כולם אוהבים את הנשיא בוש – בעיקר אנשים כמו ג'ון סטוארט וג'יי לנו, שממלאים באמצעותו שעות רבות של זמן מסך.
בשיחה קלילה עם התשקורת האמריקאית, שלף בוש את האייפוד שלו, כדי להראות לאומה איזה מנהיג מ-גניב יש לה. המראיין התעניין ברשימת השירים, ובוש מיהר לספק את הסחורה: הביץ' בויז, האיינג'לס, הארצ'יז וגם הביטלס. הבעיה? שירי הביטלס לא הועלו ל- iTunes, כך שהאפשרות היחידה היא שמישהו העלה את השירים לאייפוד מדיסק של הלהקה. העניין הוא שכל העסק לא ממש חוקי. מי אמר? אה, כן, ה-RIAA. אני מניחה שהתביעה בדרך.
(מקור: בוינג כפול)
LOL
צ'מעי, זה גדול. יש לך תגובה מהבית הלבן?
אההממ, כבר טיפלנו בעבר בקטע הוידאו הזה:
https://www.popup.co.il/?p=442
[היו"ר מוזעק מחופשה כדי להגן על שמו הטוב בכל הקשור לאיתור סרטי וידאו מצחיקים של הנשיא בוש]
פשוט מדהים איזה נשיא יש להם. הנשיא שלנו, לעומת זאת, המממ.
יו"ר, לא הייתי אז בגלוב. זה היה תומר. אני מסירה ידיי מהעניין.
צירוף מקרים?
תמר, זה די ישן, חוץ מזה אם יש לך את הדיסק המקורי אז זה כן חוקי ל"קרוע" אותו (לא זוכר איזה שם קיבל rip בעברית) ולעלות אותו לאייפוד.
עמיר: זהו, שלא. תסתכל בקישור לRIAA, זה בדיוק מה שהם טוענים, שאסור.
תמר, בארץ זה חוקי וגם בארה"ב זה עדיין חוקי לפחות "עד שריאא ישנו את דעתם", נראה שהם החליטו לשנות את דעתם, אבל עד שזה יכנס כחוק יקח עוד זמן, אם בכלל.
מדוע ש-ripping יהיה לא חוקי באם יש למשתמש את התקליטור המקורי? מדובר בשימוש עצמי במידע שנמצא ברשות המשתמש ולצרכיו הפרטיים.
האם אסור לי להשמיע את התקליטורים שלי לחברים בעת סעודה משותפת ללא תשלום תמלוגים לפי תקנות ריא"א?
יש גבול לעריצות הכלכלית
תיאורטית, אם הדיסקים היו נרכשים כולל זכויות הקניין, אזי כן היה אפשר להעביר אותם במסגרת שימוש הוגן, אך לאחרונה, עם כל הDRMים למינהם והEULAות, אסור לך לעשות בקניינך כשלך. לדוגמא, אסור להוציא את האיפוד מחוץ לארצות הברית כי זה ייצוא של שירים. אז פתאום צריך להתגמש.
אם תובעים מישהו, תפנו אליי, נטפל בזה כבר.
*** לא ייעוץ משפטי.
הבהרה נוספת: מי שקנה תקליטור, מותר לו לעשות בו "שימוש הוגן". לדוגמה – להשאיל אותו לחבר (בלי להעתיק כמובן). RIAA אמרו בעבר שמבחינתם מותר לאדם להעביר תקליטור שרכש כחוק לפורמט MP3 (זה היה במסגרת הירידה מהעץ המטופש של "כל מה שהוא בפורמט MP3 אינו חוקי"). אמירה זו נאמרה על ידי נציג RIAA בעדות בפני ועדה של הסנאט. שנתיים מאוחר יותר, הם שלחו מכתב רשמי שטוען את ההיפך: אסור לאדם להעביר שירים בין פורמטים, וזה לא נחשב בעיניהם שימוש הוגן. זה כמובן לא מבטיח שבית משפט יחשוב אתו דבר.
זה יוצר ל-RIAA בעיה נוספת, כי לכאורה הם מסרו עדות כוזבת בפני הסנאט. ולאחרונה, מהשלוחה הקנדית שלהם, שנקראת CRIA, פרשו כל החברות הקנדיות, ונותרו רק 4 החברות הבינלאומיות. החומה מתפוררת. עוד קצת סבלנות.