שיא במשפחת דרור

בינואר 2007 סיפרתי במסגרת "חמישה דברים" שאבא שלי נפטר בגיל 36 ומכאן שתאלצו לסבול אותי רק עוד כמה חודשים.

היום אני חוגג 37.

אולי תאלצו לסבול אותי עוד קצת.

* טוב נו, קצת התגעגעתי וחיפשתי תירוץ לכתוב. תהרגו אותי!

49 מחשבות על “שיא במשפחת דרור

  1. מזל טוב לנו כשנגיע לשלושים ושמונה… (ואני רומזת פה לגעגועים שיהרגו אותנו בלעדייך, אם זה לא היה ברור)

  2. צהלולים וגילגולים…
    הרבה בריאות אושר ואיחולים חמים.
    ותחזור כבר- לפני שאני אחזור לתפקידי הקודם כמלכת סאדו ואצא עלייך!

  3. זכרתי אתמול ששכחתי משהו. זה גם יום ההולדת של אחי. כנראה בשנה שעברה היתה לך יום הולדת באותו תאריך. מזל טוב!

  4. שיחקת אותה – יומולדת באפריל זה יופי יופי.
    מקווה שחגגת וקיבלת חמשירים בכרטיסי ברכה מושקעים [כי זאת המתנה הכי שווה]

  5. תמיד ידעתי שתצליח להגיע לגיל. כמעט מרוב פחד וציפיה העפת את עצמך על חלון רכב חונה. תודה לאל שרק ניפצת שימשה ונחבלת. לא ידעתי שיצאת לחופש. למה לא מספרים לי כלום? רק בגלל שאני לא בלונדינית?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *