בהדרגה אני מבין שמפגשי "הפינצטה" שמתקיימים מראשית הסמסטר בבית הספר, הם הרגעים האהובים עליי בשבוע. יש לי תחושה שאני לא היחיד שמרגיש כך. אני ממש מחכה להם.

שלשום הגיע לאולפן הטלוויזיה שלנו אבי וייס, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 והעורך הראשי שלה. וייס הוא אחת הדמויות המשפיעות ביותר על סדר היום התקשורתי (בשלב מסוים קראתי לו "הדוגמן של תיאוריית סדר היום") ולמרות זאת הוא דמות שאינה מוכרת לציבור הרחב. הוא כמעט ואינו מתראיין אבל הוא הסכים להגיע אלינו ולהקדיש לנו שעה וחצי של שאלות ותשובות, חלקן, בעיקר אלו של הסטודנטים, היו נוקבות.

עבדתי כחצי שנה עם אבי וייס בתקופה שבה הייתי בחדשות ערוץ 2 וזו היתה חוויה מרתקת מאין כמוה ומאז, שמרנו על קשר. הוא אחד מאנשי התקשורת האהובים עליי, לא רק מכיוון שאני חושב שהוא איש מפוצץ בכישרון, אלא גם מכיוון שיצאתי מכל האינטראקציות שהיו לי איתו כשאני לומד משהו. תמיד למדתי משהו.

כמו במפגש הקודם עם לונדון וקירשנבאום, המפגש היה עמוס בתובנות, סיפורים על הדרך שבה מתקבלות ההחלטות מאחורי הקלעים ולא מעט קטעים מצחיקים. הקטע שנגע לליבי באופן אישי היה כאשר תיאר כיצד נראה הקונטרול של חברת החדשות ברגעים בהם נודע שרבין נרצח. הוא בעיקר חשף את המשמעות האמיתית של להיות איש חדשות, של להיות עורך חדשות בטלוויזיה.

ברגעים אלו אנו עורכים כמה קטעי וידאו מתוך המפגש ואני מקווה שהיום-מחר, אוכל להוסיף לפוסט זה קישור אליהם. בינתיים, הנה טיזר קצר בו וייס מספר מה קורה כאשר ערד ניר מדבר ב"אולפן שישי".

עדכון: וואלה ברנז'ה מדווחים על האירוע, פלוס וידאו.