דרו סקופליטי, מנהל מכירות בחברה בניוארק, זרק זין בעבודה: הוריד שירים לאייפוד במקום לעבוד, ניהל שיחות טלפון פרטיות בשעות העבודה, ובאופן כללי גרם למנהלים שלו להצטער שהעסיקו אותו. אז הם פיטרו אותו, ולאחר מכן תבעו אותו – 90,000 דולר (השכר שקיבל במשך שמונה חודשי עבודה) ובנוסף 210,000 דולר שהחברה מאמינה שהפסידה בעקבות התנהגותו המבישה.
בטקעפר, המדווח על הפרשה, מתחלקים המטקבקים לשניים: אלה הטוענים שמדובר בחוצפה שאין כדוגמתה, ואלה שטוענים כי הגיע הזמן שהמעסיקים יעמדו על שלם. הראשונים גורסים כי החברות, והן בלבד, אחראיות על טיב העובדים שבחרו, ואם נבחר עובד שאינו ראוי, על החברה לספוג את ההפסדים ולהמשיך הלאה. אחרים טוענים כי עובדים צריכים להיות אחראים למעשיהם, ואם גרמו (במכוון או שלא) להפסדי החברה, עליהם לשאת בעונש.
האם עובדים צריכים לחשוש מעתה לא רק מפיטורים, אלא גם מתביעות בנוסח "לא עבדת מספיק טוב, ניהלת שיחות עם חברייך לאופן ספייס, והתמהמהת בשירותים – לכן אתה מפוטר מרגע זה, וחייב לנו את כל מה שהשקענו בך עד היום (כולל סנדוויצ'ים ומים מינרליים), וגם את מה שיכולנו להרוויח אם היית קונה את כרטיס הלוטו הנכון ומאבד אותו בלשכה של המנכ"ל"? בעיניי זה מופרך.
כתיבת תגובה