עוד מספר: מדד המחירים לצרכן

בתחילת השבוע העליתי את החלק האחרון של העונה הראשונה (תהיה עונה שנייה?) בפודקסט האישי שפתחתי, "סערה מושלמת". הפודקסט שואל "מה קורה כאשר רעיונות הופכים לאובססיה תרבותית?" והעונה הזו עסקה באובססיה שלנו למספרים.

בחודשים האחרונים אני מקבל זרם קבוע של הודעות מרגשות ממאזינים ומאזינות שמציעים לי להוסיף רק פרק אחד לסדרה: פרק על מספרים ואמונה, פרק על מספרים ורפואה, פרק על מספרים ופוליטיקה, וכן הלאה. אלו יופי של הצעות.

יומיים אחרי שהעונה הראשונה פרסם "הוושינגטון פוסט" פרויקט ענק שמוקדש ברובו למספר אחד, המספר שמייצג את "מדד המחירים לצרכן" (Consumer Price Index או בקיצור CPI).

בתחילת הטקסט כותב ג'ון לנקסטר משפט שהזכיר לי את האופן שבו אני כתבתי על מספרים ב"סערה מושלמת".

The gathering of data exemplifies our ambition for a stable, coherent society. The United States is an Enlightenment project based on the supremacy of reason; on the idea that things can be empirically tested; that there are self-evident truths; that liberty, progress and constitutional government walk arm in arm and together form the recipe for the ideal state.

Statistics — numbers created by the state to help it understand itself and ultimately to govern itself — are not some side effect of that project but a central part of what government is and does.

מה שאני מחבב במשפט הזה, ובמשפטים נוספים שמופיעים בטקסט הזה, הוא שלנקנסטר מבין שמספרים הם אף פעם לא רק מספרים. הם כמעט תמיד ייצוג של משהו אחר: יצוג של שאיפה, של מטרה, של יעד, של מדיניות, אפילו של תקווה. הוא גם מבין שמספרים הם הרבה דברים אבל כמעט אף פעם הם "לא מדברים בזכות עצמם".

לנקסטר כותב על מדד המחירים לצרכן בעוד שאני הקדשתי את הפרק התשיעי למדד כלכלי אחר: התוצר המקומי הגולמי (GDP) ובשני המקרים אנחנו מנסים להסביר מה כל כך חשוב במדדים האלו ומה כל כך בעייתי בהם.

אם בא לכם להבין על מה מדובר, כנסו לעמוד הזה ותוכלו להאזין ל-11 החלקים של "סערה מושלמת".