אם יש לכם כמה דקות ואתם רוצים לקרוא טקסט של עובד שמספק תיאור מבפנים של "איך זה לעבוד עבור מיקרוסופט", עשו זאת באמצעות הטקסט הזה. העובד מחלק את הטקסט שלו לחצים (ירוק, צהוב ואדום) כדי לתאר דברים טובים, ככה-ככה ורעים. הטקסט הוא יחסית ארוך אז אם אין לכם כוח לקרוא הכל, קראו את הצהובים והאדומים כי יש שם אבחנות מרתקות.
(מקור: חפרן)
תודה, מרתק.
הקטע על ה Managers, והניתוח של הכותב – חדים במיוחד.
אותי ריתק במיוחד הקטע שבו הוא מסביר כיצד במיקרוסופט כל כך שקועים בתוך הישבן של עצמם (מבחינה טכנולוגית) שהם לגמרי מנותקים ממה שקורה בחוץ. זה מסביר כל כך הרבה דברים.
בהחלט, וגם – שים לב לתופעה של 'שבטיות' שקיימת לדבריו גם בארגונים אחרים, לה הוא קורא personality cult. מנהל-ביניים ש 'גורר' אחריו לארגון הבא את ה 'שבט' שלו, וחוזר חלילה.
רשתות חברתיות של 'חבר מביא חבר 'במובן המאוד בינוני של המלה.
ומה רע בזה? אם יש למנהל צוות שהוא רגיל ואוהב לעבוד איתו – אז למה שהוא לא יגרור אותו לארגון הבא? יש הבדל בין זה לבין 'קידום קרובים', היות וכאן המשרה לא ניתנת על בסיס קירבה למנהל, אלא על בסיס העובדה שהמנהל מעריך את כישוריו המקצועיים של הצוות איתו הוא עובד.
ניימן, לא מדובר כאן בגרירת עובדים "לארגון הבא" אלא לפרויקט הבא בתוך אותו הארגון. שנית, הבעיה מתחילה כאשר המנהל הוא בינוני והוא נסמך על עובדים בינוניים שכל הזמן אומרים לו כמה הוא גדול הוא גדול הוא גדול. מה שקורה אז הוא שקבוצה בינונית, שהמנהל שלה בינוני ושהעובדים שלה בינוניים עוברת מפרויקט לפרויקט ועושה נזקים.
יובל, בדיוק כמו בקונצרן הגלוב…
עמיר: משאלת מוות?
תמר,
1. היו"ר הרים להנחתה
2. התכוונתי רק לקטע "הוא גדול הוא גדול הוא גדול"
3. מונחת אצלך התנצלות קודמת שלי, עשי בה שימוש ככל שידרש, עכשיו ובעתיד
עמיר: זו התנצלות גורפת, לשימוש חוזר, ללא תאריך תפוגה?
חיובי, למעט מקרים חמורים בהם תנתן התנצלות ספציפית (המקרה הנוכחי אינו נחשב לחמור)
תמר: גם תגובתך להתנצלות חסרת תאריך תגובה? כי אני מתנוונת פה קצת מאז שעפר בחו"ל…
דנדוש: משמח לראות שהחלמת מספיק בשביל לחמם את השוט.
עמיר הוא קטליזטור החלמה נפלא… הוא מעלה לי את הדם ראש.
אני ראשון!!!!9
ראשון במה? מי אתה בכלל?
ראשון בשעמום, לכל הפחות. ולמה את מתכוונת, 'מי אתה בכלל'? זו לא השאלה. השאלה היא: מי את?
אני מלכת הסאדו המוכתרת של הגלוב הזה, בין היתר. אתה, לעומת זאת, דמות אנונימית למדי.
אכן, כן! נעים להכיר.
היה סביר עד שהגעתי לקטע שבו הוא כותב I love source code. וגם נותן דוגמאות. עם זה אפילו גיק כמוני לא הצליח להתמודד. נטשתי. עד אז היה מעניין אבל סטנדרטי. מיקרוסופט נשמעת כמו כל ארגון תוכנה גדול אחר, לא יותר ולא פחות. הסיבה היחידה אולי שהטקסט הזה מעניין יותר מטקסטים מקבילים אחרים, היא כי מיקרוסופט משפיעה על החיים שלנו יותר מרוב ארגוני התוכנה הגדולים האחרים.
יובל: אופס כן, זה מה שקורא כשלא קוראים את המאמר עצמו (קראתי רק את התגובה יגאל והוא התייחס למעבר מארגון-לארגון).
על הטענה שבמאמר (עכשיו קראתי אותו, עדיף מאוחר מאשר אף פעם) אין לי איך להגיב היות ומעולם לא חוויתי אותה. אני רק יכול להעיר שבארגון ההייטק בו אני עבדתי (+8000 עובדים לפי מה שסיפרו לנו) לא שמתי לב לתופעת ה personality cult הזו.
גם אני התעצבנתי מהקטע של הsource code,
אבל לא בגלל הסיבה של פיגו, פשוט בגלל שהוא היה כלכך שמח שהוא ראה את הקוד של כל התוכנות האלו, ולא הגיע למסקנה שזה אמור להיות דבר שיגרתי לראות קוד של תוכנות, ושכך אמור להיות גם במקרה שלו, אם הוא לא היה עובד בחברה שעדיין תקועה במאה הקודמת.
כתיבת תגובה