שני מיליון סיבות להקיא על בנק לאומי

פרויקט "שני מיליון סיבות" הוא המשכו של פרויקט "מיליון סיבות" במסגרתו עמותות קטנות הוזמנו להעלות ליוטיוב סרטונים שבהם התחננו כמו כלבים לקבל מבנק לאומי קצת כסף. מי שהצליח לשכנע את הגולשים שהוא הכי מסכן ו/או שהאוכלוסיה שהוא מטפל בה היא הכי מסכנה ו/או הצליח לגייס סלבריטאי שהצליח להסביר שהעמותה שבשמה הוא מדבר היא הכי מסכנה כי היא מייצגת את האוכלוסיה הכי מסכנה – קיבל פירורי כסף מבנק לאומי.

ב"רפרש" הסבירו:

בעבור הבנק הייתה זו הזדמנות מעולה לתקשר את תחום האחריות תאגידית הרדום בצורה מעניינת ושיתופית, המביאה לידי מיצוי מושלם של המדיה החברתית (עם קרוב ל- 2.5 מיליון צפיות בערוץ ה-YouTube של הפרויקט בשנה שעברה, וקרוב ל400 אלף הצבעות לעמותות המשתתפות).

כל כך מעולה היתה ההזדמנות שהיא ככל הנראה שאובה מרעיון אמריקאי של בנק Chase (והיא הסתיימה בטונים צורמים), אבל שטויות, העיקר שמישהו מדבר גבוהה-גבוהה על "צורה מעניינת ושיתופית" ו"מיצוי מושלם" וכל הנפיחות השיווקיות האלו שכנראה עושות רושם על מישהו כאשר הן מודפסות על דף כרומו.

השנה, בשנה השניה לפרויקט, בנק לאומי נותן שני מיליון שקל! שני מיליון השקל האלו יחולקו בין 60 עמותות כאשר העמותה שתזכה למירב הקולות תקבל 225 אלף שקלים והעמותה ה-60 תקבל – ובכן, תעשו את החישוב בעצמכם.

ב"אייס" מדווחים על מהומה בעמוד הפייסבוק של הפרויקט מכיוון שגם עמותת "אם תרצו" הימנית מתחרה על התקציב. ואני אומר שרק כלי תקשורת סתומים במיוחד יתמקדו בסוגיית "אם תרצו" ולא בסוגיה האמיתית והיא שכל הפרויקט הזה הוא הדבר המתועב ביותר שבנק לאומי מעורב בו (וזו חתיכת תחרות בהתחשב בטענה שבנק לאומי, כך נכתב על אחד השלטים בהפגנה, מחכה שניצולי השואה ימותו כדי שלא יצטרך לשלם להם את מה שמגיע להם, אבל שטויות).

ברבעון הראשון של 2011 רשם בנק לאומי רווח של 577 מיליון שקל. זה בשלושה חודשים, כן? הרבעון השני היה קצת פחות מוצלח, רק 563 מיליון שקל בשלושה חודשים או מיליארד ומאה ושמונה-עשרה מיליון שקל בחצי שנה. הרבעון השלישי היה קטסטרופה. בנק לאומי הרוויח רק 155 מיליון שקל. מדווח כלכליסט: "סך העמלות שגבה לאומי ברבעון עמד על 894 מיליון שקל. כאשר בתשעת החודשים הראשונים של השנה גבה הבנק עמלות בסך 2.77 מיליארד שקל".

אני אחזור שוב למתקשים. בנק לאומי, ברבעון אחד, גבה כמעט מיליארד שקל בעמלות ובשלושה רבעונים יותר משני מיליארד וחמש מאות מיליון שקל – עמלות. אחת הסיבות שבנק לאומי התקשה ברבעון האחרון קשורה בהשקעה שהוא השקיע באחד אילן בן-דב ובביזנס הממונף שלו שנקרא "פרטנר". אכן, רחמים על בנק לאומי.

ובכן, הבנק הזה, שהרוויח (לא הכניס, אני מדבר על רווח נקי) מיליארד ומאתיים ושבעים מיליון שקל בתשעה חודשים הראשונים של השנה (ירידה חדה ממיליארד ושמונה מאות ושלושים מיליון שקל בתקופה המקבילה), הבנק הזה מציע לחלק שני מיליון שקל שהם, על פי החישוב שלי ותקנו אותי אם אני טועה, חמש-עשרה מאיות האחוז (או בספרות 0.15%) מהרווח הנקי שלו.

המקום הראשון בתחרות, יקבל קצת יותר מעשירית מתוך חמש-עשרה מאיות האחוז מתוך הרווח של בנק לאומי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2011. רק כדי שנהיה מיושרים על העובדות, הבנק הזה, שמחלק עשירית מתוך חמש-עשרה מאיות האחוז מתוך הרווח הנקי של תשעת החודשים הראשונים של שנת 2011 (יש עוד רבעון, כן?), הרוויח בשנת 2010 (אני מדבר על רווח נקי) שני מיליארד ושלוש מאות ושבעים ושמונה מיליון שקלים. בכל שנת 2009 תרם בנק לאומי 0.85% מהרווח הנקי שלו (26.5 מיליון שקל). בשנת 2010 הוא תרם בסך הכל 1% מהרווח הנקי שלו (30.4 מיליון שקל), כך עולה מאתר האחריות התאגידית של הבנק. אגב, שכרה של גליה מאור, יו"ר הבנק, עמד בשנת 2010 על 8.5 מיליון שקל.

אם בארה"ב אומרים "אנחנו התשעים ותשעה אחוזים", בכל הקשור לתרומה של בנק לאומי יש לומר "אנחנו האחוז".

בכל אופן, כדי לזכות בשברי האחוזים האלו של קמפיין הפרסום "שני מיליון סיבות", עמותות שמטפלות באוכלוסיות הכי נזקקות, הכי אומללות, הכי זנוחות במדינה, שולחות את המתנדבים שלהן לפייסבוק ואלו מתחננים ללייקים, ממש מתחננים. הן מפיקות סרטונים ביוטיוב ומבקשות את רחמי הקהל כדי שזה יביע חמלה (בלייקים כמובן) שיתורגמו לסכום העתק שבנק לאומי מקדיש לפרויקט שאותו הוא הכפיל (כבוד!) ביחס לשנה שעברה.

עכשיו נניח שאין לי בעיה שבנק לאומי רוצה לתת רק חמש-עשרה מאיות האחוז או אחוז או אחוז ורבע מהרווח העתק שלו. יש לי, אבל נניח שאין לי. נניח שהוא רוצה לחלק רק שני מיליון שקל בשנה. בסדר, נניח. מה שמטריד אותי, מה שמעיק עליי, מה שדוחה אותי היא הצורה הפומבית שבה בנק לאומי קורא לעמותות להתרפס בפני הציבור כדי שהגביר המיליארדר, יפזר על המסכנות מכולן כמה גרושים. איזו התנהגות דוחה. היא דוחה ברמות שקשה לי לתאר. כאילו לא היתה כאן מחאה, כאילו לא הבינו שנמאס לנו שאתם מזיינים אותנו על בסיס קבוע ואז מבקשים שנרד על ארבע, נלקק לכם את הנעליים, נקדם את האינטרסים השיווקים והפרסומיים שלכם ונגיד לכם תודה על שאתם מחלקים שברי אחוזים כתרומה.

הרשו לי להקיא באופן חד-משמעי ושאינו משתמע לשתי פנים על בנק לאומי. הקמפיין הזה הוא אחד הדברים המתועבים שמתרחשים היום בחברה הישראלית ואם היתה לי השפעה כלשהי הייתי קורא לכל העמותות לפרסם מודעה בעמוד הראשי של כל העיתונים שבה היה כתוב: "בנק לאומי – אנחנו מקיאים עליכם".

* ביקשתי שתתקנו אותי אם אני טועה ותיקנתם: חמש-עשרה מאיות האחוז ולא חמש-עשרה עשיריות האחוז. תודה.

עדכון: ארבעה ימים לאחר פרסום הפוסט, ב-11.12.2011, הודיע בנק לאומי כי הוא מבטל את הקמפיין כאשר הוא מפנה את הזרקור אל המהומה שהתרחשה סביב "אם תרצו".

נכתבו 127 תגובות לפוסט “שני מיליון סיבות להקיא על בנק לאומי”

  1. רן:

    פוסט נכון אבל בדיוק הפוסט שחוק ההשתקה היה גורם לי לשקול פעמיים. מי צריך את כלבי התקיפה של הבנק אחרי בשיניים חשופות.

  2. יותם:

    כל. פאקינג. מילה.

  3. יובל:

    רן (1): יש פה רק עובדות והעובדה שבא לי להקיא על בנק לאומי אינה אסורה אפילו בחוק ההשתקה.

  4. מומי והחתול:

    מה שעצוב באמת לגלות זה שכל כלי התקשורת בארץ סתומים במיוחד.

  5. ריקי כהן:

    בשביל פוסטים כאלו היו צריכים להמציא את הבלוגים.

  6. אחת אחת:

    הישרדות-גרסת העמותות. כי גם עוני, רעב, כאב ומסכנות הם רק משאבים למינוף על ידי בנקים חמדנים ועוזריהם האטומים. אני מציעה שבשלב הבא יערוך בנק לאומי את המירוץ למיליון-גרסת ניצולי השואה. זה יהיה בידור!

    יפה אמרת ובכל זאת ראוי בעיני להתעכב גם על התגנבותה של אם תרצו לרשימת העמותות הלגיטימיות הלא פוליטיות והתעלמותו של בנק לאומי מהמחאה המוצדקת שעוררה – בנקים, תתרכזו רק בהלבנת כספים ותשאירו את הלבנת העמותות לכנסת.

  7. שמעון:

    מעניין כמה עלה לבנק הקמפיין הצעקני והראוותני שקורא לעבדים להצביע בלייקים… אני מנחש שיותר משני מיליון. גועל נפש.

  8. מוריה:

    מזמן לא הצליח מישהו לזקק בצורה כל כך ברורה את השערורייתיות שבמצב החברתי הנוכחי מאז השתקת המחאה. תודה לך, יובל.

  9. נילי:

    מילים כדורבנות. בנק לאומי- אני מקיאה עליכם גם.

  10. אירית דוידסון:

    לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר – כל מילה ומילה חקוקה בסלע – נגעלתי בשנה שעברה ונגעלת שבעתיים מהחזרה על הקמפיין מעורר הפלצות!

  11. דרור פויר:

    נכון במיליון אחוזים.
    וזה מה שכתבתי שכתבתי על הפרויקט המאוס הזה בשנה שעברה
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000608377

  12. גלית:

    חמש עשרה מאיות האחוז, לא עשיריות. ונכון שזה דוחה, אבל אחד הדברים המתועבים? קצת מוגזם. אני מניחה שהעמותות משתפות פעולה לא רק בשביל הכסף אלא גם בשביל התחרות והחשיפה. זה מגעיל ברמה של תוכנית ריאליטי נגיד, שבה מעניקים לאנשים הזדמנות להשפיל את עצמם בלייב. אני די בטוחה שהבנקים עושים עוולות יותר מתועבים מזה.

  13. שוקי טאוסיג:

    הללויה!

  14. שרון:

    כל מילה בסלע!!

  15. יובל שהוא אחר עד כדי כאב:

    חמש-עשרה עשיריות אחוז הינן אחוז וחצי.
    נראה שהתכוונת לחמש-עשרה מאיות האחוז.
    וזה יותר קרוב לשש-עשרה.

  16. אילן:

    זהו שזה אפילו לא ממש חמשעשרה מאיות האחוז מהרווח הנקי כי תרומה הרי מוכרת במס ולכן אם נתקטנן זה יורד לכעשירית האחוז בלבד.

  17. טמיר:

    כל מילה בסלע. יפה כתבת וטוב שכתבת…
    הופץ !

  18. שייקה:

    זה כמו להעמיד בתור רעבים ללחם ולזרוק להם, מי שתופס תופס. אני בז ללאומי ולקמפיין הדוחה הזה שהם מריצים, רק מוח מאוד מעוות היה חושב על כזו אסטרטגייה. אנשים טיפשים

  19. קאז:

    הרי העמלות האלה נגבות גם מהעמותות עצמן! כך שבכלל מדובר בשוד.
    ראה מה ציקי ארד כתב על עמלות מעומתות
    http://chicky00.wordpress.com/2010/12/07/poalim/

  20. איילת:

    מאה מיליון סיבות להסכים עם כל תו ומילה בפוסט הזה, בעיקר על רקע הביזיון של החזקת כספי ניצולי השואה. ועוד שנעבוד אצלם בחינם, כגולשים. היהירות, הו היהירות.
    הרחובות קוראים לנו לצאת ולמחות שוב, המסר עוד לא הופנם.

    (ומצ"ב עמלת שורה :))

  21. גדי:

    בהחלט נכון. כמויות אדירות של ספאם. תצביע לי ועוד בתזכורת יומית. שיחזיר כסף או ללקוחות או לבעבלי המנויות בצורת דיבידנד. הרי על כל הכסף הזה הם מקבלים גם החזר מס. מאותה סיבה לעולם אל תתרמו כסף בסופר בסוף כשהקופאית שואלת 5 שקלים ללא משנה מה…הסופר תורם את הכסף בשמו, מקבל תעודה יפה, מזדכה על הכסף במס! והכל על חשבון הצרכן. תתרמו לבד מעצמכם, למי שאתם רוצים כמה שאתם רוצים ומתי שאתם רוצים. אני בעד תרומות אבל באופן אישי ולא באמצעות מתווכים.

  22. @yanchuf:

    יובל האחר עד כאב, התפלאתי שלא אמרת מילה על המילה בסלע.
    יובל הראשון, תודה לך על הבאת המידע לידיעתי.

  23. חנוך:

    מזדהה עם כל מלה ועם כל התגובות שקדמו לי

  24. נדב:

    עם העובדות והפרשנות אני מסכים. לגמרי. בלי שום הסתייגות.
    אבל אני מוכרח להודות שהסגנון קצת צורם לי. קצת יותר אנדרסטייטמנט; אני בטוח שהקהל המקומי כאן יבין היטב גם בלי פטיש-חמש-קילו בראש.

  25. בועז כהן:

    ואני, על רקע כל העובדות המקוממות, המרתיעות ומעוררות ההקאה שהבאת לכאן, אלך לישון עם המשפט הזה:

    "שכרה של גליה מאור, יו"ר הבנק, עמד בשנת 2010 על 8.5 מיליון שקל".

    כל מילה נוספת – מיותרת.

  26. יוסף:

    יש כזה מין טרנד – אצל כל מיני יועצי ומומחי שיווק רשתי (ממשכיי וובוס 2.0 ו-3.0) לשכנע ארגונים שהם חייבים להתכונן למאה העשרים וחמש כבר עכשיו – ולהצטייד ב"חוכמת ההמונים" הנשפכת מכל עבר בפייסבוק ובטוויטו –

    והארגונים מרוב שנמאס להם ממספרי הבדיחות והדחקות בכנסים המקצועיים שלהם באילת ובים המלח מזמינים את היועצים החברתיים הרשתיים החדשים לספר להם – כיצד יתכוננו לעתיד הקיברנטי – ולפעמים הם גם שומעים בקולם – בדרך כלל זה נגמר ב….חוכמת ההמונים כמובן. אלא שההמונים הם ממש לא המונים והחוכמה היא דווקא כן מאוד מאוד המונית.

  27. עמיר:

    אל תקיא, חבל.
    אבל אני רוצה להתייחס למשפט שכתבת –
    "כאילו לא היתה כאן מחאה".
    הרי ברור שמבחינתו של מי שהגה את הקמפיין (סליחה) הזה, באמת לא היתה מחאה חברתית. אולי שעשוע לימות הקיץ.

    המשפט "מיצוי מושלם של המדיה החברתית" מקבל כאן כל-כך הרבה מימדים אירוניים, שלא ברור מאיפה להתחיל.
    *
    קראתי איפשהו שהמחאה בקיץ דפקה לכמה פרסומאים את הביזנס. לא נעים לי להגיד, אבל זה משמח אותי. אם יהיו פחות פרסומאים דשנים ו/או מומחי מדיה חברתית בשקל בעקבות המחאה, לאורך זמן נראה פחות רעיונות כאלה. אני יודע שבבלוג שלך מסוכן לכתוב "מופרכים".
    *
    יאללה, שכנעת אותי. הולך להקיא בקול תרועה.

  28. א':

    אם גליה מאור רוצה לתרום לקהילה, מן הראוי שתתרום מהכיס הפרטי שלה. אפשר גם לעשות קמפיין שבמסגרתו הבכירים של בנק לאומי תורמים באופן אישי מהמשכורות המנופחות שלהם ומככבים על פוסטרים ושלטי חוצות. אבל לתרום מהכסף שהציבור שילם כעמלות, לקחת מהכיס שלי ולתת למסכנים, זה מרתיח לי את האוזניים.

  29. גיל קול:

    אני מעריך שאותם 2 מיליון הם תרומה מוכרת ממס – 24% (מס חברות). משמע שהתרומה בפועל (בניכוי ההחזר) היא של כמיליון וחצי שקלים ולא שני מיליון.

    אז בעצם אלו רק מיליון וחצי סיבות להקיא על בנק לאומי. ואתה בדפציט הקאה של חצי מיליון. תאכל משהו.

    *אני לא אתפלא אם גם עלויות הקמפיין החברתי של התרומות, שאינו קשור כלל למותג בנק לאומי מזכות את הבנק בהחזר מס נוסף. תלוי ביצירתיות משרד רו"ח של לאומי.

  30. מיכליקה:

    יא קורא מחשבות אחד! אם לא היתה לי תינוקת שגוזלת את מירב זמני (גם הגדולים והכלים דורשים את שלהם, שלא לדבר על הבעל) הייתי כותבת בול אותו הדבר.

  31. ד"ר ש:

    טקסט מופתי, מופתי, מופתי.

  32. רז:

    כן, הבסיס לקמפיין הוא לעג לרש – פוייר כבר ניסח זאת היטב בשנה הקודמת. ואף על פי כן:

    צריך לזכור שהעמותות הללו קמו בשל אזלת ידה של *המדינה*, לא של בנק לאומי. בשורה התחתונה אני מעדיפה את פריץ שמחזיר שני מיליון שקלים לקהילה תמורת איזשהו רווח תדמיתי, מאשר כזה שרק ממשיך לעשוק אותה.

  33. רונן:

    הייתי עושה מיזוג בין הפוסט שלך לקבוצה נגד לאומי
    2 מיליון סיבות להקיא על לאומי

  34. ניצן:

    הבעיה היא לא בנק לאומי (לפחות לא באופן מלא), אלא האזרחים והאנשים שנכנסים לפייסבוק ותומכים בגועל נפש הזה.
    על כל שטות שהחברות מעלות לפייסבוק יש אלפי אם לא עשרות ואף מאות אלפי אנשים שמעלים את זה לוול שלהם וכל החברים שלהם נחשפים לפירסום וזה הופך לטרנד.

  35. שרית:

    נו, ריפרש.
    ואגב, אם מישהו פה עקב אחרי דעותיו האישיות של מנכ"ל ריפרש על המחאה החברתית בזמן שהתרחשה יבין עד כמה המשפט "כאילו לא התרחשה פה מחאה חברתית" מדוייק.

  36. טל:

    יופי של טקסט. מופתי, כפי שנכתב מעלי. ובכל זאת, לאיזו עמותה אתה מצביע?

    שהרי גם אם בנק לאומי, מטונף בקיא שלך ושל כל המגיבים, ואולי גם שלי, עדיין מחלק כסף לעמותות שצריכות אותו. גם אם הסיבה לחלוקת הכסף הזה היא מכוערת, הרי עדיין יש 2 מיליון שקלים בקופה, ויש הרבה נזקקים שצריכים אותו. אז אני תוהה, איזו מן העמותות קיבלה את הקול שלך?

    אני הצבעתי לעמותת שמע, כי הבן שלי לקוי שמיעה, והוא וחבריו זקוקים למימון למכשירי שמיעה, לחוגים, לפעילויות. לא אכפת לי מה מקור הכסף שהם יקבלו, אני עדיין מצביע בכל 24 שעות ומפיץ לחבריי כדי שיצביעו גם: http://leumi2million.refreshing.co.il/s/14

  37. דורון שרם:

    אירוויזיון של קבצנים, פסיטגל של נזקקים הנאבקים זה בזה על הכסף הנכסף: ניצולי שואה נגד נערים בסיכון, ילדים חולי סרטן נגד קשישים רעבים, החתולים של חדרה נגד הכלבים של רחובות, הילד המאומץ נגד הילד המיוחד, חירשים נגד עיוורים, פיסחים נגד חיגרים, אתיופים נגד רוסים, הומואים נגד דתיים, שלום נגד
    אחווה, בריאות נגד אהבה.
    הקבצנות מעולם לא נראתה מגוחכת יותר

  38. איתי:

    חבל שאי אפשר לעשות לייק.
    במקום אפשר להיכנס לדף של בנק לאומני בפייסבוק (ידעתי שכל ההשקעה בפייסבוק הזה תניב ערך יום אחד) ולהקיא להם על הוול. לפחות זה מה שאני עשיתי, תרומתי הצנועה.
    https://www.facebook.com/LeumiDigital

  39. אלעד:

    אתמול ניסיתי להסביר את אותו דבר בדיוק למישהי שזיהמה את הפייסבוק שלי (מסיבות טובות, אבל עדיין) בהודעות של הפרויקט הזה.
    אגב, כל הבנקים בישראל גנבים. בממוצע הם שודדים כל ישראלי (כולל ילדים, תינוקות וכו') בכ- 2000 ש"ח בשנה בעמלות. כן, 2000 ש"ח בשנה. ה- 2,000,000 שבנק לאומי תורם לא מחזיר אפילו את עשירית האחוז, ואתה נתתם להם יותר.
    ושלא יבלבלו את השכל על כמה הם צריכים את העמלות האלה. אני חי בארה"ב כבר יותר משלוש שנים, ואני לא משלם עמלות בכלל בבנק. ולא בגלל שאני עשיר, אלא כי זו המדיניות: כל עוד החשבון בפלוס, עם מאזן של 300$ ומעלה, לא לוקחים עמלה. לבנק שלי קוראים Chase והוא מרוויח כמה מיליארדים בשנה בדרכים אחרות (גם הן בחלקן פסולות)

  40. דונה:

    יפה ומרגיז וחשוב אבל תשנה את הכותרת, זה לא רציני- שתי מיליון סיבות, לא שני מיליון! זה ממש צורם והורס את האמינות של הכתיבה.

  41. טל:

    שני מיליון, כי השניים סופרים את המיליונים ולא את הסיבות. זה שני מיליון שקלים, שני מיליון כסאות, שני מיליון בחורות, שני מיליון סיבות.

  42. יעל שני:

    מציעה לך לבוא עם הנתונים והגישה מחר לשולחנות העגולים בבית לשכת המסחר במסגרת ישראל 2021- זה המקום להעלות את הנושא. החשמונאים 84 תל אביב שעה שש בערב. יהיו הרבה בכירים מהמשק ותהיה מדיה, וסטודנטים.

  43. אנונימי:

    מותק, בגלל שהבנק הרוויח רק 155 מיליון הרבעון, יהיו לעובדים בו הורדות משכורת

    ואני יודע אני עובד שם

  44. דוד:

    הכלבים נובחים והשיירה עוברת
    מה תעשו? תוציאו את החשבון שלכם מבנק לאומי?
    לאן תעבירו? לבנק צדיק אחר?

  45. הכל (או לא כלום) פוליטי « מקום גלובלי Global place:

    […] ובבלוג אחר נכתבו כבר דברים חשובים יותר.  […]

  46. לירון:

    להקיא לכאורה כמובן, על הבנק המתועב לכאורה הזה !!!!!

  47. אדוה:

    כל מילה. קמפיין מתועב ודוחה.

  48. עמית:

    עוד תיקון קטן בשבילך
    לא "מיליארד ומאה ושמונה-עשרה מיליון שקל בחצי שנה"
    אלא "מיליארד ומאה ושמונה-עשר מיליון שקל בחצי שנה"

  49. יעל הדר:

    כל מילה בסלע

  50. שני:

    אני לקוחה של הבנק. בואו נתאחד כלקוחות ונדרוש מהם לתרןם מיד סכומי כסף ל כ ל העמותות שאותם הכריחו להתרפס ביוטיוב, ללא קשר לזכייה בתחרות ! למדנו כבר שיש לנו כח כצרכנים בואו נשתמש בו

  51. אלי:

    שוב אדם שוב.
    אין ספק שצוות ״המומחים״ של חברת ריפרש ספק כפיים וחילק מחמאות על הרעיון השיווקי החברתי הזה. אני רק מקווה שבבנק יבינו שקמפיינים חברתיים לא יצאו מבית מדרשו של מי שאמר "זה מאוד לא אופנתי, אבל הלוזרים של מחאת האוהלים לא מרגשים אותי. אין שום עיר מערבית שבה זול לצעירים לגור, לא מנהטן, לא לונדון ולא טוקיו. לא כולם חייבים לגור בפופיק של תל אביב!".
    אין ספק שקיים נתק בין האריסטוקרטים הישראלים ואנשי המחמד שלהם לבין שאר העם.

  52. מוריה:

    מסכימה איתך. ובכ"ז מצאתי את עצמי מצביעה ומעודדת אחרות להצביע- רק שאם תרצו לא יוכלו לגעת בכסף (הם כנראה כן יצליחו).
    זאת הבעיה- אנחנו מחרימים את הזוהמה הזו ומשאירים את הכסף למישהו אחר- מזוהם לא פחות.
    זו אני מול כל מועצת יש"ע.
    הנה, הגעתי לשפל, אני ממליצה על עמותה-
    אני ממליצה על עמותת חיבוק ראשון.

  53. בני:

    אני אהיה האיש שלא מסכים.
    בנק לאומי מחליט לחלק 2 מיליון ש"ח לעמותות. אף אחד לא מחייב אותו לעשות את זה. ואתה תוקף אותו על כך שזה לא מספיק. אבל הוא גם יכול היה לא לתת כלום ופלא פלא, לא היית תוקף אותו כי הנושא לא היה קיים. כלומר, אתה תוקף דווקא גוף שעושה ונותן. בנק אינו משרד רווחה. בנק לא אמור לתרום לעמותות. במקום להגיד תודה, אתה מתלונן. זו כל מהות המנטליות החולנית השמאלנית.

  54. רמי:

    מילים כדורבנות!

  55. גורו:

    בני מ 53 – אני מקיא גם עליך! תוציא כבר תראש מהאדמה, בטח אדמה פרטית של פלאח ותנשום את אויר המציאות. אתה כנראה ממש ממש ממש חלק במספרים. הסבירו לך! תנסה לפחות לקלוט. בקיצור – אתה בהחלט שווה הקאה. (מגעילה במיוחד, סמארקית ירקרקה כזאת, עם גושים קטנים. במיוחד בשבילך)

  56. הלה:

    ל53 ה"מבין"!
    בנק גם לא אמור לחמוס את לקוחותיו ולהגיע לרווחים עצומים כאלה על חשבוננו.
    הוא לא פועל מתוך מודעות חברתית אלא להגב רת רווחיו שגם כך הם שערוריתיים.
    הכסף הוא שלנו, אנחנו משלמים אותו בעמלות ודמי ניהול אז לא להתלהב מהבנק הנדיב.

  57. גיל:

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554574,00.html

    יש משהו דומה לזה אצלנו?

  58. 2 מיליון סיבות. אחת פוליטית – או שלא | מילים מילים:

    […] (הרחבה על מצב הבנק ורווחיו אפשר למצוא אצל יובל דרור ב"גלוב" העוקצני שלו) […]

  59. הילה חנן:

    מצד אחד אני מסכימה עם כל מילה. זה דוחה, זה מעליב, זה קמצני וזה עדיין רק עושה לבנק הזה טוב.
    מצד שני…
    כל עמותה, אבל כל עמותה, שתקבל את הסכום של המקום הראשון או כל אחד מהסכומים שאחריו (…לא יודעת לגבי המקום השישים) תציל חיים או תפעל למען משהו טוב באמת (..ונוציא רגע מהמשוואה את העמותה הימנית ההיא). אני יודעת אישית, שאם עמותת חבר למען בעלי חיים שאני מתנדבת בה היתה מקבל כרגע כמה אלפי שקלים בודדים (שלא לדבר על רבע מליון של הפרס הראשון) היא היתה מצילה בעזרתם עוד כמה עשרות כלבים וכמה חודשים של השרדות בתנאים הכלכליים הנוראיים שלה.
    ועם הפרס הראשון? מקימה כלביה חדשה, מוגנת קור וסבל לבעלי החיים הנטושים ומצילה עוד מאות מהם.

    אז מה אני אגיד לך – במדינה אוכלת יושביה שבה כל הטייקונים מלקקים אחד לשני את התחת ותורמים רק איפה שיוצא להם מזה טוב – לפחות שיתרמו את האלפיון אחוז הזה למען העמותות שאיש לא שמע עליהן לפני המבצע הזה.

  60. טל:

    פוסט מעולה. רק תשנה- "שתי מליון סיבות" ואל "שני מליון" זה פוגם בטקסט.

  61. אבי:

    טל – תקרא את טל מתגובה 41. יובל לא טעה. לא בטקסט, לא בכותרת ולא באף מילה.

  62. גלעד:

    פוסט שמסכם יפה את שנת 2011.

    בשורה התחתונה, הבנקים הצליחו לחמוק מהמחאה הציבורית, למרות שיש להם חלק מרכזי בקיומה. הרשימה ארוכה ויובל נגע בכמה נקודות מרכזיות. למשל,בעולם, בנקים לא-יעודיים מתבססים על 70% לפחות מההכנסות מפעילות לעסקים, ו-25% -30 מפעילות למשקי בית. בארץ, פישר מרשה להם לחמוס ביחס הפוך בדיוק – וגם את 30% משורת הרווח שמגיעה מהמגזר העסקי, הבנקים מרשים לעצמם לממן מכספי משקי הבית – ואף למחוק חובות מסופקים בשווי של מאות מיליוני ש"ח מטייקונים, במציאות שבה אזרח פשוט נדרש להחזיר חובות בהיקפים קטנים עם קנסות ריבית והצמדה.

    את עזות המצח של הבנקים רואים בכל מקום, והיא הרבה מעבר לקמפיין המתועב הזה.
    מישהו הצליח לנהל חשבון בנק נורמלי בבנק הדואר, בנק ללא עמלות? בידקו למי הפריע הרישיון של בנק הדואר. מישהו ראה בארץ בנקים בינלאומיים שפותחים סניפים ושירותים תחרותיים לציבור (ולא, סניף עסקי וחצי של HSBC לא נחשב)? לחוסר באלטרנטיבות יש סיבות ואחת מהן היא הקליקה הבנקאית. שיעור העמלות למשקי הבית גבוה מאוד ביחס כמעט לכל מקום אחר בעולם, ופירוט וסוג העמלות השערורייתית למשל עמלת השורה הארכאית שאחראית לחלק הגדול מההכנסות, עמלה שנעלמה אי שם בשנות ה90 של המאה הקודמת מהבנקים בעולם.

    הרשימה ארוכה ומכעיסה. מה שברור שמי שנדפק על ידי הבנקים באופן שיטתי הם המממנים העיקריים שלהם. ולמה לא? ביבי ופישר ממשיכים את המסורת ומרשים להם להפריד את הציבור מכספו.

  63. ריבלוג:

    בהתחלה כששמעתי על הקמפיין חשבתי שמחלקים 2 מליון ל-60 עמותות כל אחת. כלומר סה"כ מחלקים 120 מליון. ומצד אחד עדיין זה היה נשמע לי סכום עלוב עבור העמותות הגדולות שמגלגלות מאות מליונים (למשל העמותה הכנראה מיותרת למען החייל). ומצד שני התרגזתי שהבנק לא מחלק את הכסף הזה ללקוחות שלו. אם יש עודף שאפשר לחלק, למה לא ללקוחות. למה לא לבחור 240 משפחות במצוקה שהן לקוחות הבנק ולחלק לכל אחת מהן חצי מליון.
    עכשיו כשאני מבין שהסכום הכללי הוא 2 מליון אני לא מבין למה מתעסקים בזה כ"כ הרבה. זה אפילו לא החור של הגרוש. ועדיין היה עדיף שיחזירו את הכסף ללקוחות שלהם.

  64. נטע:

    קיבלתי בחילה.

    ובכל מקרה זה שתי מיליון סיבות.

  65. גל:

    לכל גאוני העברית. זה מביך. אתם מפגינים בורות איומה. אם אתם לא יודעים, אל תתימרו לתקן.
    לפחות תקראו את שאר התגובות, מספיק אנשים כבר הבהירו.
    בעברית אומרים אך ורק "שני מיליון". אין דבר כזה "שתי מיליון", ולא משנה מה מתואר או נספר אחר כך.
    די!

    ויובל – כל הכבוד.

  66. יותם:

    העלת פה נקודה מכוערת. אין ספק, ניצול ציני של אנשים חלשים למטרות
    רווח.
    אבל לך תשנה משהו, ככה זה, כסף עושה כסף וכסף מנצח, כלום לא יעזור,
    צר לי על הגישה הכנועה.

  67. יואב:

    פוסט חשוב ויפה. לי מפריע מאוד המנגנון הרייטינגי שעל פיו יחולק הכסף הזה. בנק לאומי יכל להקים ועדת מומחים\יועצים שתבחן את פעילות העמותות מקרוב ותחליט למי ילך הכסף וכמה. במקום זה הוא מרים תחרות שעל פיה לארגונים העשירים ביותר (או במקרה הטוב, היצירתיים ביותר), כלומר – אלה שעלה בידם לקנות את הסרטון הכי אטרקטיבי, יש את הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בכסף על חשבון העמותות העניות יותר, אלה שהכי זקוקות לכסף. העובדה שמאות אלפי שקלים שיכלו ללכת לעמותה חשובה וענייה לא יגיעו אליה כיוון שהגולשים פשוט לא אוהבים את הסרטון שלה היא בעייתית מאוד, בלשון המעטה.

  68. קיימן:

    גל (65) – לייק!

    ויובל, פוסט מעולה. כמו תמיד.

  69. אסכולת הכורסא » לאומי מכה שנית:

    […] מעלים את הסכום המעליב ממליון לשניים. זה מגעיל אותי, את יובל דרור, את חנן כהן ואני מניח שעוד הרבה אחרים. במקומות הראשונים […]

  70. גיא יוחנן:

    יובל, גם אני שותף לביקורת על "מצעד המיסכנות" הזה, ולא יכול שלא להיזכר במערכון של הגשש החיוור "פסטיבל שירי דיכאון" (יהונתן גפן, עם לחנים של אריאל זילבר) – הפסטיבל נערך בבנייני האומלל בירושלים, והועבר לצופים באמצעות בכיין. המתמודדים קיבלו ציונים בסולם איוב, תוך התחשבות במצבם המשפחתי. משפטים זכורים: "אמא שלי ניסתה להתאבד עם אקונומיקה", "אבא שלי החורג גמד", "אחותי התחתנה עם פרסי". (מקור: וויקיפדיה)

    כתבתי על כך כבר בשנה שעברה כשהיו רק מיליון סיבות:
    http://www.blacklabor.org/?p=25422

    והצעתי איך להשתמש בקמפיין עצמו כחרב פיפיות:
    http://www.blacklabor.org/?p=25486

  71. ירון (המקורי):

    אותי אפילו יותר מרגיז שדנקנר ושות' תורמים ע"ח החברה הציבורית (שהיא גם שלי ושלנו – ראו תספורת הפנסיה) ולא חו"ח מכיסם.

  72. כמה ציניים צריכים להיות בנוגע ל"שני מיליון סיבות טובות"? » דברים לא אפשריים לפני ארוחת הבוקר:

    […] שטרם קרא את הטור של יובל דרור בנושא, או של חורים ברשת – או של דרור פויר (משנה שעברה) […]

  73. גיא:

    זה פשוט המשך טבעי של ההידרדרות המבוססת על הגרידיוּת האנושית, אובדן ערכים ודרך ארץ. לא רואה בזה משהו שונה.

  74. קופירייטר אחד:

    הרגת אותי עם הפוסט הזה.
    שוכב לי כבר יומיים על השולחן בעבודה בריף, של חברה גדולה כלשהי, והבריף הזה מבקש רשימה של "פעילויות ברשתות חברתיות שקשורות לקהילה".
    כי זה מה שכל פלנר ויועץ שיווק מרגיש ש "נכון" לעשות עכשיו-
    לזרוק עצם לאיזה עמותה, ותגדילו לי את הלוגו בבקשה.

    בחילה (פיזית וקיומית) היא ריפלקס מתבקש למול כל הסחי הזה.

    אבל מה אני אעשה? לא ממש יודע או רוצה לעשות משהו אחר.
    אוהב את העבודה הזאת.

    אז כתבתי כמה רעיונות. יצא אחלה, הלקוח התלהב.

  75. דני:

    יובל, ראשית, אני מסכים עם כל מילה. העלית את הטענות בצורה רהוטה (כרגיל) גם בתכניתם של לונדון וקירשנבאום. אילו רק מדינת ישראל היתה מעלה את מס החברות באחוז אחד, הרי שאז, מרווח של 2.2 מיליארד היו נכנסים לקופת המדינה, רק מרווחי בנק לאומי בלבד, 22 מליון שקלים. את הכסף הזה צריכה היתה המדינה לחלק לעמותות השונות, או טוב מכך, לפעול בעצמה למען אותם נזקקים וחלכאים, כפי שמדינת רווחה מתוקנת ומודרנית צריכה לעשות. אין זה תפקידו של הגביר לחלק פירורים בעבור פרסומת תוך השפלת כל אותן עמותות וציבורים אותן הן מייצגות. זוהי תפקידה של מדינה לדאוג לאזרחיה ויש ביכולתה לעשות זאת !

  76. נירית:

    דרור, תודה על שכתבת ובמיוחד על שהעלת את הנושא המרגיז כל-כך גם אצל לונדון-קירשנבאום.
    מדאיג מאד, שאפילו אנשים חיוביים ואינטיליגנטיים כמותם, לא ממש קלטו עד הסוף את הגועל שבמסע הפירסום של לאומי. נראה שרבים יותר מכפי שניתן לשער, כבר "הורדמו"/"סוממו"/הותשו (באפן חלקי לפחות), כך שגם אנשים טובים, לא מסוגלים יותר להעריך במלואם את התהליכים החברתיים והכלכליים ההרסניים שעוברים על החברה, כאן בישראל.
    בני מתנדב באחת העמותות. בגלל מלחמת הקיום היומ-יומית של העמותה עצמה (המנסה לעזור לאלה שמלחמתם היומ- יומית קשה עוד יותר…) – הם נידונים להקדיש מזמנם, במקום לעבודה בעמותה עצמה, ליצירת סירטון פירסום לעליבות הנסמכים עליהם ולכתיבת מיילים מתחננים…התוצאות אינן מרהיבות- (חסר בזמן, משאבים, ואולי אף כישרון מספיק). התוצאה: עוול גדול הנגרם הן למתנדבי העמותה והן לנסמכים עליה. פשוט מאד.

  77. עדי:

    מחזקת את הילה חנן,
    אם לשים רגע בצד את האינטרסים המובהקים (מדי) וראויים לכל מילות ההשמצה הנכתבות כאן –

    לעמותות הקטנות כל שקל עוזר, שלא לדבר אלפים. לכן, אם מישהו מוכן לתרום סכום כלשהו, יהיה האינטרס שלו אשר יהיה, העמותות עדיין מרוויחות- ואיתן האוכלוסיות שהן לוקחות על עצמן לעזור להן.
    קשה לבוא אליהן, ועל קהל המתנדבים משתפי הפעולה עם הפרוייקט בטענות. בואו לא נשכח- מאחורי הסרטונים ביו טיוב עומדים אנשים שבאמת צריכים עזרה.
    העמותה שאני מתנדבת בה קיבלה מבנק לאומי שנה שעברה כמה אלפים. זו הייתה התרומה הגדולה ביותר לאגודה בשנה שעברה ע"י אירגון בודד. עם הכסף הזה עזרנו ליותר מנפש אחת.

    האם הבנק יכול לעזור לקהילה בדרכים מוסריות יותר? בודאי שכן- על מתן בסתר שמענו? נכון. ובלי להזכיר כמה הבנק מכניס לכיס מהפרוייקט הזה, לפחות עוד ילד ילך לישון שבע, וזו כבר התחלה.

  78. אף:

    בני מ-53: הכותב אמנם מבקר את הבנק גם על הסכום הזעיר שהוא מחלק, אבל בעיקר הוא מבקר את הדרך בה הבנק בוחר לעשות זאת.
    בנק לאומי יכול לעשות ככל העולה על רוחו מבחינת תרומה מכספיו, מה שלא ראוי, מה שלא רצוי, מה שבפשטות הגמורה ביותר אפשר לומר שהוא מבחיל זה הצורה בה הוא משחק בעניי הכפר וגורם להם לרקד ולפזז בפניו על מנת להוכיח שהם ראויים לפרוטות שהוא מפריש עליהם.

    אני חותמת על כל פסיק בטקסט הזה. כל הכבוד.

  79. שני מיליון סיבות להקיא על בנק לאומי • מחאת הדיור:

    […] מאת: יובל דרור, פורסם לראשונה בגלוב […]

  80. philoshit:

    ממשלת ישראל, לדורותיה, מאשרת פה מיזוגים בין חברות על ימין ועל שמאל, ויוצרת מונופולים בכל תחום. והבנקים לא שונים. הם פשוט מנצלים את שתיקת המדינה והאזרחים, כדי להמשיך לגבות מאיתנו עוד ועוד כסף.

    לא אמור להיות תפקיד ממשלתי שנקרא "המפקח על הבנקים"? או שזה סתם טייטל כדי לשלם למישהו 30,000 שקל בחודש, בלי שבאמת יעשה משהו…

  81. רן בר-זיק:

    תודה שהצלחת לזקק את המחשבות שלי על העניין באופן רהוט כל כך. הקמפיין הזה כל כך משפיל ומרגיז שלא היו לי מילים להביע את תחושת הגועל והזעם כנגד הבנק ומי שיזם את הקמפיין המבזה הזה.

    אני כל כך שמח שאין לי ולא היו לי עסקים עם בנק לאומי.

  82. קובי:

    עבד לכם – אין צורך להקיא יותר – בנק לאומי הפסיק את הפרויקט
    http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3554768,00.html

  83. סיבה למסיבה: בנק לאומי מודיע על הפסקת “שני מיליון סיבות טובות” | חורים ברשת:

    […] 2 מיליון סיבות להקיא על בנק לאומי (הגלוב) […]

  84. חן בירנבוים:

    רק רציתי לעדכן, ואני רואה שהקדימו אותי.. שפורסם היום בכלכליסט שמפסיקים עם הפרוייקט :)
    וכן.. גם אני נרתמתי לטובת הפצת הפוסט הכל כך חשוב הזה!

  85. העלמה עפרונית:

    קופירייטר (74): אתה לא חייב להרגיש בחילה. אתה יכול לנצל את הכוח שניתן לך, ולעודד את החברה לתרום בצורה ממשית ויעילה. תרומה מסחרית היא לא "רעה כשלעצמה" רק כי המניעים שלה הם פרסום ולא טוב לב. התרעומת לא הייתה על עצם העובדה שלאומי רצו לפרסם את עצמם באמצעות תרומה,אלא בגלל הדרך בה הם עשו את זה.

    אם החברה שאתה מפרסם תעלה תרומה ראויה (ביחס לגודלה וליכולתה, כמובן), בצורה מכבדת, שלא דורשת קבצנות, תרומה שתופנה לגורם שרלוונטי לערכי החברה – אין סיבה להגעל מהלוגו שלה שמופיע בצד.

    אתה נמצא בעמדה עם כוח מסוים – אל תוותר עליו או תגעל ממנו, תנצל אותו כדי לקדם את הנושאים שאתה מאמין בהם. אחד הדברים היפים שקורים עכשיו במדינה, הוא שאנשים מבינים שגם להם – כל אחד בנקודה בה הוא נמצא – יכול להיות כוח לשנות. יכול להיות ששווה לפנות לאפיק פרסום של מתן מוצרים, יכול להיות ששווה לפנות לאפיק פרסום של "תרומתנו הצנועה ליוקר המחייה – הגדלנו את המוצר והשארנו את המחיר" או "החלטנו להקפיא העלאות מחירים לשנה לפחות" או "ויתרנו על עמלות למי שמרוויחה שכר מינימום למשך שנתיים" או "רואי החשבון שלנו מקדישים שעתיים מזמן העבודה שלהם ועל חשבון החברה כדי ללמד משפחות במצוקה כלכלית איך לנהל את עניניהם הכלכליים".
    תרומה לא חייבת להיות צ'ק עם לוגו. העניין הוא שגם צ'ק עם לוגו יכול לעשות הרבה מאד טוב.

  86. ברווזית:

    יובל, אתה צודק בזה שהבנק ומניעיו הם מגעילים ומסריחים ואופורטוניסטים והכל. נכון גם שהיה שעדיף ונכון ומוסרי בהחלט שהבנק היה תורם יותר ועושה זאת עם פחות רעש וצלצולים. מהבחינות האלה אני מסכימה לגמרי עם כל מה שכתבת.

    אבל-

    תנסה להסתכל על זה מזווית הראיה של העמותות. לא הגדולות והמוכרות אלא הקטנות שנאבקות על כל שקל (ואני מכירה את זה דרך עמית לעבודה שבתו חולה במחלה נדירה שמיוצגת ע"י אחת העמותות הללו). פתאום בא מישהו, אמנם ציני והכל, אבל מאפשר להן לקבל סכומים שלא יצליחו להשיג בשום דרך אחרת, וגם חשיפה שיכולה לעזור להם בהמשך. אז יש אנשים שיגידו, זה מגעיל ומסריח אבל אני אסתום את האף ואשתתף במשחק, גם אם הוא לא מוסרי וגם אם זה נוגד את האידיאולוגיה שלי, כי צריך להיות מעשי, ואם הגביר רוצה שהקבצנים ירקדו לפניו אני ארקוד עד שהנעליים שלי יעלו עשן, כי אין לי ברירה אחרת.
    מה שקרה עכשיו הוא שבשם העקרונות הנעלים שפכו את המים עם התינוק. אמנם הבנק יצא חומוס לגמרי מכל הסיפור אבל מי שבאמת אכל אותה הם כל האנשים הטובים בעמותות שיצאו בידיים ריקות.
    חבל.

  87. מיקי:

    אני מסכימה עם כל מילה בפוסט. אם גופים עשירים ומפוטמים כמו בנק לאומי רוצים לתרום הם יכולים ללכת על "מתן בסתר" שהוא בלי שום ספק הדרך הנכונה להעניק. אם הבנק רוצה גם לדאוג לפרסומן של העמותות (כמו שצויין בכתבה שפורסמה היום ב – YNET) הוא מוזמן לעשות זאת על חשבונו ובלי להשפיל את אותן עמותות. מכאן ועד פרוייקטים הזויים כאלה הדרך רחוקה. כמובן שבסכום הנמוך שנתרם יש מימד מבזה. אני חייבת לציין שכבר יצא לי לשמוע על בעלי עסקים קטנים באזור שבו אני גרה שתורמים לכל מיני אנשים ועמותות וזה תמיד מחמם את הלב וכן – בעקיפין גורם לי להפוך ללקוחה נאמנה יותר. אותם בעלי עסקים לעולם לא מפרסמים את הנושא אבל באזור שלי השמועות עוברות מפה לאוזן, וכך אנחנו לומדים שהמוכר החביב מחנות מכשירי הכתיבה עוזר כל שנה לילדים עניים לפני כיתה א'. זה, בעיני, המצב האידיאלי. אף אחד לא מתרפס או מבוזה. הכסף לא ניתן על תנאי. מנגד, העסק שעושה טוב זוכה להערכה וליותר לקחות נאמנים ויכול להמשיך לתרום מתוך עושר והצלחה. מה רע בזה? הלוואי ומודלים כאלה היו מאומצים על ידי גופים מסחריים גדולים ולא רק על ידי בעלי עסקים קטנים שבחלק גדול מהמקרים בכלל לא חושבים על התוצאות של הנתינה שלהם – ותורמים פשוט מתוך אהבת הזולת.

  88. דיגו:

    היכונו למבצע של השנה הבאה: שישה מיליון ש"ח בתוכנית הישרדות בהשתתפות ניצולי שואה.

  89. משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    ל-86: הלך הרוח שלך הוא בדיוק זה הכנוע שהכוחות שמנהלים את המדינה הזאת ובנק לאומי רוצים לראות מול העיניים.
    לדרוך עלינו, לשדוד אותנו יום יום זה לא מספק אותם.
    הם רצים שנהיה כנועים, מושפלים, אסירי תודה על הנדבות שלהם.

    בבוטום ליין, זה חלק גדול מהסיפור שעליו קמה המחאה החברתית של הקיץ.
    על החזירות הבלתי נגמרת.

  90. אורי:

    אתה אולי מקיא – כמה איסטניסי מצידך – אבל לעמותות שהיו עשויות לקבל את הכסף הוא היה מועיל.

    יש משהו (יותר ממשהו) מתנשא (ודמגוגי) במי שחש עצמו רם ונישא מכדי שישפיל עצמו לנדבה – עבור אחרים. שני מיליון שקל הם עדיין הרבה מאוד כסף עבור מי שאין לו.

    בצד, החישוב של רבע של שבריר של שבע ורבע אחוז וכל ה"שודדים אותנו" הוא דמגוגי מאוד. עיקר עמלות הבנק, כמו גם רווחיו, בא מפעילות עסקית, מסחרית ופעילות נדל"ן. הרווח הנקי מעמלות בשוק הפרטי הוא שמונה מיליון שקל (ר' עמ' 89 במאזן).

  91. גל:

    ל 90 – זאת היתממות אדירה מצדך לחשוב שהסיפור הוא סביב העמותות. העמותות כאן הן קורבן להתנהלות צינית ומתנשאת של… הבנק! הסיפור הוא סביב יחסי הציבור של הבנק, זאת הסיבה היחידה שהוא בכלל התחיל את כל הריאליטי המבחיל הזה. הבנק עדיין יכול לתרום כסף לעמותות, אף אחד לא עוצר אותו. אבל משום מה, נראה לי שתרומה אמיתית לא עומדת על סדר היום של לאומי…

  92. בנק לאומי ואם תרצו: דרך שכבשוה ליסטים • שוקי גלילי SR:

    […] סיבות טובות להתרחק מבנק לאומי" אצל קלינגר, "שני מיליון סיבות להקיא על בנק לאומי" אצל יובל), התעורר בי גועל מעצם הרעיון שבנק שגוזל […]

  93. תומר:

    צביעות הא?

    כמו כל הצבועים האלה שמוחים נגד הסווטשופס בסין בלי לחשוב שאם יסגרו אותם, לילד בן השמונה שייאלץ להפסיק לתפור נעליים 15 שעות ביום לא תישאר פרנסה.

    (או המלצרים שיהפכו למובטלים כשהחתונות תהפוכנה למפוארות פחות)

  94. ענת:

    כל מילה. אבל כל מילה !!!

  95. העלמה עפרונית:

    תומר (או רני?), אולי הילד בן השמונה ילך לבית ספר במקום. או שהסווטשופ יתחילו להעסיק ילדים בני שמונה (ילדים בני שמונה!) בתנאי בטיחות סבירים יותר. או שישלמו להם יותר מדולר ליום.

  96. תומר:

    אופס!!! העלמה עפרונית תסתכלי מעל לכתף שלך, לא זאת, זאת, אז על הקיר את רואה את הסימנצ'יק? זו הפגיעה של האירוניה שלי שפספסה, שיט, אני צריך ללמוד לכוון כבר.

    למען הסר ספק, אין בי שום חלק שרוצה לראות ילדים בני שמונה עובדים 15 שעות ביום כדי שהנייקי שלי יהיו זולים יותר. לדעתי הסחי המוסרי הגלום בקמפיין של בלל מתכתב מוסרית עם מפעילי הסווטשופס.

    (מאיפה הניק הזה, אגב? אני מנסה לחטט בירכתי פדחתי ולא מצליח להיזכר, נשמע כמו משהו של שלונסקי או איזה תרגום, נכון? בכל מקרה אחלָניק)

  97. קנובי:

    הכל קישקוש. אני קורא את הכתבה ואת התגובות ואני לא מבין על מה המהומה. זה מזכיר לי את ההתנפלות על הטייקונים ועל עובדי הנמל בזמן ההפגנה החברתית הכי חשובה בתולדות מדינת ישראל. אם נבחרי הציבור, קרי הפוליטיקאים המצחינים, היו עושים חצי מהעבודה שלהם לטובת בני עמם אשר בחרו בהם, רק חצי !, אז לא היינו צריכים את הבנקים ו/או העמותות למיניהן.חשוב לכוון את החיצים למטרה האמיתית ולא לפזר אותם בין הבנקים לבין המעסיקים והמועסקים שהצליח להם. הבנק זהו עסק, נקודה. אם הוא היה נכשל, אף אחד מאיתנו לא היה רץ לתרום לו, נקודה. הבנק חייב ללקוחותיו ולעובדיו, נקודה. לנו האזרחים, חייבת הממשלה, ואם היא לא מספקת את הסחורה בואו נעיף אותם לאלף עזזל.

  98. העלמה עפרונית:

    תומר, אני מוכנה לחלוק באחריות לפספוס. ולא, העלמה עפרונית היא לא של שלונסקי, היא שלי (אם כי הייתי שמחה לדעת שאני נאחזת באילנות גבוהים כל כך).

    קנובי, האחריות היא גם של הפוליטיקאים, וגם של הטייקונים. להזכירך, כשהטייקונים נכשלים, כולנו נרתמים לעזור להם, בלי ששואלים אותנו בכלל. העובדה שקוראים לזה בשם המחוייך "תספורת", לא משנה את המציאות – בסוף זה כסף שיוצא מהכיס (או מהפנסיה) שלי ושלך. האם נבחרי הציבור שלנו היו יכולים להפגין יותר כוח בשמירה על הזכויות שלנו? כמובן. האם לגיטימי וראוי לבוא אליהם בדרישות? ודאי. האם זה אומר שצריך לפטור מאחריות את בעלי ההון או שדרישה מהם היא בלתי לגיטימית? ממש לא. עם כוח גדול באה אחריות גדולה. זה נכון כשהכוח שלך הוא לירות קורים מהידיים כמו שזה נכון כשהכוח שלך הוא כסף.

  99. 2 מליון סיבות טובות – דיון חד ממדי אחד:

    […] תפסה תאוצה השנה. כותבים מוכשרים ופופולריים ממני, כמו יובל דרור וגל מור, פרסמו טורים שזכו לכמות מכובדת של לחיצות על ה […]

  100. דוד:

    אני שמח לראות שהדעות על הקמפיין המגעיל הזה דומות לתגובה שלי כששמעתי עליו לראשונה. אורי (90) – אולי תמצא קצת עניין בתגובה שלי.
    אני עומד בראש עמותה של 10 הורים לילדים אוטיסטים, המבקשים לגייס כסף כדי לבנות בית לחיים (הוסטל) ל-24 בוגרים אוטיסטים, וביניהם ילדינו. המדינה, כמובן, לא שמה גרוש. הבית לחיים, בו יגורו ילדינו ליתרת חייהם אחרי שאנחנו כבר לא נוכל לעמוד מאחוריהם 24*7, הרי יסרוג את עצמו. עניין של 10 מליון ש"ח.
    מי כמוני יודע עד כמה אנחנו צריכים את הכסף, אתמול. אבל אפילו הצורך הנואש הזה לא פיתה אותי לנסות את מזלי בפרויקט הזה.
    ברור שצריך לעבוד בשביל כל תרומה. איסטניס אמיתי יראה בכך פחיתות כבוד. אני לא, ויסכימו איתי הורים רבים לילדים עם לקויות ונזקקים אחרים. הכסף הוא של התורם, וזכותו לדרוש ממני הסברים מניחים את הדעת כדי להשתכנע שאעשה שימוש טוב בכספו. אבל הקמפיין של בל"ל אינו כזה – הוא נצלני ומסריח ממאמץ להאדיר את שם הבנק (סליחה, "תיקשור תחום האחריות התאגידית הרדום בצורה מעניינת ושיתופית". מיי פוט).

  101. שתי מיליון סיבות טובות ושבעה פרמטרים לבחינת קמפיינים מבוזרים « אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי:

    […] את רוח ההתנדבות והערבות ההדדית במקום להאדיר את שמו. יובל דרור הקיא באופן רשמי ושאינו משתמע לשתי פנים על בנק לאומי. […]

  102. אלדד:

    תשנה את הכותרת, זה לא רציני – צריך ליאיות שתי מיליונות סיבוט! זה צורם מעוד-מעוד ופוגאה בעמינוט של הקטיווה! :) :) :) [מוקדש בהוקרה ל- (40), (60), וכל מי שלא הקשיב בבי"ס יסודי]

  103. בנק לאומי וקמפיין התרומות הכושל: 2 מיליון סיבות פטורות ממס : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן:

    […] לאומי ערך השנה בפעם השניה את הקמפיין-המתחזה-לפילנתרופיה “מיליון סיבות לתרום”, הפעם עם 2 מיליון סיבות. […]

  104. תובנות יום ה’… | הבלוג של יותם:

    […] לאומי" ויובל דרור הוסיף עוד מיליון סיבות וכתב על "שתי מיליון סיבות להקיא על בנק לאומי". אני רוצה לראות את העיתון שהיה מעז לפרסם אייטם ביקורתי […]

  105. מהו פוליטי – בנק לאומי ו"אם תרצו":

    […] על הרוב? זו לא הפוליטיזציה, אלא הפופוליזם (וראו דעות לכאן ולכאן). אם תרצו פועלת לשינוי חברתי בדרכה שלה לא פחות […]

  106. 2011: זו היתה השנה שהיתה | מאבד תמלילים - הגלוב:

    […] תחזית 2012 – התחרותרועי על תחזית 2012 – התחרותעשו רעששני מיליון סיבות להקיא על בנק לאומי (105)תחזית 2012 – התחרות (37)עירניק (22)מראה שחורה לערוץ […]

  107. רשעות ת(ו)בל | | הבלוגיההבלוגיה:

    […] ד"ר יובל דרור, שאגב, בעצמו עיתונאי (דוגמה) ובעצמו גם, כותב בבלוג (או […]

  108. דוד:

    צוין בזמנו שעל תרומת בנק לאומי של מיליון שקל הוציא הבנק 4 מיליון שקל כדי לפרסם זאת

  109. pf:

    רצונך להקיא הוא רצונך שלך.
    מעניין מאד שאתה כועס על הבנק גם כי הרוויח כסף מעמלות בגלל פעילותו – וגם כי הפסיד [ או לא הרוויח מספיק] בגלל הסתבכותו עם בן דב.
    העניין הוא שאתה לא מבין שבנק הוא עסק למטרות רווח ולא מלכ"ר – ולכן הוא אמור להרוויח כסף מפעילותו. ההפסד הוא תקלה ולא מטרה של הבנק.
    החישבונות האישיים וההטיה לטובת אלה שהציגו את עצמם כטייקונים – משותפת לכל הבנקים ולכל עולם הכלכלה.

  110. בן של ניצול שואה:

    למה כולם מתלבשים ויורדים רק על בנק לאומי בנוגע לכספי ניצולי השואה?
    נכון מדובר על כמה מליונים אבל זה "זניח" ביחס למה שמחזיקים וועדת התביעות בארה"ב, כספים שאין להם דורש ושנאספו מהמדינות על רכוש יהודי לא מבוקש.
    יש שם מיליונים אם לא מילארד שקל ללא דורש.
    האזרח לא יכול לתבוע כספים כי הם נמצאים במדינה אחרת. היחידה שיכלוה לתבוע ולבקש אותם היא ממשלת ישראל והיא אינה עושה דבר כדי להשיגם או לפחות חלק ממנו לרווחת הניצולים שנותרו בישראל.
    אני סמוך ובטוח כשאחרון הניצול ילך לעולמו "המדינה" הנאורה שלנו תיזכר לתבוע את הכספים לשימושם או לאתנן הפוליטי שלהם.
    כל הממשלות, ואני מדגיש כל הממשלות מתעלמות מהבטחת בן גוריון כי הכספים שיועדו בזמנו לניצולים יושבו להם ויטיבו איתם.
    אף אחד מאז שדוד בן גוריון הלך לעולמו לא עשה דבר כדי להחזיר כספים או להיטב עם הניצולים.
    דווקא מדינות כמו אוסטריה וגרמניה מטיבות ועוד איך מטיבות עם הניצולים שנשארו בשטחם ודווקא ממשלת היהודים היא זו שמתעמרת בשארית הניצולים.
    חוצפה שאין דוגמתה
    ואתם כל הזמן "נדבקים" לבנק לאומי וגרורות קטנות בזמן שיש להרים אצבע מאשימה על ממשלת ישראל לדורותיה המהוללה והאחרונה במיוחד !!!

  111. זועמת:

    המינימום שבמינימום ועוד נמוך מזה האם העובדים הפקידים הקטנים מקבלים בונוסים ראויים על עבודתם ? כמובן שלא ואני בטוחה שהמשכורת שלהם היא ממוצעת מינוס, בנק לאומי יקר אפילו את נתינך הנאמנים אינך מתגמל כראוי, בושה וכלימה.

  112. איל:

    כל מילה בסלע תבורך על אבחנותיך ותודה לך בשם ה99 אחוז
    כמובן שגם אני מצטרף להקאה ולהוקעה
    מה שמדהים שלמיני פרשנים וכתבים יש את החוצפה שלא תאמן לתאר את גליה מאור (מהדורת מבט ערוץ 2 18-2-2012) כאמהית ולבבית עם אמא כזו עדיף להישאר יתום.
    אני מציע שתפתח עצומה להחתמה של חברה שיביעו שאת נפש מרווחי הבנקים ויקראו להם לתרום 50 אחוז לפחות מהרווח הנקי לנזקקים
    לאור חוסר היכולת של שאר הציבור לחיות ולאור הרווחים העצומים לא נראה שהם יחסירו משהו משולחן השבת שלהם אבל לכל אלו שיצקצקו בלשונם בשם הזכות החזירית של הבנק להרוויח אני מקווה שכשתפרוץ המהפכה הם לא יצטרפו לגליה וחבריה מול הקיר

  113. איל:

    כל מילה בסלע תבורך על אבחנותיך ותודה לך בשם ה99 אחוז
    כמובן שגם אני מצטרף להקאה ולהוקעה
    מה שמדהים שלמיני פרשנים וכתבים יש את החוצפה שלא תאמן לתאר את גליה מאור (מהדורת מבט ערוץ 2 17-2-2012) כאמהית ולבבית עם אמא כזו עדיף להישאר יתום.
    אני מציע שתפתח עצומה להחתמה של חברה שיביעו שאת נפש מרווחי הבנקים ויקראו להם לתרום 50 אחוז לפחות מהרווח הנקי לנזקקים
    לאור חוסר היכולת של שאר הציבור לחיות ולאור הרווחים העצומים לא נראה שהם יחסירו משהו משולחן השבת שלהם אבל לכל אלו שיצקצקו בלשונם בשם הזכות החזירית של הבנק להרוויח אני מקווה שכשתפרוץ המהפכה הם לא יצטרפו לגליה וחבריה מול הקיר

  114. יוסף:

    פלוטקרטיה נאו פאשיסטית , בדיחה של שלהי המשטר הדמוקרטי סוציאלי – אלה הם פני העתיד , עבדים
    (אולי מזי רעב) רוקדים כמו קופים מאולפים לצלילי מטבעות עלובות שאולי יקבלו ואלי לא . לתפארת מדינת ישראל.

  115. בן אדם:

    מישהו שאל כמה עלתה מסיבת 110 השנים שערך הבנק בלונדון אנגליה בחודש שעבר ?

  116. רש"י:

    היי יובל, ביקשת לתקן אם אתה טועה.
    זה לא 0.15% מהרווח נטו, אלא פחות,
    כי ההוצאה היא לא מהנטו אלא מההכנסה לפני מס.
    אז בלי חישוב מייגע, בנטו זה קטן בערך ברבע מהמספר שלך.

  117. דוביק:

    מנצל ההזדמנות רק כדי להזכירך: אאפליקציה (application ולא Eplication).
    כך גם אאספקט, נאאראטיב, כאאוס וכו.
    חוץ מזה אתה נהדר.
    נ.ב. אא=פתח או קמץ…

  118. אני:

    מהבנקים המגעילים שיש. דבר שידוע בציבור

  119. Julius Loewy:

    Very true and correct blog. In the USA there are none or very small "Amlot" and they don't steal your money like the Israeli banks. But all the talk will not change anything unless some honest politicians (if there are any left…} will do something about it.i

  120. Omessi:

    עוד תיקון קל, ברשותך:

    חמש-עשרה מאיות האחוז זה נכון, אבל לא מהרווח.
    הפרשה כזאת מוכרת במס, אז זה היא אפילו פחות…

    בקיצור, אף מוסדי לא תורם מהרווח הנקי שלו.
    מה, הם פסיכים? רווח נקי לא הולך לצדקה.
    רק מה שמוכר לצרכי מס נתרם,
    אבל הרווח הנקי הולך למטרות טובות לא פחות, בעיני הבנק.

  121. DAVID:

    פראייר מי שיש לו חשבון בבנק לאומי אני הייתי לוקח את הכסף ועובר לכול בנק אחר לא משנה מי רק בשביל לדפוק אותם היה לי חשבון בבנק לאומי וסגרתי אותו מ הר מאוד אחרי שראיתי שגובים ממני עמלות מנופחות זה הבנק הכי גרוע במדינה לקום ולעשות את הצעד חבל על כול יום שבו הם נהיים יותר עשירים על חשבוננו

  122. בר עילם:

    לא משתתפת במרחץ הדמים על הבנק!

    רוב הפוסט מתמקד ברווחיו של הבנק, לדעתי זו תעודת עניות להתעסק בכך, כיוון שמי שיש לו שקל אחד רוצה להרוויח שנקל אך אותו גביר הרובץ על מליארד ש"ח רוצה שני מליארד, אין בכך שום דבר רע, מי שדוגל בשיתופיות שילך לקיבוץ ומי שדוגל בקומניזם שיחזור לימי סטאלין.

  123. אלי:

    תחלקו בבקשה את החומר גם לבנק הבינלאומיגם הם הרוויחו את זה ביושר

  124. ברוך:

    תאוות הבצע של בעלי ההון והאחזקות במדינה הזאת אינה יודעת גבולות במיוחד כשזה נופל על האזרח הקטן והפראייר. המדינה מגבה את הבנקים בטענה כי 'צריך מערכת בנקאות יציבה'. אתם מבינים?! יש אישור מהמדינה לז*** אותנו בעמלות שחיטה רק בשביל שהבנקים לא יקרסו כביכול.. איזה בולשיט זה? השיטה הזאת של כוחניות וניצול חייבת להשתנות.. נתניהו ופישר חייבים לתת למערכת הבנקאות יותר תחרות חופש תנועה וגיבוי כדי שאנחנו נשלם פחות ולא נצטרך לממן את חייהם הראותניים של בעלי ההון שמתעלקים עלינו.. שנה טובה

  125. תומר:

    העובדה שהפרסומת האחרונה שלהם עושה שימוש בשיר " חלומות" ששרה במקור רוחמה רז. הם לא מתביישים לנכש לעצמם נכסי צאן ברזל, אמנות שלא הם יצרו, לנצל את מצוקת האמנים שהם גרמו לעוניים, ולרכוש מהם בפרוטות שירים שהם חזקים יותר מכל המיליארדים, שלהם, ולתפור אותם ביד גסה לאיזו תדמית לאומית, ביתית , ישראלית או כל תדמית שקרית אחרת. וכל זאת רק מפני שהם יכולים. לה-קי-א על-ל-י-הם

  126. צרכנות אתית בישראל – יש דבר כזה? : אתיקה ואחריות חברתית:

    […] להציג דוגמאות חיות מישראל למחאת צרכנים ברשת (לדוגמא: הביקורת כלפי קמפיין "2 מיליון סיבות טובות" של בנק לאומי) […]

  127. מפטרונות להעצמה (שיעור מספר 5) | אתיקה ואחריות חברתית:

    […] קטנות מדי ולא משמעותיות או שהאופן שבו הן מסייעים הוא פטרוני ומתנשא. המסקנה המתבקשת איננה שעסקים צריכים להפסיק לעזור, או […]

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: