פרויקט "שני מיליון סיבות" הוא המשכו של פרויקט "מיליון סיבות" במסגרתו עמותות קטנות הוזמנו להעלות ליוטיוב סרטונים שבהם התחננו כמו כלבים לקבל מבנק לאומי קצת כסף. מי שהצליח לשכנע את הגולשים שהוא הכי מסכן ו/או שהאוכלוסיה שהוא מטפל בה היא הכי מסכנה ו/או הצליח לגייס סלבריטאי שהצליח להסביר שהעמותה שבשמה הוא מדבר היא הכי מסכנה כי היא מייצגת את האוכלוסיה הכי מסכנה – קיבל פירורי כסף מבנק לאומי.
ב"רפרש" הסבירו:
בעבור הבנק הייתה זו הזדמנות מעולה לתקשר את תחום האחריות תאגידית הרדום בצורה מעניינת ושיתופית, המביאה לידי מיצוי מושלם של המדיה החברתית (עם קרוב ל- 2.5 מיליון צפיות בערוץ ה-YouTube של הפרויקט בשנה שעברה, וקרוב ל400 אלף הצבעות לעמותות המשתתפות).
כל כך מעולה היתה ההזדמנות שהיא ככל הנראה שאובה מרעיון אמריקאי של בנק Chase (והיא הסתיימה בטונים צורמים), אבל שטויות, העיקר שמישהו מדבר גבוהה-גבוהה על "צורה מעניינת ושיתופית" ו"מיצוי מושלם" וכל הנפיחות השיווקיות האלו שכנראה עושות רושם על מישהו כאשר הן מודפסות על דף כרומו.
השנה, בשנה השניה לפרויקט, בנק לאומי נותן שני מיליון שקל! שני מיליון השקל האלו יחולקו בין 60 עמותות כאשר העמותה שתזכה למירב הקולות תקבל 225 אלף שקלים והעמותה ה-60 תקבל – ובכן, תעשו את החישוב בעצמכם.
ב"אייס" מדווחים על מהומה בעמוד הפייסבוק של הפרויקט מכיוון שגם עמותת "אם תרצו" הימנית מתחרה על התקציב. ואני אומר שרק כלי תקשורת סתומים במיוחד יתמקדו בסוגיית "אם תרצו" ולא בסוגיה האמיתית והיא שכל הפרויקט הזה הוא הדבר המתועב ביותר שבנק לאומי מעורב בו (וזו חתיכת תחרות בהתחשב בטענה שבנק לאומי, כך נכתב על אחד השלטים בהפגנה, מחכה שניצולי השואה ימותו כדי שלא יצטרך לשלם להם את מה שמגיע להם, אבל שטויות).
ברבעון הראשון של 2011 רשם בנק לאומי רווח של 577 מיליון שקל. זה בשלושה חודשים, כן? הרבעון השני היה קצת פחות מוצלח, רק 563 מיליון שקל בשלושה חודשים או מיליארד ומאה ושמונה-עשרה מיליון שקל בחצי שנה. הרבעון השלישי היה קטסטרופה. בנק לאומי הרוויח רק 155 מיליון שקל. מדווח כלכליסט: "סך העמלות שגבה לאומי ברבעון עמד על 894 מיליון שקל. כאשר בתשעת החודשים הראשונים של השנה גבה הבנק עמלות בסך 2.77 מיליארד שקל".
אני אחזור שוב למתקשים. בנק לאומי, ברבעון אחד, גבה כמעט מיליארד שקל בעמלות ובשלושה רבעונים יותר משני מיליארד וחמש מאות מיליון שקל – עמלות. אחת הסיבות שבנק לאומי התקשה ברבעון האחרון קשורה בהשקעה שהוא השקיע באחד אילן בן-דב ובביזנס הממונף שלו שנקרא "פרטנר". אכן, רחמים על בנק לאומי.
ובכן, הבנק הזה, שהרוויח (לא הכניס, אני מדבר על רווח נקי) מיליארד ומאתיים ושבעים מיליון שקל בתשעה חודשים הראשונים של השנה (ירידה חדה ממיליארד ושמונה מאות ושלושים מיליון שקל בתקופה המקבילה), הבנק הזה מציע לחלק שני מיליון שקל שהם, על פי החישוב שלי ותקנו אותי אם אני טועה, חמש-עשרה מאיות האחוז (או בספרות 0.15%) מהרווח הנקי שלו.
