השאלה מדוע טכנולוגיה אחת מצליחה וטכנולוגיה אחרת נכשלת היא שאלה מעניינת ורוב הזמן אין עליה תשובה מוצלחת. הסיבה היא שעל פי רוב אין סיבה אחת להצלחה או לכישלון של טכנולוגיה. תחת זאת ברקע פועלים צירוף של נסיבות: מזל, מחיר, טרנד, אופנה, מותג, חדשנות, ידידותיות, תזמון ושאר עניינים, כולם משחקים יחד, במשקל שונה שאינו ידוע מראש, משחק קומבינציה שלא תמיד מצליח לפתוח את כספת אהבת הקהל.
בהקשר הזה גוגל-גלאס, המשקפיים שגוגל השיקה במהלך 2012, הוא מקרה בוחן מצוין. על פניו נראה היה שהכוכבים מתיישרים כדי ליצור אירוע קוסמי שיוביל לבלוקבאסטר לא נורמלי: המותג הוא מותג ידוע, האופנה היא של מחשוב לביש, החדשנות מרתקת ויש אפילו באז מערימה של אנשים שמתנהגים כאילו כל גוגל-גלאס שנמכר מכניס להם לכיס עמלה שמנה, זאת למרות שהם עצמם לא מקבלים על כך גרוש. למעשה, הם נאלצו להיפרד מ-1,500 דולר כדי לקבל מוצר חצי-אפוי, רעיון שיושב להם על האף.
אז למה גוגל-גלאס נכשל ומדוע גוגל הודיעה שהיא זונחת, בשלב הזה, את פיתוח הגאדג'ט המדובר?
קודם כל בגלל זה:
או במילים אחרות, בשלב הזה, היישום של הרעיון פשוט מגוחך. האנשים שמסתובבים איתו הם אנשים מגוחכים והתוצאה היא גיחוך אחד גדול שמוביל לכך שצריך להיות טיפוס מאוד מיוחד, כלומר נודניק, כדי להסתובב עם המוצר הזה בציבור. האמת היא שקשה להאשים אותם: הם שילמו סכום מגונה של כסף בשביל לקבל את הדבר הזה, מה הם יעשו איתו כעת? ישאירו אותו בבית?
אבל מעבר לגיחוך, המשקפיים של גוגל סובלים מבעיה נוספת והיא מקדם קריפיות גבוה או במילים אחרות: המצלמה. המחשבה שאתה מסתובב כל הזמן עם מסך מול העין יכולה לעבור איכשהו, בקהלים מסוימים, בדור מסוים, לצרכים מסוימים. ממילא רבים מתעסקים רוב היום עם מסך זה או אחר אז למה לא לקצר טווחים ולחבר את המסך ישירות אל העין באמצעות משקפיים?
הבעיה היא שגוגל הלכה עם הגלאס שלה צעד אחד רחוק מדי וחיברה לו מצלמה. המצלמה הזו, פוטנציאלית, מצלמת (ומקליטה) כל הזמן את מה שנמצא מול העדשה שלה. זה היה הרגע שבו אנשים הגיבו בכעס וכאשר חושבים על זה, אפשר להבין מדוע בגוגל הופתעו.
רבים מוצאים את עצמם מצולמים בכל רגע נתון בין אם במודע (סלפי) ובין אם לא במודע (מצלמות אבטחה). המחשבה שאנשים ירתעו ממצב שבו מצלמים אותם נראית בלתי סבירה. אלא שגוגל החמיצו את המרכיב החברתי-תרבותי שקשור בעולם הצילום: כאשר אתה מצלם את עצמך אתה בוחר את הרגע, את העיתוי, את הזווית, את הרקע. אתה הבמאי של עצמך. כאשר אתה מצולם שלא בידיעתך, אתה יוצא מנקודת הנחה שיש לכך סיבה חשובה (בדרך כלל טעמי אבטחה). גוגל-גלאס הוא לא זה ולא זה ובעיקר היא נטלה מהאנשים את אפשרות הבחירה: אדם נכנס למסעדה כשהוא מצויד במשקפיים שמצלמים אותך ואין לך מה לומר בעניין למרות שברור לך שאין לכך שום סיבה מוצדקת. למעשה, אתה לא יכול להתנגד אלא אם כן אתה תולש לאנשים את המשקפיים מהפנים – וגם זה, כידוע, קרה.
טכנולוגיה לא פועלת בתוך עולם טכני סגור של מפרטים ויכולות. טכנולוגיה פועלת בתוך מרקם עשיר שמורכב מחוקים, נורמות ותרבות. הגלאס של גוגל ניסה להתעסק עם הנורמות החברתיות ששולטות בצילום, הוא ניסה לשנות אותן, כמעט בכוח, והתוצאה היא שאנשים דחו את המוצר ודחו את האנשים שענדו אותו, ומכאן glasshole.
יש לומר שמי שמספיד את הרעיון משקפיים מהסוג הזה לא מכיר מספיק את ההיסטוריה של הטכנולוגיה (וגם לא את גוגל). ההספדים מוקדמים מדי. חלפו יותר מעשרים שנה עד שהרעיון של ספר אלקטרוני תפס והטאבלטים של "אפל" החלו להיחטף כמו לחמניות חמות (רק כדי לחטוף בהפוכה בתקופה האחרונה). ישנן טכנולוגיות שעוברות כמה סיבובים של שינויים, שיפוצים ושפצורים עד שהן נקלטות. הרעיון של מחשוב לביש לא הולך לשום מקום וכולנו נלבש בעשורים הקרובים כל מיני מחשבים זעירים, חלקנו כבר עונדים כל מיני צמידים אלקטרוניים למיניהם שבודקים כמה צעדים אנחנו צועדים ושאר ירקות.
ועדיין, המקרה של גוגל-גלאס יכול ללמד אותנו כמה לקחים.
הראשון הוא שכל הנביאים מטעם עצמם, גורואים טכנולוגיים בעיניי עצמם, שקובעים שהם נתקלו בפיתוח הגאוני ביותר שאי-פעם פותח על ידי בני אדם, הם לא יותר מ-fan boys מעיקים. הם לא הקהל הרחב ולמעשה הם לא קהל המטרה. הם הכרחיים כדי ליצור את הבאז הראשוני אבל מוטב שלא להתרשם מהם יתר על המידה.
השני הוא שגם חברות גדולות ומצליחות, דוגמת גוגל, שרגילות לרשום הצלחות מבריקות, מסוגלות להתחלק על התחת. הצלחה היא לא עניין שרשום בטאבו. היא דומה יותר להטלת קובייה: העובדה שקיבלת 6-6 בהטלה הקודמת לא מבטיחה שום דבר בהטלה הבאה (אם כי, צריך להודות ביושר, שלעתים מוצרים מצליחים בין השאר בגלל ההצלחה של המוצר הקודם. מוצרי "אפל" הם דוגמה טובה לכך).
והשלישי הוא שגוגל-גלאס הוא דוגמה נפלאה לניסוי הנדסי מסקרן ולניסוי חברתי כושל. מן הראוי שחברות טכנולוגיה יבינו שהן צריכות להעסיק סוציולוגים, אנתרופולוגיים, חוקרי תרבות ואפילו פילוסופים לצד המהנדסים שלהן אחרת הן ימשיכו להשיק מוצרים שאף אחד לא באמת רוצה להשתמש בהם.
כתיבת תגובה