מגיפת הקטיפה

קטגוריות:

אחרי ההצלחה של ולווט/דבורית זה היה רק עניין של זמן עד שמישהו החליט שהוא צריך בדיוק את אותו הדבר אצלו. קבלו בתשואות רמות את החיקוי המגוחך של אייס.

שמישהו יסביר לי התם, איך זה שמהפחתה של אחוז אחד שלם במע"מ "צפויות ירידת מחירים של כ-0.4% בכל המוצרים והשירותים (ידיעות, עמודי החדשות, 6). יכול להיות ששכחתי את שיעורי החשבון מכיתה ו'?

זה בדיוק מה שהטריד אותי אצל דבורית וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. במקום להתעסק בסוגיות חשובות ובעייתיות בעולם התקשורת, במקום לנסות ולדון בהן ברצינות, יבואו עכשיו אלף חיקויים שינסו למצוא מי עבר למי (שטרית, שכותב את הטור באייס, כתב בעבר את "מי נגד מי" ב"העיר"), מי טעה ואיפה, ושאר התחכמויות בגרוש על כל משפט שאפשר לומר עליו משהו. בעוד שאפשר לומר לזכותה של דבורית שלעתים היא ניסתה לטפל בסוגיות עקרוניות, נראה שהבאים אחריה, מעדיפים להתעסק בתקשורת ברמת "האצבעות השחורות".

זה מביך כמו שזה מזיק.

תגובות

29 תגובות על “מגיפת הקטיפה”

  1. אפרופו שרלי שטרית, למה נגנז בדיוק התחקיר שלו לגלובס על רפי גינת?

  2. אם אני זוכר נכון, מה שנכתב בזמנו על הטענות של חגי גולן (עורך "גלובס") הוא שלא היה מדובר בתחקיר סגור ומוצלח וכי הוא היה חושף את העיתון לתביעות. אבל אני לא לגמרי בטוח בזה.

  3. ולא יזיק שמישהו גם יסביר לו ש"אפילוג" הוא סוף דבר, לא תחילת דבר. הוא התכוון ל"פרולוג".

  4. לי זה נראה כמו תחילת הסוף.

  5. נדמה לי שזו הפעם הראשונה שמישהו מצליח לכתוב נח בשבע שגיאות בטור הפרימיירה שלו. אחרי שהוא מקדים ואומר ש"ועוד מה לא: לא אתעסק בהגהות (למרות שהוצאתי פעם 98 בבגרות בלשון) – אלא אם אתקל בתופעה או במשהו בוטה שהופיע בכותרת ראשית או משנית – משום שאת כל השאר אני מעדיף לתלות בתום לב, חוסר ריכוז או לחץ זמנים של המערכת". ואכן, הוא לא מתעסק בהגהות, כפי שמוכיח הציטוט שהבאת, וכולנו נמתין עד שגם בפנאי פלוס יעלו מדור ביקורת תקשורת שבו ייכתב "מי ידע ומי יספר, למי התכוון שרלי שטרית במילה 'התם', או ששוב נרדם המגיה?"

    וכמובן, הדובדבן: "מול כל הדיווחים על ביטול השתתפותם של חברי להקת הפאנק ’יוסלס איי די’ כמנחי תוכנית הנוער ’אקזיט’ בכבלים, חשו רבים כי יתכן שהייתה זו נפילה חד פעמית, אמירה של אחד מהם שהכשילה אותם, אולי מדובר בסך הכל בילדים טובים שמחפשים את הפרובוקציה ומרדנות גיל הנעורים. עד שהגענו לכתבה ב-7 לילות (4-5). לא ילדים, לא מעידה, לא חד-פעמית."

    ובכן, *כל* הדיווחים ו*כל* ההחלטות להשעות את חבורת הדגנרטים התבססו על הראיון ב-7 לילות (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3269049,00.html), ולכן הפסקה של שטרית אומרת בעצם משהו כזה: אל תחשבו שההתבטאות שלהם ב-7 לילות היא חד פעמית, כי הנה אני מוכיח לכם שהם התבטאו כך שוב, ב-7 לילות. יחי הרקורסיה.

    טוב, אפשר לתלות את הטעויות הללו בתום לב, חוסר ריכוז או לחץ זמנים של המערכת.

  6. גם אני הוצאתי 98 בלשון ואפילו קניתי פעם מיותם מיוזלס ID דיסק משומש של להקת הפאנק המעולה Jawbreaker. עם זאת, דעתי לגבי החרפק ההוא שמזיין בחורות בלי קונדום ולא עושה בדיקת איידס ("ממילא אי אפשר לרפא את זה") – מגיע לו שהורידו לו את התוכנית. חתיכת זבל.

  7. זה מעולה! תאכלו את עצמכם בנתיים הכתיבה באינטרנט רק תתחזק על חשבונכם

  8. נו באמת, עכשיו תכריחו אותי לומר מלים טובות על מוצר של סיגלר? 🙂 תתביישו לכם.

    ראשית, אחרי טור אחד אתם קוטלים? זה לא רציני אפילו כבדיחה. שנית, טעויות כמו אלו שנמצאו כאן נופלות פה ושם ואין, כנראה, באמת מה לעשות מולן. שלישית, טוב שיש עוד טור שמנסה לעסוק בביקורת התקשורת. רביעית, זה לא חיקוי לוולווט – עוד בשנת 2001 תוכנן באייס מדור ביקורת תקשורת יומי, שיתפרסם הן בנמר של נייר והן באתר שאז היה בתכנון. היה לי אפילו דיבור פעם לכתוב את זה (ותודה לאל שלא התסייע, היום זה נראה לי סיוט לצרוך תקשורת באופן אובססיבי ומייד לפלוט, בלי זמן לעכל תהליכים).

    בקיצור, תנו לשטרית שבוע שבועיים לפני שתבואו לנתח.

    יותר מטריד שאין שם מנוי רסס ככל שאני ראיתי, ושלא נראה לי שחנן כהן יכניס את הטור לוובסטר.

  9. גדי, מעבר לעובדה שאני שמח שבאייס לוקח רק חמש שנים לעבור מרעיון לביצוע, איבדת אותי לחלוטין ב"טוב שיש עוד טור שמנסה לעסוק בביקורת התקשורת". אני מחפש טורים שלא עוסקים בזה, שלח לי לינקים אם יש לך (או שאני אחכה שחנן יכניס את זה לוובסטר. בכלל, אפשר לפתור את הסכסוך במזרח התיכון אם הפלסטינים יכנסו לוובסטר. עכשיו, אחרי שערפאת מת, כבר אי אפשר להגיד שערפאת לא רלוונטי. סטגדוש!).

  10. ידידי הטוב הערס, צר לי, אבל אני לא מסכים איתך.
    אין לי בעיה עם הטעויות בטור שלו, כמו שאין לי בעיה עם טעויות שנופלות בעיתונים. טעויות קורות ולכן ההתעסקות איתן נראית לי שולית ובלתי חשובה בעליל (אלא אם כן היא נמשכת לאורך תקופה ואז כבר שווה לדון בה).

    יש לי בעיה עם הקונספט ואת זה רואים כבר מהטור הראשון. והקונספט הוא ולווטי קלאסי רק גרוע יותר. וכן, אפשר לומר את זה כבר אחרי הטור הראשון. זה לא אומר שההמשך לא יהיה טוב יותר או שאי אפשר לשנות קונספט אבל אם זו קריאת כיוון אז פשוט חבל על הזמן (במובן הישן של הביטוי).

    דווקא העובדה שמה שמטריד אותך זה שאיזה פיצ'פקיץ' טכנולוגי חסר בטור הזה — היא זו שמטרידה אותי. זה שאין שם רסס – זה מה שמטריד אותך? כי מה, כי חשוב שעוד אנשים יקראו את הטור הראשון הזה?

