בשבועות האחרונים הצטרפו חלק מעובדי חברות ההייטק למחאה כנגד ההפיכה המשטרית. הם יוצאים לרחובות, חוסמים רחובות, מכריזים על שביתות. כמה מייסדים של חברות טכנולוגיה גדולות ומוכרות הודיעו שיוציאו כספים מישראל ויעבירו אותם למדינות אחרות.
לא כולם רואים בעין יפה את הפעולות האלו. מנהלים בכירים בתעשייה שאיתם שוחחתי טוענים שעל עובדי ההייטק ועל חברות ההייטק להישאר מחוץ לזירה הפוליטית. ייאמר לזכותם של אותם מנהלים שהם מייצגים את התפישה המסורתית והשכיחה בקרב מי שרואים את עצמם ואת עבודתם כמנותקים מהזירה הפוליטית. אחרי הכל, הפתרון שהם מייצרים – תוכנה, חומרה, אפליקציה, שירות או משחק – הם כולם ניטרליים מבחינה פוליטית. תומכי נתניהו ומתנגדיו יכולים להשתמש בהם והם יפעלו ללא קשר לשאלה למי הם הצביעו בבחירות.
אלא שזו תפישה נאיבית ושטחית. המעשה הטכנולוגי הוא מעשה פוליטי וקשה לחשוב על טכנולוגיה – ולא משנה עד כמה היא בנאלית, פשוטה ופונקציונלית – שאינה מוטה, מעודדת או דוחפת ערכים מסוימים.
פוליטיקה לא מתחילה או נגמרת בשמאל וימין, דתיים או חילוניים, יהודים או ערבים. פוליטיקה היא סדר עדיפויות ובעיקר היא הפעלה של כוח. ההחלטה למי להקצות תקציבי חינוך היא החלטה פוליטית שכן אדם משתמש בכוח המשרה שלו כדי להעביר תקציבים מקבוצה אחת לקבוצה אחרת, וזאת בהתבסס על סולם הערכים שלו. ההחלטה היכן לסלול כביש או על מי להטיל מסים גם היא החלטה פוליטית.
האם טכנולוגיה מנותקת מכל אלה? האם היא ניצבת מחוץ לעולם כחייזר המשקיף על כל זה מבחוץ? התשובה היא חד־משמעית וברורה: לא. המעשה הטכנולוגי הוא כמעט תמיד מעשה פוליטי, טכנולוגיה כמעט תמיד טעונה בערכים פוליטיים ולעתים קרובות גם היישום והשימוש בטכנולוגיה הם פוליטיים.
קחו לדוגמה מוצרים, תוכנות ושירותי ענן לניהול משימות ופרויקטים. בפתרונות רבים מהסוג הזה, כל האירועים שמתרחשים סביב קידום הפרויקטים מתועדים ונרשמים. כולם רואים הכל, כולם חשופים לכל המידע, כולם יכולים לבחון את התרומה של כולם. אבל כמובן שלמנהלים יש גישה לשכבת מידע נוספת, נסתרת, עמוקה.
בדומה לסגירות או אטימות, גם שקיפות, ובוודאי שקיפות קיצונית, היא ערך פוליטי שנותן כוח לגורמים מסוימים ופוגע באחרים. כשארגון מחליט להטמיע פתרונות מהסוג הזה הוא מחליט, במשתמע או במובלע, להטמיע את סולם הערכים שהפתרון מביא איתו, זה שתוכנת לתוכו על ידי החברה שבנתה אותו. הפתרונות האלה הם פוליטיים והעובדים שמפתחים אותם בונים כלים שמצוידים בהטיה פוליטית.
בשנים האחרונות למדנו כיצד לפעולת האלגוריתמים של פייסבוק, אינסטגרם או יוטיוב יש השלכות פוליטיות על איכות השיח, כמו גם על הקצנה, גזענות, דימוי עצמי או הפצה של מידע כוזב. אני רוצה להאמין שאף אחד מעובדי גוגל או פייסבוק אינו גזען שסבור שהעולם שטוח, אבל לפיתוחים שלהם יש השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות ברורות.
מה בנוגע לחברות שמפתחות פתרונות טכנולוגיים שבגינם עובדים עלולים לאבד את מקום עבודתם? מה בנוגע לחברה שמפתחת מכונה שתאפשר לקטוף תפוחים או אבוקדו או דובדבנים ללא מגע יד אדם, האם זהו מוצר ניטרלי? גם המוצר הזה, חשוב ונדרש ככל שיהיה, מעדיף ערך אחד – יעילות – על פני ערכים אחרים, כמו דאגה לעובד, מסורת או סולידריות. אין בכך כדי לטעון שארגונים לא צריכים להיות יעילים, אלא להדגיש שבחירה בטכנולוגיה היא לעולם בחירה בסולם ערכים שמוטמע בתוכה.
עצם העובדה שהתובנה הזו מפתיעה אנשים, ובראשם אנשי טכנולוגיה, היא מדהימה בפני עצמה. מדוע שיצירה אנושית עשירה ומרתקת כמו יצירה טכנולוגית תהיה נטולת ערכים וחלולה מבחינה פוליטית? המחשבה שדבר כזה בכלל אפשרי עומדת בניגוד לכל מה שאנחנו יודעים על כל יצירה אנושית.
ההחלטה של חלק מעובדי ההייטק להשמיע את קולם במסגרת המחאה נגד ההפיכה המשטרית היא החלטה פוליטית, אבל זה לא מה שמעניין בה. מה שמעניין בה הוא שרבים מאנשי ההייטק ממשיכים לספר לעצמם שהם עובדים בחברות "ניטרליות", חברות שאין קשר בין המוצרים שהן מפתחות לבין ערכים, אידיאולוגיה או פוליטיקה.
במובנים רבים אנשי ההייטק הם המחוקקים הגדולים בעולם. הם מייצרים עבור מיליארדי בני אדם מסגרות חשיבה, הם קובעים מה רבים מאיתנו יכולים לעשות ומה לא, מה פתוח ומה סגור, מה אפשרי ומה בשום אופן אינו אפשרי. היש מעשה פוליטי מזה?
(מגזין TheMarker, פורסם ב-5.3.2023)
כתיבת תגובה