, זה בקירוב טוב חוק טבע. בכל הנוגע לשכר, העולם הראשון לא יוכל להתחרות בשלישי. האם זה אומר שלכן צריך להחזיק את כל הפועלים בחברות המצליחות יותר האחרות בני ערובה ? אם כל הכבוד לבעלי החברה של רוגל בני משפחתם וכל אותם מיסכנים בקרן הסיכון שהשקיעה בחברה הכושלת הזו, גם לעובדים העומדים לאבד את עבודתם לטובת מיקור חוץ יש משפחות, משכנתאות וכו’.

    כיון שגם מהפוסטים המפורטים של רוגל אני לא מכיר את החברה בה הוא עובד, ואפילו יש לי עליו אמפטיה כמי שאמור/עלול להחליט על פיטורי עובדים, אני רוצה להתייחס באופן כללי יותר ולא להיתפס בפרטים של “משק קפיטליסטי תחרותי …”. ייתכן שיש בעלי חברות רבים במצב הזה של מתח רווחים נמוך שיתמוטטו אם שכר המינימום יעלה וישנם עובדים רבים התלויים בהם ואשר יאבדו את מקום עבודתם, אפילו אם הם עובדים מצוינים כיון שהחברה שלהם לא עומדת בתחרות מאלף ואחת סיבות, והם צריכים תשובה. ובכן רוגל כנראה שלא תאהב את התשובה שלי, אבל בדיוק מהסיבה הזאת מדינות מטילות מיסי מגן שייעזרו ליזמים שלהם להתחרות. בדיוק מהסיבה הזאת יזמים בעלי חברות מצליחים צריכים לשלם יותר מיסים – זה הביטוח המוסרי שלהם כלפי העובדים שלהם. כאשר הם ייצטרכו לפטר אותם כיון שהחברה שלהם כושלת (ואפילו בסקנדינביה מפטרים עובדים) יידעו אותם כעלי חברות שיש רשת ביטחון שתבטיח שיהיה לעובדים הללו ביטוח בריאות ופנסיה וחינוך טוב לילדיהם, וכן לפעמים גם קצבאות כיון שעובדים טובים לא יימצאו בקלות עבודה ככל שהם מזדקנים.

    וכיון שזה האינטרס של רוב האנשים, לא צריך להשאיר את זה למדיניות פרטית חופשית של אותם יזמים נאורים אלא לחייב בחוק.

  130. MrM:

    מזל טוב על החתונה של הבת 🙂

  131. מוסיף:

    באמת מזל טוב. (ונאה דרשת).

  132. רוגל:

    מזל טוב אלון ותגובה נאה.
    העניין הוא מאוד פשוט למעשה: ע”מ לשלם משכורות חברה צריכה לייצר ולהרוויח. משכורת הוגנת היא עניין למשא ומתן בין העובדים והמעסיק. כל משכורת מינימום שתקבע ע”י המדינה תהיה שרירותית ולא תתאים ליכולת התשלום של חברות (לעיתים היא תהיה נמוכה מדי ולעיתים גבוהה מדי). אני לא מאמין שאפשר לטעון שמיסים על חברות מההות רשת בטחון לעובדים. אני הייתי מעדיף לראות את הכסף הזה מושקע בחברה, אבל גם אם הייתי מאמין בשיטתך הרי הגיוני היה לחייב את המעסיק לשים את הכסף הזה בביטוח עבור העובדים שלו ולא במיסים.
    לא ראיתי מקרה אחד בארה”ב, אני לא בקיא בבצב בארץ, של מס שלמעשה הגן על מובטלים, בארה”ב דמי האבטלה הם מביטוח שחברות משלמות ולא מכספי מיסים.

  133. 2jk.org יהונתן קלינגר Jonathan Klinger's Blog:

    הפצה ויראלית…

    קהילת הגולשים בישראל היא אולי טיפה שונה ממצביעי שינוי הקלאסיים: מעמד ביניים, גילאי 18-35, אוהבי חופש ושוויון ומאמינים ביכולת לשנות, אבל היא ל…

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: