חרמות, בריטים ויאהו

למהנט מפרסם ידיעה שהתפרסמה ברויטרס על חרם שהכריזו עיתונאי בריטניה כנגד יאהו וזאת בגין פעולותיה של החברה בסין. הפעולות של יאהו בסין אכן מרגיזות (לא מזמן פורסמה כתבה שלי על יאהו במוסף “ממון” ובה הזכרתי בקצרה את העניין) אבל החרם הבריטי מרגיז לא פחות.

מצד אחד, קשה להישאר אדיש לפעולות המרתיחות של יאהו בסין. החברה אשכרה מצפצפת על כל העולם כדי לעשות שם ביזנס. מצד שני, האם יאהו היא החברה הכי נוראית בעולם? מה עם כל אלו ששופכים פסולות רעילה לנהרות? מה עם אלו שמעסיקות ילדים בשכר רעב בדרום מזרח אסיה כדי לייצר בגדים או נעליים? מה עם אלו שמנצלים את המצוקה באפריקה כדי לעשות שם כסף על חשבון המקומיים?

אז אפשר לומר שצריך להתחיל איפשהו. בסדר. אפשר גם לומר שעיתונאי בריטניה סתם חיפשו לעשות כותרת. מי כמוהם יודע איך משיגים אחת.

20 מחשבות על “חרמות, בריטים ויאהו

  1. אני הולך לסדר סעודתא בצפרא דשבתא
    אני מזמין בעשתא עתיקא קדישה, מי שרוצה לבוא מוזמן, יהיה חמרא טבא.

  2. פורצלינה: יש הרבה דברים מעצבנים בעולם. אירן למשל די מעצבנת. אני לא ראיתי את עיתונאי בריטניה מכריזים עליהם חרם. גם וול-מארט די מעצבנת. גם אותם העיתונאים הבריטים לא מחרימים.

    MrM: מה נהיה איתך? שאני אחזיר את הספאם קרמה 2 שיעשה איתך סדר?

  3. אז מה, נעשה דירוג של כל החברות המגעילות בעולם ונחרים לפי הסדר את אלו שבראש הרשימה? החרם הזה הוא מחאה נגד אקט ספציפי שפורסם לאחרונה. אם נייקי תודיע השבוע שהיא משווה את שכר עובדי חנויות נייקי-טאון לזה של הילדים המנוצלים במפעלים שלהם בעולם השלישי, אין לי ספק שגם באימ-אמא שלהם ייכנסו.

  4. יובל, תמיד יהיו דברים גרועים יותר להחרים. העובדה שישראל למשל, יותר “מעצבנת” מיאהו, גם היא אינה סיבה שלא להחרים את יאהו. מעבר לשאלת השגת הכותרת, ישנה גם שאלת האפקטיביות. ובמדד זה לחרם על יאהו יש פוטנציאל גדול יותר מלחרם על איראן.

  5. אדר: מה שאת אומרת זו צביעות. כל העולם מכיר את תנאי תעסוקת הילדים בדרום מזרח אסיה על ידי יצרניות הביגוד האמריקאיות. צריך שמשהו *יתפרסם לאחרונה* כדי שמישהו יזיז את התחת? זה פופוליזם זול.

    עמרי: עכשיו אנחנו מחרימים דברים לפי האפקטיביות של החרם? למה? חרם הוא אקט מוסרי הוא לא אקט אינסטרומנטלי. אם יאהו עושה דברים נוראים בסין, למה לא להחרים ישר את סין? הרי סין דוחפת את האנשים שלה לקלבוש, יאהו רק מסייעת. אז קדימה, בואו נחרים את כל המוצרים שמגיעים מסין. אהה, זה קשה אתה אומר? כן, נכון. יותר *קל* להחרים את יאהו.

    ושוב, שלא יהיה ספק, יאהו מתנהגת כמו חברה בזויה, רק שיש משהו יותר גרוע מההתנהגות הבזויה של יאהו וזו התנהגות צבועה.

  6. אני בעד השיטה של אדר, כל עוד היא תחליט לארגן את הרשימה.
    נתחיל בלהחרים את סיסקו, ואז לא יהיה לנו אינטרנט.

    זה מזכיר לי פעם אחת שישבנו בסמינר של סמולנים, וכמו סמולנים טובים בארוחת בוקר התחלנו: “אני לא אוכל את הגבינה הזו, היא מחווה לא אורגנית” … “אני לא שותָה עין-גדי, הם הורסים את שמורות הטבע” … “אני לא אוכל את החסה הזו, היא גודלה בגוש-קטיף” וכו’ וכו’, ועד “אני לא נושם את האוויר הזה, הוא עבר בהתנחלות”.

    ** גילוי נאות: 1. אני מחרים את כביש 6 ומוצרים שיוצרו בשטחים 2. אני לא משתמש במוצרים שנוסו על בעלי חיים 3. אני סמולני 4. אני כן מחזיק את אינטרנט ביאהו! 5. אני לא משתמש במסנג’ר

  7. יובל התנהגות צבועה אינה כל כך גרועה כמו שאתה חושב. קרוב לודאי ששכונות שלמות היו נהרסות אם לא היינו קצת צבועים לשכננו שלא לדבר על מה שקורה במשפחות “הכי טובות”.
    ומן הסתם גם האסירים הפוליטים הסיניים היו מעדיפים יחס צבוע מיחס בזוי ודכאני.

    ולשאלתך. מה זאת אומרת “עכשיו אנחנו מחרימים …” ? עכשיו העיתונאים הבריטים מחרימים. והשאלה היא האם המטרה ראויה או לא. ואם כן, אפשר לשאול האם האמצעי אפקטיבי. החרמת בנק פועלים ע”י עיתונאיים פלסטינים יכולה להיחשב מטרה ראויה אבל לבטח לא אפקטיבית, כך שמטרת המחאה היא האקט המוסרי בעוד שהאמצעי (כאשר לא מדובר בטרור למשל) הוא בהחלט אינסטרומנטלי (בהגדרה).

  8. עמרי,
    אתה יודע מה, אולי באמת אני גם אחרים את הבנק האיסלאמי, כי הוא מעביר כספים לחמאס…

    צודק.

    אבל חרם יכול להיות גם חרם אחר, כמו של וואלה! שמחרים את גוגל (ולא מהסיבות המוצדקות) ולא מדווח עליו.

  9. הבריטים בכלל נורא עסוקים בחרמות בזמן האחרון. אולי הגיע הזמן לארגן להם איזה סקנדלון קטן, או איזו מלחמונת. אולי אם יזכו במונדיאל יירדו קצת גם מאיתנו. או אולי כל הבריטים, ללא יוצא מן הכלל, צריכים זיון דחוף.

  10. MrM, אולי תזמין בהשתא? שזה אומר עכשיו. ובטח התכוונת להזמין את עתיקא קדישא. שזה לא פחות מההוא שיושב לו אי שם במרומים. אגב, החמרא טבא, מאיזה יקב?

  11. אם הבריטים הם כאילו לוחמי חירות נלהבים
    שיחרימו את סין לא את יאהו
    אה – אבל זה יעלה להם המון כסף ,אז לא משנה

  12. אני באמת לא מבין מה רוצים מיאהו! מצד אחד צועקים עליהם על שתיקת פיות אבל שהם מוכרים בגדים נאצים זה לא בסדר (חבר’ס אי אפשר לאכול את כל העוגה ו להשאיר אותה שלמה)

  13. החרם הוא לא רציני וחבל כי לחץ צרכנים על יאהו, גוגל ומיקרוסופט הינו הכרחי. הבעיה איננה פשוטה מצד אחד החברות הללו צריכות לכבד את החוק המקומי ומצד שני הן מרגישות שאינן יכולות להתעלם מהשוק הסיני. לחץ צרכנים רציני צריך להוות משקל נגד לשיקול של השתתפות בסחר עם סין.
    בשבוע שעבר אמר טרי סמל, מנכ”ל יאהו, כי הוא מעדיף להיות בסין ולהשפיע על הממשל הסיני בהדרגה. זו תשובה צינית לא פחות מהחרם הבריטי. יחד עם זאת אני מסכים שחרם על סין הוא נכון יותר מוסרית – מה גם שהרבה מאוד מוצרים שמגיעים משם יוצרו ע”י עבודות כפיה.

  14. לול פיגו.

    ואני מסכים עם יובל ורוגל, מה שמרגיז בהתנהלות של יאהו (וגם בהתנהלות של מיקרוסופט וגוגל) בסין זו הציניות והצביעות.

  15. יש חברות מעצבנות יותר, אבל הן לא משתפות פעולה עם משטר שמחזיק מיליוני אנשים בגולאגים; שמוציא אזרחים להורג כדי לסחור באיבריהם (ומודה בכך בתירוץ של “הנהלים לא ברורים”); שמנהל כיבוש אכזרי של מדינה אחרת; שנוהג לפזר את ההפגנות באש חיה; שמנהל צנזורה כה חמורה, עד שלמרות שהיו למעלה מ-300 התקוממיות קטנות נגדו בשנה האחרונה, המידע עליהן הוא אפסי; בקצרה, יש מעט משטרים מאוסים יותר מהמשטר הסיני.

    ולפחות בשניים מהם – ממשלת חרטום בסודאן והפסיכוקרטיה של צפון קוריאה – סין היא תומכת נלהבת. אז, פאק איט, מצב הנהרות לא משהו, ושכר הרעב בדרום מזרח אסיה מחפיר – אבל סין, והחוברות התומכות בה, הן מצורעות בקנה מידה אחר לגמרי.

  16. יובל – אני מסכימה שזה פופוליסטי, אבל הפגנה שלא עושה רעש תקשורתי, אין לה שום אפקט. כדי לעשות רעש כזה עדיף לקשר אותה לכותרות היום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: