ההפתעות הכי מענגות שיש לי בתפקיד קשורות ברגעים שבהם אני נחשף לפרויקטים, קורסים, סדנאות שבהן מתרחש נס קטן. לעתים הנס הוא ממש גדול. שלשום הוזמנתי להשתתף בהגשה של פרויקט "remake" במסגרת סדנה בה משתתפים סטודנטים שלוקחים חלק ב"ערוץ פיתוח תוכן". המטלה של הסדנה, שמועברת על ידי עינת שמיר, היא לבחור קליפ מוזיקה ישראלי ולשחזר אותו, לעשות לו remake, וזאת תוך חמישה שבועות.

על פניו זה נשמע לא ממש מסובך ולא ממש יצירתי. אחרי הכל, מה החכמה הגדולה ב"להעתיק" משהו שמישהו אחר עשה ולעשות עוד אחד ממנו? בפועל, זה תרגיל מדהים בהפקה, צילום, עריכה ובעיקר ביצירתיות. על הסטודנטים נאסר להוציא אפילו שקל אחד מכיסם ואם במקרה הם צריכים להוציא כסף, הרי שהם חייבים למצוא ספונסר – כמו בהפקה אמיתית.

הסטודנטים התחלקו לשלוש קבוצות ושלשום, כאמור, הם הציגו את התוצרים שלהם שהותירו אותי פעור פה. הם פירקו כל קליפ למרכיביו הקטנים ביותר, ניתחו כל פריים, נדרשו לשחזר כל תלבושת, כל תפאורה, כל תסרוקת, כל זווית צילום והתוצאה היא לא פחות ממדהימה. לא פלא שהסטודנטים הודו שהם יצאו מהתהליך הזה אנשים שונים לגמרי.

בקישור הבא תוכלו לראות את ה-remake של "נדל"ן: לא כוחות". הסטודנטים תיארו את הטירונות שהם עברו כדי לשחזר כל פרט, כולל החליפה המשונה של מרינה מקסימליאן בלומין (הם לא מצאו אותה. הם קנו חליפת אדידס לבנה, שלחו אותה לתופרת שעשתה עבורם את הקרעים ואז צבעו אותה בעצמם), שלא לדבר על הצורך שלהם לצלם באותו הלוקיישן את הקליפ שלהם וללמוד את המילים החצי-רוסיות חצי-ג'יבריש של השיר הזה.

(מומלץ להגדיל על מסך מלא. בפינה השמאלית התחתונה מוצג הקליפ המקורי)

שני הפרויקטים האחרים שיחזרו את "עכשיו טוב" של גלעד שגב שכדי לשחזר אותו הם השתלטו על צימר בצפון למשך סופשבוע, ואת "אהבה" של אפרת גוש, קליפ בו נעשה שחזור של כל התלבושות של גוש, פעם נוספת, בתקציב אפס.

אולטרה מגניב ומרשים ברמות אחרות.