בשבועות האחרונים עסקתי במגפת הבדידות ששוטפת את העולם. למגפה הזו יש השפעות בריאותיות, כלכליות וחברתיות. ב-2023 פרסם הממשל האמריקאי דוח (זהירות, קובץ PDF) שמחזיק יותר מ-80 עמודים שמנתח את המגפה ומצביע על ההשלכות שלה.
כך לדוגמה, בדידות מגבירה את הסיכון למוות בטרם עת בכ-26 אחוזים. היעדר קשרים חברתיים דומים לעישון של עד 15 סיגריות ביום והם קשורים גם לסיכון מוגבר ללקות במחלות לב או בשבץ מוחי. יש קשר בין בדידות והיעדר קשרים חברתיים לסיכון מוגבר לסבול מחרדה, דיכאון ודמנציה.
כמו דברים רבים אחרים, גם הסיפור הזה קשור בדרכים שונות לטכנולוגיה. לטכנולוגיה יש את היכולת לחבר בינינו אבל גם להפריד בינינו. באמצעות הטלפון הסלולרי אני יכול להגיע במהירות לחברים שלי גם כשהם נמצאים בצד השני של העולם ובאמצעות אוזניות מבודדות רעש אני מסתובב ברחוב בתוך בועת סאונד שמנתקת אותי מכל מה שקורה סביבי. באמצעות אינסטגרם אתה יכול להתחבר לטרנדים עולמיים וגם להרגיש מבודד בזמן (שנראה) שכולם חוגגים.
אולי בגלל שהנושא העסיק אותי בזמן האחרון, לא יכולתי שלא לשים לב לפרסומת החדשה של גוגל שמציגה את הטלפון הסלולרי החדש שלה, פיקסל 9.
לכאורה זו פרסומת על טלפון סלולרי ועל הפיתוח החדש שנמצא בתוכו: בינה מלאכותית שאפשר לדבר איתה, לשאול אותה שאלות, להתייעץ איתה, לקבל ממנה רעיונות. בפועל, זו פרסומת שעוסקת בבדידות, זו פרסומת שמדברת על כך שיש הרבה מאוד אנשים שאין להם למי לפנות, שאין להם עם מי לדבר, אין להם עם מי להתייעץ.
הפרסומת הזו פונה לפלח האוכלוסייה הזה, וזה עצוב בדיוק כמו שזה נשמע.
כתיבת תגובה