ג'ו שרקי מפרסם הבוקר ב"ניו-יורק טיימס" טקסט מעניין בעיני (רישום חינם, בלה בלה בלה).
הוא מספר על נסיעותיו התכופות בענייני עבודה (וגם לא) שמחייבות אותו ללון בבתי מלון ברחבי ארה"ב. אלו, גובים ממנו כמעט 10$ ליום תמורת התענוג להתחבר לאינטרנט מהיר. למה אני צריך לשלם כזה סכום, הוא שואל במידת מה של צדק, כאשר בפארק העירוני בניו-יורק אני גולש לי באינטרנט מהיר ובחינם?! בפארק כן ובמלון לא?
סוגיה מעניינת. מצד אחד, גם בתי מלון צריכים להתפרנס מצד שני, הם לא קצת מגזימים?
כאשר אני שהיתי במלון "מובנפיק" שבירדן לפני מספר שבועות, שילמתי (שימו לב – הנה זה בא) 22.5 דולר ליום תמורת חיבור מהיר לרשת (בסוף לא היה להם חצי דולר ולכן שילמתי רק 22 דולר. כן, דפקתי את השיטה).
שרקי מספר שככל שהמלון יקר יותר כך הוא גובה יותר כסף על ה-WiFi. ההיגיון פשוט: ממילא המבקרים מסריחים מכסף, אז מה אכפת להם לשלם סכום שערורייתי על אינטרנט מהיר?
כמו שאני מכיר אותם ואת השיטה, בטח יש איזה מישהו שעובד כבר עכשיו על משבש קליטת אינטרנט לבתי מלון, שבדומה למשבש הסלולרי יאלץ אותך להשליש מזומניך לקופתן השמנה של המלון ולא לאיזשהוא ספק אחר שבמקרה אפשר לקלוט אותו באיזור, ח"וח בחינם.
אני לא חושב שצריך את זה. ביחס לכלל בתי המלון בעולם, כמות בתי המלון שנמצאת במקרה ליד פארק ציבורי שיש בו אינטרנט מהיר בחינם היא זניחה.