מאבד תמלילים

ויסטה מבאסת

,

—

באמצעות וובסטר נחשפתי לפוסט הזה ב"לינגמגזין" שהפנה אותי למאמר הזה ב-ComputerWorld.

המאמר סוקר עשרים תכונות שסביר להניח שלא נאהב בויסטה החדש. מה שבמיוחד מבאס אותי, ונחשפתי אליו גם בטק-אד, זו רמת האבטחה המ-טו-ר-פת שמיקרוסופט הכניסה במוצר הזה, שבין השאר גורמת לזה שבכל פעם שתרצה להתקין משהו או לשנות איזה חלון, או איזו הגדרה, או איזה פיצ'קימיצ'קי, תצטרך להתחנן ל-Administrator, שהוא בעצם אתה (אבל לא) שייתן לך להתקין, לשנות, להוסיף וכן הלאה. אין סוף שאלות, ממשקים והצקות והכל כדי שלא יגידו שויסטה היא מערכת הפעלה פרוצה.

ויסטה היא מערכת הפעלה פרוצה!

בסדר? מרוצים? עכשיו אפשר בבקשה לוותר על כל ההצקות האלו? אני מתחיל להתחרט לאללה שכתבתי שאני מוכן להתקין ויסטה העיקר שתגיע. היא ממש, אבל ממש משביזה אותי וזה עוד לפני שהכנסתי את התקליטור (החוקי, כן?) לכונן.

← הקודם
הבא→

תגובות

34 תגובות על “ויסטה מבאסת”

  1. ניצן

    לינוקס?

    הגב
  2. ניימן

    יש להם איזה 7 גירסאות לויסטה, לא? אין להם איזה אחת נוחה לשימוש אנשים נורמאלים שם?

    הגב
  3. תמר

    למה אתה אומר מערכת הפעלה פרוצה? תגיד מערכת הפעלה יותר נותנת מנערת ליווי במלון של נבחרת כדורגל מסוימת, תגיד שיש בה יותר חורים מבמסננת קרועה, תגיד מאותגרת אבטחתית, תגיד יותר פתוחה מאשר אסיר מטרוסקסואל במקלחות, אבל אל תגיד פרוצה.

    הגב
  4. MrM

    חחחחח משתמשי חלונות 🙂

    הגב
  5. רואה שחורות

    אני כבר לא יודע מה יותר מעצבן: ויסטה המפלצתית או משתמשי הלינוקס המנדנדים.

    הגב
  6. omeran

    אני שומע הרבה פעמים דברים כמו –
    "נו, באמת, ב- Linux כבר אפשר לעשות את זה מזמן,
    אתה פשוט צריך להתקין קרנל X עם windows manager Y ו- Shell Z, להוריד 3 פאטצ'ים, לערוך 5 קבצי קונפיגורציה, להוריד 8 ספריות תמיכה, לתקן כמה שורות ב- script ההתקנה, לקמפל הכל מחדש וזהו!"

    הגב
  7. siiie

    עומרץ- קרעת אותי!!

    חחחח..

    כמה שזה נכון, אני מעדיף להתקין עם מערכת פרוצה מאשר מערכת שאין לי מושג מאיפה להתחיל ואיפה לסיים, איזה גרסא להתקין, איזה הפצה לבחור ואיזה פקודה שלא עובדת להריץ….

    הגב
  8. אחד העם 18

    נדמה לי שבמקור אומרים על הויסטה שהיא Slut.

    הגב
  9. פיגו

    Omeran: לול. אנשי לינוקס לא מבינים שכל מה שהם צריכים זה שלושה דברים:
    א. להפוך את המערכת שלהם להרבה פחות טובה
    ב. לוותר לאלתר על כל המונחים הטכניים שלהם, כולל השם של המערכת (לינוקס זה סקסי בערך כמו יהודה סעדו. מה עם שליכטה? טרומבוזה? פ33ות לגבות? משו?)
    ג. להפסיק לנג'ס!

    אגב הבוקר בחדרכושר ראיתי תכנית בערוץ 8 שדודי גולדמן הגיש על האקרים. קודם כל עכשיו אני יודע איך הוא נראה, שנית הוא סיים באיזה משפט הזוי לגמרי על כך שההאקרים הם "בסך הכל ילדים טובים שרוצים לחלוק את הידע שלהם עם האנושות" (אני לא ממציא!) מה שגרם לי מיד להעביר לשאקירה.

    הגב
  10. מוסיף

    נו, בסוף הרי נשתמש בויסטה. כמו גדולים נשתמש.

    הגב
  11. קלינגר(14)

    יחי הלינוקס, אני ניסיתי אתמול שתי גרסאות, את אובונטו ואת קנופיקס( k שקטה?), היום אני אנסה את האחד של mרm

    הגב
  12. חנן כהן

    ועכשיו ברצינות.

    נחמד לרדת על מיקרוסופט אבל הפתרון לבעיית ההגנה על מחשב שולחני היא בכלל לא פשוטה.

    מצד אחד רוצים שרושעות לא ייכנסו, ומצד שני לא רוצים הפרעות בעבודה.

    אני חושב שיש כאן גם עיוות של תפישת המציאות של עבודה עם מחשב.

    בהתחלה באמת יש הרבה התקנות. אחר כך העניינים נרגעים.

    הביקורת במאמר היא רק על השלב הראשון, ולא על העבודה השוטפת.

    הגב
  13. פורצלינה

    גם ככה קשה להסביר ללקוחות בטלפון איך להגיע לכל מיני דברים ב-XP,
    אל תגיד לי שגם הויסטה מבאסת, כי זה אומר שאני אתפטר!
    ואם אני אתפטר, זה בעצם בגללך!
    ואם זה בגללך, תהיה חייב לתת לי תפקיד בקונצרן.

    זהו. מש"ל.

    הגב
  14. omeran

    לדעתי הטלת האחריות על המשתמש לא פותרת שום דבר (עבור המשתמש).
    הרפלקס של לחיצה על OK/Continue פשוט כבר הפך להיות חזק מדי.
    גם אם ההודעה תכלל סימני קריאה, אורות מהבהבים וקללות על אמא שלו, אם יש שם כפתור OK, אז בפעם השלישית שההודעה (או הודעה דומה לה) המשתמש ילחץ עליו, ואולי במקרה הטוב אחרי הלחיצה יהיה נדמה לו שהוא ראה איזושהי אזהרה.

    הגב
  15. אחד העם 18

    Omeran – מילה בסלע. הסיבה לכך היא שהאזהרות האלו לגמרי לא מובנות – שיקום מי שקרא אחת כזו (ולא רק לאחרונה – בכלל)
    מרוב כיסתוח המעבר על כל אזהרה נעשה אוטומטי, מה שמחמיץ את המטרה לקיומן.

    הגב
  16. פורצלינה

    omeran: אם היית יודע כמה מחשבים יכלו להמשיך ולחיות בקירבנו, אם רק בעליהם העילגים לא היו לוחצים על ה-OK ופותחים את הצוהר למליון סוגים של וירוסים פנימה אל ההארד-דיסק…

    הגב
  17. ניצן

    omeran: אני לא יודע מאיזה אנשי לינוקס שמעת את זה אבל היום זה ממש לא ככה. בשביל להתקין לינוקס לשימושו של משתמש ביתי אתה צריך להכניס את הדיסק לכונן, לבחור שפה, לבחור מחיצה, ללחוץ על אנטר ארבע פעמים וללכת למצוא מה לעשות בשעה הקרובה. אחרי שאתה מסיים יש לך מערכת הפעלה מלאה מותקנת ומוכנה לעבודה.

    בשביל המשתמש הפשוט – זה די והותר ולרוב אפילו פחות מתסכל מלהתקין חלונות מההתחלה.

    הגב
  18. ניצן

    פורצלינה: או טורחים למשל להגדיר סיסמא לחשבון האדמיניסטרטור שלהם

    הגב
  19. omeran

    (וואו, מזמן לא עוררתי כ"כ הרבה תגובות)
    ניצן – שים לב שהבחירה הראשונה (והלא ממש פשוטה) שאתה צריך לעשות היא להחליט איזו חבילה אתה רוצה להתקין. לויסטה יש 5 גרסאות די דומות, ללינוקס יש (תקן אותי אם אני טועה) לפחות שלושים.
    הבעיה עם ההצהרה ש"בלינוקס אתה יכול לגרום לה להתנהג בדיוק כמו שאתה רוצה" היא שאתה אולי יכול. לי (ולהרבה משתמשים אחרים) אין כוח לזה. וכשאני עובר ממחשב אחד למחשב אחר, דווקא יהיה לי נחמד אם אני אדע למה לצפות.

    הגב
  20. ניצן

    אני לא דיברתי על ”בלינוקס אתה יכול לגרום לה להתנהג בדיוק כמו שאתה רוצה“ אני דיברתי על המשתמש הפשוט, זה שלא ממש מבין במחשבים אפילו.

    אם פעם היה צורך בהורדות של שלל חבילות, ושבירת הראש על סקריפטי התקנה מסובכים, הרי שכיום, המערכת הזו הרבה יותר מתאימה עבור המשתמש הפשוט בעזרתם של מנהלי התקנות מתקדמים.
    בשביל להתקין סקייפ למשל על חלונות, אני צריך לגשת לאתר הבית של החברה, להוריד את התוכנה, להתחיל בהתקנה, לבחור ספריה, שלל הגדרות ועוד קצת כאב ראש – ויש לי סקייפ. בלינוקס לעומת זאת אתה נכנס למנהל ההתקנות, כותב סקייפ, מסמן את החבילה ולוחץ אישור.
    מערכת ההפעלה, כבר תטרח להוריד את הגירסה ולהתקין אותה.

    באשר לאיזו חבילה – כמעט כל ההפצות הגדולות היום מציעות לך גירסת לינוקס על תקליטור. הורד, צרוב, אתחל והשתמש בלינוקס ללא שום התקנה. זה יאפשר לך את הבחירה – וזה משהו שאתה לא תזכה לראות במיקרוסופט למשל.

    הגב
  21. ירון

    הלא כל הסיפור הזה של דרישות אדמיניסטרטור באות מעולם היוניקס (כולל לינוקס) אז איך בדיוק לינוקס טובה יותר בזה?

    הגב
  22. MrM

    לכל המלעיזים: אתם יכולים לתפעל את לינוקס בלי לכתוב שורת קוד אחת, בלי להיכנס לטרמינל ובלי לקפל כלום.
    לינוק הרבה יותר פשוטה לתפעול מחלונות, אתם פשוט לא ניסיתם אז אתם לא יודעים.

    הגב
  23. דרור

    MrM – הבחירה, הבחירה. זו הבעיה. התקנתי לינוקס, ניסיתי – נראה נחמד מאוד. אבל אפילו בתור משתמש מתקדם (ובתור משהו דמוי מתכנת, תנו לי להחזיק באשליה שלי שאני משתמש מתקדם) לא ברור בלינוקס מה כדאי, KDE או Gnome, הפצה כזאת או הפצה אחרת. משתמשי לינוקס "כבדים" אוהבים להגיד שזה כל היופי, שכל אחד יכול לבחור מה שמתאים לו. באופן אישי, אני אתעייף אחרי שתי מערכות (רגע, אז כבר התעייפתי – Fedora ו-One). "משתמש קצה" רגיל לא יגיע בכלל לשלב הזה. ושלא נדבר על ההתמחות שצריך בשביל ניהול מערכת.

    הגב
  24. דרור

    אבל מה זה משנה – הטיעונים האלה נטחנו כבר כל כך הרבה פעמים, שעדיף היה שאסתום את הפה. מ-ע-כ-ש-י-ו.

    הגב
  25. MrM

    חחחח אני פשוט התקנתי את אחד לינוקס וכל מה שלא ידעתי מה אומר השארתי בברירת מחדל…

    הגב
  26. ניצן

    ירון: ההבדל הוא בכמות הנזק שהמשתמש יכול לגרום למערכת. בלינוקס אתה "שואל" שימוש באדמיניסטרטור, בעוד שבחלונות בדרך כלל כל המשתמשים הם אדמיניסטרטורים (בעיקר בגלל שרוב האנשים לא יודעים איך להגדיר פאוור יוזר). בסופו של דבר – משתמש של חלונות מסוגל לגרום נזק לכל המערכת בגלל פאשלה, משתמש של יוניקס במקרה הכי גרוע ידפוק לעצמו את החשבון משתמש.
    במקרה שאני מדבר עליו (18, כאן ), מדובר בעסק שהקים הוט ספוט ללקוחות שלו אבל גם לא טרח להגדיר סיסמא לחשבון האדמין שלו ובנוסף לזה עוד הגדיר את כל כונן C שלו בתור כונן משותף ברשת. למעשה, כל מי שהתחבר לרשת ובדק את רשימת המחשבים ברשת יכול היה להגיע אל המחשב של אותו בעל עסק ולהוציא ממנו מה שהוא רצה אם הוא רק היה מקליד שם משתמש administrator ולא מכניס סיסמא. אם הייתי איש רע, הייתי יכול לעשות שלל דברים ניבזיים כמו למשל להכניס לתפריט התוכנות שעולות עם המערכת קובץ bat פשוט שגורם למחשב לאתחל. (מאוד משעשע האמת)

    דרור: הפצות על בסיס Live CD פותרות את כאב הראש של ההתקנה. חלק נכבד מההפצות מגיע גם עם שולחן עבודה של גנום וגם KDE ואתה יכול לבחור בין השתיים. בסופו של דבר, או שאתה בראש של KDE או שאתה בראש של גנום – וזה מה שתבחר לעצמך. אני במשך שנים הייתי חובב של KDE (אני התחלתי עם מנדרייק 7) ורק כשעברתי לאובונטו לפני חצי שנה התחלתי להשתמש בגנום. למרות שהדסקטופים שונים רעיונית בצורת העבודה שלהם – אובונטו לדעתי הרבה יותר ידידותי והרבה פחות עמוס מ kde.

    הגב
  27. ירון

    ניצן: זה בדיוק מה שמנסים לעשות עכשיו בויסטה ויובל התלונן עליו. לא כ"א יהיה אדמיניסטרטור.

    הגב
  28. MrM

    אובונטו זה לינוקס למוגבלים -_-
    התקנתי במחשב של אחותי ולא מצאתי שם שום הגדרה והממשק העברי חצי מתורגם בצורה עילגת, אני פשוט לא מבין מה כל הישראלים מתים על ההפצה הזאת.
    מנדריבה לינוקס ובמיוחד אחד אלו הפצות מאוד ידידותיות עם המון כח וממשק עברי מלא מצויין

    הגב
  29. ניצן

    MRM: זה שלא מצאת לא אומר שזה לא שם. אני הגעתי לאובונטו אחרי מנדרייק, פדורה וסוזה – את אובונטו הכי אהבתי – הוא נוח מאוד, ממש לא מסובך וידידותיות למשתמש זה אחד הדברים שההפצה הזו מאוד התברכה בהם.
    אני מניח שאתה עובד על KDE ולא על גנום – יכול להיות שזו אחת הסיבות שהיה לך קשה למצוא את מה שאתה מחפש.
    למה אוהבים אותה? אני מניח שזה בגלל הכוחות שדוחפים אותה, המטרות שהיא מציבה לעצמה והעמידה ביעדים. אובונטו נרכשה על ידי מליונר בעל עודף דולרים שהחליט שהוא מעוניין להציב מערכת שתוכל לתת מאבק הולם לויסטה – עוד לפני היציאה של הויסטה.

    אם יש לך קצת יצר הרפתקנות – תתקין את הגירסה החדשה (6.06) ועליה תתקין את eye-candy (ממשק גרפי מבוסס xgl) – ככה בשביל ההתרשמות.

    הגב
  30. MrM

    שמע חבובון- אני משתמש בממשק עברי, והממשק העברי שיש באובונטו נראה כאילו ילד בן חמש התחיל ולא סיים לתרגם אותו.

    ויש כלים שפשוט לא קיימים באובונטו- כמו אפשרות לנהל את המנהל הבוט- שבאובונטו הוא משום מה מסך שחור עם טקסט כמו בחלונות.

    במנדריבה יש לך תפריט עם כל ההגדרות שבו אתה יכול לנווט לפי נושאים וקל להתמצא- כשעברתי מחלונות לא הייתי צריך לחפש כלום, ישר מצאתי.
    שנכנסתי לאובונטו הייתי צריך לחפור במערכת בשביל למצוא הגדרות שבמנדריבה הגעתי אליהן בשני קליקים- אני מצטער, הדבר הזה נראה כמו גרסא מעוותת של חלונות.

    ויש לי גם XGL מותקן, זה צעצוע נחמד, אבל אני עדיין לא מבין למה לי לעבור בין החלונות בממשק תלת מימדי, זה סתם גימיק טפשי שסוחף את שוק מערכות ההפעלה בשנים האחרונות ושמיקרוסופט נדבקת בו עכשיו באיחור האופנתי המאפיין אותה כ"כ.

    הגב
  31. ניצן

    MRM: אתה רוצה לנהל דיון, נהל דיון – שאלת שאלה, קיבלת תשובה. רוצה לענות תענה לעניין ואל תכניס פסים אישיים – אני גם יכול לרדת אליהם. חבובון למשל, ממש לא היה במקום פה, במיוחד בהתחשב בעובדה שאני מבוגר ממך ב 10 שנים ואני מעריך שיש לי משהו כמו לפחות 5 שנים ניסיון יותר ממך בסביבת לינוקס .

    באשר לגישת החלונות – לדעתי דווקא מנדריבה (או KDE לצורך העיניין כי זה פשוט עניין של גישה) היא הרבה יותר בגישת חלונות מאשר גנום, אבל אם KDE זה מה שמלהיב אותך אתה יכול לנסות את קובונטו שזה אותו דבר אבל עם ממשק KDE.

    הגב
  32. שי פישר

    וואלה, הוצאתם לי את החשק ללינוקס עם כל הגנום, ה-XGL וה-KDE האלה.

    הגב
  33. MrM

    החבובון זה סתם צורת דיבור, מצטער אם נעלבת.

    בכל מקרה, אתה לא יכול להגיד שהתרגום של אובונטו הוא מספק בשום צורה, זה מוצר לא מוגמר ואני חושב שאם הם היו חתומים על זה ולא אובונטו היו חתומים על זה מי שתרגם לא היה מעז לשחרר את זה.

    KDE הרבה יותר פשוטה לשימוש- העבודה שאני יכול להגיע לכל הגדרות המערכת בשני קליקים ולא להתחיל לחפור ולחפש אותה בין תפריטים עושה לי הרבה יותר טוב.

    אני לא יודע מה אתה מכנה "גישת חלונות"- מה שאני התכוונתי זה שההגדרות לא מפוזרות במקום אחד אלא מפוזרות אול אובר בלי שום הגיון נראה לעין.

    הגב
  34. הדב

    מה התחלתם פה מלחמת הפצות. זה ממש מיותר.
    לאומרון ודרור אני מבין שאתם מעדיפים במקום ללכת לחנות בגדים ללכת לאפסנאות לקחת מדים. קשה לבחור, זה בדיוק כל הקף אפשר לבחור מה שרוצים ובניגוד לוינדוס הכל הפיף וניתן להחליף את הבחירה (בניגוד לוינדוס ששם כאשר אתה רוצה להחליף אתה צריך לרכוש במחיר מלא גרסה חדשה).
    במידה שוינדוס הלכו בגישה של לינוקס/יוניקס הרי זה לטובה (כמה פעמים ביום משתמש סביר מתקין תוכנה. בכל מקרה בלינוקס ניתן להתקין תוכנה רק למשתמש מסויים ואז הוא לא משפיע על כל המערכת וגם לכל המשתמשים אין גישה לתוכנה זו.
    אבל ברור שאתם מעדיפים לדקלם דיקלומים שהיו רלבנטים לפני חמש שנים (לפחות חמישה דורות בלינוקס) ולא לקחת LIVECD ולנסות הפצה מודרנית (אני בטוח שמשתמשים אינטיליגנטים כמוכם יודעים היכן להשיג אותם).

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן