זו נבלה וזו טריפה

ונתחיל בפרשת השבוע.

בספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ח`, מצווה התורה: "נבלה וטרפה לא יאכל". נבלה היא פגר, היא גוף מת של בהמה. אם מישהו באמת רוצה לאכול נבלה, שיהיה לו לבריאות, אבל לא נראה לי שזה כיף גדול. וטריפה מה? טריפה היא בעל חיים שנטרף על ידי בעל חיים אחר. אגב, מסתבר שכאשר נאמר "נטרף" אין הכוונה לכך שבעל החיים מת לגמרי. יכול להיות שהוא סתם נפגע. אבל אם אתה אוכל טריפה אתה אוכל בעל חיים שבעל חיים אחר, טורף, פגע בו. גם זה לא תענוג גדול ובעיקר, וכאן העניין, זה מנוגד להלכה היהודית, שהרי כל הדיון הזה בנבלות וטריפות נוגע לאופן שבו צריך לשחוט בעלי חיים כדי שיהיה מותר לאכול אותם.

ומדוע אני, חילוני כופר שכמוני, מתחיל בזה? כיוון שכך צריך להתייחס לשני העיתונים הנפוצים במדינה.

אני קם בבוקר ומגלה ש"משרד החינוך העביר לקבוצת "ידיעות אחרונות" כ-2 מיליון שקל עבור פרסום ידיעות וקידום יוזמות חינוכיות שקידם השר לשעבר שי פירון. הפרסומים, שהוצגו כחומר מערכתי בחתימת עיתונאים משורותיה של מערכת העיתון, הבליטו מידע חיובי על מיזמי המשרד הממשלתי, לצד הבלטה של מעורבותו של פירון בהובלתם. חשיפתה של ההתקשרות בין הצדדים, שבה הודה משרד החינוך לאחר חודשים ארוכים של הסתרה, מפריכה טענות שהשמיעו עד לאחרונה בכירי קבוצת "ידיעות אחרונות", ולפיהן לא ניתן לרכוש תוכן מערכתי בעיתון ובאתר האינטרנט ynet.", כך עולה מתחקיר של "העין השביעית".

אבל אין צורך בתחקיר של "העין השביעית" כדי ליהנות מעמוד השער של "ישראל היום".

העיתון, כך לפחות יש מי שמכנה אותו, מסביר שזו לא שרה שגנבה מהמדינה עשרות אלפי שקלים. מה פתאום. הנה, הנהג "שלא יכול לעמוד מנגד מול ההשמצות", מסביר שהיא גנבה אותם בשביל העובדים (בכל זאת, פסיכולוגית ילדים). במרכז עמוד השער יוצא ביביתון למלחמה מדומיינת, הזויה, פסיכית ממש, שנמתחת על פני חמישה עמודים בתוך העיתון, נגד "גורמים זרים" שמנסים להתערב בנעשה במדינה. השתוללות מקארת'יסטית שמי שמממן אותה הוא, ובכן, גורם זר.

אז מה עדיף? עיתון שכאשר אתה קונה אותו אתה לא יודע שבעצם אתה קורא טקסטים שנקנו על ידי כל המרבה במחיר או עיתון שכאשר אתה קונה אותו אתה קורא עלון תעמולה סובייטי, בוטה ואלים שמודפס באדיבות מיליארדר יהודי?

אפשר לרדת לדקויות נוסח "פה לפחות אני יודע שאני קורא תעמולה ופה עובדים עליי" ומצד שני "לפחות פה יש מדי פעם עיתונות אמיתית ופה אין אפילו מראית עין" אבל אחרי שנים של קריאה וכתיבה על שני העיתונים האלו, קצת עייפתי מדקויות מהסוג הזה. אני אומר: זו נבלה וזו טריפה. מי שקורא את העיתונים האלו על בסיס יומי מכניס לבית שלו, לגוף שלו, לראש שלו, רעל שמסוכן לבריאותו לא פחות מרעל עכברים.

יהודים, הישמרו לנפשותיכם.

7 מחשבות על “זו נבלה וזו טריפה

  1. ומי יודע איזה גוף חדשות אינה חוטא בכל אחד מאלו.
    אתה טוען שאנחנו צריכים לא לשמוע חדשות משום גורם?

  2. בגלל מה שאתה כותב כאן, בשנה/שנתיים האחרונות סקירת העיתונות בעין השביעית הייתה הקשר הקבוע היחיד שלי לחדשות שמתפרסמות בעיתון. הם נתנו בהרבה מקרים בנוסף לידיעה גם את ההסבר לאינטרסים האפשריים מאחוריה. מבאס שזה עומד להיסגר.

  3. תכלס צודק אבל השאלה היא מה נשאר לקרוא?
    הארץ היה העיתון האחרון אבל הוא טוחן את דפי המסרים של הקרן החדשה ושאר מקורות אירופאים פוסט ציוניים. עדיין בין לבין אפשר למצוא בו לרגע עיתונות אמיתית שגורמת לי להצטער לרגע על מצבו הקשה של העיתון אפילו שהוא הביא לכך במו ידיו

  4. נראה שיש פה לא רק עיתונות לא טובה אלא צל פלילי של הון שילטון עיתון.
    כששר מנצל את תקציב המשרד שלו והמנגנון המשרדי בשביל לפרסם את עצמו אישית כלומר טובת הנאה אישית בכספים ציבוריים, זה לא פחות חמור מהבקבוקים של אשתו של ביבי (מיליוני שח לעומת אלפים),
    לכאורה יש פה מצב של יד רוחצת יד או סוג של שוחד לא פחות מפרשת ביבי (האפס) טורס.
    אבל הוא מהחברה הטובים אז אף אחד לא יגיד מילה

  5. 3 (D! פה) נראה שהתשובה הקלה לשאלתך היא כן! כלומר לא לצרוך שום חדשות (כתובה או משודרת)

    תשובה יותר שקולה תהיה, לצרוך חדשות מכל הגורמים אבל בזהירות ובביקורתיות. לא לקחת את דבריהם כאמת המוחלטת ולזכור שכל גוף שהוא (לאו דווקא עיתון או מערכת חדשות) מונע בראש ובראונה מאינטרסים (גםםאם הוא לא מספר את זה לעצמו). אפילו כשאתה קורא על מחקר חדש שהתפרסם בעניין בריאות/מדע/שקר כלשהו צריך לשאול מי המממן, מי הכותבים, מה הם עשו עד עכשיו, מה אחרים הציגו עד עכשיו, מה הסיכויים של מאמר לעורר עניין בקהילה הרלוונטית אם היתה מוצגת בו דעה הפוכה וכו', לזכור שהכותבים בדרך כלל מבליטים נתונים שתומכים בדעה שלהם ומצניעים נתונים אחרים וכו'. כלומר אם אפילו מדע אינו חף מיחסי ציבור, קל וחומר עיתון או תוכנית טלוויזיה/רדיו שהמטרה הראשונה שלהם היא למכור פרסומות וכד' והמישנית היא לשמש כלב השמירה של הדמוקרטיה. לכן אני אומר לך מותר לצרוך חדשות אבל בזהירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *