אוגוסט 2024. אריק שמידט, מי שהיה מנכ"ל גוגל ועדיין נחשב אחד האנשים החזקים והמשפיעים בעמק הסיליקון, הגיע לאוניברסיטת סטנפורד שבה למדו שני מייסדי גוגל, סרגי ברין ולארי פייג'. זאת, במטרה לחלוק מחוכמתו וניסיונו עם סטודנטים נלהבים. אריק בריניולפסון, מבית הספר למינהל עסקים, הנחה את הדיון.
לא חלף זמן רב וקטע מתוך דבריו המצולמים של שמידט נהפך ויראלי. שמידט טען שגוגל הפסידה ל־OpenAI בתחום הבינה המלאכותית מאחר שהיא החליטה, וזה ציטוט, ש"איזון חיים־עבודה חשוב יותר מלנצח". הסערה לא איחרה לבוא ובמייל ששלח ל"וול סטריט ג'ורנל", מיהר שמידט להתנצל. "שגיתי בדברי. אני מתחרט על הטעות שלי", כתב.
אבל דברים אחרים ששמידט אמר באותה השיחה תפסו פחות תשומת לב.
שמידט דיבר על האופן שבו פועלים סוכנים אוטומטיים של בינה מלאכותית (Agents) ובחר לעשות זאת באמצעות דוגמה: "אם טיקטוק תוחרם בארצות הברית", אמר לסטודנטים, "אני מציע לכם לגשת למודל בינה מלאכותית ולהורות לו: 'צור לי עותק של טיקטוק. גנוב את כל המשתמשים, גנוב את כל המוזיקה. הכנס את ההעדפות האישיות שלי, הפק את זה ב־30 השניות הבאות, שחרר את זה ואם בתוך שעה זה לא נהפך לוויראלי, עשה משהו אחר בסגנון הזה'. זו צריכה להיות הפקודה", קבע.
בחלוף 20 דקות הוא המשיך מהנקודה שבה נעצר: "אם נחזור לדוגמה של טיקטוק, לא טענתי שאתם צריכים לגנוב את המוזיקה באופן בלתי חוקי, אבל מה שהייתם עושים אם הייתם יזמים בעמק הסיליקון, ואני מקווה שכולכם תהיו, הוא שאם (הפרויקט שלכם) ימריא, תשכרו חבורה של עורכי דין שינקו את הבלגן שלכם. אם אף אחד לא משתמש במוצר שלכם זה לא משנה שגנבתם את התוכן הזה", ואז הוסיף, "אל תצטטו אותי". בעקבות פרסום הדברים שמידט ביקש להסיר את התיעוד המצולם של המפגש והוא אכן הוסר מעמוד היוטיוב של סטנפורד.
שמידט, כפי שנטען מאוחר יותר בכתבה שפורסמה באתר The Verge, אמר בקול רם את הדברים שרבים אומרים בלחש. הוא הצביע על תפיסה מקובלת בעמק הסיליקון לפיה "חוקים זה לחלשים, רגולציה זה לתמימים, תקנות זה למפסידנים. תעשו מה שאתם רוצים ובהשלכות יטפלו עורכי הדין".
העניין הוא שהפרקטיקה הזו נגמרת לא פעם בהרס של היזמים, של המיזם ולפעמים גם שלנו, האנשים הרגילים.
קחו לדוגמה את המוטו הידוע לשמצה של פייסבוק: "זוזו מהר ושברו דברים" (מה שפייסבוק לא אמרה בקול רם הוא את הסיפא: "ואז שכרו עורכי דין שינקו את הבלגן שלכם"). אנחנו יודעים איך זה נגמר עבורה, אנחנו יודעים איך זה נגמר עבור כולנו: פייסבוק בנתה מכונה שקידמה ודחפה שקרים, הסתה, שנאה והקצנה, היא שברה דמוקרטיות ויש שטוענים שהובילה, הלכה למעשה, למותם של בני אדם.
דבר דומה עושה אילון מאסק בטוויטר: הוא מפטר עובדים, לא משלם שכר דירה עבור המשרדים, משיק מודל בינה מלאכותית שמפר זכויות יוצרים ואז נותן לעורכי הדין לשבור את הראש. אחרי הכל, הוא יזם גאון וחוקים זה לשמאלנים.
אבל בשנים האחרונות פורסמו יותר ויותר כתבות, מאמרים ומחקרים שהראו שחדשנות לא חייבת לעבור דרך השברים שאתה מותיר אחריך, דרך החוקים שרמסת, הנזקים שגרמת, הבעיות שהותרת לאחרים. למעשה, אם יש משהו שאנחנו יודעים הוא שרבים מאותם שוברי חוקים מהוללים, שהרעיפו עליהם שירי הלל ושבחים, מצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח (סם בנקמן־פריד, אליזבת הולמס) או שהם פשוט מתים.
סטוקטון ראש, שהקים את חברת OceanGate, החברה שבנתה את הצוללת "טיטאן", שאותה ראש עצמו תכנן כצוללת שתצלול במים עמוקים, אמר בכנס שנערך ב־2022: "אם אתה לא שובר דברים, אתה לא מחדש. אני מאמין שככל ששברת יותר דברים כך חידשת יותר". ראש, יחד עם ארבעה נוסעים, מצא את מותו בתחתית האוקיינוס כשהצוללת שלו התפרקה לחלקים.
אין בכך לומר שהדרך להצלחה היא הליכה בתלם. ההיסטוריה מלמדת שיזמים רבים הצליחו אחרי שהחליטו לצאת נגד הקונצנזוס, נגד מי שחשבו שהם מנסים להשיג את הבלתי אפשרי. הם דמיינו עולם אחר, הצטיידו בתעוזה והתמדה ובעיקר בהבנה שהדרך להצלחה כרוכה בהרבה עבודה קשה. הם לא חשבו שכדי להגיע לקו הסיום עליהם צריכים לגלות אדישות פושעת לתוצאות מעשיהם.
שמידט מייצג עמדה שקובעת שאין בעיה לדרוך על החוקים כל עוד לא תופסים אותך ושאם אתה מיליארדר, גם אם תופסים אותך זה לא ממש נורא (בשביל זה מעסיקים עורכי דין). יש לקוות ששאר בני התמותה יגלו אחריות יתרה ושהם יבינו שגם אם היית מנכ"ל מהולל, ואולי דווקא בגלל זה, אתה יכול לדבר שטויות, ואתה יכול להפגין יוהרה דוחה.
(מגזין TheMarker, פורסם ב-27.10.2024)
כתיבת תגובה