אני מאשים

ג’ון קוטסייר מדווח בבלוגו על אבחנת ג’נדר מעניינת אך בלתי מפתיעה: כשנשים נתקלות בבעיות באתר אינטרנט, תוכנה או חומרה – הן נוטות להאשים את עצמן. גברים, לעומתן, מאשימים את האתר, את ספק האינטרנט, את אחותו של דוד של אבא של השרת – את כולם, אבל לא את עצמם.

“הבאנו נשים כדי שיבחנו את האתר שבנינו, ישבנו בחדר סמוך והתבוננו בהן דרך המוניטורים, וראינו שוב ושוב ושוב את אותן תגובות: ‘אני חושבת שאני עושה משהו לא נכון’, ‘אני מצטערת, אני לא טובה במחשבים’, ‘האם עשיתי משהו שאסור היה לי לעשות?”

כל זאת במהלך בדיקת שימושיות לאתר – כשהבעיות שהתגלו תרמו למעשה לשיפורים שנעשו מאוחר יותר באתר. אני מתלבטת אם זה יותר מעצבן או יותר מקומם. אולי זה בכלל מכעיס. או מייאש. אני מצטערת, אני לא טובה במחשבים ואני חושבת שאני עושה משהו לא נכון. כנראה כתבתי פוסט שהיה אסור לי לכתוב, אני מיד חוזרת למטבח.

20 מחשבות על “אני מאשים

  1. זה לא ילך, גם אני גבר ואני אעביר את האשמה למישהו אחר, צריך להעביר את האשמה לאשה, לכן אני חושב שאני אאשים את מוסיף.

  2. נראה לי שזה עובד ככה –
    אנשים שאין להם מושג במחשבים, מאשימים את עצמם.
    אנשים שיש להם טיפה מושג במחשבים, מאשימים את המחשב.
    אנשים שנדמה להם שיש להם יותר מושג מלאחרים, מאשימים אותם. (את האחרים, זאת אומרת)

  3. עומרץ, בעצם במבחני שימושיות מביאים בעיקר גברים שיש להם טיפה מושג במחשבים (או לפחות כאלה שנדמה להם שיש להם טיפה מושג) ובעיר נשים שאין להן מושג… סורי, לא אמין.

  4. מדובר במושג ותיק למדי הלקוח מן הפסיכולוגיה החברתית, ונלמד במבוא להתנהגות אירגונית/סוציולוגיה/פסיכולוגיהו נקרא ‘יחוס סיבה’ ולו שני סוגים:
    1. יחוס סיבה חיצוני (כו* אמו, הכביש פה מחורבן !!)
    2. יחוס סיבה פנימי (אוי, נראה שעשיתי משהו לאוטו..)
    נמצא כי באופן כללי גברים נוטים להשתמש ביחוס סיבה חיצוני לעומת נשים
    שמרבות להשתמש ביחוס פנימי.
    אני לא יודע אם נכון להשתמש במושגים של רע או טוב לגבי הסוגים השונים, בהקשר
    הג’נדרי (יאו, אני שונא את המילה הזו) זה פשוט ככה.

  5. עידו, הרשה לי לצטט את תגובתך:

    כן, אבל אתה גבר, אז זו לא אשמתך. תאשים את מוסטיגמן, הוא הדוד של אבא של השרת.

    *אהם*

  6. אני לא חושבת שזה מגיע ממקום של “אני מסכנה, אני לא מבינה”
    אלא ממקום של “אני לא מבינה, אבל אני חמודה” בשביל לכפר על הפאדיחות.

    חוץ מזה שנראה לי שנשים באופן כללי נוטות להתנצל יותר מגברים,
    וגברים…וול, הם יותר מדיי גברים בשביל להודות שקופסת פח ניצחה אותם 🙂

  7. בלונדינית – אני חושב שההבדל בין “חושבים שיש להם מושג” ל”אין מושג” (או יותר נכון – “חושבים שאין להם מושג”) זה שילוב של ניסיון וביטחון עצמי (נראה לי שמעניין לבדוק את זה).
    הדבר המצחיק שהוא שמבחני שימושיות (ועושים כאלה אצלנו כל חודשיים-שלושה), רוב הגברים (או לצורך העניין-אלא שמאשימים את התוכנה) צודקים (בהגדרה) – כי אם לא ברור מה התוכנה עושה – היא לא בסדר.

  8. אודיסאוס- לא, אתה גבר. ברור שעשית משהו לא בסדר :+)

    עומרץ, ברור שבמבחני שימושיות המטרה היא למצוא את המקומות שבהם יתכנו תקלות ושחלק מהעניין הוא למצוא קשיים שנובעים מחוסר ידע/חוסר הבנה של המשתמש ולכן במידה מסויימת הגברים צודקים*, עדיין מעניין לראות שהנשים, שגם הן יודעות שבשביל זה הביאו אותן לשם עדיין חושבות שזו אשמתן/אחריותן.

    *במקרה הזה בלבד, אין בכתוב שום רמיזה מצידה של הכותבת שגברים יודעים מה הם עושים, צודקים, או לא אשמים במשהו.

  9. 8- בדיוק כמו עם הבלוגי אנה, כשנשים מתעצבנות הן חותכות את עצמן, כשגברים מתעצבנים הם חותכים את העולם.

  10. התניה חברתית. אוף.
    אני תמיד מביאה את הדוגמה, השטחית משהו אבל זה כן משהו שמזריקים לנו מגיל אפס, וברשותכם אני לא אוסיף את הברבורים מסביב אלא תשלימו לבד (או תאשימו את המחשב שאתם לא מבינים)
    לבּנים שרים: “אינני בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין, אך למה זה אמא, למה, *בוכות הדמעות מעצמן*”
    ולבּנות: “כש*את* בוכה *את לא יפה*, די לך, ילדה”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: