יריב נחשון הוא באמת טיפוס מיוחד. צפיתי בקטע שבו הוא השתתף בפאנל בכנס של הטוש והיה לי ברור שזה עניין של זמן עד שיארגנו לו שם כתבה. הוא מכיר ויודע מה מפעיל את התקשורת. העניין הוא שהתקשורת לעתים קרובות מדי לא מבינה מי עומד מולה.
הכתבת נופר סיני, מספרת על נחשון: "נחשון עבר לחברת אקטיווינט, שניסתה להביא את האינטרנט לטלוויזיה, ושם למד לתכנת. בתור שיעורי בית הוא בנה את פלונטר, חנות מחשבים באינטרנט. כש"שיעורי הבית" התחילו לקבל הזמנות, התברר שנולד עסק – עסק לא רע בכלל. בתוך כמה חודשים התרומם פלונטר, אחד מאתרי המכר הראשונים בישראל, לכדי עסק שמגלגל מחזורים ומעסיק עובדים".
ועכשיו למציאות. אקטיוינט היתה סוג של מעשה עוקץ של אחד בשם ישראל רוזנפלד שלפני כמה שנים דן אותו בית המשפט המחוזי (אם אני לא טועה) בירושלים לכמה שנות מאסר בכלא (לא על מעשה הנוכלות הזה, על מעשה נוכלות אחר). אני הייתי לקוח של אקטיוינט ולמעשה זה היה המגע הראשון שלי עם העיתונות ועם אחד בשם עידו אמין שדיווח על השתלשלות הפרשה (והיו דיווחים נוספים). איפה זה ואיפה "אקטיווינט, שניסתה להביא את האינטרנט לטלוויזיה"?? הרי יש ארכיון לעיתון. אפשר להשקיע שתי דקות ולבדוק!
בפרשת אקטיוינט הובטח מחשב חינם למתחברים. המחשב היה אמור להגיע מ"פלונטר" של יריב נחשון וכמובן שרבים – רבים מאוד – מעולם לא קיבלו את המחשב. אם אני זוכר נכון (אני לא בטוח בזה, אז קחו את זה בערבון מוגבל) גם בפרשת שופס.קום שמאחוריה עמד אותו רוזנפלד, ניצב לצידו יריב נחשון. גם אז הובטחו מחשבים שמעולם לא הגיעו. בשנים שלאחר מכן קיימתי עם נחשון כמה שיחות ובכולן טען שנפל קורבן לרוזנפלד בדיוק כמו שאר הלקוחות שלו.
אני מסופק.
העובדה שנחשון מנסה להקטין את חלקו בסיפור אקטיוינט, שלא לדבר על לספר סיפור אחר לחלוטין ("תחום הטלוויזיה"???), מלמדת גם היא משהו על האיש.
כתיבת תגובה