כתבה של שחר סמוחה שהתפרסמה בסוף השבוע במוסף G של "גלובס" (עשו לכם מנהג וקראו כל כתבה של שחר סמוחה) מנסה להבין מה צופן לדור המסכים בעתיד. אחד המרואיינים בכתבה, פרופ' עזי ברק מאוניברסיטת חיפה, לא ממש מתרגש מהטענות שמופנות כלפי מה שמכונה "דור ה-Z". לדבריו:
"המחקרים הקיימים לא מראים על עלייה של בעיות קשב וריכוז אצל ילדים בגלל שימוש במכשירים אלקטרוניים או באינטרנט. כשמשהו מעניין ילד, הוא בהחלט יכול להתרכז בו לזמן ארוך, וילדים היום דווקא מפתחים את יכולת המעבר מנושא לנושא או מאמצעי לאמצעי. פעם, אם אתה זוכר, חיפשנו בדיוק אנשים כאלה כדי שהם יהיו טייסים, והיום פתאום אנחנו מגדירים את זה כבעיה. אני חושב שזו יכולת מצוינת שלא פוגעת בילדים בשום היבט. מבחינת האדם עצמו אין מהפכה. המהפכה היא בטכנולוגיה, אבל אין לטכנולוגיה השפעה מהפכנית על נפש האדם".
בשלב זה אני לא אתייחס לחלק הראשון של ההצהרה ואסתפק ואומר שככל הידוע לי, היא אינה הצהרה שכולם יחתמו עליה, וזאת בלשון המעטה (למתעניינים, חפשו מאמרים של חוקרת המוח הבריטית סוזן גרינפילד). מה שמעניין אותי הוא החלק השני של ההצהרה: "מבחינת האדם עצמו אין מהפכה. המהפכה היא בטכנולוגיה, אבל אין לטכנולוגיה השפעה מהפכנית על נפש האדם". קשה שלא להתקומם מול קביעה זו (כלומר קל, אם ממש מנסים, ובכל זאת).
הקביעה של פרופ' ברק רואה באדם ובטכנולוגיה שתי ישויות שאין ביניהן קשר. ישות א', שנקראת "האדם", וישות ב', שנקראת "הטכנולוגיה". מכיוון שאין ביניהן קשר, כי את הטכנולוגיות מייצרים חייזרים והן משפיעות בעיקר על חתולים, תיתכן מהפכה בישות א' ללא מהפכה בישות ב' וההיפך.
כך לדוגמה, תיתכן מהפכה מדעית-טכנולוגית בכל הקשור לפיצוח האטום אבל מהפכה זו לא תעשה שום רושם על האדם, על נפשו, על פחדיו, על דרך התנהגותו, על הפוליטיקה שלו, על יחסים בינלאומיים בין אומות, על תפיסת הביטחון, על העתיד של האנושות. וכי למה שיהיה כזה קשר? יש אדם ויש טכנולוגיה.
הנה דוגמה נוספת: תיתכן מהפכה טכנולוגית אשר תניח בידיו של כמעט כל אדם בעולם (לא רק בעולם המערבי, בעולם), מכשיר נייד שיאפשר לו לתקשר עם אנשים אחרים, לצרוך תכנים, לבדר את עצמו, ליצור וכן הלאה, אבל מהפכה זו לא תותיר את רישומה על נפש על האדם, על דרך התנהגותו, על האופן שבו הוא מתנהג בציבור, עם חבריו, מתקשר עם משפחתו או עם ילדיו. הטלפון הסלולרי, אופן פעולתו והאפליקציות המותקנות בתוכו, לא ישפיעו על תפיסת הערך העצמי של האדם, על יחסיו עם הסביבה, לא יפתחו בפניו נתיבים חדשים לנצל את יומו, לעבוד או להתבטל. וכי מדוע שהטלפון הסלולרי יותיר רישום כה עמוק על האדם? יש אדם ויש טכנולוגיה.
אפשר לטעון שהשתמשתי בדוגמאות קיצוניות וחד-משמעיות אבל הטענה שלי היא שכמעט כל טכנולוגיה, קטנה כגדולה, משפיעה על (נפש) האדם ו(נפש) האדם משפיע על עיצוב ואופן הפעולה של כל טכנולוגיה. האם מברשת השיניים לא משפיעה על האדם? המיקסר? הספר? השעון? האופניים? המטוס? המזרק? מכונת הכתיבה? קוצב הלב? האם נגן המוזיקה לא משפיע על נפש האדם? מצלמת הקולנוע? ספינת הקיטור? טחנת מים? הטלסקופ? שבב הסיליקון?
(אילוסטרציה: שעון. לא ברור האם זו טכנולוגיה שהשפיעה על נפש האדם)
אפשר גם לומר שהטיעון של פרופ' ברק היה מצומצם יותר. הוא לא טען שהטכנולוגיה "לא מותירה רושם" אלא רק שלא היתה לה "השפעה מהפכנית" על נפש האדם. ואז נזכרים במה עוסקת הכתבה. בדור המסכים, בטלפונים סלולריים, במחשבי לוח ומחשבים בכלל, במשחקי וידאו ובכל שאר הטכנולוגיות הדיגיטליות אליהן נולד דור הילדים מאז שנת 1995. לטכנולוגיות האלו לא היתה השפעה מהפכנית על האדם. כן.
המחשבה שקיים נתק בין האדם לטכנולוגיה, שאלו שתי ישויות נפרדות ומשום כך ניתן להצביע על מהפכה באחת מבלי שהיא תותיר את רישומה בשנייה (או ההפך), היא מחשבה שבהיעדר מילה אחרת, אתאר אותה כשגויה, ובעיקר ככזו שלוקה בהבנה של מהי טכנולוגיה וכיצד היא מתפתחת לאו דווקא בעידן הדיגיטלי אלא בעיקר מאז העידן הנאוליתי.
כתיבת תגובה