המקום הראשון בתחרות, יקבל קצת יותר מעשירית מתוך חמש-עשרה מאיות האחוז מתוך הרווח של בנק לאומי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2011. רק כדי שנהיה מיושרים על העובדות, הבנק הזה, שמחלק עשירית מתוך חמש-עשרה מאיות האחוז מתוך הרווח הנקי של תשעת החודשים הראשונים של שנת 2011 (יש עוד רבעון, כן?), הרוויח בשנת 2010 (אני מדבר על רווח נקי) שני מיליארד ושלוש מאות ושבעים ושמונה מיליון שקלים. בכל שנת 2009 תרם בנק לאומי 0.85% מהרווח הנקי שלו (26.5 מיליון שקל). בשנת 2010 הוא תרם בסך הכל 1% מהרווח הנקי שלו (30.4 מיליון שקל), כך עולה מאתר האחריות התאגידית של הבנק. אגב, שכרה של גליה מאור, יו"ר הבנק, עמד בשנת 2010 על 8.5 מיליון שקל.
אם בארה"ב אומרים "אנחנו התשעים ותשעה אחוזים", בכל הקשור לתרומה של בנק לאומי יש לומר "אנחנו האחוז".
בכל אופן, כדי לזכות בשברי האחוזים האלו של קמפיין הפרסום "שני מיליון סיבות", עמותות שמטפלות באוכלוסיות הכי נזקקות, הכי אומללות, הכי זנוחות במדינה, שולחות את המתנדבים שלהן לפייסבוק ואלו מתחננים ללייקים, ממש מתחננים. הן מפיקות סרטונים ביוטיוב ומבקשות את רחמי הקהל כדי שזה יביע חמלה (בלייקים כמובן) שיתורגמו לסכום העתק שבנק לאומי מקדיש לפרויקט שאותו הוא הכפיל (כבוד!) ביחס לשנה שעברה.
עכשיו נניח שאין לי בעיה שבנק לאומי רוצה לתת רק חמש-עשרה מאיות האחוז או אחוז או אחוז ורבע מהרווח העתק שלו. יש לי, אבל נניח שאין לי. נניח שהוא רוצה לחלק רק שני מיליון שקל בשנה. בסדר, נניח. מה שמטריד אותי, מה שמעיק עליי, מה שדוחה אותי היא הצורה הפומבית שבה בנק לאומי קורא לעמותות להתרפס בפני הציבור כדי שהגביר המיליארדר, יפזר על המסכנות מכולן כמה גרושים. איזו התנהגות דוחה. היא דוחה ברמות שקשה לי לתאר. כאילו לא היתה כאן מחאה, כאילו לא הבינו שנמאס לנו שאתם מזיינים אותנו על בסיס קבוע ואז מבקשים שנרד על ארבע, נלקק לכם את הנעליים, נקדם את האינטרסים השיווקים והפרסומיים שלכם ונגיד לכם תודה על שאתם מחלקים שברי אחוזים כתרומה.
הרשו לי להקיא באופן חד-משמעי ושאינו משתמע לשתי פנים על בנק לאומי. הקמפיין הזה הוא אחד הדברים המתועבים שמתרחשים היום בחברה הישראלית ואם היתה לי השפעה כלשהי הייתי קורא לכל העמותות לפרסם מודעה בעמוד הראשי של כל העיתונים שבה היה כתוב: "בנק לאומי – אנחנו מקיאים עליכם".
* ביקשתי שתתקנו אותי אם אני טועה ותיקנתם: חמש-עשרה מאיות האחוז ולא חמש-עשרה עשיריות האחוז. תודה.
עדכון: ארבעה ימים לאחר פרסום הפוסט, ב-11.12.2011, הודיע בנק לאומי כי הוא מבטל את הקמפיין כאשר הוא מפנה את הזרקור אל המהומה שהתרחשה סביב "אם תרצו".
כתיבת תגובה