ספר

לפני שלושה ימים, נסעתי להוצאת ספרי “מפה”, וקיבלתי בטקס חגיגי את הספר שלי, “הפוליטיקה של הטכנולוגיה“.

זה הספר השני שאני מוציא לאור אבל בעצם הספר הראשון. הספר הכרונולוגי הראשון היה “מי מפחד ממחשבים”, ספר הדרכה בהוצאת ספרי “אופוס” שגרם לי לטראומה שעליה אולי נדבר ביום מן הימים. הספר “הפוליטיקה של הטכנולוגיה” הוא ספר אחר לחלוטין. הוא ספר עיון ולא ספר הדרכה, ספר שעוסק בסוציולוגיה, פילוסופיה, תרבות וטכנולוגיה ולא ב”איך להוסיף שורה חדשה בטבלת Excel”.

front

back

אבל זה לא הכל.
היום, מנויי “מעריב” מקבלים את מוסף “סופשבוע” ובו כתבה (בעמוד 50, עמ’ 50) שפרושה על פני ארבעה עמודים ושעוסקת – קשה להאמין – בי ובספר שכתבתי. זה, איך לומר, די מוזר לראות את עצמך במוסף סופשבוע של יומון גדול לא כמי שכתב את הכתבה אלא כנשוא הכתבה. לי לפחות, זו פעם ראשונה.

“מעריב”, אחחחח איזה עיתון נפלא (טוב, נו – הם בחרו את התמונה הכי מזעזעת שלי שרק אפשר להעלות על הדעת. כנראה כנקמה על כל הדברים שאני אומר עליהם).

וכן; זה אירוע משמח.

עדכון: לכל אלו שרצו לרכוש את הספר ברשת – הנה הוא לפניכם. אני מקווה שתהנו.

עדכון 2: כנראה שהטרולים מגיעים לכל מקום.

65 מחשבות על “ספר

  1. קולולווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

    ברכות! לא נותר לי אלא לרכוש את העיתון המופתי בסוף השבוע, לראות את התמונה המזעזעת (שכמובן אסרוק ואפיץ ברשת).
    יאללה, בקרוב כתבת שער למוסיף ב”המודיע”.

  2. מה אומרת הכתבה המעריב, שיותר לא נשמע על אנגיה- ניואייג’.
    דרך אגב מי היחצן של הספר? הוא גם שלח מייל בתפוצת נאטו לכל העיתונאים? יש מצב שעידוק הולך התעצבן עליו?
    מלחמה!!! מלחמה!!

  3. היי שלום שלום, מצטער על התגובה המאוחרת, אבל מהבוקר הטלפון לא מפסיק לצלצל.

    תודה תודה לכל המברכים. באמת תודה 🙂

    באשר לשאלות:

    תומר 1.0 – אני מצפה שתקנה את הספר. לא את העיתון. פפפףףף.
    הלמו – לא, sorry.
    חנן – ברור. אבל תקנה את הספר, כן?
    יהונתן – אני מקווה שיהיה בקרוב. היום-מחר הוא יגיע לחנויות הספרים ולאחר מכן יהיו גם לינקים לרכישה (כך אני מתאר לעצמי).
    נועם – מממ, רעיון מעניין
    One of the – היחצן הוא יחצנית – לימור מהוצאת ספרי “מפה”. אני סבור שהיא לא תעצבן את עידוק. מצד שני, אין לדעת.

  4. נטע, דרדפת, תודה תודה.

    ר”ש: אני לא בטוח אם מה שאמרת זה מחמאה. נראה לי שלא. אבל תקנה ספר ואני אחתום עליו. לא בטוח מה אכתוב בהקדשה 🙂

  5. יובל – האיש והאגדה. טוב, אני מכירה את יובל כבר שנים, ומה יש לומר – לא מופתעת בכלל. אמרתי את זה כבר? ראוי בהחלט. המון הצלחה.

  6. סבבה אחי. אני אקרא.
    אבל למה זה לא מופיע באתר ההוצאה לאור של מפה?
    חיפשתי ואני לא מוצא..

  7. התמונה הכי מזעזעת שלך שקיימת נמצאת על המחשב שלי. ועכשיו, מי היחצן שצועקים עליו שרוצים עותק? והי, אני מבטיח לכתוב על זה.

  8. אני חושב שראיתי כאן כבר ברכה או שתיים, ואשמח לצרף גם את שלי.

    כה לחי! יישר כוח! חזק ואמץ!

  9. שוב תודה רבה לכולכם. עובר עליי יום מאוד משונה והברכות שלכם הם החלק הכי טוב בו. ברצינות.

    לגופן של שאלות:

    אחד לשעבר: הסיבה היא שמפה נמצאת בתהליך של מעבר בין אתר ישן לחדש וכמו תמיד בשלבי המעבר האתר הנוכחי אינו מעודכן. למרות זאת אני מקווה, שבימים הקרובים יעדכנו את הספר שלי ולא רק כאשר יעברו לאתר החדש.

    גדי: שלחתי לך. ותודה (ותמחק את התמונה הזו כבר!)

    ליאור: אני חושב שהוא די ישמח. למעשה, אני כמעט בטוח.

  10. בחיי, אחרי שראיתי את הספר בסטימצקי, התמלאתי הרגשה מוזרה כזו. יש מצב שזו התרגשות. יובל, אתה מקים דוכן בגלוב כדי לחתום לכולם?

  11. “אכן מפה מתמחה בספרים גיאוגרפים אבל יש לה סדרה מרתקת… הספר שלי הוא חלק מהסדרה הזו.”
    נותן לעצמך מחמאות הא יו”ר?
    בטח כל הטוקבקים עם הברכות זה אתה בשם בדוי 🙂

    ועכשיו לברכות שלי:
    מזל”ט! ברגע שאני מסיים לקרוא את שיר של אש ושל קרח (אני בספר השני) אני אקנה את זה ברשתות המובחרות 🙂

    גם אני רוצה חתימה :))))))))))

  12. הלו ביז’ו, הסדרה מרתקת. זו עובדה. אני חלק מהסדרה זו עובדה. הספר שלי מרתק? תקנה ותחליט בעצמך.

    את הספר תזמין מהאינטרנטרנט (אם בא לך כמובן. וגם אם לא. זה יעזור לך לקבל את המשרה הקודמת שלך. סתתתם)

    ולגבי החתימה – עליי.

  13. חזיז ורעם!! מישהו כתב בבוקנט תגובה שלילית על הספר! והרי זה ברור שהוא עוד לא קרא אותו. כיועץ חיצוני שאין לו עניין, אני ממליץ להכריז על מצב חירום בשירותי הביטחון והביון של הקונצרן.

  14. היי קבוע, אם אתה כזה קבוע, איך זה שלא ראינו אותך פה עד עכשיו? תישאר תישאר. יש לך יופי של כינוי.

    איתן – תודה רבה.

  15. לא מהמגיבות אני. מהמתבוננות.
    אשבור שתיקה ואאחל לך בהצלחה.
    מזל טוב!

    (יש לי ספר לסופש)

  16. 1. אני קבוע, אבל שקט.
    2. בתגובות הקודמות שלי (לא שיהיו הרבה) הייתי סתם קבוע ללא הריבוע.

  17. הגעתם לפינתה של היחצ”נית (הלא מעצבנת בעליל).

    קודם כל, ברכות ממני ומכל ההוצאה והרשו לי להצטרף לקולללללו.

    וסיפור קצר מאחורי הקלעים – כשהעורך הראשי של ההוצאה, מולי מלצר, עדכן אותי לגבי הספר (כארבעה חודשים לפני צאתו לאור), פניי נפלו ולא הצלחתי להרימם זמן רב. חשבתי לעצמי, איך לעזעזל עושים יחסי ציבור לספר שעוסק בטכנולוגיה ואת מי בדיוק זה מעניין. קראתי את הספר, כי אני קוראת כל ספר שאני עושה לו יחסי ציבור ונדהמתי. זה היה אחד מהספרים הכי מרתקים שקראתי השנה והקשר ביני לבין טכנולוגיה הוא (כפי שהסברתי ליובל), זהה לקשר שלו עם הבלט של בולשווי. אני חושבת שזה ספר חובה לכל אדם שרוצה להבין מה קורה מאחורי הקלעים של עולמו.

    ולגבי מפה – מפה התחילה את דרכה כהוצאה לאור שמוציאה אטלסים, מפות ומדריכי טיול. מזה מספר שנים ההוצאה מוציאה לאור ספרים בנושאים רבים ומגוונים וביניהם סדרת המיתוסים, סדרה בנושאי דתות, ספרים עם גוון פוליטי, מדריכי חיים וסדרת ספרי עיון מצויינת, שספרו של יובל מופיע במסגרתה. השנה ספר שיצא לאור בהוצאת מפה (‘ילדה’ מאת אלונה פרנקל), זכה בפרס ספיר.

    יובל – מזל-טוב, אנחנו גאים בך ובספר!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: