נוגש עובדים

דרו סקופליטי, מנהל מכירות בחברה בניוארק, זרק זין בעבודה: הוריד שירים לאייפוד במקום לעבוד, ניהל שיחות טלפון פרטיות בשעות העבודה, ובאופן כללי גרם למנהלים שלו להצטער שהעסיקו אותו. אז הם פיטרו אותו, ולאחר מכן תבעו אותו – 90,000 דולר (השכר שקיבל במשך שמונה חודשי עבודה) ובנוסף 210,000 דולר שהחברה מאמינה שהפסידה בעקבות התנהגותו המבישה.

בטקעפר, המדווח על הפרשה, מתחלקים המטקבקים לשניים: אלה הטוענים שמדובר בחוצפה שאין כדוגמתה, ואלה שטוענים כי הגיע הזמן שהמעסיקים יעמדו על שלם. הראשונים גורסים כי החברות, והן בלבד, אחראיות על טיב העובדים שבחרו, ואם נבחר עובד שאינו ראוי, על החברה לספוג את ההפסדים ולהמשיך הלאה. אחרים טוענים כי עובדים צריכים להיות אחראים למעשיהם, ואם גרמו (במכוון או שלא) להפסדי החברה, עליהם לשאת בעונש.

האם עובדים צריכים לחשוש מעתה לא רק מפיטורים, אלא גם מתביעות בנוסח "לא עבדת מספיק טוב, ניהלת שיחות עם חברייך לאופן ספייס, והתמהמהת בשירותים – לכן אתה מפוטר מרגע זה, וחייב לנו את כל מה שהשקענו בך עד היום (כולל סנדוויצ'ים ומים מינרליים), וגם את מה שיכולנו להרוויח אם היית קונה את כרטיס הלוטו הנכון ומאבד אותו בלשכה של המנכ"ל"? בעיניי זה מופרך.

10 מחשבות על “נוגש עובדים

  1. יש בזה לא מעט מהעבדות המודרנית.
    שעות עבודה עולות, איסור התאגדויות ומעבר לחוזים פרטיים (הפרד ומשול), אפשרות לפיטורים מהירים ללא הנמקה (חוץ אולי מצרפת), הלנות שכר, חובת עמידה כל העבודה, איסור חבירה לאנשים תוך כדי עבודה, איסור כל פעילות שאינה קשורה לעבודה במישרין ובאופן כללי התייחסות אל אנשים כאל מין מכונה כזו שאמורה לתת תפוקה.

    בטווח הקצר, זה בהחלט יכול לשרת מטרות קצרות טווח.
    אבל כשרוצים כוח אדם איכותי ולא ממורמר שיודע את העבודה שלו ולא כזה שהתקבל החודש כי פטרו את העובדים מהחודש שעבר, מבינים שלעיתים העבודה היא לא רק עבודה, אלא הרבה מעבר, וזה לא בהכרח רע למעסיק.

    אגב, נכון, יתכן ויש אנשים שמנצלים כל מיני פרצות. לכן כן חשוב שלמעסיקים לא תהיה איזו חובה בלתי ניתנת לניתוק להיפטר מעובדים שלא נראה להם.
    צריך למצוא את האיזון בין עובדים מנצלים (פרצות וטוב לב מעסיק) למעבידים מנצלים.

    וגם לי נראה מופרך לתבוע כסף מעובד על כך שלא עבד. פיטורים מספיקים. אם היית מספיק לא אחראי כדי לתת לו שכר ממש גבוהה בלי לבדוק אותו במשך תקופה ארוכה, בעיה שלך שהנחת את כספך על קרן הצבי.

  2. בשום מקום שעבדתי לא היה כתוב בחוזה שאסור לי להוריד שירים לאייפוד ולנהל שיחות טלפון פרטיות בשעות העבודה, זה שזה נראה מובן מעליו לא יעזור לחברה הזו כאשר הוא יתבע אותה בחזרה, וכמיטב המסורת האמריקקית, יזכה 12 מיליון דולרס.

  3. באותה מידה אפשר לתבוע את מי שקיבל אותו לעבודה, כי הוא לא עשה עבודה טובה,
    ואת מי שקיבל לעבודה את מי שקיבל אותו לעבודה, כי הוא לא עשה עבודה טובה.
    חד-גדיא, חד-גדיא.

  4. צריך גם לתבוע את איש האינסטלציה שתיקן את את השירותים של העובד לפני חודשיים,
    כי אילולא היה עושה זאת העובד היה מת מסרחון-לא-נורמלי ולא היה ממשיך לפגוע במעבידיו בצורה כ"כ קשה.

  5. עמיר: ב2 מקומות עבודה שעבדתי היה כתוב בחוזה על שיחות פרטיות. באחד אסרו ובשני נתנו "הקצבה" של שעתיים בחודש.

    כמובן שהנושא לא נאכף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *