מכיוון שאני מחזיקה מעצמי מומחית הגלוב לענייני נשים, הופתעתי לקרוא את הטור של עירית קליינר-פז, בעל הכותרת "איך נדע מה הולך בראש של הזולת". בתחילתו מוצגת שאלה:
"גם עם חברים קודמים, וגם עם החבר הנוכחי, אני נתקלת שוב ושוב באותה בעיה: אני נמצאת בסיטואציה מסוימת, אמרתי משהו, הוא אמר משהו אחר, ובתום השיחה, או הפגישה, אני נשארת לשבור את הראש – מה לכל הרוחות הוא חושב?"
והיא ממשיכה:
"בטח תשאלי אם ניסיתי לשאול את הבחור עצמו. כן, ניסיתי, אבל זה מעצבן אותו. תמיד זה מעצבן אותם, השיחות "האלה". מה עושים???"
באמת מה עושים??? מסובך!!! קליינר פז ממהרת להסביר:
"תקלות רבות בקשרים נובעות ממנגנון ההשלכה. אי הבנות, שמקורן באותה הנחה אנושית אך שגויה, שאנחנו כולנו אותו דבר. למשל, נשים מתקשות להבין שבן זוגן באמת לא אוהב לדבר על רגשות, לא יודע לעשות זאת, לא רגיל. הן בטוחות שהוא מתחמק או עושה "דווקא", הן נפגעות וכועסות, כי הן באמת מתקשות להכיל את ההבדל. השלכה אופיינית לגברים היא התפיסה, שקירבה ואינטימיות פירושה "לעשות משהו יחד". אם עבורו שיא הקירבה זה טיול אתגרי משותף, או צפייה משותפת בטלוויזיה, הוא מתקשה לתפוס שהאשה שאיתו מרגישה אחרת, שעבורה, אינטימיות היא תקשורת, או חיבוק, או פעילות מסוג אחר".
חבל שאין בגלוב מדור ייעוץ דומה. התשובה שלי היתה הרבה יותר ברורה, קצרה ומדויקת.
כתיבת תגובה