אמצעי התקשורת מגיבים לסיפורים הקשורים בפייסבוק ("האתר נפל לחמש דקות!") ואפל ("כל המכשירים נמכרו!") כמו שהם מגיבים לסיפור העוסק באירוע טרור: באמצעות נוהל. ראשית הסיפור מופיע בחו"ל, לאחר מכן הוא מתורגם מילה במילה (לפעמים עם טעויות, אבל למי אכפת) לאתרי תוכן שיווקי דוגמת Ynet ומשם הוא מוקפץ לתכניות הרדיו, חמש עם, שש עם, צינור לילה, תכניות הבוקר וחוזר חלילה.

מגיש התכנית יסכם את הסיפור בקצרה (כפי שהוא קרא אותו ב-Ynet, כולל הטעויות, אבל למי אכפת) ואז יביא מרואיין אחד בעד, אחד נגד, מכור אחד (לפייסבוק, למוצרי אפל, זה לא משנה, העיקר שיהיה מכור), יעביר חמש-שש דקות וימשיך הלאה.

למרבה הצער, בימים אלו מתרחשים פיגועי טרור אמיתיים ומשום כך אמצעי התקשורת מתפנים לנוהל הטרור המקורי (חדשות מתפרצות, תמונות קופצניות, דיווח טלפוני, משטרה, מד"א, כתב בשטח, עד ראייה בהלם מספר שהכל קרה נורא מהר, פוליטיקאי מתלהם, קריאות מוות לערבים וחזרה לשגרה) ולכן סיפור הפרצופונים המטופשים של פייסבוק לא יכבוש את הכותרות. חבל, דווקא רציתי לשמוע מה יש לתלמידת התיכון שמכורה לפייסבוק לומר בעניין.