נכתבו 31 תגובות לפוסט “השתחוו! הוא גורו!”

1. 1. תמר:
   6 בינואר 2008, בשעה 14:11

   אתה גורו הלול.

2. 2. עומר:
   6 בינואר 2008, בשעה 14:24

   לול, יובל! ששש… אתה עוד תעלה לטוש את ה-PageRank… :)

3. 3. צור:
   6 בינואר 2008, בשעה 14:51

   פשוט לול

4. 4. ירון (הלא מקורי):
   6 בינואר 2008, בשעה 14:58

   יש בעיתונות בארץ נטייה מרגיזה להשתמש בסופרלטיבים באופן מוגזם, ועניין הגורואים הוא רק דוגמא אחת.
   כל מי שחילקה פעם איזו עצה או שתיים הופכת ל"כוהנת הגדולה" של אותו נושא.
   כל זמרת שהתפרסמה לפני יומיים ושרה קצת בפאתוס נקראת "דיווה".
   הבעיה היא, כמובן, שכשיש מישהו שבאמת ראוי לסופרלטיב, כבר אין מילים מספיק גדולות כדי לגרום לו לבלוט מבין האחרים.

5. 5. עידן:
   6 בינואר 2008, בשעה 15:06

   פוסט מצוין, פשוט מצוין.

6. 6. omeran:
   6 בינואר 2008, בשעה 15:08

   אכן תופעה.

7. 7. רוגל:
   6 בינואר 2008, בשעה 15:25

   פוסט נהדר!

8. 8. טל:
   6 בינואר 2008, בשעה 15:26

   לול אחד גדול
   יובל – אתה ללא הספק הגורו של הבלוגוספירה! (וכמובן של העולם כולו…)

9. 9. מוסיף:
   6 בינואר 2008, בשעה 16:08

   נפלתי על הרצפה מרוב צחוק והתנקבה לי הריאה.

10. 10. מוסיף:
    6 בינואר 2008, בשעה 16:13

    יובל, תעשה לי גורו!

11. 11. ג'וני דו ב/ פארוק:
    6 בינואר 2008, בשעה 16:23

    זה משחה של שערות. זה משחה הכי חזק מה יש היום בשוק. עושים את זה מדג פטיש, דג חרב ודג חשמל. מערבבים הכל היחד ולוקחים מיץ מרה של חיה, מה בלילה של ירח מלא מסכנה עושה גורו גורו – גורו גורו.

12. 12. ג'וני דו:
    6 בינואר 2008, בשעה 16:25

    כלומר, לאור הפוסט הזה, יכול להיות שלחיה שאותה מתאר פארוק (נו, ב"אלכס חולה אהבה"), קוראים "דה מרקר".

13. 13. זה משנה:
    6 בינואר 2008, בשעה 17:18

    גדול!

14. 14. אפרת:
    6 בינואר 2008, בשעה 18:40

    אם הוא הגורו של מניות לטווח ארוך, אז שהן ישתחוו לו בעצמן.

15. 15. יניב:
    6 בינואר 2008, בשעה 20:02

    הכי אני אוהב את גורו אלפי!

16. 16. הטרמיט:
    6 בינואר 2008, בשעה 21:53

    ומה עם דיפאק צ'ופרה – הגורו של הגורואים?

    (תגללו למטה לכתבה על גורו המנהיגות הרוחנית ורפואת הגוף והנפש – הגורו של הגורואים…)

17. 17. עמיר:
    6 בינואר 2008, בשעה 22:02

    לא יכול להיות שכתבת את הפוסט הזה ולא היה לך כאב ראש נוראי אח"כ .

    (פוסט לעניין, כרגיל) .

18. 18. עמיר:
    6 בינואר 2008, בשעה 22:03

    אגב, גם באפסנאות של היחידה שלי בצבא היה גורו איחסון !
    הוא הקדים את זמנו, כנראה

19. 19. תחתית החבית:
    6 בינואר 2008, בשעה 22:03

    הפוסט לא מצחיק. הוא מדכא. לא נשאר בארץ עיתון כלכלי ראוי אחד.

    הגורו של מה הוא גיא רולניק?

20. 20. נעם:
    7 בינואר 2008, בשעה 7:59

    גורו מן גורו!

21. 21. אמיר:
    7 בינואר 2008, בשעה 14:33

    ואתה גורו הגלוב.
    נו… סתם להיטפל לסופרלטיבים קטנים של עורים.
    מה רצית שיהיה כתוב: הארכיבישוף של המניות לטווח ארוך?
    אני דווקא אוהב את הגורואיות – על פיו ישק דבר והעיקר, שיגיד איזה מניות שווה לקנות.

    (ובכלל, לא הייתי כאן הרבה זמן ומסתבר שהפסדתי המון חומר)

22. 22. אמיר:
    7 בינואר 2008, בשעה 14:36

    מה שכן, נזכרתי בשיר גורו של קצת אחרת

    שם זה בכלל מדובר על חתול. ואולי בעצם לזו הכוונה? החתול של המניות לטווח ארוך?

23. 23. shai:
    7 בינואר 2008, בשעה 16:39

    ואני כמובן גורו הטרולים

24. 24. איל:
    8 בינואר 2008, בשעה 8:28

    אז מה נסגר? הוא לא גורו או קנגורו?

25. 25. שווה קריאה:
    8 בינואר 2008, בשעה 11:04

    השתחוו! הוא גורו!

    הבעיה היא שהטוש וכותביו כל כך מאוהבים במונח “גורו” (גלגלו אותו על הלשון – גווורווו. גווווווורוווו, נכון כיף?) וסבורים שהוא כל כך משכנע, שבחו…

26. 26. אשי:
    9 בינואר 2008, בשעה 1:25

    איל לול

27. 27. ריבק:
    9 בינואר 2008, בשעה 15:11

    מעולה

28. 28. עידן בן אור:
    10 בינואר 2008, בשעה 23:10

    LOL, אני הופך להיות גורו של ספאם :-D

29. 29. ירושלים האחרת » הערת אזהרה ל”הארץ”:
    16 בינואר 2008, בשעה 13:51

    [...] הבוקר התקשרתי למחלקת המנויים של "הארץ" (03-5121212   למעוניינים) והודעתי להם שאם אכן יבוטל חלק ב'של העיתון אני אפסיק את המנוי שלי. על הידיעה הזו התבשרנו אתמול והיא אושרה על ידי המו"ל עמוס שוקן. על סולם הערכים של שוקן כבר כתבתי פה ומתברר שתמיד אפשר לרדת נמוך יותר. בעיני חלק ב' הוא הסיבה לכך שאני עדיין מנוי לעיתון הזה. יתר הסיבות כבר נפלו מזמן. מאז השליט איתן מרקוביץ' את האג'נדה המקומונית-דורסנית שלו על מערכת הספורט ברחו ממנה בזה אחר זה את אבי רצון, רון קופמן, יואב בורוביץ', יואב גורן, אביב לביא ואלי סהר, איזו סיבה נותרה לי לעיין בספורט? אני מוצא שם את אותו הלך רוח מטומטם שעיתונות הספורט לוקה בו באופן כללי. שמורת הטבע הזו נעלמה. הלאה לגלריה? למה לפתוח אותה? כדי לקרוא ש99% מההופעות בישראל נערכות או בלבונטין 7 או בזאפה? מישהו בדק שם פעם מה קורה מזרחית לאיילון? מתי אסתר זנדברג כתבה משהו חריף ומעניין לאחרונה? רגע, אולי שווה לפתוח גלריה כדי לראות מה לבשו בשדרות רוטשילד בשישי אחר הצהריים (כמו שמתפרסם היום). ירדה עוד סיבה. אבל תגידו ש"מוסף הארץ" הוא הסיבה, בטח כאשר ניר בכר עורך אותו. ובכן, אין לי כסף לרכוש את הפריטים המופיעים ב"צרכנות למתקדמים", אני לא מעוניין לקרוא ארבעה עמודים על "איך אנחנו מתלבשים", נרי ליבנה הפסיקה לעניין אותי וטיפולים פסיכולוגיים ללסביות זה לא הז'אנר שלי. עם כל הכבוד לטור של ידידיה מאיר ולאפעס, זה עדיין לא מספיק. אז אולי "דה מארקר", ההברקה השיווקית של המאה? כן בטח, לקרוא שוב את הרפובליקן הטרחן נחמיה שטרסלר? או אולי לשמוע על כל מיני גורואים פיננסיים שכתבי העיתון שותים את דבריהם בצמא? [...]

30. 30. ערן:
    3 באוקטובר 2008, בשעה 12:32

    מזה תקופה ארוכה שהכלכלה הנה בגדר דת, כך שהתווספותם של גורואים למיניהם לדת החדשה אינה מפתיעה כלל וכלל.
    אגב, הרגת אותי עם "הטוש".

31. 31. ירושלים האחרת » על גורואים וחיות אחרות:
    3 באוקטובר 2008, בשעה 12:36

    [...] המנוח של יובל דרור ושות' נכתב על הזילות של מושג הגורו בעיתונות הכלכלית. עד כמה שווים כל הגורואים בשקל האלה [...]

הוספת תגובה משלך