"זו לא שכונת פאר, זו לא שכונה של עוני, ויש בה ילדים, כמוך וכמוני" (מתוך "שכונת חיים", שם)
כבר מזמן דיברנו כאן על הדרך שבה שירים לאומיים הופכים לפרסומת. למעשה, קשה לחשוב על אירוע בתולדות האומה, שיר, תמונה, משהו – שלא אומץ בגסות על ידי משרדי הפרסום כדי לפרסם איזו חברה דלוחה.
במובן הזה, סלטי צבר אינם שונים. הם לקחו את הסדרה המיתולוגית "שכונת חיים", שילדי שנות ה-70' גדלו עליה, והפכו אותה לפרסומת וולגארית ודוחה במיוחד לחומוס.
אני חובב חומוס קטן וחובב סלטים קטן עוד יותר אבל אם הייתי לקוח של הדברים האלו, אתם יכולים להיות בטוחים שהחומוס של סלטי צבר היה האחרון שהייתי קונה.
כתיבת תגובה