אם אין ברירה

אם יש דבר שמציק בלכתוב גלוב זה שלפעמים אתה מושך את כל העלוקות בסביבה. מה עוד, שחשבתי שאני עושה שירות כאשר הצגתי את התחרות המשעשעת הזו בפרופורציה ופתאום אני צריך להתמודד עם גל עכור ומסריח של השמצות.

באמת שלא רציתי להיכנס לזה, פשוט כי זה לתת יותר מדי תשומת לב לדבר בלתי ראוי, אבל כנראה שאין ברירה. לאחר פרסום הפוסט שלח מגיב אנונימי הודעה לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות. הוא הפנה את תשומת ליבי לעובדה שחשדתי בה אבל לא היה לי כוח להתעסק איתה.

מר עידו לוי (אני חושב שדיברנו פעם, לפני 4-5 שנים בטלפון אבל בזה פחות או יותר מתמצית ההיכרות בינינו) כיהן כיו"ר חבר השופטים. מר לוי הוא מנכ"ל חברת הייעוץ "גלובל מרקטפלייס". החברה הזו מספקת שירותי ייעוץ בתחום האינטרנט לגופים גדולים. הנה העמוד שמציג את רשימת הלקוחות של מר לוי.

לקוחות מעניינים!

כן, אתם לא טועים. שלושת הלקוחות הראשונים שמוזכרים ברשימת הלקוחות של מר לוי הם משרד האוצר ("התמחות במסחר אלקטרוני בפרוייקט תהיל"ה ובפרויקט ממשל זמין"), בנק לאומי ("פיתוח עסקי לאתרי לאומי ויצירת תועלות עסקיות מוכחות"), ושירותי בריאות כללית ("פיתוח אסטרטגיית האינטרנט של הארגון").

עכשיו אני לא רוצה לטעון שמר לוי מייעץ ללקוחות שלו ואז דואג לתת להם פרסים. אני לא רוצה לטעון שההוכחה של מר לוי להצלחת הייעוץ שלו היא פרסום בצורת פרסים שהוא עצמו מוודא שהם יקבלו. לא, אני לא רוצה לטעון את זה כי אני לא יודע אם זה נכון. אבל העובדה שאף אחד ב"אנשים ומחשבים" לא חשב שזה מ-ס-ר-י-ח מלמדת משהו על התחרות הזו, על הלגיטימיות שלה ועל העומדים מאחוריה.

אז בבקשה, רונית, Bossa וכל השאר. בואו נדבר על יושר.

(ועוד לא דיברתי על זה שכבוד השופטת היחצ"נית היא לא אחרת מאשר היחצ"נית של אנשים ומחשבים עצמם).

23 מחשבות על “אם אין ברירה

  1. יובל, באמת אין לך דברים יותר חשובים להתעצבן עליהם ואנשים יותר אינטיליגנטים, עם טיעונים יותר אינטיליגנטים להתכתש איתם? לא חבל על הזמן שלך?

  2. הלו , ג'ינגי – תרגע… לא חבל על הבריאות?
    אגב, אני חושב שאני יודע למי היחצ"נית נשואה אבל ,בעצם , בוא לא נערב משפחה…

  3. יובל, הבעיה היא לא היחצנית (אם כי אם היא חכמה אז היא תתרחק מדברים כאלה). הבעיה היא עם מי שיזם, מימן ומרוויח מהסיפור הזה משהו שחורג בהרבה משכר של יח"צנית. זה גם דבר שחשוב לומר.

  4. אני חושב שהעיתונות הישראלית, הכלב של הדמוקרטיה, צריכה להכריז חד צדדית על "שנת האכיפה". שנה שבה יאכפו את שכר המינימום, את חוק הגנת הצרכן, את חוק הגנת הפרטיות, את חוק ההגבלים העסקיים – אבל באמת.
    יש לנו חוקים מעולים – רק האכיפה מחורבנת. והעיתונות יכולה לעשות הרבה כדי לשנות את זה. בתור התחלה: להעלות לראש סדר היום את המקרים הידועים ולרדוף את הפוליטיקאים ופקידי השירות הציבורי שלא מבצעים את עבודתם.

  5. או…
    לפחות עכשיו התייחסת עניינית, ולא הכפשת את כולם ללא אבחנה!
    כל הכבוד על ההתעשתות

  6. מה, כולם כבר הלכו?
    סאמממק. עד שיש כבר התחלה של ריב, ועוד מהסוג הטוב – כלומר זה שאין לך מה להיות מוטרד מהחשש שהצד השני יתפוס אותך בפאשלה לעיני כולם, אלא מקסימום להיות מוטרד כמה זמן יקח לנקות את התודעה מהזבל שהתעסקת בו ואיזה דאחקות תצליח להרים – ואתה כבר מסיים איתם לבד ומהר?
    לא בסדר.
    לגבי התחרות – אכן, פאדיחת איימים, ומן הראוי יהיה להמשיך לאזכר זאת לקראת העונה הבאה. אגב, מוזר להפליא, אבל למרות שגם אני עובד ב"יעוץ אסטרטגי" לאתרים וחברות, טרם זכיתי להעניק פרסים בתחום. ודווקא יש לי רעיונות לכאלה שראויים. אולי אכריז על פרס צפרדע הזהב של מוניטור, נראה.
    לגבי אנשים ומחשבים – נאמר בעדינות. פלי לרוב משעשע אותי. אבל אני שמח שלמעט פה ושם פרילאנס בנעורי האבודים (כן, גם השני טורים ההם לפני שנתיים וחצי נכנסים לתואר נעורי האבודים), לא עבדתי בחברה הזו. יש שם אנשים טובים ואנשים פחות טובים, לא ניכנס לפירוטים, אבל על חלק מהמוצרים שלהם לא הייתי מוכן לחתום גם בשכר כמו של מוסיף. ולו בגלל שחסרה ההבהרה המתבקשת "מדור פרסומי".
    מהצד השלישי, מה יגידו האזובים, אם המארקר בוחר בברנד לאיש הכי משפיע? יכלו לבחור בגוגל עצמו. גם טיים מגזין בחר פעם במחשב האישי, ולא במנכ"ל יבמ, כדי להצהיר על המהפכה.

  7. גדי – הכל עניין של TIMING- נסה מחר , היו"ר סגר את הבאסטה להיום… (-:

  8. יובל, אתה מכיר את התוכנית של פן וטלר "בולשיט"?

    זו תוכנית שבה הם יורדים על כל מיני תופעות "פסבדו"-מדעיות ואחרות שאנשים עושים מהם כסף טוב (רפואה אלטרנטיבית, תרבות החייזרים, ושאר ירקות). בהתחלה של התוכנית הם מבהירים שהם יקללו המון (והם מקללים ה מ ו ן : ה*ונות, המניאקים, האוכלים בת*ת..) וכו' אבל הם לעולם לא יגידו "שרלטנים" או "נוכלים" על האנשים שהם מסקרים… על זה הם יכולים להסתבך בתביעות דיבה.

    משום מה, אני נזכרתי בזה עכשיו.

  9. שלא תעזו להרגיע את היו"ר – תראו איזה מטעמים יוצאים כשהוא מתעצבן.
    איפוא רונית נעלמה? Bossa, בחייך – את עוד עוד טוענת שיובל התעשת? הצחקתנו.

  10. סתם סיפור שנזכרתי בו (אזהרת עו"ד – כל קשר הוא במוחו של המקשר)
    לפני שנים כלבוטק  הקימו חברת קש שכמו בכל חברת קש לא היו לה משרדים, לא היה לה מוצר, לא היו לה הכנסות (הוצאות היו – תכף), היה לה עובד אחד – התחקירן.
    החברה פנתה/ פנו אליה כל תחורויות ה"עסק הנבחר" (או שמות שמות דומים) והיא רכשה את התואר הנכסף.
    החברה זכתה בתחרויות הללו ופורסמה בעיתון כזוכה המאושרת. מנכ"לה הוזמן לטקסים חגיגיים על השר וכו'.
    תקשיבו לשוקי גלילי; זה יכול להגמר לא טוב.

  11. אוי, תענוג שני הפוסטים האלה. זה תמיד מעניין כשחושפים את מנגנוני הקשרים והיחסים הבין אישיים שמניעים עסקים, ואני גם מאמין שיהיה לזה אימפקט, בסופו של דבר. כשגופים כמו "אנשים ומחשבים" ילמדו שמישהו, קרוב לוודאי, יתפוס אותם אם הם יפדחו ככה וגם יפרסם את זה באינטרטנט ועוד בבלוג בעל שם בקהיליה, אולי הם יתחילו לנהוג בחסכנות בפרסים המיותרים שלהם, וכפועל יוצא לספק תכנים איכותיים יותר (יה רייט). ועוד דבר: לא נראה לי שהם חלמו שאלה יהיו התוצאות מבחינת יח"צ כשהזמינו את דה-מרקר לטקס…

  12. אני משוכנע שאתה לא צריך את החיזוק שלי.
    אבל היי, אל תתרגש ממגיבים עלומים וחצי עלומים…
    תמשיך בדרכך, רוב הזמן אנחנו איתך…
    וכן יש מקום להעיר על ולהאיר את הדברים האלה, שלא בהכרח היינו שמים לב אליהם בלעדך.

  13. ירון (17): אני זוכר את התוכנית הזו כאילו שודרה אתמול בצהריים. שם החברה, אגב, היה "ש.ל." (ראשי תיבות של "שיווק לוקשים"). מה שמצער הוא שהציבור לא זוכר את זה, כי אותה תופעה קרתה שוב אחרי כמה שנים עם "אובייקטיבי" (איזה שם מצאו להם. הו, האירוניה!). וכמו שאנו רואים התופעה חיה וקיימת גם בימינו.

  14. ר"ש: אובייקטיבי, כך אני מבין מפסיקת בית משפט, אשכרה מכרו את "הזוכים" שלהם למרבה במחיר. אני לא יודע אם זה קורה כאן, ואם אתה שואל את דעתי אז התשובה שלי היא לא רבתי. לכן אני חושב שיש מרחק גדול בין שני הגופים. זה לא אומר שאין תקלות ובעיות בתחרות הנוכחית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *