יצא לי לעיין במה שנראה כמו מדור קבוע במוסף "הערב" של "גלובס" אבל רק עכשיו שמתי אליו לב. למדור קוראים "למען האיזון" וחתומה עליו ענת כהן. בטור הזה עונה על כמה שאלות מנכ"ל מק'אפי ישראל, יניב אלפי (על פי הפורמט אני מנחש שמדי שבוע עונה על השאלות מנהל בכיר אחר). הנה הקטע הסרוק, לחצו עליו כדי להגדילו.
כפי שניתן לראות, לאחר השאלות, נותן לעצמו אלפי ציון שאמור לשקף את יכולתו לאזן בין הבית לעבודה. כעת נכנס לתמונה "המומחה" שמספק חוות דעת מקצועית על דברים של אלפי. גם הוא נותן לו ציון (לחצו כדי להגדיל).
המדור הזה הוא דוגמה מצוינת לערב רב של מגמות בעיתונות ובחברה הישראלית ולכן אתעכב עליו מעט.
כאמור, על הטור חתומה ענת כהן אבל לא ברור מה חלקה בו. האם היא העבירה את השאלות במייל לאלפי ולכן זהו "הטור שלה"? הרי היא לא המומחה. המומחה, או נכון יותר המומחית, היא מלי אלקובי, יועצת WLB (כי אם למונח Work-Life Balance אין ראשי תיבות פלצניים אין לו הצדקה) שמזמינה את הקוראים לשלוח לה הודעות דואר אלקטרוני.
אלפי מתבקש לספר על חייו: כמה זמן הוא משקיע בעבודה, מה הוא עושה בערבי שישי וחג, כמה זמן הוא על הכביש. הוא מספר שהוא משקיע 120% בעבודה ו-100% במשפחה. מסתבר שהחיים של אלפי מורכבים מהרבה מאוד אחוזים. הז'אנר הזה של "מנכ"לים מספרים על חייהם" תפס באחרונה תאוצה בעקבות הז'אנר הטלוויזיוני של "משפחה חורגת", "סופר-נני" ושאר תוכניות הגועל נפש שבהן משפחה, שמחזיקה מעצמה דפוקה, מזמינה את עמישראל לפרוץ לחייה בפריים-טיים כדי שתוכל להשפריץ עליו את הפרטיות שלה ובתמורה תקבל עצות ממומחים שיסבירו לה באסרטיביות מפלסטיק מה לעשות כדי להחזירה לחיק הנורמטיביות. התוצאה, באופן לא מפתיע, דוחה באותה המידה בשעה שהגברת אלקובי משיאה עצות פסבדו-מלומדות המתבססות על מי שכתב על עצמו ועל היחסים שלו עם אשתו וילדיו, כ-25 מילה.
בסוף ניתוחה מעניקה אלקובי ציון. בעוד שאלפי נתן לעצמו את הציון 7 (איך משקללים 120% עם 100% ויוצא בסוף 7 לא ברור לי, אבל אף פעם לא הייתי טוב באינטגרלים), מעניקה לו אלקובי את הציון, שימו לב, 5.7.
לא זו אינה טעות. זהו לא 5 או 6 העגולים. אפילו לא 5.5 שהוא סוג של מספר עגול שמייצג את החצי המוחלט בין שני מספרים עגולים. לא.
חמש נקודה שבע.
אז מה היה לנו? היה לנו טור עליו חתומה כותבת שלא ברור מה תרמה לו, הירתמות של מנכ"ל לז'אנר ירוד במיוחד במסגרתו הוא מספק מידע אישי ובתמורה זוכה לתמונה וחשיפה, מנכ"לית של "חברת פתרונות WLB לארגונים", שמקבלת פרסום חינם תמורת אפס עבודה ובתור בונוס סגידה מטומטמת במיוחד לתרבות המספרים המעלה על נס גם את המספר הסתמי והריק שנעשה בו מעשה סדום כדי לתת את התחושה השקרית, שפה מתעסקים אנשים רציניים במדע מדויק, מדיד ומשמעותי ולא (חס וחלילה) בשרלטנות מוחלטת המבוססת על תאוות פרסום, מקצוענות בגרוש ושטאנץ' עיתונאי שמתופעל מכוח האנרציה.
ה-5.7 הוא המטאפורה הכי מוצלחת שקראתי בזמן האחרון למקום שאליו הולכים חלקים גדולים בעיתונות הישראלית. הוא המטאפורה הכי מוצלחת למקום שאליו צועדת התרבות והחברה הישראלית. אולי אנחנו כבר שם.
כתיבת תגובה