מן הראוי שנסכם, לא?
זה היה אירוע מעניין כי הוא מלמד עד כמה קשה להעביר ביקורת (בייחוד ביקורת שלא עושה חשבון ולא משתמשת בכל מיני יופימיזם חלקלקים). הביקורת שלי היתה משולשת. פעם ראשונה כלפי אמצעי התקשורת (במקרה הזה הטוש, אבל זה יכול להיות כל אמצעי תקשורת) שמדווח על אירוע מבלי לבדוק אותו (אין זה אומר שהאירוע לא בסדר, אבל לפחות תבצעו בדיקה מינימלית). פעם שניה כלפי המשתתפים באירוע שפורשים את חסותם מבלי שבדקו מה קורה שם (אין זה אומר שהאירוע לא בסדר אבל תהיו בטוחים שאתם מעוניינים שהשם שלכם יהיה קשור אליו) ופעם שלישית כלפי המארגנים.
חשוב לי להבהיר: אין לי שום מידע ואני גם לא טוען ש"אנשים ומחשבים" מכרו בדרך זו או אחרת את הזוכים. אני לא טוען שהם באו למי מבין הזוכים והתנו דבר בדבר ובכלל אני לא טוען לשום מעשה שחיתות משום סוג שהוא. לא בגלל שלא היה מעשה שכזה אלא פשוט מכיוון שאני לא יכול לטעון למעשה כזה כי אין לי כל מידע עליו. אני כן טוען לבעייתיות קשה בהתנהלות התחרות, בעייתיות שמקרינה על התוצאות שלה ועל האמינות שלה.
אין כל ספק שראוי שתחרויות מעין אלו יערכו ואין שום פסול בכך ש"אנשים ומחשבים" יערכו אותן. אבל לדעתי כדאי שיפנימו את הביקורת ויהפכו את התחרות לרצינית יותר ושקופה יותר. הם יצליחו למשוך אליה סיקור נרחב יותר ופחות חשדני.
פנה אליי א', הגולש המתמיד מן הגולה, ואמר לי שמן הראוי שאבהיר שהביקורת לא היתה אישית כנגד אדם מסוים. אני מסכים. אם מישהו מ"אנשים ומחשבים" נעלב או נפגע באופן אישי ממה שכתבתי הרי שאני מתנצל. אני מכיר חלק מהאנשים שעובדים שם ואין לי שום בעיה איתם, הם מתפרנסים בכבוד. מטרת הביקורת שלי היתה להפנות זרקור על תופעה שעלולה לפגוע לא רק באמינות של "אנשים ומחשבים" אלא באמינותה של התעשייה כולה.
הלקח האחרון שלי מההתרחשות בגלוב קשור לדרך שבה מנסים מיד לקעקע את אמינותו של מי שמעביר ביקורת. זה תהליך מיידי שמתרחש דקות אחרי שאמרת משהו ואני כבר מורגל בו. קחו את זה בחשבון כאשר אתם מנסים להעביר ביקורת על מישהו או משהו. מיד יסבירו לכם שאין לכם זכות, שמי אתם בכלל והאיום בתביעה המשפטית כבר בדרך.
כתיבת תגובה