ביקורת בונה

כבר כמה חודשים לא ביקרתי בקולנוע, מבחירה. המחירים המנופחים של הסרטים הם דבר שכבר נכתב עליו בעבר, הקולות והרחשים, אלה שמתעקשים לתקוע במושב שלי רגליים ארוכות מדי, אלה שמסתירים לי, המחיר המוגזם לכל בקבוק מים מינרליים, והזכות המפוקפקת להזדחל לאחר ההקרנה במסדרון שעושה לי פלאשבקים לדום, גורמים לי לוותר, בחפץ לב, על החוויה.

פה ושם

15 מחשבות על “ביקורת בונה

  1. מוזר שהעיתונאים עדיין טורחים להזיז את התחת ולבוא לקולנוע במקום לראות את הסרט בסלון בבית. אולי מחלקים שם פופקורן חינם.

  2. טרול , סרטים זה עניין של טעם וריח.
    ברוב המקרים מבקרים מתייחסים להאם יש סיפור עלילה , רמת המשחק וכו’.

    והינה דעתי:
    4 סיבות טובות לא ללכת לקולנוע

    1.כי המחיר בשמיים (35 שקל על כרטיס לא כולל פופקורן ושתייה)

    2. רבע שעה פרסומות ! (גם אם כתוב בכניסה שיש רבע שעה פרסומות לא עושה את זה מוצדק)

    3.סרטים באיכות גרועה , אני באמת לא יודע למה זה כי אני לא מבין בדברים הטכניים אבל הסרטים בקולנוע פשוט באיכות זוועתית

    4.DVD עד שהסרט מגיע למסכים בישראל הסרט כבר נמצא על המדפים בבלוקבסטר (כמובן בלי תרגום)

    *לא כולל שיתוף קבצים

  3. אצלי יש כלל ידוע בנושא:
    ככל שהביקורת לסרט יותר גרועה ככה הסרט יותר טוב.
    ידוע שמבקרי הקולנוע הם אנשים מסכנים,משועממים שלא מבינים כלל בנושא שעליו הם כותבים.
    מאיפה לכל הרוחות הם ממציאים את השטויות בביקורת.

  4. רבע שעה פרסומות במקרה הטוב. בסינמה סיטי זה לפחות 20 דקות, ואחר כך טריילרים של המפיצים בארץ, ואחר כך הטריילרים שבאים עם הסרט, ואחר כך הסרט. עם כל כך הרבה פרסומות הייתי מצפה לראות את הסרט בחינם.
    בעניין איכות ההקרנה – עבר הרבה זמן מאז שראיתי סרט שהיה בפוקוס מושלם. תמיד יש בעיות ותמיד לא מתקנים אותן. או שהסרט חורג מהמסך. או שלא רואים את הכתוביות. ותמיד הווליום גבוה מדי, גם באולמות שבחוצפה (!!!) אין להם סראונד. בשביל מה אני בא אם לא בשביל לקבל חוויית צפיה? פשוט מאוד – התאחדות בתי הקולנוע חיים בשנות הארבעים. הם עושים טובה שהם מביאים איזה סרט מעפן ללבאנט.
    אז הנה שיעור מספר 1 בכלכלה: המוצר שלכם גרוע, ויקר, ואני יכול למצוא אותו במקום אחר באיכות גבוהה ויותר בזול. וזה לא באשמת המבקרים. אני מקווה שהעיתונים פשוט יממנו למבקר כרטיס קולנוע פעמיים בשבוע במקום ההקרנות לעיתונאים.

  5. אלטרנטיבה נוספת לאתרים זרים היא לקרוא ביקורות באתרי שיתוף קבצים (לפי חוק, כפי שהסביר לי יהונתן, מותר להוריד סרטים לשימוש אישי). האולפנים וההתאחדויות הקיקיוניות האלה מרחיקות מעצמן בכוח לקוחות פוטנציאלים. הוליווד כבר לא זוכה לשום חלק מתקציב הסרטים שלי שהולך רובו ככולו לסרטים ישראלים או זרים עצמאיים (ד”א היה פסטיבל קולנוע בין לאומי מעניין באשדוד לאחרונה).

    ומסכים עם ג’יובל:
    הפרסומות כל כך ארוכות, מילא אם היו מקרינים קצת יותר טריילרים.
    כמעט ואין בארץ בתי קולנוע באיכות נורמלית, אם משלמים כל כך הרבה כסף שלפחות יתנו לנו THX.

  6. לא אמרתי שמותר.
    אמרתי שפקודת זכות יוצרים מחריגה הפרת זכויות יוצרים כאשר מדובר בעותק ביתי לשימוש פרטי.
    העניין טרם נבחן בבית משפט וצריך להזהר. אני מקווה שאף אחד כאן לא יתבע על ידי אלי”ס או משהו, אבל אם כן, הסעיף יהיה הגנה לא רעה עד שישנו את החוק (והוא בתהליכי שינוי)

  7. קשה. קשה להסביר את המצב.

    הציטוט המדויק של סעיפי החוק:
    “טביעה” – שימור של יצירה בכל אמצעי המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את היצירה;
    “קלטת” – התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב;

    3ג. לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות.

    אם אתה רואה בהורדת סרטים הביתה “שימוש פרטי וביתי”, אז ככל הנראה אתה חס תחת ההגנה.

  8. בלבלת אותי לגמרי.
    אם אני מוריד סרט למחשב אבל לא צרבתי אותו על דיסק אז לא הטבעתי אותו על “קלטת”.
    אם הורדתי אותו לדיסק, ודיסק הוא התקן לשימוש במחשב, אז אני לא חס תחת ההגנה.
    האם הכונן הקשיח במחשב נחשב “קלטת”?
    כי אם כן, אז הרי ההגדרה אומרת שהוא אינו “קלטת” ואי אפשר לטבוע בו יצירה.

    יוסטון, נראה לי שאנחנו בצרה, יוסטון? יוסטון?

    יוסטון נרדמו….

    *דפיקה בדלת*
    באנו להחרים לך את המחשב!

    -אפקט גלים ופייד-

    *הלמו מתעורר שטוף זעה מחלום הבלהות*

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: