חמישה דברים
נכתב בתאריך 28 ינואר 2007 בשעה 15:24 מאת יובלתום סלע זימן אותי. נו, אז מה עושים? כנראה שכותבים.
1. אני חולה על פאזלים. יש לי בבית פאזל של 4,000 חלקים, פורטרייט של ואן-גוך ועוד אחד של 6,000, ארבע תמונות של קיסמונדה. את הראשון סיימתי תוך חמישה חודשים, את השני תוך עשרה.
2. אני מעדיף את הלילה על היום. כשהייתי צעיר יותר ונטול ילדים הייתי הופך לחלוטין את הימים. מתי אתם חושבים עשיתי את הפאזלים?
3. אבא שלי נפטר מהתקף לב כשהייתי בן 8. הוא היה בן 36. אם זה תלוי בגנטיקה תאלצו לסבול אותי רק עוד כמה חודשים, אז תסבלו בשקט.
4. ב-1 בספטמבר 2006 התחלתי בדיאטה. מאז השלתי 18 ק"ג. קצת אידיוטי בהתחשב בסעיף 3.
5. עד לא מזמן לא קלטתי שמלפפונים חמוצים עושים ממלפפונים ירוקים. כאילו, חשבתי שהם גדלים איפשהו. על איזה שיח. מה, לא?!
הקורבנות שלי הם סגני הנאמן מוסיפיניו, הדנה, דנדוש, ליכטש ואריק איינשטיין.
עדכון: ליכטש נענה להזמנה, גם הדנה (תגובה 18 כאן), גם דנדוש (תגובה 20 כאן), גם מוסיפיניו. יאללה אריק – תורך!
28 בינואר 2007, בשעה 15:37
יובל אתה מלך.
ועכשיו שוב אין לך שום ירק שאתה אוהב…
28 בינואר 2007, בשעה 15:55
5 גרם לי לפלוט את המעי העיוור. לול.
28 בינואר 2007, בשעה 15:55
הלילה רולזזז!
28 בינואר 2007, בשעה 15:56
הקטע עם המלפפונים החמוצים הוא מיתוס. קיים שיח מלפפונים חמוצים, ולא מספרים לך את זה, כדי שתנסה לעשות חמוצים בעצמך ממלפפונים רגילים ואף פעם לא תצליח.
אגב, אני זימנתי את תמר, ללא תגובה. אבל זה בסדר, אני רגיל, אני אשב לי כאן בחושך ולא אקח ללב.
28 בינואר 2007, בשעה 16:00
אבל אבל.
לא ראיתי, הכלב שלי אכל לי את השועל, יובל הסתיר לי את הפוסט, מוסיף אשם.
28 בינואר 2007, בשעה 16:13
אריק איינשטיין? קצת מופרך. מקסימום אני יכול להשיג לך מאיר איינשטיין :)
28 בינואר 2007, בשעה 16:13
מותר לי רגע של סיפוק עצמי על הצלחת משחק הסימונים המפגר שהתחלתי לפני חודש?
28 בינואר 2007, בשעה 16:48
שווה 6000 חלקים הקיסמונדה הזו.
28 בינואר 2007, בשעה 16:53
מלפפון זה בכלל פרי.
תחשוב כמה אידיוטי היית מרגיש אם היית מתחיל דיאטה ב-1 לספטמבר 2001, ועובד במגדלי התאומים.
וכן, הילדים האלה באמת מתנגשים עם הקטע של להיות נוקטורנל. שמעתי שפתחו מפעל חדש לשמן תינוקות – אולי נתרום אותם וזהו?
28 בינואר 2007, בשעה 16:58
גם אני מת על פזלים. דורה ב-25 חלקים ובוב הבנאי ב-48.
מרגע לרגע שמן תינוקות נשמע לי טוב יותר.
28 בינואר 2007, בשעה 16:59
שחור – התמונה שקישרתי אליה היא רק אחת מבין 4 תמונות שניצבות אחת ליד השניה. כלומר מה שאתה רואה שם זה 1,500 חלקים בלבד.
28 בינואר 2007, בשעה 17:10
4 קיסמונדות ב-6000, עוד יותר שווה.
28 בינואר 2007, בשעה 17:39
ולמה אני לא רואה תמונה?
28 בינואר 2007, בשעה 18:20
תום, יש תחרות? שלך ושלי, מי שגומר להרכיב אחרון את הפאזלים של תומס הקטר, דורה ובוב הבנאי, האבא מאכיל מקלח ומשכיב לישון את הילדים של השני.
28 בינואר 2007, בשעה 20:44
אם כבר פאזל אז שאלה: אמא שלך התחתנה מחדש?
(מודה שהגילוי גרם לי להחסיר נשימה)
28 בינואר 2007, בשעה 20:58
א. אני מוחמאת קשות שבחרת בי, לאיזשהו משהו.
ב. מה החוקים…?
28 בינואר 2007, בשעה 21:29
רונית – לא.
דנדוש – בשמחה (זו לא פעם הראשונה. יש כאן רק מלכת סאדו אחת כידוע לך).
החוקים (אני חושב) הם לספר על עצמך חמישה דברים שלא יודעים עלייך ולבחור חמישה אנשים שיעשו את אותו הדבר.
28 בינואר 2007, בשעה 21:48
כשבגרוש היה חור וליו"ר הייתה בלורית , לא תיארתי לעצמי שאוזמן, ואם הייתי כותבת בכתב יד הייתם רואים את הרעידות.
מאחר שאין לי במה משלי במרחב הבלוגים, אשתמש כקוקיה בגלוב, אולי יתפתח פה איזה אפקט דומינו.
1. אני אוהבת לסרוג, עוד לפני שזה הפך לטרנד עולמי.
2. אני עד היום הרוסה מכך שההדר שעצבתי לגלוב לא נבחר.
3. יש לי יחסים בלתי פורמאלים עם אושיה מערוץ האנרגיה (רמז בגוף ההזמנות).
4. הפסקתי לעשן לפני 9 חודשים ובניגוד ליו"ר נוספו כמה קילו.
5. הפעם האחרונה שצחקתי עד שנפלתי מהכסא הייתה כשראיתי את הפרק בסידרה של לארי דיויד (תרגיע) כשהוא הולך לרופא שיוציא לו שערת ערווה מהגרון.
אני מעבירה את הלפיד ליונתן לוי, א.פ., צפריר, הבלונדינית הסודית, בראד פיט.
28 בינואר 2007, בשעה 22:32
הדנה – ידעתי שלא אצטער (לסרוג? לסרוג?!?)
28 בינואר 2007, בשעה 22:32
סבבה. אז ככה (ומכיוון שהגלוב הוא השער היחיד שלי לרשת למעט תיבת אי-מייל, כמובן שאני אשתמש בו):
1. אם באבות עסקינן, הזכרון הראשון שלי מאבא שלי הוא מגיל 11, כשהוא בא משוויץ לבקר בישראל.
2. מי שגידל אותי, בין היתר, היה סבא שלי, שנפטר מסרטן ריאות כשהייתי בת, ובכן, 8.
3. החבר שלי מבוגר ממני ב14 וחצי שנה, ותחסכו ממני את מה שפרויד היה אומר.
4. אם היו לי המון זמן והמון כסף, יש לשער שאת רובם הייתי מוציאה על קניה וקריאה של ספרים.
5. בעשרים-כמעט-ואחת שנה על הכדור הזה, יש לי רק חרטה רצינית אחת, שנובעת מזה שעשיתי את מה שחשבתי שצריך, ולא את מה שהרגשתי. קלינגר, באמת שנורא מצטערת.
המממ… את מי אני בוחרת…. הממ… אז ככה:
תמר, שיחד איתה מתבקש לבחור את ר"ש, וגם את אקס, מרמ, וארת' גרפונקל.
28 בינואר 2007, בשעה 22:40
דנדוש – שאפו.
28 בינואר 2007, בשעה 22:42
דנה, תודה, אבל ר"ש כבר דפק אותי.
28 בינואר 2007, בשעה 22:42
תודה תודה (קדה בחינניות, ואז נופלת על האף, כי עוד משהו שאתם לא יודעים זה שאני לא חיננית בכלל).
28 בינואר 2007, בשעה 22:57
יובל,
אם כבר רואים סדרות זבל אמריקאיות בחיבור מהמחשב לטלויזיה אז כדי שיצא מזה איזה צעיף.
הנטיות היו שם כבר בגיל 16.
28 בינואר 2007, בשעה 22:58
אה, ותמר, אם לא תגיבי לאחר כל-כככך הרבה הזמנות (ר"ש, אני, ומוסיף המעתיקן) אנחנו באמת נשתכנע סופית שאת יובל.
ומכיוון שמסתבר באיחור מה שר"ש התחיל את כל העסק, אני מבקשת להחליף אותו באלמוני הכי מגניב ברשת- ג'וני דו.
28 בינואר 2007, בשעה 23:21
הדנה, התרגשתי. באמת. ולאות הערכה (וגם כי גם לי אין שום בלוג) גם אני אענה כאן.
1. אם בזכרונות ילדות עסקינן, אז אין לי כאלה. הזיכרון העצמאי הראשון שלי הוא מגיל 11 או 12. אמא שלי טוענת שזה מאפיין של אנשים שהייתה להם ילדות מאושרת. אלה מה?
2. אני אוהבת ורוד. למעשה הימים היחידים בהם אני לא לובשת/עונדת/נועלת אף פריט ורוד הם הימים בהם אני לובשת אדום.
3.סבתא שלי נולדה בסוריה. פעם בכמה שנים אני מציקה לה שתדבר איתי רק בערבית, כדי שאלמד סופסוף. המקסימום שהיא עמדה בלהגיד כל משפט בשתי שפות היה חצי יום.
4.אני לא מסוגלת לאכול אוכל שאנשים נשמו עליו.
5.כבר חודש שלם שאני לא בלונדינית.
ואני הייתי שמחה לשמוע את הדברים של רוגל. של יענקל, מלמידה אינטרנט ומה שביניהם (שזו ההזדמנות שלי להתנצל בפניו על השתקנות שלי, או איך שלא מתרגמים את המונח הזה לעברית). את חוסיין מ-HODER.COM, אפילו שהוא לא קורא עברית. את כוסית עם אובססיית שואה ואת ישראל חסון, שיהיה.
28 בינואר 2007, בשעה 23:37
לסרוג זה חיובי. אני בעד. (גם אוהבת, אבל גרועה בזה.)
29 בינואר 2007, בשעה 3:16
הדנה, תודה על ההזמנה. מאחר וכבר קיבלתי מרוני, אפשר לקרוא אצלי.
29 בינואר 2007, בשעה 3:45
[...] 5. בגיל 13 ומשהו למשך שנה הרווחתי את דמי הכיס שלי בחלוקת עיתונים, מה שאיפשר לי לקרוא את כל העיתונים היומיים כל בוקר, כולל הצופה. ועכשיו להעברה: רוני , מוטי , עומר טרן , MrM, דובי עדכון: גם הדנה תייגה אותי כאן (תגובה [...]
29 בינואר 2007, בשעה 12:49
תודה לדנה על ההזמנה, וכיוון שאין לי בלוג, גם ליובל על האירוח.
ובכן:
1. אחד התחביבים שלי הוא להכין מגזרות נייר מפורטות.
2. נהגתי פעם להבריח קוויאר מהים השחור ולמכור אותו בארץ.
3. שפת האם שלי היא אנגלית.
4. למדתי לשחות רק בגיל שמונה עשרה.
5. בבית אבי, שנישא בשנית לאישה גרמניה, חגגו גם חגים יהודיים וגם חגים נוצריים.
מזמין את רונית ב., תומר פרסיקו וכרמל.
29 בינואר 2007, בשעה 18:39
חיחי הפרוייקטים פורצים את גבולות ישרא בלוג, הגיע הזמן. בישרא עשינו 10 דברים לא חמישה. מוזמנים לקרוא פה
29 בינואר 2007, בשעה 20:11
או, יונתן, טוב שיש את יובל!
1. הזיכרון הראשון שלי הוא מהלידה שנולדתי בה. אני זוכרת את הקומפוזיציה בחדר ואת זה שהשיליה לא יצאה מאמא שלי ואת הרגע שחתכו לי את חבל הטבור.
2. יש לי בארון 140 קסטות שצילמתי ברחוב המלך כורש, בעקבות פרשיית רצח עלומה משנות השבעים (לא יודעת מה לעשות עם זה).
3. אף פעם לא הייתי בניו יורק.
4. יש לי עדיין כמה שיני חלב בפה.
5. אני ניטרפת כשלועסים לידי מסטיק בקולי קולות.
מזמינה את כרמית, צפריר (כי נולדנו באותו תאריך!) והירנוט
29 בינואר 2007, בשעה 21:11
רונית, תודה (מרגש), אבל ראי תגובה 22.
2 בפברואר 2007, בשעה 3:37
[...] הפוסטים הקצרים הללו גורמים להרגיש כמעט וובסטר. אגב, חנן, התלבטתי בינך לבין לבין היו"ר מי פחות סביר שיענה להזמנה, ולקחתי הימור שהצליח בגדול (צפריר, אפשר לתקן את הקידוד לעברית בבקשה? שלח לי דוא"ל אם צריך עזרה), ובסופו של דבר גם הגיע אליך. [...]
14 באפריל 2008, בשעה 9:28
[...] 2007 סיפרתי במסגרת "חמישה דברים" שאבא שלי נפטר בגיל 36 ומכאן שתאלצו [...]
14 ביוני 2008, בשעה 12:29
[...] למרות שמדי פעם מישהו עוד מנסה. והנה מרק תייג אותי, וגם רונית מהמושבה החופשית אצל יובל דרור. אבל זה לא העניין. העניין הוא מה שאני כבר יכולה לכתוב [...]