  11. אתה צודק. חשוב שכמה שיותר אנשים יחשפו לתובנה הזו:

    מסע יח"צי הסרטים ממשיך: מוסף הארץ בראיון שער על עברי לידר, המשך למתקפת היח"צ המאסיבית ל’הבועה’ של פוקס-אוחובסקי ("מי צריך פרסומות כשיש חברים", רענן שקד, 7 לילות, 13), ומוסף 7 ימים בראיון שער לאקי אבני, כוכב ’מלח הארץ’ של האחים ברבש.

    שמע, יש יחסי ציבור לסרטים!! אלוהים אדירים, תביאו לאיש רסס!!!

  12. קטנוניים כולכם.

  13. אני לא מסכים.
    יש טעם במתקפה (הדי בוטה שלי, אני מודה) על ההתחלה והטעם הוא (לנסות) להסביר לכל מי שעומד מאחורי הטורים האלו או חושב ליצור אותם שנקעה רגלו של הקורא (ולכל הפחות שלי) מהרדידות הזו.

    אני לא מכיר את שטרית, אבל עושה רושם שהוא בחור טוב עם כוונות טובות. אם הוא אכן כזה, אז אדרבא, שיפיק מוצר עם משקל סגולי שכבד יותר מבלון הליום.

  14. סליחה? בטח שיש רסס:
    http://feeds2.be/feeds/c

  15. יובל, הכיוון שאתה לוקח באחרונה של ביקורת עיתונות רצינית מאוד מבורך. אתה רואה לא כולם וולווט:)

  16. תודה רוגל. רק בניגוד למה ששרלי כתב עליי (בטור הראשון שלו) אני לא מבקר תקשורת וגם אין לי כוונה להפוך לכזה בזמן הקרוב. אני כותב על מה שמציק לי. זה מתחיל בברחשים (הם תקפו ת'בית שלי. באמת!) ונגמר בטקסטים הזויים (לא שלי, של אחרים, כן?)

  17. כאילו שבאמת מאמינים שאני זה "אחרים".

  18. הברחשים זו באמת בעיה רצינית. חתולתי עדה.

  19. אולי משהוא יקח את זה בתור דוגמא איך אפשר לכתוב ביקורת שעוסקת ברמת התובנות ולא ברמת סימני הפיסוק או הרכילות.
    אני לא חושב שכתיבה על עיתונאים ועיתונאות צריכה בהכרח לעניין רק את הברנז'ה כמו שביקורת טלוויזיה איננה צריכה לעניין רק את הברנז'ה הטלוויזיונית. וכמו שיש מבקרי טלוויזיה טובים מאוד (הבלוג של אורן פרסקי הוא דוגמא מצויינת, למרות שאני לא מסכים להרבה מהנאמר שם) היה שווה לקרוא ביקורת עיתונות ברמה הזאת.
    בנתיים אני שמח שעתונאות מספיק חשובה בשבילך כדי שמדי פעם נקבל ביקורת רצינית (מי אמר בוטה?)

  20. שום דבר לא הטריד אותך אצל דבורית, הקינאה פשוט אכלה אותך,
    עשיתי לך טובה וניכנסתי לאתר שלך, זה מה שיש לך להציע ?
    אנא שפר את בלוגך, והפסק לקנא באחרים.

  21. כן אדוני.

    יאללה תחפף.

  22. אגב, יובל, אני רואה שקשה לך עם הדבורית/ולווט הזה. לדעתי אפשר ללכת על "דבלווט".

  23. אפילוג במקום פרולוג… ככה פותחים מדור "ביקורת", שמתיימר לעסוק ב"דברים החשובים באמת"?

    זו לא "סתם" טעות – זו בורות.

  24. אבל בורות זה נורא קול
    בורות זה קומודיטי
    בורות זה רייטינג

  25. רוגל, מישהו: קישור לבלוג של אורן פרסקי? Opinion לא ידע. תודה.

  26. תודה.
    אורן פרסיקו.

  27. אכן שושי פרסיקו ולא פרסקי, אבל הבלוג עדיין מצויין:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן